גמר תלמידות: קלאסיקו VI

גימנסיה ריאלית ראשל"צ - אוסטרובסקי רעננה
3.1.22, 12:00, אנרבוקס חדרה (שידור ישיר ONE, אפיק 50)

מחר זה קורה. גמר שישי ברציפות בין  שני תיכונים שהפכו להיות לליגה משלהם. בעונה שעברה, שנת קורונה, בוטל הטורניר (כשהשתיים היו המועמדות הברורות להגיע שוב לגמר) וכאילו דבר לא השתנה, שוב הן נפגשות. גמר שישי, שנה שביעית, אוסטרובסקי והגימנסיה כשהן רמה בפני עצמן ממשיכות לכתוב עוד פרק ב'פיוד' האדיר שלהן שייכתב בספרי ההיסטוריה של המפעל ושל כדורסל הנשים.
נזכיר שהגימנסיה הריאלית היתה הראשונה לקטוע רצף של 4 אליפויות של אוסטרובסקי החליפה אותה הגימנסיה הריאלית עם זכיה וגמר נוסף (נגד קרית שרת) ומאז השתיים מדי שנה (כבר פעם שישית ברציפות) מתמודדות על הבמה המרכזית אם היא ב"מלחה" או ב"דרייב אין", ב"היכל הפיס"  או באולם החדש בחדרה, הן שם.

ירדן גוט, שירה שכט, אביגיל כהן בוודאי זוכרות את גמר 08/09. לפני 12 שנים, רוטברג נגד הדסים, היה זה הגמר האחרון שאף אחת מהשתיים לא התמודדה (הדסים מאבן יהודה זכתה אז) וכאמור מאז עונת 15/16 כששיר תירוש, גילי אדם וסהר דגן, ניצחו את הדר חדד, מיקה יקיר וניקול מיכאילץ' במלחה בירושלים. הקבוצות לא מחמיצות גמר.

מחר, שני, 03.01, החל מ-12:00, יחל עידן חדש במאבקים בין המועדונים. דורות של שחקניות הספיקות להתחלף בחמש השנים האחרונות. מי שהיום תלמידת י"ב, היתה אז רק בכיתה ז' כשהתחילו המאבקים, אבל זה לא רק זה. נראה שיותר ויותר תיכונים מתחילים לנשוף בעורפן של הפיינליסטיות ואמנם הגימנסיה עוד הפגינה שליטה ודומיננטיות עם מאזן מושלם, אוסטרובסקי מנגד, התקשתה בחצי הגמר נגד תיכון "הדרים" הוד השרון, כשרק במחצית השניה וליתר דיוק ברבע האחרון, הצליחה לברוח לניצחון. בשלב הבתים ספגה הפסד מרוטברג רמה"ש ונראתה פגיעה מתמיד. ועדיין 8 ניצחונות והפסד בודד זה מראה שהן עדיין מהטובות בענף. כמה זה עוד יימשך? לא ברור. אבל כל עוד נראה את השתיים זו מול זו על הבמה הכי חגיגית שיש, הנאה מובטחת.

עוד פרק בהיסטוריה המפוארת של המפעל ייכתב בגמר של "אחרי קורונה". עוד פרק בסיפור המטורף ייכנס, דור חדש של שחקניות יתמודד האחת מול השניה ולקראת המשחק נבין איך הכל התחיל וכמה רחוק עוד ימשיך מכאן....

