בין סיביר לכפר בלום

אז איך הייתה 21/22 שלכם? בכדורסל, כמובן. כי אמצע יוני עכשיו, פגרה, משעמם בטירוף, אפילו המונדיאל זז לימים קרירים יותר ומה נשאר לנו? רק להתגעגע ולהתפלל ששוב יבוא ספטמבר, במהרה בימינו, אמן. וכיוון שנולדתי אדום ואני גם אמות כזה, בואו נזכר, מנקודת המבט הפרטית שלי, ב-9 (חצי) נקודות לציון של שכרון חושים. יאלה הפועל. חיפה.

1) ספט' 2021: 4 משחקים, 3 מסגרות, 2 ניצחונות ו-1 אלוהינו. זה התחיל בפעמיים גליל, אימון ושמינית גמר גביע וינר, המשיך לרבע גמר מול אילת שעשתה לנו שיעור וגם הגיעה לגמר והסתיים בהפתעה אדירה בסיביר הרחוקה (קראסנויארסק) מול יניסי ביורופקאפ. יש! היסטוריה, ניצחנו את הרוסים.

2) אוק' 2021: הבועה האירופית בלב ליבה של אסיה (קורונה, זוכרים?) ממשיכה ומשחקים מול ביירות' הגרמנית שהתגלתה כקבוצה מוכשרת (או שמה לא היינו עדיין מחוברים מספיק בשלב הזה של העונה). הפסדנו 80:85 ונשאר לנו 6 שעות לחכות האם נהיה לאקי לוזר ונשתחל איך שהוא לשלב הבתים. אז זהו, שלא. יריבותינו כבר יודעות את התוצאה שלנו וכמיטב המסורת של שנות השישים כולן דואגות להפרש שיעלה את שני הצדדים. אנחנו (וגם נסצי)-בחוץ. חוזרים לארץ ומקבלים בראש ממכבי ת"א. סה"כ חודש קשה בו בעיקר מפסידים.

3) נוב' 2021: שוב חודש קשה שממשיכים להפסיד בו. הניצחון היחיד נרשם ברוממה מול היורדת המיועדת. לא כבוד גדול.

4) דצמ' 2021: עם פתיחה של 5-2, זמן לשינויים. תומפסון מקבל חוזה חלומי בינייסי (שמולה הצטיין) ובמקומו מגיע דיקי ומיד מרגישים בהבדל. ניצחון בייתי מול חולון, ניצחון בכורה בחוץ בגן נר אחרי הארכה ועוד ניצחון ברוממה מול ב"ש מיישרים את המצב ל-5-5.

5) ינואר 2022: הקבוצה ממשיכה להיראות טוב ורצף ניצחונות הליגה ברוממה ממשיך אבל משחק מפתח ברבע גמר גביע המדינה בורח מבין האצבעות אחרי שתי הארכות בטוטו חולון ושיפוט לעומתי ומרגיז.

6) פבר' 2022: חודש מרגש. מתחילים בניצחון של משחק אבוד לחלוטין בכפר בלום בתרגיל לשלשה של פעם בקריירה של איגור נסטרנקו, ממשיכים בניצחון על הבאזר ברוממה (איזה אולם, בית אמיתי, גם הקהל התחיל פתאום להתחבר ולהגיע אחרי 18 שנה שלא היינו בליגת העל+עוד שנת קורונה לסיומת) על מחזיקת הגביע הטרייה והפינאליסטית לעתיד אבל לא שוכחים לחזור למציאות עם הפסד מיותר לחלוטין בבית מכבי ליורדת.

7) מרץ 2022: שוב מפסידים בטוטו חולון ומחליטים להביא כוכב NBA רק בכדי לגלות שרצינו עמדה 4 וקיבלנו 3. מול ירושלים ברוממה הבחור מספק שלשת ניצחון עם הבאזר רק בכדי להיפצע בצעד וחצי הראשון שלו במשחק בדרייב אין. סקוטי ג'יימס חוזר מהקפאה ומתפוצץ תוך 4 ימים פעמיים על ב"ש ונצסי האומללות כשהוא לוקח את הקבוצה על הגב היישר לפלייאוף העליון, שנה שנייה ברציפות. הופיע למאני טיים, מה שנקרא. זה לא עזר לו בהמשך.

8) אפריל 2022: אירופה הובטחה, עכשיו מנסים לשלב את אניס. פחות עובד. הקהל אמנם מגיע בהמוניו, 4,500 אדומים, שיא כל הזמנים ברוממה, מול האלופה בצהוב, אבל מה לעשות, היא שוב נותנת לנו בראש. והחודש השחור ממשיך עם 5 הפסדים רצופים לכל קבוצות הפלייאוף העליון. מה יהיה? דווקא עכשיו, רגע לפני הסדרות?

9) מאי 2022: מנורה מבטחים, משחק דחוי שלא קובע כלום להפועל חיפה וקובע הכל למכבי ת"א, ביתיות בסדרות. חיפה מעולם לא ניצחה באולם זה והניצחון האחרון שלה על מכבי ת"א בחוץ היה בשנת 1969 באיזה מגרש בלטות שהיום בטח עומד עליו איזה מגדל יוקרתי. שתי הארכות, שיפוט מהגיהנום שבו בלק איבד את הבושה לחלוטין אבל שימחון עם שיא קריירה של 41 נק' (ושיא לשחקן העונה) עושה את הבלתי יאומן, 114:123 לאדומים במשחק שנשברו בו גם אינספור שיאי ליגה.

בסופו של דבר משחק שעשה נזק גדול לשתי הקבוצות. ת"א איבדה בו את זיזיץ' וחיפה הגיעה 3 ימים אח"כ לסדרה מול הפינאליסטית מהרצליה על ארבע. בסדרה של הטוב מ-3 במשחק הראשון החיפאים נפלו מהרגלים בשליש האחרון, במשחק השני ברוממה שוב בלק ושוב מופע אימים. סלים לא חוקיים שמאושרים, סלים חוקיים שנפסלים, עבירות שלא היו נשרקות ועבירות שהיו לא נשרקות ומ-0-2 מול קבוצה מעולה כמו הרצליה לא חוזרים ונגמר.

אז זו הייתה עונתנו. בדיעבד, גם בתקציב צנוע של ממש, נתנו אחלה פייט לטובות שבקבוצות הליגה. לא היינו רחוקים מלהדיח את חולון מהגביע (בפער 3 וארגס מחטיא עונשין ובורדיון משחיל לנו שלשת באזר וסוחב הארכה), לא היינו רחוקים מלקחת משחק בסדרה מול הרצליה (אבל כמה אפשר לדבר על שיפוט וכמה בוטה ומתנשא הוא יכול להיות) אבל אין מה להתלונן, עוד עונה טובה, מרתקת ומפתיעה (חולון ממקום רביעי-אלופה, ק.אתא ממקום רביעי-אלופה) הגיעה לסיומה ואנחנו כבר לא יכולים לחכות לעונת 22/23 לא לפני שנעקוב באדיקות אחרי החתמות הקיץ השונות. היה כיף. נפגש בקרוב.

.