כנגד ארבעה בנים דיבר הכדורסל

הנה שוב מגיע הזמן הזה בעונה שתשכחו ממה שהחלטנו כמה חודשים קודם לכן, עכשיו אנחנו מחליטים באמת ואולי אפילו סופית. מנהלת ליגת העל פרסמה השבוע הודעה כי זה לא ספורטיבי שיהיו שתי עולות מהלאומית אליה, כיוון שקבוצות הליגה הלאומית אינן מתחרות בכל העוצמה ועושות את זה מבחירה, ולכן היא מחליטה שתהיה רק עולה אחת. במנהלת הלאומית כמובן לא מתכוונים להישאר חייבים ואחרי התגובות הציניות ברשתות החברתיות, קרוב לודאי שילחמו גם באמצעים אחרים. מה יהיה בסוף וכמה עולות יהיו? קרוב לודאי שנדע את זה אי שם בספטמבר.

בנתיים קיבצנו את כתבי ספסל להציג כל אחד את דעתו בנושא בצורה חגיגית ברוח ליל הסדר. עם מי אתם מסכימים?

חכם, מה הוא אומר? מה החוקים שהחלטתם לעליית ליגה אשר צוו האיגוד והמנהלת בתחילת העונה?

גם אם יש הגיון כלשהו בטענה של המנהלת, התזמון שלה הוא פשוט הזוי. לבוא באפריל, רגע לפני תחילת סדרות הפלייאוף, ולבקש לשנות את החוקים שוב. טוב שהם לא שינו אותם אחרי שהעונה כבר הסתיימה. טענה כזאת הייתה צריכה לעלות בנובמבר - דצמבר, ואז הם גם יכלו בצורה נאותה לבוא ולהציג בפני קברניטי הליגה הלאומית דרישה שאם הזרים לא יחזרו כאשר יהיה ניתן, הדבר לא יתקבל על הדעת מבחינתם, וכבר אז להגיע לפתרון כלשהו. או לנסות לפחות, מאשר לצאת בהצהרות חד צדדיות. 

אפשר גם באיזשהו מקום להגיד שהיה 'נח' למנהלת עם העובדה שאין זרים בלאומית, כי מצד אחד זה יותר שחקנים שפנויים עבורם וגם שיהיה להם את ה'תירוץ' הנח הזה לבוא עכשיו ולשבור את החוקים. בשורה התחתונה התנהלות המנהלת מרגישה לא רצינית, וכבר ראינו את זה קורה בעבר - שוב לפתוח את החוקים באפריל, שוב לנסות לשנות את הקיים. ידענו מהג'אמפ בול הראשון של העונה שהיא לא תהיה כמו עונות קודמות בעקבות המלחמה, ידענו שהיא תהיה ארוכה כי נאמר שהיא תיקח חודשים, אבל למרות זאת במנהלת לא פעלו בזמן אמת וחיכו לרגע האחרון. בגלל ההתנהלות הזאת ליגת העל תצטרך "לספוג" שתי עולות.

רשע, מה הוא אומר? מה העלייה הזאת לכם

נתחיל מלומר את המובן מאליו - אין הרבה היגיון ספורטיבי בשינוי חוקי הפורמט חצי ק"מ לפני קו הסיום. אין גם הרבה ערך ספורטיבי בסדרת משחקים בין קבוצה מליגת העל פלוס 4 זרים לקבוצת ליגה לאומית מינוס 2 זרים. אבל בדיוק כאן, למעשה, טמונה התשובה לשאלה. עדיין לא ברור כיצד תסתיים העונה בליגת העל ומי תסיים אחרונה - גליל עליון, באר שבע או אילת. ועדיין, למרות האתגרים התקציביים, הספורטיביים, ובמקרה של גליל - גם הגיאוגרפיים, למרות הרחשים באוויר בחודשים האחרונים בדבר הקפאת היורדות - אף אחת מהן לא הרימה ידיים, אף אחת מהן לא וויתרה על האפשרות לקושש כספים ולהתחזק כדי להילחם עד לסוף העונה.