פרק א' - ההיסטוריה

אוסטרובסקי הוא אחד התיכונים הותיקים בליגת העל, כשההיסטוריה שלהן הולכת אחורה עד שנת 1999, הזכיה הראשונה בתואר האליפות אחרי שנים של דומיננטיות מצד קרית שרת. לירון כהן, נילי נאתכו ז"ל והילה יזהר הובילו את התיכון לניצחון 67:57, שנה אחרי ההפסד שלהן באותו הפרש (58:48) לאותה קרית שרת (במשחק ענקיות בין אפשטיין וקולודני לליעד סואץ וכהן) כשטל נתן אז מנהל מקצועי במחלקה הצעירה ומאמן התיכון עומד על הקווים. כמו שקורה לרוב, עזיבתו של נתן הובילה לשינוי מקצועי וזעזוע שדרש בניה מחדש. יעברו עוד 5 שנים עד שאוסטרובסקי תחזור למעמד ובשנת 2004 לעיניי 1,500 צופים נופר שלום, שרון רשף ואלינור אבני יפסידו פעמיים (לק"ש ורוטברג).  את האליפות הבאה אוסטרובסקי תחגוג רק ב-2007 עם 27 נקודות של חן הולצר.  בסך הכל הגיעו ב-33 השנים האחרונות ל-14 גמרים ומהם 9 אליפויות. 

גימנסיה ריאלית אמנם הבליחה בגמר לפני 30 שנים אז נכנעה לקרית שרת של שרית ארבל (30 נק') ומאז לא חזרה לרמות הגבוהות...עד ש....הגיע זיו ארז לכדורסל הבנות והתחיל לכתוב מחדש את ההיסטוריה של הגימנסיה. שנת 2012 היתה השנה שבה הכל השתנה. בגמר הנוכחי נחגוג לה עשור של גמרים. כאמור, ההעפלה לליגת העל מהאליפות הארצית התרחשה ב-2012 (טל יעקב, שיר לוי, שקד טייר, האחיות הולצמן) ומאז הגיעה הגימנסיה בכל שנה לגמר(!). בשנה שאחרי העליה לליגת העל זכתה באליפות הראשונה עם ניצחון על מקיף ז' אשדוד 47:38, השנים שאחרי הביאו איתן בעיקר הפסדים אבל בשנתיים האחרונות דור הזהב של ראשל"צ שהיום רבות מהן משחקות בליגת העל, זכה בשתי אליפויות רצופות, אבל הופתעו ע"י רעננה וגרזון בגמר האחרון שהתקיים לפני שנתיים, כך שלגמר הנוכחי מגיעות כסגנית האלופה ורוצות להחזיר לעצמן את התואר.

פרק ב' – מעגל נוסף נפתח: על המפגשים הגדולים בין השתיים מתחילה בספטמבר 2012.

הקדמה. עד שנת 2013 טורניר ה-ISF (אליפות העולם לתיכונים) כלל שחקניות תיכון עד גיל י"א ולכן מדי שנתיים בתחילת השנה נערך טורניר ייחודי שייקבע את הנציגה שלנו לאליפות.  (החל מהאליפות של 2015 השתנו החוקים ומאז אלופת ליגת העל לתיכונים נוסעת לאליפות העולם).

חזרה ל-2012. הגימנסיה הריאלית בתחילת דרכה, עדיין אפילו לא בליגת העל לתיכונים (הן יעלו מהאליפות הארצית רק חודשיים לאחר מכן בנובמבר). הגיעה לטורניר מוקדמות ISF ועשתה דרך מרשימה לגמר, אחרי שעברה בחצי הגמר את תיכון בליך. בגמר חיכתה לה....אוסטרובסקי. תלמידות התיכון מרעננה הגיעו עם תואר האליפות (אחרי ששנה קודם ניצחו את ה"רב תחומי") ובהמשך אותה שנה יזכו באליפות שלישית ברציפות (כשינצחו את תיכון "הר וגיא" של ענבר לברון ודרור מייברג, בגמר היחיד אליו העפילו). אבל באותו טורניר, הדהימה אותן הגימנסיה, תיכון צעיר עם מאמן שאפתן ועם 27 נקודות שקלעו יחד טל יעקב ושיר לוי. הגימנסיה ניצחה בגמר את אוסטרובסקי 53:40 וטסה לאליפות העולם בקפריסין.

