בני הרצליה מחזיקת הגביע!

גמר גביע המדינה מגדל 21/22. קרוב ל- 11,000 איש, רובם אדומים, נתנו אוירה מחשמלת בהיכל והאנרגיות זרמו לפרקט כמו מים. ת"א פתחה טוב יותר ואחרי 7.5 דקות עלתה ליתרון דו ספרתי, סוף ראשון 12:21 לאדומים. בניגוד לחצי הגמר, הפעם הרצליה התקשתה מאוד בקליעה מ-3 (1/13 מהטווח עד לשלשה של הוקר, שניה לפני המחצית, שאלו גם היו הנקודות הראשונות שלו). ת"א תחזקה את הפער הדו ספרתי שלה עד אמצע שני או אז יאנג צבר עבירה השלישית והרצליה חזרה לחיים. השלשות לא נכנסות? נלך לטבעת.

האפורים פרגנו (5-12 בעבירות לרעת ת"א) והכחולים חפרו את דרכם מהקו. הקהל האדום? בטירוף. על השופטים. אונואקו שלט בצבע בשני צידי המגרש, ידע גם מתי לפרגן לחבריו ובדקות שלו צבר -/+ 18+. הרצליה אמנם לא הובילה במחצית אפילו שנייה, אבל הקבוצות ירדו למחצית צמודות. 25-18 לכחולים ברבע השני ויורדים למחצית עם 37:39 אדום. הכל פתוח. תחילת רבע שלישי, יום חמישי? יד אליהו? אז זה בטח ערב יורוליג. וואו, איזה פתיחה. שתי הקבוצות בטירוף. השלשות זורמות כשמפניה והרצליה הופכת את המשחק ופותחת פער של 8+. אבל ת"א, עם יאנג על 4 עבירותיו, סוגרת פערים, סוף שלישי 66:64 כחול.

הרבע הרביעי היה צמוד לחלוטין עד שתי דקות לסיום. מכאן ת"א יצאה מהקצב שלה, לקחה זריקות קשות, יאנג התקשה לחזור מהמנוחה הכפויה ובקושי נגע בכדור. הרצליה הלכה לאיש הגדול שלה, שלא לומר למפלצת שבהיכל, ה-MVP הבלתי מעורער של הליגה שעשה הכל. חסם לקלעים, שאב כ"ח (17 כאלה, שיא כל הזמנים לגמר), חסם בהגנה (4 פעמים), קלע 30 נקודות וצבר מדד היסטורי של 50. כל המהלכים של הדקות האחרונות היו סביבו והרצליה חוזרת להניף את הגביע אחרי המתנה של 28 שנה. ת"א שהייתה שותפה לגמר ענק ובלתי נשכח תצטרך לנסות שוב בשנה הבאה. בסיום 87:82 נפלא. תודה רבה לשתי הקבוצות על כדורסל נפלא ולאוהדים לערב בלתי נשכח. כבוד גדול.

קלעו להרצליה: אונואקו 30 (17 רב', 4 אס', 4 חס', מדד 50), דאוסון 16 (5/9 מהשדה), באב 13, הוקר 12 (5 אס'), כהן 9 (6 רב'), ואן וליט וקמפ 3 כ"א, קרביץ 1.

קלעו לת"א: יאנג (5/9 לשלוש) ובראון (6 אס') 21 כ"א, טוקוטו 14, טימור 10, זלמנסון 6, אואנס 4, קולשוב ובני 3 כ"א.