ביקום מקביל. ברוב מכריע החליטו קבוצות הליגה הלאומית לחתוך בעלויות ולעלות לשחק ללא זרים השנה. החלטה שלא נידונה בשנית אפילו פעם אחת לאורך עונת המשחקים (ושגם הלכותיה לעתיד לא מאוד ברורות כרגע). לרובן, הסידור הזה היה נוח. ערב פתיחת העונה, זו לא בדיוק הרגישה ככזו שקל יהיה לגייס בה כספים. אז לא צריך. זו לא בדיוק הייתה עונה שאפשר היה לתכנן בה מהלכים מקצועיים, שיווקיים ואסטרטגיים. המוטו היה פשוט: לשרוד.

וכך, דווקא בעונה בה משרד הספורט בא ומכניס את היד לכיס ורוצה לתת דחיפה לקבוצות הליגה הלאומית - אלו באו והחליטו לקחת עשרה צעדים לאחור. דווקא בעונה בה מנהלת הליגה הלאומית דחפה למהלכים לעידוד יוקרתה של הליגה ולהבאת עוד ועוד קהל למגרשים - רבות מהן העדיפו להתמכר לשקט. לחסוך. להימנע מאתגרים תקציביים. להיאחז בבינוניות. ועכשיו כועסים שם על הודעת המנהלת שאמרה בדיוק את זה. 

הסוד הוא, שליגת העל לא מאפשרת להיאחז בבינוניות. תנאי הקבלה הם נוקשים, ולא בכדי, ולא רק ברמה התקציבית. האם לקבוצה שהעדיפה לחסוך 400 אלף ש"ח על זרים יש את היכולת להוציא את הסכום הזה על התאמת האולם לתנאי ליגת העל? האם קבוצה שאפילו לא התאמצה לחשוב אם לגייס כמה עשרות אלפי דולרים כדי לעבור לשחק עם שני זרים ברגע שהדבר התאפשר - תהיה המוטיבציה להשקיע את הסכום הזה עבור עלויות אבטחה ולוגיסטיקה במשחקים?

הסטייט-אוף-מיינד בהחלטה לוותר על זרים העונה בליגה הלאומית לא מתיישב עם מקצוענות. הוא גם לא מתיישב עם הדרישה להתייחס אליה בפעם הזו ברצינות, כאילו לא קרה דבר. הוא בעיקר מתיישב עם "מגיע לי". אבל מאידך - לכו תשכנעו זרים שפותחים מפה ורואים שבאר שבע היא בדיוק בין עזה לבין חברון - שזה "סתם רק נראה קרוב". אפילו גליל עליון, שמארחת בלי בית, שצריכה לשכנע זרים ש"גליל" זה רק השם, שמה בצד את התירוצים ובאה להיות מקצוענית. ליגה שלא מסוגלת להקנות לקבוצות שלה את החשיבה הזו לא יכולה לדרוש שבעונה הזויה כמו זו יתייחסו אליה כרגיל.

ונזכיר, שרק לפני שנתיים, שבועות ספורים לפני סיום העונה התקבלה החלטה להוריד מהלאומית לארצית 3 קבוצות במקום 2. אף אחת מהן לא חזרה משם עד היום.

 הויתור על הזרים לא מתיישב עם מקצוענות. הליגה הלאומית 23/24 (צילום: יעל אמסילי)

תם, מה הוא אומר? מה זאת (הפוליטיקה הזאת, תנו לראות כדורסל)

אחת לכמה חודשים שבה ועולה סוגיית העולות והיורדות מליגת העל לליגה הלאומית כאילו לא היה מי שדש בנושא במשך חודשים ארוכים וכבר הגיע להחלטה. אבל מסתבר שבעולם הכדורסל שלנו הדבר האחרון שמצליחים להשיג הוא החלטה. את האוהדים, חייב לומר, כל הפוליטיקה הזו והמלחמות בין מנהלת א' למנהלת ב' כבר פחות מעניינת. אפשר לכנות אותה מעצבנת. כאוהד של קבוצה, מה שמעניין אותי הוא שתיבנה קבוצה טובה ואטרקטיבית, שיגיע קהל, שנעמוד ביעדים ובמטרות שלנו, שנשאף להגיע לטופ ולמקום כמה שיותר גבוה.