מאז כאמור, הגימנסיה זכתה פעמיים באליפות אבל שתיהן לא בשנים של ISF. אוסטרובסקי מנגד טסו לפני שנתיים לאליפות וסיימו במקום הרביעי (!) היתה זו הופעתן השלישית באליפות העולם (04', 11')

מי שזוכרות היטב את אותה זכיה של אוסטרובסקי (63:40) בגמר החשוב הן מי שהיו אז תלמידות כיתה י' גאיה סלס, גילי אייזנר ודניאל קארש שאמנם היו הקלעיות המובילות בגימנסיה אבל לא הספיקו כדי לנצח. הן ראו אז את שיר תירוש קולעת 25 נקודות ואת ליעד אורבך מסיימת עם 17 ו...רצו גם.

סגירת המעגל הושלמה ב-2018. לגמר הגיעו הגימנסיה הריאלית כאלופת התיכונים בזכות ניצחון דרמטי משלשה גדולה של סלס (47:45) , אבל ראשל"צ גם רצתה לטוס לאליפות העולם, וב-2019 כשכרטיס לאליפות היה על הפרק זכתה הגימנסיה באליפות בצורה המשכנעת ביותר בתולדות ליגת העל לתיכונים. 79:43 הוא ההפרש הגדול ביותר שהושג בגמרים לתלמידות, כשכבר במחצית ההפרש היה 21 נקודות פשוט "לא היה כוחות". באליפות העולם, אגב, ספגה ראשל"צ הפסד מפתיע כבר בשלב המוקדם של הטורניר ואיבדה את הסיכוי לזכות בו.

מה היתה יכולה לעשות גימנסיה ריאלית של השנה שעברה? בעולם ללא קורונה, היתה אליפות עולם נוספת, קרב ענקיות בין ציפל לגרזון היה נקבע ואחת מהן היתה טסה ל-ISF, אבל כל זה כבר לא יקרה. העולם נסגר, טורנירים בוטלו ורק שנה הבאה (אם בכלל) יחודש הטורניר הבינ"ל. אבל זה לא אומר שהקבוצות יגיעו נחושות פחות... אחרי שנת הפסקה, הן לא רואות בעיניים.

ציפל נגד גרזון בגמר האחרון שהיה לנו, הגמר החמישי ברציפות (עוד פרק בהיסטוריה שממשיכות היריבות לכתוב ביניהן)

 פרק ג' – הדרך אל הגמר

גימנסיה ריאלית: 
כאמור וכצפוי, הדרך של הגימנסיה הריאלית ראשל"צ היתה חלקה ונטולת הפסדים. התיכון שובץ לבית א', יחד עם "הדרים" הוד השרון, "היובל" הרצליה ו"מקיף" כאוכב.  דווקא "הדרים" העולה החדשה, שבמחזור הפתיחה הובסה 44:104, היא זו שכפתה על הגימנסיה את המשחק "הכי צמוד", כשבביתה הגמנסיה ניצחה 49:72. בשאר המשחקים בבית המוקדם ניצחו הפיינליסטיות ללא קושי, כולל שני משחקים ב-100 הפרש ועוד משחק עם ניצחון טכני.

בשלב רבע הגמר, קיבלה הגימנסיה יריבה מסוכנת, אמנם עולה חדשה מהאליפות הארצית, אבל "הריאלי" חיפה נראתה כיריבה מאתגרת כשבנויה מקבוצת הצמרת מהמחלקה הצעירה של מכבי חיפה. אבל כבר אחרי מספר דקות ההתמודדות הוכרעה. הגמנסיה נסעה צפונה וחזרה עם ניצחון 36:102. עם יתרון 66 הפרש, היה ברור שהיא בחצי הגמר ובגומלין הסתפקה בניצחון 33:71.
בחצי הגמר, פגשה הגימנסיה את "עין חרוד" מהגלבוע. עמק חרוד הגיעו אחרי שעברו ברבע הגמר את העולה החדשה מהאליפות הארצית ליד"ה ירושלים (בזכות ניצחון חוץ מרשים 53:73, היריבה לא הופיעה לגומלין). חצי הגמר שהתקיים באולם ניטרלי ברעננה, היה חד צדדי כמו רוב משחקי הגימנסיה והסתיים בניצחון 30:93 (עמק חרוד: מורג'אן סעדה 19, נטע חן 6 ; גימנסיה ריאלית: הילה קארש 29, רוני גופר 27, עמית טרנר 22, שי לבני 8, תהל קוור 7)

