מתפרצת - פודקאסט כדורסל נשים (פ.3)
פרק שלישי של הפודקסט, "מתפרצת" כבר באוויר. שי ברק , רועי לוין וליאור מור מדברים על הליגות שיצאו לדרך ובעיקר על הלאומית וליגת העל. אבל גם, ראיון מיוחד עם מאמן נבחרת ישראל - אלי רבי, כשאת הראיון הזה לא תרצו להפסיד. הבטחה! (ציטוטים מתוכו בפנים) האזנה נעימה!
| שי ברק
לו"ז התוכנית
00:00-02:00 פתיחה
02:00-43:40 ראיון מיוחד עם אלי רבי, מאמן נבחרת ישראל נשים ומנהל א.ס רמת השרון
43:40-01:04:30 ליגת העל
01:04:30-01:17:30 ליגה לאומית
01:17:30-01:20:00 סיום (על חזרת ליגת העל לתיכונים והיורוליג)
מתפרצת - פודקאסט כדורסל נשים עכשיו גם ב-
אלי רבי: "הנבחרת באה לכל משחק לנצח"
את הראיון הזה עם אלי רבי, לא תרצו להחמיץ. אלי רבי מדבר על הכל ועונה על כל השאלות הקשות, כמו שרק אלי רבי יודע. מההפסדים במשחקי "הבועה" נגד מונטנגרו ושבדיה, דרך תפיסת העולם כמאמן וכמאמן נבחרת. על הדרך שבה מאמנים בארץ את השחקניות הצעירות, הסיבות מדוע אלישה קלארק, שי דורון ונעמה שפיר לא היו חלק מסגל הנבחרת והצהרה שתחתיו בנבחרת ישראל ישחקו שחקניות ליגה לאומית (כולל תשובות על הזימון של טל יעקב לסגל המורחב ומדוע לא טסה עם ה-12, ועל האפשרויות ששחקניות נוספות יצטרפו בעתיד - ספויילר הוא לא פוסל, להפך), על האחריות שלו לשנות את מבנה הזרות בליגה, על ההחלטה לעבור לנהל את רמת השרון, ועוד ועוד ועוד...
סיכום משחקי הנבחרת:
המשחק הראשון היה משחק שקול שיכולנו לדעתי גם לנצח אותו. המשחק השני, לצערי, לא כ"כ היה כוחות הפסדנו בצורה משמעותית, קיוויתי שזה ייראה יותר טוב אבל לפחות מהתחושות שלי בתוך המגרש, פערי הרמות היו גדולים מדי. התחושות איתן חזרתי, עצוב מעצם זה שהפסדנו אבל גם ריאלי.
למה יש פחד להצהיר על ניצחון?:
אני אף פעם לא אמרתי שאני בא להפסיד משחק. לא אמרתי את זה ואף אחד לא שאל אותי לפני המשחק מה אני חושב, אפילו לא היתה מסיבת עיתונאים. אני מדבר מאד מאד ברור ואני אומר לך שאנחנו נסע בפברואר למונטנגרו במטרה לנצח, חד משמעית. אי אפשר להתעלם שנבחרת ישראל עוברת תהליכים, אבל גם במהלך התהליך עצמו, הנבחרת באה לכל משחק כדי לנצח.
בקדנציה הקודמת שלך מול נבחרות טופ אירופאיות כמו מול לטביה ומול בלארוס ניצחת עם נבחרת ישראל. הפעם שבדיה, נבחרת טובה אמנם אבל באה עם חצי סגל ואני ראיתי בשפת הגוף של השחקניות שהרמנו ידיים אחרי 45 שניות.
הנבחרת הגיעו עם הלשון בחוץ למשחק השני. אם המשחק הראשון היה נגד שבדיה ולא מונטנגרו היינו עושים הופעה הרבה יותר טובה. מי שצפה בטלויזייה ראה שאלכס כהן שיחקה במשחק הראשון כמו זרה, במשחק השני כבר לא היה לה חמצן. אחנו בני אדם, הבנות האלה לא שיחקו 9 חודשים, עשינו הכנה של שלושה שבועות, מסיבות כאלה ואחרות, זה היה המקסימום שיכולנו. הגענו עם כושר גופני מוגבל שהספיק לנו פיזית למשחק הראשון ובמשחק השני נפלנו מהרגליים.
נכון למשחק הנבחרת השבדית הרבה יותר טובה מאיתנו. דיברתם על דברים טקטיים בפעם הקודמת, אבל על טקטיקה אפשר לדבר כשיחסי הכוחות פחות או יותר שקולים, לא כשאלה פערי הרמות.
על מי האחריות:
האחרונות שאני מאשים אותן הן השחקניות. אני מעריץ את השחקניות שמתאמנות בתנאים לא תנאים ומגיעות למה שמגיעות. הבעיה בארץ היא ניהולית, קודם כל ניהולית. של מי שמנהל את הליגה. כולנו, כל מי שאחראי על ניהול הכדורסל נכשל עצם זה שאנחנו מגיעים לתוצאות האלה. תגיד לי, הבנות הישראליות פחות טובות מהבנות התורכיות או מהבנות השבדיות? הן לא פחות טובות. הכל נופל על בעיית ניהול, אנחנו מנהלים את העסק הזה לא טוב.
