אמנדה זאווי בי - עושה היסטוריה בשוודיה

(Photos by: FIBA.COM)

נבחרת שוודיה ניצחה בחמישי האחרון את נבחרת ישראל 77:40. זה היה ניצחון צפוי, אבל לא מובן מאליו לנבחרת השוודית. צריך לזכור שהנבחרת שסיימה במקום השישי באירופה באליפות שהתקיימה בקיץ האחרון, עלתה "רק" מהמקום השני בבית. השוודיות הגיעו עם סגל מפואר ושמות אירופאים נוצצים, אבל מעל כולן, השחקנית הענקית (תרתי משמע) אמנדה זאווי בי. זאווי בי, שמגיעה אחרי עוד עונה טובה ב-WNBA, הסתפקה ב-25 דקות משחק, אבל בהן הספיקה לקלוע 10 נקודות, לקחת 8 כ"ח, למסור 3 אסי סטים וגם לחסום 3 פעמים, עם מדד 20 נקודות וללא אף איבוד , נתנה לקהל שבישראל חוויית כדורסל. לפחות מהצד הזה מי שהגיע הרוויח.

"אני חושבת ששיחקנו טוב מאד", סיכמה. "הצלחנו להוציא לפועל את תוכנית המשחק שלנו גם בהגנה וגם בהתקפה ואני שמחה שפתחנו את הטורניר בניצחון". למרות ההפרש הגבוה, מצאה זאווי בי את המקום להחמיא לנבחרת היריבה "התמודדנו נגד יריבה ישראלית שלא ויתרה על המשחק בשום שלב. נדרשנו לריכוז ומאמץ במשך 40 דקות, אני גאה בכל השחקניות שהיו על הפרקט משתי הקבוצות".

לא מובן מאליו גם היכולת והתיאום של השוודיות. רובן אמנם משחקות יחד כבר מספר שנים בנבחרת, אבל כשהן נפגשות זה קורה אחרי שמתקבצות מרחבי אירופה והעולם. רק שחקנית אחת משחקת בליגה השוודית השאר בצרפת, ספרד, תורכיה ועוד. אבל אם לא דיי בכך, חמישה ימים לפני המשחק נגד ישראל פגשו, לראשונה, צוות אימון חדש. "היה לנו צוות מקצועי חדש לחלוטין, מה שעלול היה ליצור קשיים והיו לנו בערך 2-3 ימי הכנה לקראת המשחק. זה זמן מאד קצר ובהתחשב בזה עשינו עבודה טובה מאד בהכנה לקראת המשחק ובמשחק עצמו. אני גאה בכולנו, בשחקניות ובצוות על ההופעה".

היה לחץ לפני פתיחת הטורניר? בכל זאת כעת יש מכן ציפיות.

השארנו רושם חיובי מאד באירופה אחרי היורובאסקט האחרון, וזה מרגיש כאילו הרבה עיניים נשואות אלינו ולמה שנעשה בשנה הקרובה. ברור שאנחנו פייבוריטיות ואנחנו היינו צריכות לנצח את המשחק נגד ישראל, כמו גם את המשחק הבא נגד מונטנגרו. זו לא בהכרח תהיה משימה קלה, אבל כולנו מגיעות מנוסות יותר אחרי הקיץ האחרון ומוכנות למשימה.

אין ספק שהסיכויים השתפרו כעת בזכות ניצחון החוץ בישראל.

אני מרגישה הרבה יותר ביטחון כעת. לנצח במשחק חוץ ולא משנה מי היריבה זה ניצחון חשוב במיוחד להמשך. כל משחק מתחילים מחדש והוא סיפור שונה, אנחנו צריכות להשאיר מאחורינו את הניצחון נגד ישראל ולבוא ממוקדות למשחק הבא, נגד מונטנגרו, שעכשיו הוא החשוב ביותר. זו נבחרת שהיתה בקיץ האחרון ביורובאסקט אז אי אפשר לזלזל בה. אמנם שם שיחקנו נגדן וניצחנו, אבל זה לא היה קל.

