תורת המספרים. מכהן עד רוטברג

לקראת האליפות שבאה עלינו לטובה, נכנסו לעומק ארכיון נבחרת הנשים של ישראל לבדוק מה אומרת ההיסטוריה. בין היורובאסקט שנערך פה לפני 3 עשורים, למלכות הסלים השונות, לנבחרת שאיכשהו אנחנו פוגשים כל הזמן ולהיסטוריה הלא ממש מחמיאה שלנו באליפויות הקודמות. (צילום: fiba)


| safsal

 

אחד הדברים שאנחנו הכי גאים פה כאן בספסל, הוא ארכיון הנבחרת, שמכיל את כל המשחקים הרשמיים של נבחרת הגברים שהתקיימו עד היום ואת רובם המכריע של משחקי נבחרת הנשים (שם חסרים לנו כמה משחקי ידידיות מהשנים הראשונות שלא הצלחנו לאתר). ארכיון זה שימש לאורך השנים עיתונאים רבים וחובבי סטטיסטיקה, והיורובאסקט הקרוב הוא הזדמנות נהדרת עבורנו שוב לצלול פנימה ולנבור במספרים ובהיסטוריה הקטנה שלנו. בואו נתחיל.

למי שהספיק לשכוח, או שהיה בן 3-6 כמו רובנו כאן בספסל (פרט לשלומי פרי שלא נספר בן כמה הוא כי הוא יכעס), זאת לא הפעם הראשונה שישראל מארחת את אליפות אירופה לנשים. ב-1991 היא התקיימה גם כן בת"א, רק שהדרייב אין לא היה קיים אז, אז שיחקו ביד אליהו. למרות שאנחנו לא זוכרים את האליפות, אנחנו בטוחים שהיה כיף למרות שסיימנו במקום האחרון. וענת דרייגור סיימה רביעית בדירוג מלכת הסלים. נגיע אליה בהמשך עוד קצת.

וזה לא שבשאר האליפויות היו לנו הצלחות מסחררות - ב-6 אליפויות בהן השתתפה, ישראל השיגה רק 2 נצחונות (ו-26 הפסדים), והאחרון שבהם היה אי שם ביוני 1991 מול נבחרת צ'כיה (צ'כוסלובקיה אם אתם רוצים לדייק), מה שלא עזר לנו לא כאמור בדירוג הסופי. הניצחון הראשון היה באליפות הראשונה ב-1950 מול הולנד, בקרב על מקומות 11-12 ועל הזכות לא לסיים במקום האחרון. שוין. ואם כבר אמרנו צ'כיה, אז רוצה הגורל ובאליפות הקרובה זאת תהיה הפעם ה-5 שאנחנו פוגשים אותה (מתוך 7 אליפויות כן?), ולמרות שאנחנו ניצחנו אז ב-91', הם ניצחו ב-3 המפגשים לאחר מכן (ופעמיים במעל 30 הפרש. אאוץ'). את איטליה אגב פגשנו פעמיים בעבר באליפות אירופה, את בלגיה פעם אחת. תחשבו לבד מי ניצחה.

אם נשאל אתכם מי היא מלכת הסלים של נבחרת הנשים בכל הזמנים, בטח תדעו כי זאת לירון כהן עם 1,729 נקודות ב-131 הופעות. אך האם תדעו מי היא מלכת הסלים של הנבחרת באליפויות אירופה עצמן? טוב אז גם כאן כהן היא המובילה, עם 173 נקודות ב-16 משחקים (4 אליפויות), אבל יש לה רק נקודת אחת יותר מל-לימור מזרחי שקלעה 172 ב-12 משחקים. שחקניות נוספות שקלעו מעל 100 נקודות באליפויות אירופה במדי ישראל: ענת דרייגור (100), שי דורון (116) וליעד סואץ קרני (104). האחרונה יחד עם כהן הן השתיים שרשמו הכי הרבה הופעות באליויות אירופה עם כאמור 16 כאלו, מ-2003 ועד 2011.

מבין ה-12 שיקחו חלק באליפות הקרובה, מי שמובילה בדירוג קלעיות כל הזמנים היא הקפטנית עדן רוטברג שבמאזנה 240 נקודות ב-22 הופעות עד כה (מובילה גם בנתון זה). בדירוג כל הזמים רוטברג במקום ה-20, מרחק 58 נקודות ממיכל אפשטיין שבמקום ה-19. אגב אם ג'ניפר פליישר לא הייתה נפצעת, היא הייתה המובילה כשבקריירה שלה כבר יש 110 הופעות בנבחרת עם 572 נקודות (מקום 12 בדירוג הכללי). אחרי רוטברג יש את אלכס כהן שקרוב לודאי תתקדם כמה מקומות ברשימה (כ-30 נקודות יקפיצו אותה 4 מקומות למעלה), לה יש 171 נקודות ב-16 הופעות.

ומה לגבי שיאי נקודות במשחק אחד? שמחים ששאלתם. ענת דרייגור מובילה בגדול בקטגוריה הזאת, עם 38 נקודות במשחק ידידות מול שבדיה ב-1988 ועוד 6 משחקים בהם קלעה 30 נקודות או יותר למשחק. כבוד. ואם בודקים רק במשחקים שהתקיימו באליפות אירופה? אז גם כאן השיא הוא של דרייגור, שצלפה 33 באותו ניצחון אחרון שרשמנו באליפות ב-1991 על הראש של צ'כיה. לירון כהן קלעה 30 על הראש של צרפת באליפות של 2009, ושי דורון 26 מול בלארוס גם כן ב-2009.

יש הרבה דיבורים על האחיות גרזון שעתידות לשחק ביחד, אחרי שליאור התגברה על הפציעה ותהיה חלק מהסגל הסופי. לפני כמה שבועות במשחקי האימון בסלובקיה הן רשמו היסטוריה קטנה כשהיו השתיים הראשונות לשחק יחד במדי הנבחרת, והחל מהיום הן גם יהיו הראשונות לשחק יחד באליפות אירופה. האחיות קארש (הילה ודניאל) היו הראשונות להיות האחיות ששיחקו בנבחרת (הילה רשמה הופעת בכורה בחודש פברואר עם 2 נקודות מול שבדיה במוקדמות), אך טרם עשו זאת באותו המשחק. קארש וגרזון הן צמד האחיות היחידות ששיחקו שתיהן בנבחרת הבוגרת. מבט לנבחרות הצעירות ימצא שם עוד זוגות שעשו זאת, כולל האחיות מיכל ושירה ששון שהעפילו יחד לדרג א' עם נבחרת הנערות.

 

ליאור גרזון (צילום: התאחדות הכדורסל הסלובקית)