פספוס. ירושלים הפסידה בגמר ה-BCL

הפועל ירושלים הגיעה לגמר ליגת האלופות עם תחושה חזקה שאפשר ללכת עד הסוף. הסיבה? לפני הכל אלכסנדר הגדול. נכון, זו הייתה עונה קצת הפכפכה אבל בסופו של דבר בכל משחק מכריע, כשהכסף היה על השולחן - דז'יקיץ' ידע להביא את השחקנים שלו לטופ, ולקחת את המשחק. אבל הפעם, זה לא הלך.

הרבע הראשון התחיל רע מאד מבחינתה של הפועל י-ם, כאשר היא מצליחה לקלוע 7 נקודות בסך הכל. נקודת האור היחידה בשלב הזה הייתה שבון לא ניצלה את החולשה הירושלמית לבריחה מטורפת, וקלעה גם היא רק 14 נקודות. ברבע השני התחלנו לראות סקור שיותר מזכיר משחק כדורסל, אבל ההפרש גדל ל-9, ולמחצית ירדה הפועל בפיגור 37-28. המחצית השניה כבר נראתה הרבה יותר טוב מבחינתה של הפועל ירושלים ובמיוחד מצידו של ליוואי ריינדולף שהוביל את הקאמבק ממינוס 16 עד מינוס 2 בלבד עם 27 נקודות אישיות שלו. אלא שרנדולף לבד לא הספיק, וביום חלש של סמית' (7 נק') מצד אחד, ומשחק אדיר של שורטס (29 נק', 100% מחוץ לקשת ומדד 23) השאירו את הפועל במרחק נגיעה בלבד מהתואר, ועם המחמאות על המקום השני ועל עונה אירופאית נהדרת.

לאדומים מהבירה אין יותר מדי זמן לשקוע באבל, כי כבר ביום ראשון מתחילה סדרת רבע הגמר מול בני הרצליה, ושם אף אחד לא יקבל מחמאות אם זה לא יסתיים בהעפלה. בכל מקרה הם יכולים לסכם אחלה אחלה עונה אירופאית, הפועל סיימה מקום אחד יותר גבוה מנועה קירל, ויש לנו פלייאוף ליגת על מעבר לפינה. יהיה שמח. יאללה הפועל (למעט במשחקים נגד הגליל).