בתום דרמה - הנוער הפסידו בחצי

איזה משחק גדול של הנבחרת, ואיזה שברון לב בסיום. נבחרת הנוער כבר נגעה בגמר אליפות אירופה, אבל בסופו של דבר ואחרי 50 דקות של כדורסל הפסידה בצורה הכי דרמטית שיש 114:115 לסרביה, ותנסה להתנחם משחק במשחק על מדליית הארד. זה היה כנראה אחד המשחקים הטובים שהיו לאליפות אירופה U18 להציע בשנים האחרונות - שקול, מותח, הפכפך וכאמור עם דרמה ענקית בסיום שהפעם לא הייתה לטובתנו. בן שרף ועומר מאייר דאגו לעוד הצגה אישית, וסחפו אחריהם את כל הנבחרת לעוד משחק ברמה גבוהה.

סיקור המשחק:

זה התחיל לא רע עם 10:16 ישראלי, אבל ריצת 13-2 סרבית הפכה, סוף ראשון 23:18 סרבי. לחץ הגנתי אפקטיבי, חילופי הגנות וחטיפות הובילו למהפך ישראלי, למרות 1/8 בלבד ל-3. אמצע שני 28:31 לנו. כיוון שמחכה לנו עוד ערב ארוך נקצר, יורדים למחצית עם 40:44 לנו (17-26 ברבע) אחרי שתי הטבעות של ג'ול כראם. את החצי השני הסרבים פתחו טוב והפכו, שרף ומאייר השוו. מפה לשם, 55:55, אבל רבע סרבי טוב מהקו קבע מהפך נוסף, סוף שלישי 66:63 להם (26-19 ברבע). תחילת רביעי הייתה סוערת עם 3 שלשות סרביות ופתאום דו ספרתי, 75:65. מאייר בשלשת סוף שעון ושרף חותכים את הפער בחצי אבל הסרבים מסרבים להחטיא מהקו, אמצע רבע 78:72 להם.

שלשה סרבית רביעית ברבע, פסק זמן אברהמי, 4 דקות לסיום 81:74. 3 דקות לסיום גולדמן בשלשה, 83:77. איבוד סרבי תחת הלחץ ההגנתי שלנו ושלשה שרף, 2 דקות, 85:82. תוקף סרבי וסל של בלגה אבל הסרבים מגיבים באסיסט מאחורי הגב וסל משלהם, דקה 87:84. 2/2 מהקו של דרג'יץ' מגדילים, אבל 30 שניות לסיום שלשה גדולה של מאייר מצמצמת, 89:87 ואיבוד סרבי שולח אותו ל-2/2 מהקו 3 שניות לסיום, 89:89, הארכה. וואו.

מטח שלשות, שתיים שלנו, אחת שלהם, 2 דקות לסיום 93:95 לנו. מחליפים 2/2 מהקו והפער נשמר. 10 שניות לסיום שלשת פינה סרבית ומהפך, 98:97, פסק זמן אברהמי. השלשה הייתה מלווה בתנועת השתקה ומאייר קולע את הטכנית ומשווה. 98:98. עוד הארכה? שרף עם כמה שניות לסיום, על 3 סרבים, קולע וקובע 98:100, גמור? תכף נדע, פסק זמן סרבי שמצליחים בשנייה שנותרה לסחוט עבירה עם הבאזר ולהשוות. הארכה שניה, 100:100. וואו, וואו, וואו.

מאייר פותח עם 4/4 מהקו, מוסיף סל אחרי חטיפה מספר 7 של שרף וגם גולדמן קולע, 2 דקות לסיום 103:108 מבטיח. דקה לסיום 105:110 עם עוד סל של גולדמן אחרי הנעת כדור יפה. גמור? 2/2 סרבי, חוף לחוף מאייר, קצב מטורף (למה? מובילים, תסחטו שעון למען השם). 107:112, 30 שניות לסיום. מאייר מאבד כדור תחת הלחץ הסרבי שקולעים, 24 שניות, 109:112. מה נשאר? רק לשמור על הכדור וזהו. אבל הסרבים שולחים את גולדמן ומאייר לקו שלא עומדים בלחץ ומציינים רק 2/4, קולעים שתי שלשות בלתי אפשריות (אחת מטווח NBA במעבר והשנייה עם הבאזר( ושוברים לנו את הלב עם הפסד 115:114 ששולח אותנו לקרב על מדליית הארד מול הסלובנים כשאנחנו שבורים מנטלית ועייפים אחרי טורניר (ומשחק) מפרך.

הסטט' לא לטובתנו, 28% ל-3 לעומת 39% סרבי, 35 כ"ח לעומת 56 סרבי ו-23 אס' לעומת 32 סרבי כך שזה סוג של נס שבכלל הגענו למשחק צמוד. 

קלעו לישראל: בן שרף 40 (8 חט', 6 ריב', 5 אס', 11/19 ל-2), עומר מאייר 31 (8 אס', 5 חט', 5 שלשות), ירון גולדמן 14 (7 אס', 6/8 מהשדה), גבריאל ארטמנקו 8 (5 רב'), תמיר גולד 6, מירון כץ 5 (5 רב'), ג'ול כראם ורני בלגה 4 כ"א, אביב הנקין 2.