"אני חושבת שזה מאד חשוב ששחקניות ישחקו גם בנבחרת הלאומית גם אם הן מה-WNBA. אני מרגישה שכשאני מגיעה הביתה ומשחק בנבחרת זו הזדמנות מדהימה לתת לשחקניות הצעירות השראה לשאוף אליה ואולי לעזור להן כשילמדו מהמשחק שלי" 

"להוות השראה לשחקניות צעירות שיישאפו להיות טובות ממני"

אמנדה זאווי בי. (26, 196), היא אחת הכוכבות הגדולות בשוודיה בוודאי, באירופה בכלל ומוכרת מאד גם כשחקנית דומיננטית ב-WNBA. היא הגיעה ממינסוטה (שם שיחקה עם שיי קלי), מכללה לא גדולה בקונפרנס ביג10 (אותו קונפרנס שמשחקת בו נוגה פלג פלץ כיום), והיתה להפתעה כשנבחרה במקום השני בדראפט, ע"י טולסה. מאז 2016 משחקת בניו יורק ליברטי (בקבוצה זו שיתפה פעולה בין היתר עם ברטני בויד וטנישה רייט) כשבשנה החולפת היתה לשחקנית חמישייה קבועה עם 23 דקות למשחק. היא סיימה את העונה עם 8.6 נק' בממוצע , 6.3 כ"ח ו-1.3 חס'. בשנתיים האחרונות שיחקה גם ביורוליג במדי פראג ושופרון (איתה עלתה לפיינל פור)והעמידה  ממוצעי דאבל-דאבל. כשהעונה היא משחקת בליגה הסינית.

כל הנתונים הסטטיסטיים האלה הובאו בעיקר כדי לתאר עד כמה בסתירה הן עומדים מול האופי הצנוע של השחקנית החברותית, המנומסת ונעדרת כל טיפת אגו. היא דואגת לשחקניות הצעירות בשוודיה ומלווה אותן, היא מפרגנת כמעט בכל תשובה למי שרק יכולה ("אני חושבת שהיתה אווירה מצוינת גם בישראל, רואים שהרבה אנשים אוהבים כדורסל נשים, הם הגיעו רצו חתימות ולהצטלם") ולכן זה לא מפתיע שבביקור הקצר כשהיתה בישראל ביקשה ללמוד איך אומרים בעברית "תודה" ו"בבקשה".

למרות שכבר מזמן לא משחקת בליגה השוודית, לזאווי בי, יש מקום חם ופינה למדינה שגדלה בה, נדיר היה לראות איך ויתרה על לא מעט כסף כדי לבוא ולשחק עם נבחרתה ביורובאסקט האחרון, "לייצג את המדינה, היה יותר חשוב לי". מבחינתה, להוות השראה לשחקניות הצעירות לא מספיק אם היא עושה את זה מעבר לים " אני חושבת שזה מאד חשוב ששחקניות ישחקו גם בנבחרת הלאומית גם אם הן מה-WNBA. אני מרגישה שכשאני מגיעה הביתה ומשחק בנבחרת זו הזדמנות מדהימה לתת לשחקניות הצעירות השראה לשאוף אליה ואולי לעזור להן כשילמדו מהמשחק שלי. זה סופר-קול".

ראיתי את העניין הרב שנוצר לקראת החלון משחקים הנוכחי, הרבה עניין בתקשורת, הרבה אוהדים שהגיעו לאימונים – ההצלחה שלך בעולם.

מה שיפה זה שגם בנות וגם בנים באים לראות כדורסל נשים. אנחנו משחקות בשביל כולם, זה לא משנה המגדר, כדורסל הנשים הצליח להגיע לכולם בשוודיה. אתה גם יכול לראות את הרוסטר שלנו ולראות שכל אחת שונה מהאחרת. כולנו אנשים שונים והכדורסל פה מצליח לחבר את כולם. אני חושבת שעשו עבודה מצוינת לקידום המשחקים בשוודיה, במיוחד כשהביאו את הילדים ל"מדיה-דיי" כדי שייחשפו ויתחברו לנבחרת.

את חושבת שההצלחה שלך ב-W ובאירופה מהווה השראה לילדות בשוודיה שרואות היום שאפשר להגיע רחוק?

הכל מתחיל לדעתי מההצלחה של הנבחרת, לכן זה לא רק אני. אנחנו ביחד, כל השחקניות, בזכות ההצלחות שלנו במדי הנבחרת ושהחזרנו שוב את שוודיה להיות על מפת הכדורסל , הספורט הנשי זוכה ליותר תשומת לב ויותר ילדות רוצות לשחק יותר כדורסל, רוצות להגיע לנבחרת, לצאת למכללות, להיות שחקניות WNBA, אז כן, יש להצלחה שלי אולי חלק, אבל זה בזכות כולנו.