אוסטרובסקי רעננה:
רעננה המשיכה לשלוט בליגת התיכונים גם אם לא בהפרשים של הגימנסיה. את הבית המוקדם סיימו במקום הראשון עם 5 ניצחונות והפסד בודד ל"רוטברג" רמת השרון. בבית ב', התמודדו עם "הרב תחומי" עמק חרוד ו-"רבין" כפר סבא. אוסטרובסקי פתחה את העונה טוב עם ניצחון חוץ בכפ"ס 60:92 ואחרי ניצחונות נוספים על עמק חרוד וכפ"ס, הגיעה להתארח ב'רוטברג' והופתעה על ידי המארחת כשהפסידה 64:59.  בגומלין, כעבור 6 ימים, אוסטרובסקי כבר תיקנה את ההפסד עם ניצחון ביתי 47:73 והבטיחה את המקום הראשון. 

בשלב רבע הגמר, הגרלה לא פשוטה סידרה לאוסטרובסקי מבחן בגרות נגד "היובל" הרצליה. זה לא היה קל במיוחד אבל אוסטרובסקי יצאה מההתמודדות עם ניצחון כפול 40:68 בחוץ, ו-45:69 בבית. 
בחצי הגמר, פגשה את הקבוצה המצוינת של הוד השרון, עם תמר פיגנבוים שנתנה משחק מצוין ושירה הלוי שביחד עם אורי יולס הקשו מאד על אוסטרובסקי, הובילו במחצית הראשונה ברוב הדקות ובשיא 18:29, לפני 28:31 להדרים. הדרים הגיעה לחצי הגמר אחרי ניצחון כפול מרשים על רוטברג, 55:69 בחוץ ו- 76:97 בבית.
רעננה הצליחה במהלך הרבע השלישי לעלות ליתרון ראשון ושמרו עליו ברבע הרביעי שאותו ניצחון אחרי 28 נקודות בהתקפה, בהובלתה של עלמה כהן (להדרים: תמר פיגנבוים 18, אורי יולס 16, שירה הלוי 15, טל הבר 6 ; לאוסטרובסקי: עלמה כהן 30, ליאל אריאל 16, אלה שוסטר 15, תמר ברייטמן 10, גילי גולוד, מיכאלה יעקובוביץ וליאל כהן 2 כ"א).

על הקווים - שרף Vs. ארז

מאז 2012 זיו ארז הוא הגימנסיה הריאלית ולהפך. המאמן שיצר את הפרויקט, בנה, טיפח וגידל דור, אחרי דור, אחרי דור. הוא הפנים הכי מזוהות של ליגת התיכונים בעשור האחרון. מולו היו לאורך השנים הצוות יוני דנישבסקי ואורן לם.

אלא שבשנת 2020, זה השתנה. המחלקה ברעננה שינתה פניה כשדנישבסקי עזב ולירון שרף נכנס לתפקיד המנהל המקצועי. זו היתה שנה סוערת, רעננה ספגה לא מעט "מכות" ונדרשה להתאושש ומהר.  בחודש ינואר לפני שנתיים בדיוק, עמד שרף על הקווים באולם "טוטו" בחולון, והוביל את אוסטורובסקי רעננה לזכיה באליפות. 70:63 כשהוא חצי שנה בלבד בתפקיד. 
מאז שרף למד את המערכת, ייצב אותה והיא מתחילה לקבל את צורתו והזהות שלו. אוסטרובסקי הנוכחית היא לא אותה אוסטרובסקי של פעם, האם זה פחות טוב? בינתיים למאמן, שכבר מתחיל עונה שישית ברעננה, יש 100% הצלחה בליגת התיכונים.

