יאניס, גריפין ואבדיה. ה-NBA כבר כאן

הלילה נפתחה העונה החדשה של ליגת ה-NBA, ובעוד בכל שנה אחרת זו התקופה הכי שמחה בחיי (אולי למעט התקופה של תחילת הפלייאוף), הפעם מרגיש שיקח עוד זמן מה עד שדברים כמו ספורט יחזרו להיות ממש מרגשים. אני מייחל לימים שבאמת יהיה אכפת שוב לי אם ג׳רו הולדיי יעלה מהספסל בבוסטון או ימצא מקום בחמישייה, או לחילופין, באיזה שלב קיירי יהרוס לדאלאס את העונה הפעם. אבל עד אז, לפחות נחפש קצת מזור בלהזכר למה אנחנו כל כך אוהבים את הליגה הזאת.

ה-סיפור

הסיפור הגדול לפני תחילת העונה הוא כמובן הטרייד הגדול שקרה לפני כמה שבועות. אחרי קיץ מלא שמועות על מעבר למיאמי, מצא את עצמו דמיאן לילארד במילווקי יחד עם יאניס. הצמד הזה, יחד עם מידלטון והמערכת במילווקי תחת מאמן חדש, אדריאן גריפין, נהיו בן לילה מועמדים בכירים ללכת עד הסוף. קבוצה נוספת שעברה מתיחת פנים משמעותית בפגרה היא פיניקס שהוסיפה אליה את בראדלי ביל, הקלעי המוכשר מוושינגטון, שיחבור לדווין בוקר האדיר וקווין דוראנט ויהפכו את פיניקס לקונטנדרית לגיטימית. 

כמובן, אי אפשר להתעלם מהקבוצות ה״ישנות״ שימשיכו לשים עינן על התואר - האלופה דנבר שפתחה את העונה עם ניצחון ביתי על הלייקרס ותנסה ריצה נוספת על אף איבוד של מספר שחקני מפתח, וחבורת הצעירים מבוסטון שגם שם עשו שינוי משמעותי עם עזיבתו של מרקוס סמארט והגעתם של הולידיי ופורזינגיס. הלייקרס של לברון ודיוויס הם קבוצה שאף פעם לא כדאי להתעלם ממנה, במיוחד אחרי החיזוקים שהיו והתווספו לקבוצה, כמו אוסטין ריבס שמצופה ממנו לעשות קפיצה נוספת אחרי עונת הפריצה, כריסטיאן ווד שינסה להוכיח שהוא עוד רלוונטי בליגה ועוד סוללת שחקנים סולידיים שעשויים לתת ללברון את הסיכוי להלחם על עוד אליפות אחת.

כדי לא לקבל תגובות כעוסות נזכיר בקבוצות המעניינות גם את הווריירס עם סטף שתמיד כיף לראות, ממפיס הצעירה והגאה שתנסה להסתדר בתחילת העונה בלי מוראנט, והקבוצה שלא תהיה מועדמת לאליפות אבל לטעמי מהכיפיות ומלהיבות – אוקלהומה סיטי טאנדר.

האנשים החדשים

סיפור נוסף שמלווה את הליגה כבר משנה שעברה (ואולי אף לפני) אבל השנה סופסוף באמת יסוקר מתוך הליגה עצמה הוא כמובן וויקטור וומבאנייאמה, הרוקי של סאן אנטוניו שנחשב לפרוספקט הכי גדול שהגיע לליגה אולי מימי לברון. הצרפתי בן ה-19 שמתנשא לגובה 2.24 אבל מראה לעיתים יכולות של רכז וקליעה של שוטינג גארד בא עם ציפיות עצומות, ולמעט פציעה, קשה לראות איך הוא גם לא יעמוד בהם. יחד איתו מגיע לליגה גם סקוט הנדרסון שינסה לנצל את הוואקום שנשאר בפורטלנד אחרי העזיבה של לילארד ולעשות עונת רוקי מרשימה. שחקן שלישי שזו תהיה עונה ראשונה עבורו הוא צ׳ט הולמגרן, שאמנם נבחר בדראפט אשתקד אבל נפצע לפני תחילת העונה ויתחיל את הקריירה רק השנה.

הצד הישראלי

וכמובן אי אפשר בלי לדבר על מה שמעניין אותנו הישראלים במיוחד – המשך הקריירה של דני אבדיה. אחרי שהקבוצה שלו שינתה את פניה עם עזיבתו של ביל, הגעתו של ג׳ורדן פול מג״ס, ואחרי שרגע לפני תחילת העונה התבשרנו על החוזה החדש והיפה (והמבאס מבחינתי, כי זה קשה מדי לראות את וושינגטון שוב ושוב) – 55 מליון ל-4 שנים, אבדיה יגיע לעונה הזאת מצד אחד עם הרבה פחות לחץ, אבל מצד שני, ציפיות גבוהות, גם שלו מעצמו, וגם של הסביבה, להוכיח שהוא אכן שווה את החוזה. אני חושב שאבדיה יעשה מספרים יפים העונה, בעוד וושינגטון יגרדו את ה-20 ניצחונות מלמטה.

ועוד כמה קטנות

* לוקה וקיירי – לאן זה ילך העונה? ניחוש שלי? לאבדון.
* אמביד ופילי – כמה הוא עוד ימשיך לסבול את הכשלונות, ועוד גרוע מזה, הצורך לשמוע שוב ושוב על סיפורי ג׳יימס הארדן שמחרים/ב את הקבוצה.
* איזה כוכב ידרוש את הטרייד הבא - טרה יאנג? אמביד? לוקה?
* שידורי ה-NBA בלי ג׳ף ואן גאנדי, כבר לא יהיו אותו דבר
* ונסיים עם השם אחד שלא הוזכר פה, ובעצם גם לא בארה״ב ברצינות על אף שהוא השחקן הכי טוב בעולם כבר 3 שנים – האם ניקולה יוקיץ׳ יצחק על כל העולם כל הדרך לעוד אליפות?