מה הטיפים שאת יכולה לתת היום לשחקנית צעירה בליגה שהיא לא מהטובות באירופה ורוצה להגיע לאן שאת הגעת ולהיות כמוך?

אני שאפתי להיות הכי טובה שאני יכולה בלי קשר לאחרות וזה מה שאני מנסה להסביר לשחקניות היום, לשאוף להיות הכי טובות שיכולות ולא כמו מישהי אחרת. אני מנסה תמיד לכוון את הדור הבא להיות איפה שאני הייתי אבל לשאוף ולהיות יותר טובות ממני . אני רואה הרבה שחקניות צעירות שאומרות לי שרוצות להיות איפה שאני נמצאת ואני תמיד מאתגרת אותן ומאחלת שיהיו טובות ממני. זה כל מה שמשנה.

את מסתכלת על השחקניות הצעירות ממך ורואה עתיד ורוד לכדורסל השוודי?

אני חושבת שיש פה שחקניות מוכשרות מאד. למשל רייגן מק'גאריטי שהגיעה לאליפות בקיץ כרוקית, היא שחקנית פנומנאלית! היא עושה הכל. מבינה את המשחק ברמה הכי גבוהה, מנהיגה, נותנת עצות, מכוונת -היא תהיה הדבר הגדול הבא כאן. גם קלרה לונדקוויסט עשתה עבודה טובה והיא מוכשרת מאד. ואפילו הדור שבא אחריהן השחקניות בנות ה-16-18 אני מאד מחוברת לשחקניות האלה ובאיגוד השוודי החליטו לשלב אותן בהדרגה כבר בנבחרת הבוגרת. אני חושבת שאם כולן ימשיכו לשחק ויגיעו לנבחרת הלאומית העתיד של הכדורסל השוודי בידיים טובות.

מה צריך לעשות בשוודיה כדי להעלות את הרמה של הליגה, ששחקניות לא ימהרו לצאת?

אני חושבת שצריך יותר לאתגר את השחקניות המקומיות - שלא להיות מרוצות רק מעצם העובדה שהן משחקות כדורסל, אלא לדחוף אותן למקסימום. מעבר לזה, מדובר בעניין כלכלי. יש בתי ספר טובים, ושחקניות צעירות מוכשרות אבל צריך לייצר להן יותר אופציות לחיות מהכדורסל.

אני חושבת שאם השחקניות יאתגרו את עצמן ויעלו את הרמה ואם הקבוצות יידעו לשים אותן בקדמת הבמה ולחשוף את היכולות שלהן לקהל המקומי, אז יראו שיש פה ענף מצליח וזה יגרום ליותר גופים להשקיע בו.

"הצלחנו להוציא לפועל את תוכנית המשחק שלנו גם בהגנה וגם בהתקפה. התמודדנו נגד יריבה ישראלית שלא ויתרה על המשחק בשום שלב. נדרשנו לריכוז ומאמץ במשך 40 דקות, אני גאה בכל השחקניות שהיו על הפרקט משתי הקבוצות"

"שאיפות? להיות השחקנית הכי טובה שיכולה להיות"

אמנדה זאווי בי, נולדה בשוודיה בשם אמנדה זאווי בזואוקו, לאב מהגר מחוף השנהב ולאמא שוודית עם שורשים צרפתיים. את חייה מגיל צעיר מאד העבירה בשטוקהולם. ולפני שיצאה אל מעבר לים היא שיחקה בטלגה באסקט מועדון שבשנותיה בו היה המוביל בשוודיה, זכה בשתי אליפויות רצופות והתמודד גם ביורוקאפ.

לכדורסל הגיעה בגיל 10. השאלה איך ילדה בשוודיה בוחרת בכדורסל מקבלת, לפחות אצל זאווי בי תשובה דיי אקראית. "היוזמה שאלך לשחק כדורסל היתה של ההורים שלי. אנחנו משפחה ספורטיבית ואני באותה תקופה לא עשיתי שום פעילות גופנית. בגלל שהייתי גבוהה לגילי ההורים דחפו אותי לכדורסל. לא הכרתי שום דבר במשחק הזה, אבל כבר אחרי האימון הראשון התאהבתי במשחק. לא ידעתי לקלוע או לעשות לייאפ, אבל אהבתי את המגע של הכדור, את האימונים ואימוני הכושר. אני זוכרת כל רגע מאותו אימון ראשון אליו נסעתי בגשם. זו היתה תחושה מדהימה, מאז אני שואפת להגיע לרמות הכי גבוהות".

