"לא הייתי משנה שום דבר"

אחרי 5 עונות בליגה הארצית, הפועל כפ"ס חזרה בשבוע שעבר אל הליגה הלאומית. קל זה ממש לא היה, והצריך גם הרבה תעצומות נפשיות ומנטליות להתאושש מההפסד של האליפות בתום סדרת הגמר המותחת מול מגדל יזרעאל בה לכפ"ס היה יתרון ביתיות. וכמה שזה היה מורכב, אם תשאלו את איתאי פדלון, שחקנה של כפ"ס, הוא לא היה משנה שום דבר מהעונה האחרונה. פדלון התארח בפודקאסט ספסל לליגה הארצית בסופ"ש, וסיכם את העונה.

"בהודעה שכתבתי לקבוצה יום לפני אשדוד, בסוף רשמתי ציטוט של סרן יפתח יעבץ ז"ל שגדל שנה מתחתי ברמה"ש. הוא כתב מכתב להורים שלו לפני פעילות מבצעית, ובסוף הוא כתב 'אם הייתי צריך לפסל את חיי מחדש, לא הייתי משנה שום דבר'. התחברתי נורא, התרגשתי, ואמרתי להם את זה - אם הייתי צריך לעבור את העונה הזאת שוב לא הייתי משנה שום דבר. וזה לא היה כזה חלק כמו שזה נראה מהצד, בכל קבוצה יש טאקלים, אבל לא הייתי משנה שום דבר, אנשים באמת כמו משפחה, זה היה ניכר."

נחזור קצת אחורה. כפ"ס כידוע סיימה את העונה הסדירה במקום הראשון, והגיעה לשלב הפלייאוף עם יתרון הביתיות. אחרי ניצחון 2-0 על עכו בחצי הגמר, הגיעה סדרת הגמר מול מגדל העמק יזרעאל שהסתיימה במשחק שלישי ובהפסד מאכזב. "הייתה באסה, כולם היו עם הפרצופים לריצפה כולל אלעזר (יעקובי, המאמן), אבל זה התפקיד שלו להרים אותנו חזרה. הוא בחור שמדבר מהלב, בחור שאומר את הדברים בגובה העיניים. והוא אמר שלא היינו מספיק טובים אבל לא נגמר, יש לנו עוד את הסדרה נגד אשדוד, צריך להרים את הראש, לעבוד קשה ולהמשיך וכבר למחרת עשינו אימון. גם ברק דמציאן בתור המנהל המקצועי היה איתנו בחודשיים האחרונים, בחור כריזמטי, הרים אותנו גם בשיחה הזאת.

לפני שאלעזר קרה לנו כל אחד תפס את הפינה, אני לא ידעתי איפה לקבור את עצמי. ואז אחרי זה גם התנפץ איזה חלון בחדר הלבשה ודניאל קיבל שריטה וכל סוף המשחק הזה היה לא אפוי. כבוד למגדל, הם עשו עבודה מוצלחת, עשו את זה יותר טוב מאיתנו אבל נתראה בלאומית שנה הבאה."

אבל מאותו הפסד כפ"ס הצליחה להתאושש, וכידוע ניצחה בסופו של דבר את אשדוד בסדרת ההזדמנות האחרונה. "אלעזר וגל ברקוביץ העוזר מאמן עשו שעות וידאו פסיכיות, הכנות בשעות לא שעות, רק בשביל שהכל יהיה מוכן ומנוהל טוב ושנתפקד ונדע מה עומד לפנינו. אני חושב, וזה עלה גם בקרב השחקנים, פשוט היה לנו כל כך כיף ביחד אז לקחנו את זה הכי ארוך שאפשר (צוחק). בחודש וחצי האחרון היינו בחצי קלאץ', ברוב העונה זה היה הרבה יותר טוב, בפלייאוף כל אחד מנסה לקחת קצת יותר על עצמו. ובסוף ראינו במשחק השלישי כשזה עובר בין כולם אנחנו בלתי ניתנים לעצירה.

פלייאוף זה פלייאוף, קבוצות מגיעות יותר מוכנות, עושות יותר וידאו, עכו גם שיחקו נהדר נגדנו בפלייאוף, אולי היה גם טיפה לחץ. אנחנו בכל זאת אלמוג זקס הכי מבוגר אצלנו והוא רק בן 27, בניגוד לאשדוד עם שחקנים בני 30 פלוס, התמודדנו עם זה, בסוף ידענו שנשאר משחק אחד אחרון ואין סיכוי שאנחנו מפסידים פה."

