השחקניות שלנו הן דרג א'

עם הניצחון על איטליה, מהמדינות המובילות בכדורסל נשים (בשנה שעברה מקום 5 באירופה), נבחרת הנערות שלנו ממשיכות להיות חלק מדרג א' ובקיץ הבא זו תהיה שנה שישית ברצף. כבר 4 דורות של שחקניות מוכיחות יש פה כדורסל שיודע לנצח אפילו את איטליה. אז למה בבוגרות זה לא עבד? (צילומים: FIBA europe)


| safsal

 

את איטליה מנצחים בעברית / טור

(א)
בפעם הרביעית, שייכות לדרג א'. הניצחון על איטליה בפתיחת משחקי הדירוג הבטיח את הישארותה של נבחרת הנערות בדרג א' של אליפות אירופה שנה נוספת. הנבחרת שהעפילה לדרג הראשון בקיץ 2018 משלימה 5 שנים בדרג הראשון.  נכון, לרבע  הגמר עוד לא הגענו, אבל גם מבלי להיות בין 8 הנבחרות הגדולות אנחנו נמצאים בדרג העליון של אירופה, ולא במקרה – יש כדורסל נשים משובח בגילאי הנערות. 5 שנים בדרג הראשון אומר למעשה שכבר דור שלישי של שחקניות מוכיח שהן ברמה של הנבחרות הטובות באירופה (והשנה טובות מאיטליה).

בין השחקניות שעלו לדרג הראשון היו אז, בין היתר, דניאל קארש, רכזת נבחרת ישראל ואשדוד, אופיר קסטן-רז, שחקנית רמת השרון ושחקנית בסגלי נבחרות ישראל השונות, גילי אייזנר שכבר מחזיקה באליפות עם רמלה ושחקנית נבחרת בוגרת אף היא ונדמה שעל ליאור גרזון מיותר להרחיב את הדיבור שחקנית מובילה במכללות וכבר כיום מהישראליות הטובות בכל הזמנים. בנבחרת של 2019 שסיימה במקום ה-11 בדרג הראשון, הובילו אותן שחקניות קארש, אייזנר וגרזון עם עדן ציפל (מהישראליות המובילות בליגה ושחקנית נבחרת בוגרת נוספת) את הנבחרת כדי להוכיח שהן לא רק הטובות בדרג ב', הן שייכות לדרג הראשון.

בעונה שעברה היו אלה הילה קארש ושיראל נחום שהובילו את הנבחרת וקיבלו זימון לסגל הנבחרת המורחב לקראת היורובאסקט, להילה קארש כבר היתה הופעה במדים הלאומיים של הנבחרת הבוגרת טרם היורובאסקט. הודיה קבדה כבר הספיקה לקחת חלק ביורוקאפ עם חולון והיא כמו גם תמר זינגר, ליהי עזורי ועמית טרנר יפתחו העונה את שנתן השלישית בסגלי קבוצותיהן בליגת העל, עבור מיקה ביתן ורומי אלבז זו תהיה שנה שניה בליגת העל. שחקניות משמעותיות בקבוצותיהן כשהן עוד לא חגגו 20.

העונה הדור התחלף (פעם נוספת) ואת הנבחרת מובילות בין היתר שחקניות כאיילה אורן ומעין כהן שכבר הוכיחו ששייכות לדרג הראשון של אירופה כשהעלו את הקדטיות לראשונה בהיסטוריה לדרג הראשון, יחד עם רוני נוה ולי טייכמן שיהיו חלק מהנבחרת גם בקיץ הבא ואחרי שישתפשפו בלאומית יגיעו גם לליגת העל ולבוגרת בקרוב מאד.

מעין כהן. עלתה עם הקדטיות ונשארה עם הנערות

 

(ב)
ומה בין זה לבין הנבחרת הבוגרת?
הנבחרת שלפני שבועיים שיחקה ביורובאסקט כמארחת נכנעה ב-20 נקודות הפרש לנבחרת איטליה, הנבחרת שמגיעה מאותה מדינה ממש שהנערות ניצחו השבוע. 20 נקודות (ועוד 3 לטובתנו) מפרידים בין התוצאות של הבוגרת לזו של הנערות. אז יגידו "זה לא אותו דבר" או "איפה הן ואיפה זנדלסיני עם 33 הנקודות שלה", בסך הכל יש הרבה מה להגיד, תמיד יש מה להגיד. להגיד יותר קל מלעשות. נבחרת איטליה היא עדיין נבחרת שהודחה ברבע הגמר ע"י מונטנגרו (שסיימה במקום ה-8), איטליה היא נבחרת שהפסידה לצ'כיה. נבחרת בינונית בכל מדד (בדקו ממוצעים של נקודות, ריבאונדים, אסיסטים, אחוזים מהשדה...).

