בלעדי: ראיון מיוחד עם ניקלאס

רגע לפני שפרצה מגיפה הקורונה העפילו נבחרת הנערות של יוון לדרג' א' של אליפות אירופה והצטרפו שם לנבחרת הקדטיות היוונית. באותו הזמן, אתנאסיוס (ת'אנוס) ניקלאס הצטרף כעוזר מאמן של מאסלרינוס בנבחרת הבוגרת של יוון, איתן העפיל ליורובאסקט 21'.

הקיץ, עם חזרתן לפעילות של הנבחרות הצעירות וחידוש הטורנירים הבינ"ל (בשנה שעברה התקיים טורניר "צ'אלנג'ר" שלא היה חלק מאליפויות אירופה הרגילות) ובשאיפה, כך מקווים ביוון, יעלה גם עם נבחרת העתודה לדרג א' – רק שבדרך למטרה מחכה לו ביום שישי (17:15, שעון ישראל) הנבחרת שלנו, שרוצה בעצמה לחזור לדרג א' באליפות אירופה.

שלב הבתים היה אכזרי במיוחד עבור הנבחרת היוונית ששובצה בבית א' הקשה מכולם. לשם ההמחשה, הקבוצה שסיימה במקום השלישי בבית הישראלי היא ארמניה. אשתקד בטורניר הצ'אלנג'ר התחרו עם ארמניה גם נבחרת שוויץ (שניצחה אותה 51:88) וגם נבחרת אוקראינה (שניצחה גם היא את ארמניה בקלות). בנוסף לשוויץ ואוקראינה שובצה יוון גם עם טורקיה החזקה ואחת המועמדות להעפיל לדרג א (אגב, גם טורקיה התקשתה 3 רבעים נגד שוויץ, עד שברחה ברבע האחרון 5-22)

אבל לא רק זהות היריבות היתה "אכזרית" עבור יוון, גם לוח המשחקים. 4 משחקים ברציפות ב-4 ימים(!) נאלצה לקיים יוון מיום שבת ועד שלישי. לשם ההשוואה הנבחרת שלנו שיחקה 3 משחקים כשבין משחק למשחק יום מנוחה. יוון הותשה, אבל הצליחה להשלים את המשימה והעפילה לרבע הגמר. "זה קשה במיוחד לאמן ולשחק בלוח משחקים כזה שבמשך 4 ימים אין אף יום מנוחה", אמר ניקלאס מאמן הנבחרת היוונית. "כולנו העדפנו יום מנוחה בין המשחקים כפי שנהוג בטורנירים כאלה, אבל אלה החוקים וזה לא בשליטתנו."
"יש דברים בטורניר שאנחנו לא יכולים לחשוב עליהם, קיבלנו לוח משחקים והיינו צריכים לכן את עצמנו למצב הזה, 4 ימים ארוכים, בלי הכנה כמעט בין יום ליום וכל משחק קשה ומכריע."

לא רק השיטה היתה לרעתכם, גם המזל, עם הפציעה של קריסטינה אנאסטאסופולו. כמה הרגשתם את חסרונה?

קריסטינה היא חיסרון גדול מאד. לא רק שהיא שחקנית מצויינת, שחקנית חמישייה מרכזית בסגל שלנו, אלא שהפציעה הגיעה בזמן הכי גרוע שיכול להיות. באימון האחרון ביוון, רגע לפני הנסיעה לסקופיה היא נפצעה קשה בקרסול ולא היתה מסוגלת לטוס. אחרי כל ההכנה והתפקיד המרכזי שלה, נאלצנו גם להחליף אותה וגם לשנות הרבה דברים בתוכנית המשחק שלנו. יש לנו שחקניות מוכשרות רבות בסגל, אבל אין ספק שאנאסטאסופולו שגם חלק מסגל הנבחרת הבוגרת היתה צריכה להיות מהמובילות בנבחרת.

ואיך אתה מסכם את השלב הראשון?