זווית אחרת – דור הי"ב

הקורונה הובילה לסיטואציה מעניינת. דור י"ב הנוכחי היה בכיתה י' בגמר הקודם. בגילאים האלה כל שנה משמעותית וקריטית, וכבר ראינו כוכבות בגיל י"א מתקשות להוביל את התיכון. הנה למשל, לפני שנתיים עמית כהן היא זו שהובילה את אוסטרובסקי לזכייה (לצד משחק ענק כמובן של אמי רינת) בעוד ירדן גרזון סיימה "רק" עם 11 נקודות. השחקניות שכמעט לא ראו פרקט בגמר הקודם הן השחקניות שצריכות להוביל את הקבוצה לניצחון ותלמידות י"א.... הן בכלל ישבו ביציע בגמר האחרון שנערך.

יש לכך משמעות אדירה, זה ככל הנראה ישפיע על ההתרגשות של השחקניות וכנראה גם על רמת המשחק, ואחרי שאמרנו את כל זה, לגימנסיה הריאלית יתרון מובהק. אמנם, על הנייר, לכל תיכון 4 שחקניות בגיל י"ב, בלבד. אבל בעוד באוסטרובסקי הן טרם היו במעמדים האלה, שחקניות הגימנסיה מגיעות מנבחרות ישראל הצעירות, מליגת העל לנשים כשרק בשבוע האחרון שודרו בטלויזיה בשידור חי והביסו את היריבה מתל אביב בזכות יכולת טובה גם של הצעירות המקומיות. נכון, בליגת העל אין כמות קהל שמשתווה לזה שמגיע בתיכונים, אין בית ספר שלם שרוצה לראות אותך חוזרת עם הגביע – אבל זה מתחיל להתקרב לדבר האמיתי.

אוסטרובסקי רעננה : אלה שוסטר. אלה שוסטר, אחותה הצעירה של רותם שוסטר, הספיקה לשחק איתה יחד בגמר 2020 והיתה מהבודדות בכיתה י' שקיבלה דקות בליגת העל לתיכונים כבר אז. בשנתיים האחרונות לא הרבתה לשחק ברמות הגבוהות, היתה חלק מקבוצת הנערות זה ברור, וגם בסגל הקבוצה הבוגרת של רעננה בליגת העל, אבל לא הרבתה להיות על הפרקט כשרק במשחק נגד פתח תקווה קיבלה דקות משמעותיות כששיחקה 10 דקות. בסך הכל יש לה בליגה הראשונה 4 הופעות. שוסטר כיום היא גם חלק מקבוצת ה"כוכבות" של המועדון בליגה הלאומית נשים ומובילה את הלליגה, אך שוב, מעטות ההזדמנויות של השחקניות הצעירות בקבוצה הבוגרת. שוסטר מוכשרת, שחקנית התקפה מגוונת וחכמה, בחרה להישאר העונה ברעננה ותנסה להוביל אותה לגביע העשירי שלה.

ליאל אריאל. אריאל היא אולי הפתעת השנה עד כה. שחקנית לא מאד מוכרת, שלא היתה חלק מהנבחרות הצעירות, בינתיים מובילה את רעננה בליגת הנערות על כתפיה והיא גם מהשחקניות החשובות באוסטרובסקי. קלעית שלשת מצוינת, שחקנית עם הרבה חוצפה חיובית וביטחון עצמי ורואים זאת גם בהשתלבות שלה בקבוצה הבוגרת, כשבמו ידיה הובילה אותן לניצחון, לפני חודש, מול רמת השרון.