אז צריך לשאול "ואיפה נבחרת ישראל בכל המדדים האלה"? אבל לפני שנשאל, נבדוק מי היו השחקניות המובילות בדקות בנבחרת הישראלית, ונמצא שם 2 שחקניות שאת האזרחות הישראלית קיבלו בשנה האחרונה לקראת הטורניר, ועוד מתאזרחת שקיבלה אזרחות מיוחדת לקראת הטורניר ושיחקה משחק רשמי אחד עם הנבחרת לפני היורובאסקט.  מי הובילו את ישראל בנקודות? ירדן גרזון שאשתקד הובילה את נבחרת העתודה בחזרה לדרג א', עדן רוטברג שהיתה מהבולטות בנבחרת הנערות בדרג א' בשנת 2016. בריבאונדים שלטה דניאל רבר (שהובילה את נבחרת הנערות לראשונה לדרג א' בשנת 2015). גרזון ורבר הן גם היעילות בנבחרת ישראל. השלוש קיבלו 28 דקות בממוצע והוכיחו שהן טובות מכל ישראלית דוברת אנגלית שפת אם. כל יתר הישראליות שהוכיחו את עצמן במדים הלאומיים בשנים הקודמות כמעט ולא היו רלוונטיות.

האם היינו מנצחים ברוטציה אחרת וסגל אחר? לא בטוח (וואטבאוטיזם שמור לטוויטר). אבל  האם היה יכול להיות גרוע יותר? גם פה נראה שהתשובה היא – כנראה שלא.

 

(ג)
ומה המסקנה?
כבר קרוב לעשור (מאז נבחרת הנערות הראשונה שהעלתה אותנו לדרג א', עם רבר, לב, יעקב, פורת...) השחקניות שלנו הוכיחו ומוכיחות שהן יכולות להתמודד ברמה האירופית הגבוהה, הן מנצחות את איטליה, מחזיקות יתרון מולן משך 20 דקות ויתרון שיא 9 (56:47) ברבע השלישי ו-59:52, 4 דקות לסיום.

שחקניות נבחרת הנערות כמעט ולא זוכות לחשיפה על הקמפיין הנוכחי, אבל הן הכי טובות שיש, הן הוכיחו את זה על המגרש וימשיכו לעשות את זה ביומיים הקרובים עד לסוף הטורניר. תנו להן לשחק, אל תקלקלו להן.

יש כדורסל נשים ישראלי, תאמינו בו.

שיראל נחום. השחקניות שלנו מוכיחות שהן יכולות להתמודד

 

נבחרת הנערות 65 - נבחרת איטליה 62

בדומה לבערך כל משחק אחר באליפות, ישראל פתחה עם כמה עצירות בהגנה ויתרון 5:0 מחדירה בצבע של הודיה קבדה ושלשה של רומי אלבז. ואז כמו במשחקים הקודמים נתקעה כמה דקות בהתקפה ולא ייצרה פרט לשלשה של מעין כהן, והאיטלקיות שנכנסו לעניינים עם נקודות מתחת לסל הפכו את התוצאה ועל ליתרון 8:11. שיראל נחום ואלבז עם נקודות בצבע החזירו את המשחק לשוויון, וקצת חילופי עונשין בין הנבחרות סגרו את הרבע הראשון ב-16:17 לאיטליה.

הרבע השני התחיל עם כמה דקות של חילופי סלים בין הנבחרות (אלבז עם מהלך סל ועבירה ואסיסט לשלשה נוספת של כהן) כשאף אחת לא מצליחה לפתוח פער משמעותי. האיטלקיות במיני מומנטום הצליחו לעלות ליתרון 26:30, לפני שחטיפה וסל של רוני נוה ושלשה של קבדה הפכו שוב. האיטלקיות שוב עלו ליתרון 5, ישראל צמצמה ובסוף המחצית הראשונה 37:38 איטלקי.

הרבע השלישי נפתח דומה לקודמו עם חילופי סלים, כשהשלשה השלישית במשחק של כהן קבעה 44:42 לישראל. היתרון המשיך להחליף ידיים, עד שלקראת סיום הרבע ישראל ניצלה כמה החטאות של האיטלקיות כדי לפתח מומנטום. כהן ונחום קלעו בצבע, ושלשה של נוה קבעה 54:47 ישראל אחרי 30 דקות במשחק.

ישראל הציגה לחץ הגנתי טוב בתחילת הרבע האחרון שמנע מהאיטלקיות לקלוע כמעט 3 וחצי דקות, אבל גם בעצמה לא ייצרה יותר מדי והגדילה את היתרון רק ל-9. כמה איבודים של ישראל מצד אחד ושלשה של איטליה מצד שני צמצמו ל-56:52 בלבד, אך כהן עם סל יפה מאסיסט של מיקה ביתן הגדילה חזרה. האיטלקיות לא ויתרו, המשיכו ללחוץ בהגנה והצליחו להוריד למינוס נקודה בלבד – 61:60 כדקה וחצי לסיום. 2 איבודים נוספים של ישראל במזל לא עלו לה ביוקר והאיטלקיות לא הצליחו להפוך, ונקודות מהקו הגדילו לפלוס 4. איטליה שוב הורידה ל-2, נקודה מהקו הגדילה ל-3, ובזמן שנותר איטליה עשתה 0/2 מהקו והמשחק נגמר ב-65:62 מורט עצבים לישראל.

קלעו לנבחרת הנערות ישראל:
שיראל נחום 22 נק', 7 ריב', 1 אס', 1 חט'
מעיין כהן 18 נק', 4 ריב', 1 אס', 1 חט'
רומי אלבז 10 נק', 11 ריב', 2 אס', 1 חט'
רוני נוה 6 נק', 5 ריב', 1 אס', 3 חט'
הודיה קבדה 5 נק', 4 ריב', 1 אס', 1 חס'
מיקה ביתן 2 נק', 3 ריב', 4 אס', 1 חט'
לי טייכמן 2 נק',
עוד שיחקה: נועה פלר