אז התחלת לשחק כדורסל בגיל 10 ואהבת את זה, אבל מתי הבנת באמת שכדורסל יהיה המקצוע שלך?

בשנה הראשונה שלי בקדטיות (אנדר- 16), בקיץ 2007. הייתי בת 13 כשזומנתי לשחק עם ומול שחקניות שגדולות ממני. אני זוכרת באותה אליפות שזו היתה הפעם הראשונה שראיתי כדורסל ברמות כאלה גבוהות. צפיתי בגמר בין הצרפתיות לספרדיות ופשוט רציתי להיות ולשחק כמוהן.

באותה שנה, אגב, שוודיה סיימה במקום החמישי בטורניר עם ניצחון 60:55 על הרוסיות. זאווי סיימה את אותו המשחק, כקלעית המובילה עם 16 נקודות ואת הטורניר כולו סיימה עם 12.4 נקודות למשחק. "כשחזרתי לשוודיה היה לי ברור שזה הולך להיות המסלול שלי, להגיע לרמות הגבוהות בכדורסל".

אז גם קיבלת את ההחלטה לצאת משוודיה ולעבור למכללות?

בהתחלה לא היו לי תוכניות לצאת לקולג'. המשכתי לשחק כדורסל וללמוד בשוודיה. עברתי לשחק בליגה הבוגרת הבכירה והתמקדתי בלימודים בתיכון ובכדורסל, היו לי הרבה הצעות לצאת ולשחק מחוץ לשוודיה אבל הייתי תחת חוזה והיה לי חשוב להמשיך את המסלול. בגיל 17, לקראת סוף התיכון כבר קיבלתי את ההחלטה לעבור למכללות, הבנתי שאני רוצה ללמוד, לעבוד קשה ולהשתפר עוד כדי להיות הכי טובה באירופה. אז עוד לא חשבתי על קריירה בארה"ב.

בכל שכבות הגיל הנבחרת השוודית הגיעה להישגי השיא (מקום רביעי בקדטיות ובנערות, מקום 6 בעתודה ובבוגרות) כשאת לבשת את המדים הלאומיים. מה המשמעות של זה עבורך, להרגיש שיצרת את ההיסטוריה.

האמת שלא ידעתי את זה, זה חדש בשבילי (צוחקת ומעט נבוכה). אבל אני חייבת לומר שזה משמח אותי. זה מראה שעבודה קשה משתלמת. כל שלב שעליתי, כל התקדמות שעשיתי זה יוצר יעדים חדשים לשאוף אליהם, זו המשכיות לבסיס שיצרו לפני, ואני מקווה שאני יצרתי בסיס למי שיבואו אחרי שימשיכו ויגדילו את ההישגים. זה נפלא , לא היה לי מושג שאני עושה את ההיסטוריה הזו.

את אומרת שזה משמח אותך, אבל אם יש דבר אחד שעדיין חסר לך זו מדליה.

נכון, זאת הסיבה שאני ממשיכה לעבוד קשה כל השנה ובנבחרת, אני רוצה מדליה באליפות אירופה, אני רוצה להגיע לאולימפיאדה ולאליפות העולם . אני רק בת 26 אולי השגתי הרבה בקריירה שלי אבל עדיין לא השגתי את כל המטרות שהצבתי.

את מאמינה שהנבחרת תזכה בקרוב בתארים?

אין ספק בכלל. ואם לא בקרוב, אז בעתיד. הדור הצעיר והמוכשר שמגיעות אחריי הן באות אחרי הן טובות.

מה החלום שלך הלאה?

אני רוצה לנצח! אני רוצה לנצח כל משחק שיש. אני רוצה לנצח את המשחק הקרוב נגד מונטנגרו, אני רוצה לנצח בטורניר המוקדמות לאולימפיאדה, אני רוצה לשחק באולימפיאדה , לזכות באליפות ה-W. אבל השאיפה הכי גדולה שלי?  פשוט להיות השחקנית הכי טובה שאני יכולה להיות והמודל לחיקוי הטוב ביותר. להוות השראה לשחקניות צעירות שיישאפו להיות טובות ממני.