הלוח העמוס היה קשה גם לאור איכות היריבות. אחרי המשחק נגד אלבניה שהיא הנבחרת החלשה בבית ופחות שייכת לרמה של האליפות, היו לנו 3 משחקים קשים נגד יריבות חזקות. שוויץ, אולי נבחרת מוגבלת אבל יש לה חמישייה חזקה וכל עוד היה להן אוויר היה לנו מאד לא פשוט עם הנבחרת הזו שנלחמה היטב. גם אוקראינה היתה נבחרת של פייטריות שלא פשוט לאף יריבה לשחק נגדה בטח אחרי 3 משחקים רצופים, אבל הצלחנו ברבע האחרון להתעלות ולברוח. אני לא אומר שלא היינו עדיפות על היריבות האלה, היינו צריכות לנצח וניצחנו אבל זה היה לא פשוט ודרש מאיתנו המון אנרגיה ולכל אלה צריך להוסיף את המשחק נגד טורקיה שהיא, לדעתי, אחת משלוש הקבוצות שיעפילו לדרג א'.

מול הנבחרת הטורקית החזקה הייתן קרובות עד ממש דקות ההכרעה, זו תחושת החמצה או שהערכה היתה שתסיימו במקום השני?

נגד טורקיה היינו קרובות לגנוב את המשחק אבל לא הצלחנו. אני אומר "לגנוב" כי טורקיה היתה עדיפה עלינו ברוב שלבי המשחק ולקראת סיום, כשראינו שהמשחק צמוד ניסינו לעשות כמה 'טריקים' ולנצח אבל לא הצלחנו. היו לנו הרבה חולשות שהיינו צריכים להתמודד איתן ולהפיק לגביהן לקח להמשך. טורקיה היא נבחרת מצוינת ושיחקה טוב מאד. למרות שלא היינו בשיא ולמרות הרבה איבודי כדור הצלחנו להישאר קרובות. למזלנו זה הפסד שלא עלה לנו יותר מדי, כי למרות ההפסד אנחנו בין השמונה הראשונות.

אתה אומר "לא עלה", אולי אפילו היה עדיף? אם הייתן מנצחות הייתן משחקות נגד גרמניה שלדעת רבים היא מהחזקות בטורניר.

לא היתה לנו הפריווילגיה לעשות חישובים כאלה במהלך הטורניר. ברור שאלה מחשבות שעולות לפני הטורניר "מה יקרה אם...?" ומה יותר מתאים לנו, אבל ברגע שהתחלנו את הטורניר אין זמן לעשות התאמות או שיקולים טקטיים כאלה ואחרים. קצב המשחקים והשעות מחייבים להיות הכי טובים בסגנון והחוקים שבאת איתם לטורניר ועם פילוסופיית המשחק המקורית. עכשיו יש יומיים מנוחה ללמוד מה הלאה ואולי לעשות קצת התאמות, אבל לא התעסקנו ביריבות עתידיות פשוט לא היה זמן.

"הגענו עם חלומות ומטרות. המטרה הראשונה היתה להיכנס לשמונה הראשונות ועמדנו בה, עכשיו אנחנו עם הפנים למטרה הבאה, חצי גמר"

ובכל זאת, ביום שבת הוכרע שישראל תסיים ראשונה, ביום ראשון בסבירות גבוהה התקיים המשחק על ראשות הבית שלכם. כבר כמעט שבוע שידוע שישראל ויוון ייפגשו בשלב הבא, לא התכוננתם לרבע הגמר דרך המפגשים מול שוויץ ואוקראינה?

אנחנו הצוות המקצועי התחלנו לאסוף מידע על היריבות הפוטנציאליות בעיקר על ישראל אבל גם על גרמניה. אבל כל המידע נשאר אצלנו ולא העברנו אותו לשחקניות, לכן גם לא תרגלנו דברים לקראת יום שישי. רצינו לשחק את המשחק הכי טוב שלנו בלי קשר ליריבה בכל יום נתון.
מעבר לכך קשה להתכונן ליריבה דרך יריבה אחרת. מול ישראל ניתקל בלחץ והגנה חזקה, אוקראינה שמרה בעיקר איזורית, אז זה לא היה אפקטיבי. עכשיו נתחיל להתכונן למשחק הבא. אנחנו יודעים מה צריך לעשות ואיזה אלמנטים צריכים לתקן ונעבוד עליהם עד המשחק.

מה למד הצוות על הנבחרת הישראלית?