אותו משחק עליה של כפ"ס דווקא נפתח רע עבורם, והם כבר מצאו את עצמם בפיגור 12-4 מוקדם. "בעונה שעברה היינו פותחים משחקים ברמה פסיכית, תוך 6-7 דקות כבר דו ספרתי לנו. זה לא קרה העונה יותר מידי פעמים ובעיקר לא בפלייאוף. וזה גם קרה לנו שוב נגד אשדוד, הרבע הראשון הזה שעוד לא נכנסו לעניינים, הצ'אקרות עוד לא נפתחו. אבל הסגל שלהם מאוד קצר. שחקנים סופר כישרוניים, אבל סגל קצר אז זה חייב לבוא לטובתנו מתישהו. הייתי רגוע, אמרתי איך עוד פעם, לא הגיוני, בית שלנו, אבל ידעתי שעוד שניה זה מגיע. 

משחק אחרון אחרון אחרון, ואין משהו אחר לעשות אז זה היה חייב מתישהו להיפתח. הייתי בטוח שזה יקרה על ההתחלה, 3 שלשות, ונהיה פה עם הטירוף וזה. אבל אנחנו אוהבים לעשות את זה מסובך ולרדת אחד על השני בטיים אאוט (באהבה) ואז להרים אחד את השני, ולעשות התקף לב לאלעזר. "

אלעזר יעקובי. הרים אותם אחרי ההפסד למגדל

"יש את הדיסטנס של מאמן שחקן אבל אתה יכול להגיד לו הכל, הוא מקשיב להכל"

פדלון בן 25, התחיל את קריירת הבוגרים בליגה א' וטיפס משם, כשבין לבין גם יצא לשחק בליגה האוסטרית השניה. "אני אוהב את זה לאט לאט, בייבי סטפס, כי אני אוהב לשחק. הכסף הוא לא פקטור כל כך משמעותי, אני בא בשביל הכדורסל, אני גם לומד על הדרך אז אולי משם נוציא כמה ג'ובות (צוחק). כמובן שאני רוצה לשחק ברמות הכי גבוהות שיש, אבל לא יודע לאן החיים האלו יקחו אותי. יש לי עוד חלום אחד אחרי התואר בגלל שאני בא מבית איטלקי אני רוצה עונה אחת באיטליה בליגה השניה."

על התקופה באוסטריה פדלון מספר: "בהתחלה היה הלם - הרבה בלקנים, אנשים גדולים, ואני בתור גארד יחסית גבוה לישראל לא הבנתי למה המאמן לא רוצה שאני אשמור על גבוהים, אומר לי אתה קטן מידי. אבל בכל מקרה הייתי רכז וחיברתי מספרים יפים, והייתה קבוצה נהדרת של אנשים, והרגשתי טוב. זה לא פשוט לגור לבד ומרוחק מהמשפחה ואני בחור די משפחתי.

העונה לא יצאה לנו טוב, הגענו לפלייאוף התחתון והם חתכו 2-3 שחקנים כדי לשמור תקציב לעונה הבאה, ויכולתי להמשיך אבל אני רוצה לשחק עם משמעות, רוצה פאשן, אז עשיתי שיחות בארץ וגם לאלעזר, ובהתחלה אמרתי לו שידע שאני הולך לקבוצה אחרת כי אצלו הקבוצה מלאה אבל הוא אמר בוא נדבר. מפה לשם הגעתי חזרה, ההחלטה הכי טובה שקיבלתי. 3 עונות אני בכפ"ס, אני מאוד אוהב את המועדון, הדיפולט שלי הוא להמשיך שם. צריך לראות מה קורה אנחנו נדבר בימים הקרובים אני מאוד רוצה את הצ'אנס בלאומית ומאמין שאני יכולה, עובד קשה."

