"אנחנו פייטרים ואנחנו לא מוותרים"

משהו מיוחד קורה בקבוצת הארצית של גלבוע מעיינות, שמידי שנה מעמידה סגל שרובו צעיר ומקומי ומצליחה ללכת איתו רחוק מאוד. בעונה שעברה זה כמעט נגמר בעליית ליגה, העונה בנתיים זה גם נראה טוב מאוד כשהקבוצה במקום השלישי ועם עמדה טובה להיכנס גם העונה אל הפלייאוף העליון. מאמן הקבוצה בשנה וחצי האחרונות, דן קציר, התארח בפודקאסט ספסל וסיפר על כל מה שקורה בגלבוע ואיך זה מוביל אותם להצלחה. 

"יש רוח, וברגע שיש קשר ישיר בין המחלקת נוער לקבוצת הבוגרים, ומתוך 10 שחקנים שיש לנו 8 הם בוגרי המחלקה - יש איזה משהו בפאזל הזה שהוא יותר מיוחד מפאזלים אחרים. אולי לא בתקציב ולא שמות גדולים, אבל בסוף כשכל האקדמיה של מחלקת הנוער באה לראות את המשחק, ויש חיבור חזק לקהילה - בסוף אני חושב שזה יוצר משהו שהשלם הוא יותר גדול מסך החלקים. ועם כל הצניעות והעבודה הקשה, אנחנו מנסים גם לעלות ליגה, לא בקטע של לעלות ליגה אלא בקטע של להיות הכי תחרותיים ולנסות לנצח כל משחק. אנחנו פייטרים ואנחנו לא מוותרים על כלום.

שנה שעברה היינו פסע מלעלות ליגה, מרחק סל, למרות שלא הייתי במשחק הזה. הייתה סיטואציה מורכבת שהיה גמר גם לנערים א' וגם לבוגרים, וניסינו להזיז ולא הצלחנו אז אפילו לא יצא לי לראות את המשחק עדיין. התאכזבתי אבל לא הופתעתי, ובסוף זה הוכרע על הפרקט אז אני לא משתמש בזה כתירוץ. השנה בבוגרים ארצית תחילת שנה קצת יותר קשה. שני שחקנים הלכו לקבוצות ליגה לאומית בעקבות המצב, לאחר מכן עוד אחד. המצב היה לא פשוט, התחלנו עם שני הפסדים אבל במועדון הזה יש רוח וזה משהו ששוה יותר מעוד שחקן כזה או אחר.

זה שהקבוצה מאוד מחוברת וחברית זה נותן לנו יתרון על הרבה קבוצות אחרות, אני חושב שהאופי זה מה שמייחד אותנו. אני חושב שכל משחק בליגה הזאת הוא בר ניצחון \ בר הפסד, עניין של מצ'אפים ומומנטומים של קבוצה. המטרה שלי זה להביא את הקבוצה הכי טוב כדי לנצח את המשחק. לפעמים הסיטואציה מורכבת מכל כך הרבה משתנים שצריך גם לדעת לנשום ולהבין שהפסדים ונצחונות זה חלק מהחיים".

קציר גדל במחלקת הנוער של מכבי ראשל"צ, היה שחקן מגיל צעיר ועד לנוער על, ולאחר מכן גם אימן במחלקה קבוצות צעירות והתקדם עם השנים לאימון קבוצת נוער על והיה גם עוזר מאמן של נבחרת התיכונים בגימנסיה. "אני חושב שזאת נקודה מעניינת, כי דווקא בגלל שעברתי מאמנים שהם מאוד דורשים ומאוד קשוחים כמו זיו ארז, שרון קארש, ונדב זילברשטיין, זה כן בנה אותי באיזשהו, מקום בטח ברמה של הדחיפה לקצה, לדחוף את עצמי להכי טוב."

לפני כשנתיים עבר צפונה והצטרף לפרוייקט של גלבוע מעיינות, שם הוא מאמן כאמור את גלבוע בארצית וגם את קבוצת הנערים א' שגם איתה כבר צבר הצלחות - זכיה בגביע המדינה והעפלה לגמר הפלייאוף בעונה שעברה. בתחילת הדרך הוא בכלל לא חשב שיגיע לאן שהוא נמצא היום, והוא גם היום עם ההצלחה לא מסתכל רחוק מידי אל העתיד. "ברמה האישית לא חשבתי על מה יהיה עוד 10 שנים, עשיתי את זה כתחביב, כמשהו שאני מאוד נהנה ממנו ומרגיש שאני ממלא את עצמי כשאני עושה את זה. ועם השנים מתגלגלים קדימה, כן הקדשתי לזה הרבה זמן והרבה השקעה, אני לא רואה שום דבר כמובן מאליו ואני אומרת תודה על הכל. אני באמת רוצה להמשיך לעבוד עם מחלקות נוער, בטח בשנים הקרובות, ומה שיקרה עם הבוגרים זה בונוס כשכמובן גם פה אני מכוון רחוק אבל אני לא קופץ מעל הפופיק. אני מסתכל יום יום. התקופה בגלבוע עשתה לי מאוד טוב, זאת אווירה שונה, יש שקט וזה חממה ומקום שמפתח ומקום שמשקיע. פה זה זמן לתת קרדיט ללירן וינקור שהקים את המקום הזה מאפס, וליואב שנקמן שהביא אותי ואני והוא ביחד בונים את הקבוצת ליגה ארצית והוא יושב איתי במשחקים."