ישראל עושה עד כה טורניר טוב מאד. נכון, המשחק הכי גדול היה נגד גרמניה, ואם ניצחה את גרמניה כנראה שהיא נבחרת לא פחות טובה שלא נופלת מהגרמניות. ברור שהמשחקים נגד ארמניה וגיאורגיה לא משקפים יכולות, ועדיין ההפרש הגבוה ברוטציה הארוכה של הנבחרת מלמד שזו נבחרת עם עומק כזו ששייכת לדרג העליון של הקבוצות בטורניר.
מעבר לכך ישראל זו נבחרת שמשחקת מאד קבוצתי, נלחמת על כל כדור וכל מהלך. בהתקפה משחקות מהר, התקפות של 10-12 שניות. נבחרת ישראל משחקת כדורסל אירופאי ואנחנו נצטרך להגיב.

מה הכי הרשים אותך בנבחרת הישראלית?

יש כמה שחקניות מובילות כמו גרזון ורינת שאנחנו מן הסתם נצטרך להתמקד בהן אבל גם עוד שחקניות שיכולות לעשות צרות. המפתח נגד נבחרת ישראל הוא להיות שם 40 דקות. ישראל היא נבחרת שנלחמת 40 דקות, לא 39 ולא 39 ו-55 שניות. זו המנטאליות, זו הפילוסופיה נהיה מוכנות לזה ונבוא הכי מרוכזות שאפשר. משחק נוק-אאוט שהוא כמו גמר, אי אפשר לנצח בלי לתת הכל.

הסגנון של הנבחרת הישראלית קצת שונה מהסגנון של הנבחרת היוונית, משחק מהיר והרבה פוזשנים ושלשות מול הגנה חזקה ומשחק יותר איטי. נגד טורקיה הצלחתן לשמור את היריבה על סקור נמוך והייתן במשחק. גם רבע הגמר הוא משחק של סגנונות?

זה קודם כל משחק שונה, כי הפעם מדובר ב"גמר". אין אפשרות לתקן וגם אנחנו וגם ישראל יודעים את זה. נגד טורקי ידענו שהן ילחצו וינסו לרוץ ושאנחנו צריכות לשחק בקצב שלנו, כי לא נצליח להתמודד אם ניגרר לקצב שלהן. אז ניסינו להכתיב את הסגנון שלנו ולגרום ליריבה לחשוב. היינו טובים בהגנה אבל זה לא מספיק, בהתקפה כמעט לא קלענו ואיבדנו הרבה כדורים שבסוף הסתיימו בהפסד.
אז מצד אחד אפשר להגיד שכן, כמו נגד טורקיה ננסה לשלוט בקצב שרצינו, אבל גם נגד ישראל לא ננצח אם נקלע 60 נקודות, אנחנו חייבות לשפר מאד את משחק ההתקפה שלנו ולבוא טובות יותר ביום שישי.

"נצטרך להכתיב את הקצב שלנו ולגרום ליריבה לחשוב, אבל נהיה חייבות לשפר את ההתקפה ולהפחית באיבודי הכדור אחרת שום דבר לא יעזור ולא ננצח"

"המוטו שלנו להיות הכי טובות שיכולות"

ת'אנוס ניקלאס, בן ה-36, מאמן כ-12 שנים ברמות הגבוהות. אחרי ששימש בין היתר כעוזר מאמן בקבוצה הנשים של אולימפיאקוס החזקה (ששיחקה בין היתר ביורוליג וביורוקאפ) ותיפקד גם כעוזר מאמן נבחרת הנשים של יוון ביורובאסקט הארון, עבר לפני שנה לאמן בשבדיה את קבוצת הלסינבורג. בתום עונה מוצלחת הוא חוזר ומקבל את המפתחות לאלופת יוון, אולימפיאקוס. זו הפעם הראשונה שקיבל להדריך כמאמן ראשי נבחרת לאומית ויש עליו לא מעט ציפיות להעפיל עם נבחרת העתודה לדרג א', אחרי שבשנים האחרונות גם בקדטיות וגם בנערות הצליחו לבצע את המשימה.