ליעד פסטרנק ושירה קובץ' הן תלמידות י"ב הנוספות שינסו להביא מהניסיון היחסי שלהן, כשמתקזז עקב המגיפה. פסטרנק שחקנית מוכשרת שיכולה להיות האקס פקטור במשחק.

גימנסיה ריאלית: הילה קארש היא הקפטנית, השחקנית המוכשרת בעמדת הגארדית, שחקנית שמגיעה עם נתון מדהים של שנה שניה בליגת העל, כשבעונה הקודמת שותפה ב-18 משחקים. כבר לפני שנה קלעה 10 נקודות נגד רעננה (בליגת העל) והוסיפה עוד 13 נגד פתח תקווה. קארש שחקנית הנבחרות הצעירות, קדטיות ונערות, עברה בכל המעמדים המלחיצים והניסיון שלה צפוי לעשות את ההבדל. אירוע מרגש יהיה שכפי שבעבר הילה קארש שיתפה פעולה בגמר נערות עם אחותה הגדולה דניאל, הפעם היא תעשה את זה בשנתה האחרונה בתיכון עם אחותה הצעירה מאיה קארש.

הילה קארש בגמר הקודם. הפעם על תקן שחקנית ליגת על

לידה ולצידה של קארש יש את עמית טרנר, הפורוורדית האתלטית המצוינת. גם טרנר מגיעה עם ניסיון של שנתיים בליגה הראשונה לנשים (בשנה שעברה, בין היתר 11 נקודות נגד הרצליה). גם טרנר מגיעה אחרי שצברה ניסיון בנבחרות ישראל הצעירות וגם היא מגיעה עם הביטחון אחרי גמרים והופעה בכל הרמות. אבל אם יש אירוע אחד שחייבים לציין בהקשר של טרנר ולא קיבל מספיק התייחסות, היה מהלך הגנתי אחד בגמר גביע המדינה לנערות בשנה שעברה. האליפות בוטלה (קורונה) וגביע היה התואר היחיד שחולק. כצפוי וכרגיל ראשל"צ ורעננה היו אחת נגד השניה בגמר ובמשחק שהוכרע בהארכה, טרנר חסמה זריקה קריטית של גרזון, חסימה שהביאה לראשל"צ את הגביע. ועם החוכמה, הנסיון וקור הרוח משם, טרנר מגיעה פייבוריטית לגמר הנוכחי.

רוני גופר ותהל קוור הן שתי קלעיות ושומרות אדירות מהד.נ.א של ראשל"צ וזיו ארז. השתיים מתאמנות עם סגל הקבוצה הבוגרת בליגת העל ומקבלות דקות מפעם לפעם, כשרק בשבוע שעבר במשחק המרכזי בליגת העל, גופר צלפה פעמיים מחוץ לקשת והביאה את קבוצתה ל-100 נקודות, הכנה ואיפוס הידית לקראת האליפות. תהל קוור היא מסוג השחקניות שכרגע היא "שם אלמוני" לרוב אוהדי הכדורסל. אבל גם גילי אייזנר או מאי רווח היו כאלה פעם. אצל זיו ארז מדובר בתהליך בו השחקנית מתפוצצת בדיוק בזמן וזמנה של קוור מתקרב בצעדי ענק.

זווית נוספת – עלמה כהן

אוסטרובסקי:  עלמה כהן היא סיפור מטורף. כהן, היא משהו שעד לפני מספר שנים לא יכול היה להתקיים. גימנסיה ריאלית היא ראשל"צ, רוטברג היא רמה"ש ואוסטרובסקי היא רעננה. אלא שעלמה כהן עברה במהלך העונה הקודמת להפועל כפר סבא ומשחקת בנערות א' ובבוגרות ביריבה מעבר לכביש בשרון. אבל בזמן שעושה את הפריצה במסגרת ליגת הנערות במועדון אחר, היא נשארה מחוייבת לכיתתה בתיכון ולקבוצת אוסטרובסקי ואת ההעפלה לגמר, קבוצתה חייבת לה בזכות משחק משוגע בחצי הגמר נגד "הדרים".  בעוד המקרים הנפוצים יותר הם כאלה שבהם תמר ברגל או רומי אלבז משחקות בראשל"צ אבל לומדות בתיכון הקרוב למקום מגוריהן, נדירים המקרים בהם תלמידת התיכון משחקת בקבוצה מחוץ לעיר. אבל עלמה כהן עוד יכולה להיות זו שתעלה לרעננה באליפות אבל תביא לאוסטרובסקי את הגביע. וכן... היא רק בכיתה י"א ועוד יכולה להספיק לגמר אחד נוסף.

