סייז אמריקאי

סגל נבחרת ישראל שיפתח את אליפות אירופה הראשונה הוא מצד אחד הכי אמריאי (4 שחקניות שנולדו בארה"ב), ומצד שני הכי ישראלי שהיה כאן. בנבחרת האחרונה ששיחקה באליפות אירופה (2011), שיחקו לצד ילידות ישראל גם לייני סלווין וג'ניפר פליישר. פליישר, שהיתה אז בת 27 וחצי, הייתה צפויה לקחת חלק גם בנבחרת הנוכחית, אך במשחקי ההכנה נפצעה ותיעדר מהאליפות. בכך הגענו למצב בו עבור כל שחקניות הסגל זו תהיה אליפות אירופה ראשונה, אולי בדרך למסורת.

נתון היסטורי נוסף עבור הסגל הישראלי - סייז. בנבחרת ישראל הנוכחית, מודל 2023, יש 7 שחקניות מעל 1.80, לעומת 4 שחקניות בנבחרת ישראל מ-2011 (שם גם הכנסנו את מיכל אפשטיין, שממש על הגבול) ולולא הפציעה של פליישר גם 8 שחקניות היו בקמפיין הנוכחי. ואם ב-2011 היו 2 שחקניות פחות מ-170 ס"מ, בנבחרת שתשחק באליפות שנפתחת השבוע רק עדן רוטברג 170 ס"מ והשאר מעל 175. גובה ממוצע זהה לזה של הצ'כיות שאיתנו בבית ו-יוון שמשחקת בבית המקביל.

השחקנית הכי גבוה של הנבחרת, אלכס כהן (196, 30), ששיחקה בשלוש השנים האחרונות בקבוצות המובילות בישראל (רמלה ואשדוד) וסיימה את העונה האחרונה עם ממוצע 10.8 נק' ו-5.8 ריב', ואין שום מחלוקת לגבי היכולות שלה. אליסה בארון (176, 32) אמנם קלעה העונה פחות מבעונה שעברה (10.6 נק' בממוצע) אך עדיין שחקנית ההתקפה המסוכנת ביותר בנבחרת ובעיקר מחוץ לקשת. ויש גם את היכולות של המתאזרחת החדשה ג'ני סימס (184, 29) שהובילה את חולון למשחקי ההצלבה באירופה, ובישראל העמידה מספרים של 21.7 נק' בממוצע ו-8.2 ריב' עם 6.9 אס'. כל אלה מסומנות כ"שחקניות חיזוק" לנבחרת הישראלית. סייז, יכולת או סגנון שלא היו בישראל מעולם. אבל...

משחקי ההכנה הוכיחו - את הנבחרת הנוכחית יובילו הישראליות הצעירות, דור העתיד של הנבחרת שילבש את המדים הלאומיים לפחות בעשור הקרוב. וזה אולי המפתח לעתיד ורוד, ואין משמח מכך. ג'ני סימס, גדולה ככל שתהיה (כמו אלישה קלארק לפניה), מגיעה לזמן קצוב. בארון תחגוג בקרוב 32 ובאליפות הבאה תהיה "מנוסה יותר", ואילו את הניצחון הגדול ביותר של הנבחרת במשחקי ההכנה הובילו ליאור גרזון 17 נק' וירדן גרזון עם 16 נק'. במשחק שאחרי היתה התמודדות צמודה והפסד דחוק כשירדן גרזון קלעה 13 נק', ליאור גרזון 12 נק'  (לפני שנפצעה) וגם עדן רוטברג שקלעה 15 נקודות (ו-9 נקודות במשחק הניצחון). ירדן גרזון ועדן רוטברג גם קלעו 12 נק' כ"א במשחק הניצחון בהכנה נגד גרמניה ובסך הכל יש פה בסיס ושלד נהדר שמבוסס על ילידות ישראל בנות 24 ומטה.