בנייה לטווח ארוך וקבלת החלטות לטווח ארוך הן המפתח להצלחה. כמו שמועדון עם מחלקת נוער ענפה, קבוצה תחרותית וקבוצת פיתוח בונה את עצמו מתוך החלטות ותוכניות ארוכות טווח, יתכבדו נא מנהלי הליגות ויגיעו להחלטות אסטרטגיות ולהסכמים ארוכי טווח. זה נכון שלפעמים צריכים לבצע התאמות, אבל שליפות מהשרוול הן לא הדרך. 

ואנחנו? מה כבר ביקשנו? תנו לנו לשחק, לנצח, ולהביא אהבה למגרשים. דיו גלבוע גליל.

ושאינו יודע לשאול - בעבור זה עשה יי לי בצאתי מקרית שמונה (הכותב אוהד גליל עליון ומפונה מהצפון)

בעולם מתוקן, הפועל גליל עליון לא הייתה מובילה את המאבק בעד הקפאת יורדות. האמת, יותר מזה, בעולם מתוקן זה לא היה "מאבק". הרי מכבי תל אביב למשל, לא הייתה צריכה להיאבק באף אחד כדי לשחק משהו כמו שני משחקי ליגה עד סוף הסיבוב הראשון בערך. זה היה ברור מאליו, יש מלחמה, לא?

כל הליגה נפגעה העונה, מאמנים נטשו, זרים באו ובעיקר הלכו, לוח המשחקים נראה כמו חידון סודוקו מהרמה הכי קשה שיש, וכן, גליל עליון שילמה את המחיר הכי כבד. סאגות כמו לארח בשישה אולמות "ביתיים" שונים, משחקים שהמיקום שלהם משתנה שעתיים לפני שריקת הפתיחה, סגל מגויס בצו 8 וזרים שנמלטים דקה אחרי הנחיתה. נו, אתם יודעים איך זה. מלחמה. מרהיבה במיוחד הייתה התגובה של אנשי נס ציונה אחרי המשחק בכפר בלום. ראינו שם טנקים!!! ואנשים עם רובים!! כן, חמודים, ככה נראית מלחמה, מה חשבתם שיהיה? קולה?

מסתבר, למרבה הצער, שהסולידריות שראינו אחרי ה-7 באוקטובר, לא מגיעה לכל מקום. כן, אזרחים נרתמו מכל קצוות הקשת, אלמוג כהן ויאיר גולן ירדו להילחם שכם אל שכם בדרום, מתנחלים מעתניאל קפצו להציל קיבוצניקים מבארי, והביביסטים של ק"ש משתפים פעולה עם שמאלני הקיבוצים בלובי 1701. אבל עם כל הכבוד, כל גלי הסולידריות האלה לא נוגעים באנשי המנהלת הנכבדים. הם לא רוצים לחלק את העוגה ל-15 במקום ל-14, אבל בכל זאת לא נעים אז אולי כן ימצא הפיתרון הקסם? אולי פתאום לא רק שיגיע איזה רעיון נאור ומתוחכם שיראה שכן אכפת לנו מגליל, הוא גם יעביר את האשמה אל מישהו אחר במידה והוא לא יצא לפועל? אז הם לא יחליטו, או יקבעו על סדרת פלייאוף מול העולה מהלאומית (הלאומית בתגובה: פחחחח) או יחכו לראות מה יקרה, אולי הכלב ימות, אולי הפריץ ימות. 

סולידריות? אל תתישו אותנו עם מילים מסובכות כאלה. זו רק בעיה אישית של קבוצה אחת.