קציר ברגע של טירוף במהלך גמר גביע המדינה לנערים א' אשתקד (צילום: איגוד הכדורסל)

גלבוע ברוש כידוע היא קבוצה שמטרתה בין היתר היא לפתח שחקנים צעירים, בעיקר בוגרי מחלקת הנוער של גלבוע מעיינות. ולצורך כך בצוות המקצועי משקיעים זמן בבנייה מתאימה של הקבוצה שכוללת גם שחקנים פחות צעירים. "אנחנו רוצים ליצור פה פלטפורמה שהיא לא רק צעירים, אלא שיהיה גם את ה-2-3 שנקרא להם זקני השבט שאצלי הם בני 26, אבל שכן קצת ידריכו אותם, שיכוונו אותם, שאולי יעלו גם את הרמה באימונים. עוד קצת מנהיגים במשחקים, עוד קצת ירימו את הרמה שנוכל להתחרות יותר גבוה כי לתחרות יש משקל. בסוף המטרה הראשונה היא לקחת שחקנים ממקום א' ולהביא אותם למקום ב'. שנה שעברה עשינו את זה עם לא מעט שחקנים – מתן בן אקן שמשחק במעלה אדומים, זיו וייסמן, דניאל גואטה, וגם השנה זאת המטרה הראשונה. אחרי זה, בתוך כל זה, להתחרות ולנצח כל משחק. אין לנו לשניה איזה משהו של 'נבוא נפתח שחקנים ונסיים את העונה', אנחנו רוצים לנצח כל משחק ועד הסוף ומשם כבר יש דברים שלא תלויים רק בנו אבל אנחנו נעשה את המקסימום שלנו.

אנחנו רוצים בפאזל שחקנים שהם מכירים את הליגה, לא ותיקים או מבוגרים אלא מכירים את הליגה. למשל תום מעיין היה בן 30, והשנה רם זקס בין 26, פחות הגיל יותר מכיר את הליגה. מה שחשוב שהאופי שלהם יהיה מתאים לרוח המועדון. לדוגמא כשישבנו עם מתן בן אקן, השאלות שהוא שאל בזמן הפגישה זה כמה האולם פנוי לזריקות, האם אפשר להיכנס לחדר כושר לפני, האם אפשר לאכול בחדר אוכל עם תפריט מסודר. ואז אתה רואה מישהו שלא בא להעביר את הזמן, אלא בא להיות חלק ממשהו, אז הסתכלנו אני ויואב אחד על השני ואמרנו איתו שיחקנו אותה.

שחקן אחר יותר היה חשוב לו שהאימונים יהיו קרובים כדי שהוא כמה שיותר מהר יוכל לעשות שני אימונים ולחזור הביתה, אז זה פחות מתאים. אז ה-3 צריכים להיות מתאימים לרוח המועדון, שחקנים שהם מקצוענים לא משנה מה גילם ומה מעמדם, וכל השאר הם שחקנים צעירים, עדיפות כמובן לשחקני גלבוע מעיינות. ואז אם יש שחקן צעיר שהוא לא מהמועודון ורוצה לבוא לעשות את הקפיצה אצלנו אנחנו גם מחפשים שחקנים כאלו, כמו גל ביינטר שנה שעברה. בכיף רוצים לתת את הבמה למי שרוצה לבוא ולהיות חלק ממשהו שהוא יותר גדול מ-באים למשחקים באים לאימונים".

אחד מהדברים שגרם לקציר להסכים להצעה מגלבוע ברוש הייתה העובדה שמדובר בסוג של עליית מדרגה די נוחה מהנוער, לקבוצת בוגרים שנותנת יחסית שקט תעשייתי וגם עם מטרות די דומות. "להתחיל את קריירת הבוגרים בברוש זה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות, זאת מין דריסת רגל מאוד חלקה, זה כן בוגרים אבל עם יומרות של קבוצה צעירה והתכנים הם די דומים. חשוב לי מאוד שהבסיס שלי יהיה מחלקת הנוער ועבודה עם שחקני העתיד." הוא אומר ומוסיף לגבי מעמד המאמן בארץ ש: "אתה לא יודע מה יהיה מחר, אתה יכול להיות מפוטר ולא לעבוד שנתיים ואז להצליח. ברור שצריך יותר סבלנות ברור שצריך לתת יותר קרדיט לתהליכים, אבל זה המשחק זה כרגע מה שיש ואנחנו לא יכולים לשנות את זה, אנחנו צריכים לשחק את המשחק הכי טוב שיש". 

למרות שגלבוע לא נבנתה כמו קבוצות קלאסיות אחרות שמכוונות לעליה, הם ממש לא חוששים לדבר על כך ואפילו לכוון לשם. "גם בעונה שעברה היינו באותו המצב, סיימנו במקום רביעי ובפלייאוף עשינו את השדרוג קדימה, וכל הדרך השיח היה שאנחנו באים לעשות את זה. לא מדברים על סיכויים, התפקיד שלנו זה לעבוד הכי קשה באימונים ולהתכונן למשחקים ולצלוח את המשוכות האלו. כרגע המטרה בשלב הזה של העונה היא להיכנס ל-4 הראשונות, מבחינתי זה יהיה ההישג של הקבוצה הזאת. אם וכאשר נשיג את המטרה הזאת, אז יהיה אפשר לדבר על ההמשך ואין דבר שהוא לא אפשרי בספורט ובכדורסל, מה שיתנו לנו אנחנו ניקח". 

ולסיכום, מה לגבי העתיד? "להיות עוזר בליגת העל זה משהו שמעניין אותי, בטח בקטע של הלמידה. אין מסלול ברור למאמן, זה לא כמו מסלול של שחקן, זה רכבת הרים. אני מסתכל צעד קדימה ולא 10."