גימנסיה ריאלית: רומי עובד. שם פחות מוכר, אבל נתונים פיזיים שמאמן הקבוצה ארז יודע להפיק מהם את המיטב. שחקנית בגובה 1.80 היא בכל קבוצה אחרת סנטרית. אבל כמו עדן ציפל שנבנתה כגארדית גבוהה ולסירוגין מובילת כדור גם רומי עובד היא יותר מ"גבוהה" בקבוצה ולצד עמית טרנר גדלה השחקנית הגבוהה הבאה של ראשל"צ. זה יכול להתפוצץ עם כישרון כמו ציפל או קצת פחות כמו אופיר אליהו, אבל אם אחת בראשל"צ ונבחרת ישראל והשניה באליצור רמלה וביורוקאפ, רומי עובד, אם תמשיך להתקדם מבינה שהעתיד שלה נמצא בליגה הבכירה. עובד כמו טרנר חשובות מאד לגימנסיה כשמולן אין לאוסטרובסקי גבוהה דומיננטית ואם הקבוצה תשחק עליהן, אם הילה קארש תדע למצוא אותן בצבע ואם גופר, קוור ולבני יפתחו את הצבע מבחוץ עובד תחגוג.

עלמה כהן. הובילה את אוסטרובסקי לגמר (צילום: ההתאחדות לספורט בתי ספר)

מה מחכה לנו בגמר?

רב הנסתר על הגלוי. וזה משפט שלא חשבנו שנשמיע במשחק בין שתי קבוצות שכל גמר נפגשות, מכירות אחת את השניה כמעט בעל פה ואין כבר מה לחדש, להפתיע או לגוון במפגשים בין השתיים.

אלא שכאמור יש משתנה אחד (בעצם שניים) שמכניסים אותנו לערפל המסקרן לקראת המשחק. שוב נזכיר (כי אין ברירה) את הקורונה. אם את הדרך של השחקניות המובילות בגימנסיה, קארש, טרנר וגופר ליווינו ואנחנו כבר מכירים, את עלמה כהן לא יצא לנו עדיין לראות בתיכונים (לפני שנתיים היתה בכיתה ט'). גם שיטת המשחקים החדשה בליגת הנערות הפרידה בין הפועל ראשל"צ ומכבי רעננה. האחת בצפון עם חיפה וגלבוע והשניה בדרום עם רמה"ש וחולון. הן ייפגשו, אם בכלל, בשלב רבע או חצי הגמר ועד אז קשה להעריך מי הן הקבוצות "החדשות" שאינן דומות לקבוצה מלפני שנתיים.

על פניו ועל הנייר זו צריכה להיות השנה של הגימנסיה, שחקניות נבחרות צעירות (נכון גם להזכיר למשל את שי לבני שעוד לא הזכרנו בראשל"צ) שחקניות עם הווה בליגת העל, כאלה ששיחקו בכל הרמות ובשנה שעברה סגרו את העונה עם גביע המדינה. מצד שני, ברעננה עשו שחקניות "אלמוניות" התקדמות עצומה כמו ליאל אריאל וליעד פסטרנק וכמובן עם עלמה כהן, קשה להספיד אותן.

מה שבטוח, הולכת להיות מלחמה גדולה וכשאוסטרובסקי והגימנסיה יחד על המגרש, דברים גדולים קורים.