"בשנים האחרונות היו לנו דורות מוכשרים מאד, בעיקר במחזורי ילידות 02'-03', היו כמה טורנירים מוצלחים וגם הצלחנו להעפיל לדרג א' בגילאים הצעירים, אבל הקורונה עצרה הכל. לא רק התחרויות הופסקו, גם הליגות והרבה שחקניות פרשו או ויתרו על כדורסל מקצועני."

אז אפשר להגיד שלמרות הכל המטרה היא לחזור לדרג א' לראשונה מאז 2016, או שזה רחוק?

ברור שהגענו עם חלומות ומטרות שהראשונה שבהן להיות בשמונה הראשונות ומשם להמשיך ולעשות את ה-100% שלנו כדי להגיע הכי רחוק שאפשר. המוטו שלנו היה להיות הכי טובות מצידנו ולתת 100%, עד כה עשינו את זה ועמדנו במטרה הראשונה, מכאן נמשיך צעד אחרי צעד והמטרה הבאה להיאבק על חצי הגמר. אבל כן, דרג א' הוא יעד ושאיפה מבחינתנו.

הרבה מהשחקניות המובילות של הנבחרת מגיעות מהקולג'ים. מה זה אומר על ההווה או עתיד הכדורסל ביוון. כדי להתפתח כיום צריך לצאת לחו"ל?

קודם כל, נכון שיש לנו הרבה שחקניות במכללות ואני לא יודע להגיד לך מה דעתי על זה ואם זה טוב או לא להתפתחות השחקנית, אבל זה המצב. שחקנית מוכשרת שמגיעה לה ההזדמנות לעבור ולשחק בארה"ב בליגת המכללות צריכה לקבל את ההחלטה אם זה הדבר הנכון לקריירה שלה, המצב ביוון כיום ששחקניות טובות שואפות לצאת לחו"ל ואני חושב שזה משהו שמשותף לעוד מדינות, גם לישראל. אני לא רואה דברים כאלה בספרד או טורקיה וזה צריך להיות חומר למחשבה עבורנו. בטורקיה למשל השחקניות הצעירות המקומיות תופסות מקום מרכזי בקבוצות שמתמודדות בליגת העל ומשחקות על האליפות, במדינות אחרות, בהן יוון, זרות ושחקניות מבחוץ תפסו את מקומן ונוצרה סיטואציה בעייתית כששחקניות צעירות לא קיבלו הזדמנות.
אני יכול לספר שכיום, יש כוונה מצד הפדרציה (האיגוד) לשנות את המצב הזה, לקבוע חוקים שיאפשרו למקומיות להשתלב ולהתקדם בליגה הראשונה. אם התוכנית תצא לפועל, אני מאמין שתוך כמה שנים תהיה ביוון גם ליגה טובה יותר וגם יותר שחקניות מקומיות שייבחרו להישאר פה להתמודד על אליפות ולא יעברו לארה"ב.

אתה חזרת השנה לאולימפיאקוס, אחרי שנה בשבדיה, אתה תיקח חלק בתהליך הזה? מצד אחד אולימפיאקוס היא האלופה ושואפת להישגים גם במפעלים האירופאים ומצד שני השאיפה הזו לבנות עתיד – איפה אתה בתוך כל זה?

קודם כל, כמו שאמרנו קודם, השחקניות הצעירות המובילות כיום משחקות במכללות, אז נשמח לקלוט אותן באולימפיאקוס אבל זה יקרה רק בעוד מספר שנים. השחקניות הצעירות יותר בגילאי נערות אנחנו כן שואפים לשלב. השנה יהיו 2 שחקניות צעירות בסגל שלנו וננסה לקדם אותן ולשלב אותן תוך כדי העונה. זו לטעמי הדרך היחידה להישאר ברמה הגבוהה ולבנות מסורת והמשכיות. אם כל שנה נפתח ונקדם שחקנית או שתיים לצד הזרות בעוד מספר שנים נראה את התוצאות כשמחצית מהסגל יהיה מקומי ויהיה משמעותי לא פחות מהשחקניות שיגיעו מבחוץ.

"ישראל היא נבחרת שנלחמת 40 דקות, לא 39 ולא 39 ו-55 שניות. זו המנטאליות, זו הפילוסופיה נהיה מוכנות לזה ונבוא הכי מרוכזות שאפשר."