פדלון שיחק בשתי קדנציות שונות תחת אלעזר יעקובי, גם בקבוצת המשנה של כפ"ס (כ. יאיר). "שיחקתי בליגה א' והוא אימן את כפ"ס, ראיתי אותו בכמה משחקים על הקווים וראיתי מאמן כל כך אנרגטי, וזה ליגה א', תירגע, אבל לא הוא דוחף כל הזמן. אחרי העונה ששיחקתי באשקלון כפ"ס עלו לארצית ובסוף סגרנו. ואז הכל התחיל – אהבה, חברות, בן אדם בגובה העיניים, פשוט חבר. יש את הדיסטנס של מאמן שחקן אבל אתה יכול להגיד לו הכל, הוא מקשיב להכל, הוא מתייעץ, הוא מייעץ, ושם הכל התחיל. יחס כזה קריטי בשבילי בחיים, אחרי עונה אחת איתו יצאתי לאוסטריה כי הוא נתן לי מלא ביטחון."

במסגרת הראיון פדלון נשאל לגבי הנקודה בעונה בה הוא ידע שכפ"ס יכולה לעשות את זה העונה: "היה משחק אימון נגד יבנה, הגיעו כל הכוכבים שלהם כמעט, אנחנו הינו עם 6 וחצי שחקנים בערך ועם חצי תרגיל בהתקפה, והכל זרם. כל השלשות, כל הביחד, ואמרתי אם אנחנו משחקים ככה עם חצי תרגיל נגד קבוצה מנוסה למרות שזה משחק ראשון שלהם, יש פה משהו אחר. ניצחנו 20 וראיתי שיש משהו אחר."

ולסיכום פדלון ביקש להוסיף כמה תודות וכמה פרגונים לחבריו לקבוצה: "כמובן להפועל כפ"ס המועדון הזה שבחודש האחרון דחף ברמה קיצונית, כל פיפס קטן שהיינו צריכים, גם במהלך העונה אבל בחודש האחרון בכלל. אם זה אימון יוגה, אימון שחרור בים, אמבטיות קרח, פיזיותרפיה ללא הפסקה, אנשים מהחומר הכי טוב. ותודה לאלעזר שהאמין בנו והרכיב אותנו וחיבר אותנו, ונתן לי להכיר אנשים חדשים ולהכניס אותם לחיים שלי ותודה לטל חדד. כי כל ההווי הזה, לא היה קורה בלעדיו, הוא פשוט הרים שם את החדר הלבשה ברמה קיצונית. היו רגעים שפשוט כאב לי לצחוק, הוא לא עשה את זה בכוונה זה מי שהוא, פשוט היה כל כך נחוץ.

האקס פקטור במשחק האחרון - לדעתי דניאל רון וטל חדד. משחק אגדי לשניהם, טל פשוט פיצח את הצבע בצורה מטורפת ובכלל כל העונה, אני הופתעתי ממנו ברמה קיצונית מהשחקן שהוא. הוא השחקן הכי חזק שפגשתי בחיים שלי ואני עוד אפגוש, וגם אם אשחק מול זרים בעתיד שלי, התשובה שלי תהיה טל חדד. דניאל היה במקומות הנכונים, עשה את הסלים המדוייקים, פשוט שיחק נהדר, שמר נהדר, שניהם היו באמת אין לתאר ובזכותם ניצחנו. כמובן שגיא זילברשלג עם ה-5-6 שלשות שפתח לנו את המבערים ברבע השלישי. הם באמת עשו פוש רציני במהלך העונה.

אני חייב לתת קרדיט גם לנועם חסון שנבחר ל-MVP, בחור כל כך כשרוני שיכול לעשות הכל והוא לא עבד יום בחיים שלו (אולי כשהיה יותר צעיר, צוחק). בחור כל כך רציני, חיית משחק, סופר כשרוני, ודן בן נון שאני מכיר כבר שנה וחצי שהוא סקורר טהור, והוא גם רכז. כשהוא בא למשחק זה לא נופל מזר שאתה תביא ללאומית שירכז לך. יכול לקלוע בכל כך הרבה צורות, לשתף אחרים ולשתף מסירות שאי אפשר לחלון עליהן, חייב אחד כזה בכל קבוצה. שאפו לאלעזר שחיבר את השחקנים האלה במדוייק. אני עשיתי את שלי, זקס עשה את שלו באופן הכי טוב שיש. ושגיב גורמן בונוס אפשר לעשות קליפ הגנתי רק מהמשחק הזה, כל מאמן שיראה יוריד בפניו את הכובע וירצה אותו בקבוצה. אוהב את השחקנים, משפחה שלי"

טל חדד ובן דן נון. קבוצה שהם משפחה