ירדן גרזון. תוביל את הנבחרת בשנים הבאות (צילום: איגוד הכדורסל)

ירדן גרזון (183 , 19) שמשחקת בימים אלה במכללת אינדיאנה (11.1 נק' בממוצע ו-5.3 ריב'), הראתה שמסוגלת להוביל את הנבחרת גם כמובילת כדור ובעיקר כגארדית ורסטילית ומגוונת בסייז אירופאי ואתלטיות אמריקאית. ליאור גרזון (183, 21), אחותה הגדולה, ערכה בקמפיין הנוכחי את הופעת הבכורה שלה (נעדרה מהטורניר הקודם עקב אילוצי מכללות) ונראתה נהדר עד שנפצעה וכעת חוזרת כדי להוביל את הנבחרת. גם היא מגיעה עם הניסיון במכללות שם זוכה לאינספור כתבות, חשיפה והערכה. בעונה האחרונה באוקלהומה סיימה עם 10.3 נק' בממוצע

עדן רוטברג (170, 24), קפטנית הנבחרת, היא גם השחקנית הותיקה ביותר בנבחרת הישראלית. גארדית מצוינת שמחזיקה ב-2 אליפויות המדינה ועוד עונה אחת מחוץ לישראל (בבלגיה), 3 עונות ביורוקאפ, ובסך הכל 7 עונות בליגה הראשונה, ומוכיחה כל פעם מחדש שלמרות הסייז שלה (הנמוכה בנבחרת) היא אתלטית ברמות אירופאיות גבוהות. רוטברג צפויה להוביל את התקפת הנבחרת גם בטורניר הקרוב.

הרכזת הטבעית של הנבחרת היא דניאל קארש (175, 22). בין הגארדיות הקלעיות המגוונות וסט היכולות ההתקפיות בנבחרת, דניאל קארש, שחזרה מפציעה בידה שהשביתה אותה בסוף העונה הקודמת, נמצאת על תקן "אחראי" (קשה בגיל 22 לעשות שימוש בנגזרת המילה 'מבוגר'), ותנווט את הכישרון בקו החוץ והפנים למיקסום היכולות. בעונת הבכורה של ביורוקאפ העונה במדי רמת השרון סיימה עם 7 נק' בממוצע ו-3 אס'. בישראל חסרות רכזות לא פחות מ"גבוהות" וקארש תנסה לשכלל את העמדה הזו עבור הנבחרת באליפות.

שאלת מפתח היא עדן ציפל (183, 20), מלכת הסלים הישראלית הנוכחית של ליגת העל לא כולל סימס והיידמן (14.4 נק' בממוצע) ועם 5.2 ריב' ו-5 אס'. ציפל הובילה את ראשל"צ לעוד עונה בצמרת הליגה, והיא גם בסייז הנכון להוביל כגארדית ותנסה להביא את היכולות שלה ליד האחיות גרזון כשלוש גארדיות בסייז אירופי. במשחקי ההכנה פחות בלטה אבל על הבמה המרכזית זה זמנה להתפוצץ.

את קו החוץ משלימות גילי אייזנר (176, 21) שמגיעה אחרי עונות דומיננטיות בליגה הישראלית במכבי חיפה ולפני כן ברמלה עם יכולת קליעה הטובה בנבחרת מחוץ לקשת; צליל וטורי (174, 24) חוזרת [בצדק מוחלט!] לסגל נבחרת ישראל בעיקר אחרי עונת שיא במכבי עירוני רמת גן עם 11.3 נק' בממוצע מספר ואחוזים שלא נופלים מגארדיות כבארון ורוטברג; טל סהר (182, 26), בסיבוב "פרישה" מכדורסל, מקבלת את הזימון המוצדק למדים הלאומיים לפני שתפרוש לטובת לימודים.

את דניאל רבר (183, 26), השארנו לסוף אבל רק כי חשיבותה לנבחרת גדול מעמדה של גארדית או גבוהה. היא משחקת בפנים למרות שהיא 1.83 מ', היא לא הסקוררית המובילה, אבל ריבאונדרית אדירה, שחקנית חכמה, מנהיגה כישראלית (ילידת ישראל) הבוגרת בנבחרת. אחרי קמפיין אירופי מוצלח עם חולון ושנה קודם במדי ספסיי איתה זכתה בכל התארים האפשריים, רבר צריכה לעשות את הסדר בנבחרת בכל עמדה על המגרש שתשחק בה.

מילה אחרונה על אמי רינת - כישרון ענק, שחקנית רוד איילנד, שחקנית שכבר לבשה את המדים הלאומיים, נשארה עד הרגע האחרון בנבחרת ולבסוף בהחלטה הקשה נשארה מחוץ לסגל. אבל לגמרי שחקנית נבחרת ישראל הבוגרת בדרך להיות שחקנית קבועה בשנים הקרובות.

דניאל רבר. מנהיגה ישראלית (צילום: איגוד הכדורסל)