מה שאתה מדבר עליו זו התוצאה של הדברים שאנחנו עושים לא נכון, אנחנו צריכים לחשוב איך לעשות את הדברים טוב יותר. בגילאים הצעירים צריך לחנך את הבנות לשחק ברמה הכי גבוהה, אבל לא לרמות.
למה שחקניות כמו אלישה קלארק לא בנבחרת?:
נראה לך שלא רציתי לזמן את אלישה קלארק? אם היתה ישראלית בישראל, הייתי יכול להעמיד אותה לועדת משמעת. עם מתאזרחות שלא משחקות בארץ זה יותר בעיה. זה לא דבר שלא בדקתי אותו.
פעם כולן רצו להגיע לנבחרת. האם נראה שיש "פיחות":
לכולנו הרבה יותר קל להצטרף להצלחות. אני לא רוצה שתרחמו עלי, כי אני לא צריך את זה, אבל לעמוד מאחרי הקו ולחטוף 40 הפרש ולהרגיש לא פעם ולא פעמיים חסר אונים, אני עדיין מרגיש גאווה לשרת את הנבחרת. לא בטוח שכל אחד היה מוכן להיות חלק מהסיפור הזה. יכול להיות שאם היינו משחקים היום באיזה גמר מול 4,000 צופים בפאיוניר או בנוקיה אז כן היו מגיעות לנבחרת. היום ברמת ההילה והתהילה לא כבוד לחטוף 40 הפרש ויש אנשים שמוותרים על זה וזה בסדר, אני לא אחראי עליהן.
"מאמין שיכול להביא את נבחרת ישראל לאליפות אירופה עוד 4 שנים? חד משמעית כן. זה אתגר סופר קשה, אחד האתגרים הקשים שיש, אבל אם לא הייתי מאמין לא הייתי לוקח את זה עלי"
(אלי רבי, מתוך הראיון)
על חוק בוסמן:
"חובה שיהיו פה בוסמניות. להבדיל מהגברים שהכדורסל הוא אמריקאי באופי שלו לכן אפשר יותר זרים על המגרש, בנשים חובה שיהיו פה בוסמניות ואני יכול להגיד לך שבדירקטוריון היום של מנהלת הנשים אני הופך עולם, והישיבה הבאה הולכת להיות ישיבה מקצועית שזה אחד הנושאים שהולכים לדון בהם הזרות והבוסמניות. למה? כי השחקניות הישראליות צריכות לסגל לעצמן סגנון משחק אירופאי, המשחק שמשוחק היום בישראל גורם נזק לשחקניות. חובה להקטין את כמות הזרות האמריקאיות ל-2 ועוד 2 אירופאיות כשיש 3 על המגרש. ושוב, גם בנושא הזה אני אומר, האחריות היא על המנהלים ואם אני כמנהל רמת השרון היום, לא אדאג ששנה הבאה יהיו בוסמניות על המגרש אני אהיה שותף לכשלון הזה".
אם מדברים על בניה, אתה ממשיך בנבחרת?:
אני הכנתי תוכנית לנבחרת ל-4 שנים קדימה, הגשתי אותה ממש עכשיו. אני לא יודע אם אתם יודעים, עשינו לא מעט דברים בשנה וחצי האחרונות, 6 חודשים פעילות בקיץ, בשנה הבאה אמור להיות 12 חודשים מעקב. הגשתי תוכנית מה-1.3, תוכנית שהוגשה לטל נתן והוא אמור להגיש אותה לועדת נשים. אתם אולי הראשונים ששומעים על זה, בתוכנית כתוב, אלי רבי כמאמן הנבחרת ל-4 שנים הקרובות. מה הצרכים שלי מאיגוד הכדורסל, מה הצרכים שלי מהמנהלת, מה הצרכים שלי מהאגף המקצועי, מה אני רוצה מהשחקניות. יאשרו? אני אאמן. לא יאשרו יהיה מאמן אחר ואעשה לו את החפיפה הכי טובה ואאחל לו את כל ההצלחה שבעולם.
כותרת? אתה אומר בעצם שאתה יכול להביא אותנו עוד 4 שנים לאליפות אירופה? חד משמעית כן. מי שמכיר אותי יודע שעבודה לא חסרה לי, זה אתגר סופר קשה, אחד האתגרים הקשים שיש, אבל אם לא הייתי מאמין לא הייתי לוקח את זה עלי.
על ניהול קבוצת רמת השרון:
נקראה בפניי ההזדמנות לעשות דברים בצד הניהולי, אני לא זוכר את עצמי כבר הרבה שנים נהנה. ואני עושה את הדברים כרגע ברמת השרון בהתנדבות מלאה, אני מרגיש שמייצר משהו אחר. אני לא באתי לשנה שנתיים ואני רוצה לקוות שרמת השרון בדרך שאני אנהל אותה תהפוך להיות מודל לניהול מועדונים. בתפיסת העולם שלי אני רוצה להיות בארץ מספר 2 אחרי מכבי תל אביב. לא ברמה ההצהרתית אלא כדי לאתגר את עצמי. אני בן אדם שמחפש אתגרים, ולא אגיד שאהיה יותר טוב ממכבי תל אביב כי זה מגוחך להגיד. אבל אם יש היום מכבי תל אביב או הפועל ירושלים, אני רוצה שרמת השרון יהיו הבאים בתור, בניהול, בסדר, במקצועיות, בהכל.
