נערות: רמה"ש וחולון בגמר

רמה"ש עשתה את הבלתי יאומן וניצחה ב-21 הפרש את ראשל"צ, במשחק הגנתי נהדר בו הובילה לכל אורכו. משחק נהדר לרוני נוה ומאיה אלמליח. בחצי הגמר השני חולון וחיפה העבירו את הזמן עד לסיום 40 הדקות כשבסיום חולון משלימה ניצחון כפול וחוזרת לגמר אחרי 2 עשורים. משחק הגמר - 26/3.


| safsal

 

נפתח בהצהרה אישית - המשחק אתמול בקרית יערים היה המשחק שהכי נהננו לראות בעונה החולפת בליגת הנערות. ויכול להיות שגם בעונות הקודמות. משחק שהיה בו הכל - דרמה, מתח עד הסיום, הצגות אישיות של שחקניות בשני צידי המשחק וכמובן העובדה שבסופו של דבר ה(סוג של) אנדרדוג ניצחה. רמה"ש חזרה מפיגור 14 לניצחון גדול, ועוד על הקבוצה שבכלל לא ראתה הפסד העונה, ועוד ב-21 הפרש. והיה כיף להיות שם.

אז מה היה לנו אתמול בקרית יערים? 10:34. קרוב לודאי שגם בחלומות הכי ורודים של רמה"ש, וגם בסיוטים של ראשל"צ, אף אחד לא ציפה שיהיה 24 הפרש בתחילת הרבע השני. אבל ההגנה של רמה"ש נראתה נהדר ברבע הראשון, לחצה, חטפה והענישה, וראשל"צ נראתה לעיתים בפאניקה כשלא מעט מסירות הלכו החוצה או ישירות לידיים של המארחת. ואז הגיעה רומי אלבז, וכמעט לבד החזירה את האורחת לעניינים עם פעולות חשובות משני הצדדים, ועם האנרגיות שלה נסחפה אחריה גם כל ראשל"צ. רומי עובד עשתה עבודה הגנתית פשוט נהדרת כשכמעט כל נסיון של רמה"ש ללכת פנימה נעצר אצלה (4 חסימות), ופתאום זה רק 9.

גם במפגש הראשון בחצי הגמר רמה"ש פתחה טוב ועלתה ליתרון דו ספרתי, אבל די מהר איבדה אותו ולמי ששכח זה נגמר ב-14 לראשל"צ. אבל אתמול היו אנרגיות אחרות באוויר (שלא לדבר על האנרגיות שהגיעו מהקהל), ונראה היה שזה הולך למקום אחר. רמה"ש שרוב שחקניותיה כבר מנוסות במעמדים האלו (גמרים אשתקד בנערות ב' וגמר תיכונים לא מזמן) לא נבהלה מהקאמבק, הציגה שוב את ההגנה הטובה שלה במחצית השניה ושוב עלתה לפער הרצוי. וכך זה נמשך, עם המון מלחמה משני הצדדים ופער שלפעמים עולה ולפעמים יורד ושמשאיר אותנו במתח ממש עד לסיום כשלא היה אפשר לנחש לאן זה יילך.

אם אמרנו למעלה שאלבז החזירה את ראשל"צ לחיים ברבע השני, אז זה גם היה בעוכרה של האורחת כשהיא יצאה ב-5 עבירות בתחילת הרבע האחרון. מאיה קארש (הקטנה לבית קארש) שעלתה במקומה נתנה דקות נהדרות וגם ויינר ניסתה להשאיר את ראשל"צ במשחק, אבל זה לא עבד לאורך זמן. הסוף ידוע - סלי מאני טיים של רמה"ש ובריחה נוספת ליתרון סביב ה-20 סגר את הסיפור.

המספרים: כמו שרשום למעלה, משחק נהדר למאיה אלמליח ולרוני נוה. הראשונה קלעה באחוזים נהדרים בדרך ל-19 נקודות והוסיפה גם 5 חט' ו-3 אס', השניה בכלל הפגיזה שורה סטטיסטית של 27 נק', 7 רב', 6 אס' ו-6 חט', ותצוגה הגנתית טובה מאוד. בצד השני רומי ויינר תרמה 15 נק' גם כן באחוזים מצויינים (6/8 מהשדה), אלבז סיימה עם 17 נק' ו-12 רב', רומי עובד 14 נקודות אבל יותר חשוב מכך - 5 חסימות שהיו משמעותיות מאוד בהחזרה של ראשל"צ למשחק ברבע השני. נגה אטינגר תרמה "רק" 5 נקודות, אבל הייתה טובה בריבאונד עם 9 כ"ח ו-6 אסיסטים.

המספרים הפחות טובים: 36 איבודים לראשל"צ במשחק הזה. ממוצע עונתי לפני זה - 23 וקצת. 

 

ואחרי החפירה על המשחק הזה, היא עוד משחק אמש - בין חולון לחיפה. נראה היה ששתי הקבוצות הגיעו בידיעה שיש להן פה 40 דקות להעביר בניחותא, כשבסיום חולון תעלה לגמר לראשונה מאז 10/11. לקהל בחולון אגב זה לא הפריע להמשיך לעודד ולהתלהב בסיום. משחק התנהל לו בעצלתיים עם חילופי סלים לרוב (בעיקר בין דניאלה גיל לכלל שחקניות חולון), כשברבע הראשון חיפה שמרה על יתרון קל ובשאר המשחק חולון זאת שהובילה. מדי פעם גם ראינו איזה בריחה לדו ספרתי, אבל חולון לא באמת חיפשה להכריע את המשחק הזה והסתפקה בניצחון קל. לקראת הסיום חילקו שם גם לא מעט דקות לשחקניות הנערות ב' ולספסל.

קצת מספרים גם מפה: גיל כרגיל הייתה אחראית למעל 50% מהנקודות של חיפה וקלעה 26 (12/21 ל-2), השוותה את השיא העונתי ברביאונד עם 23 וגם קבעה שיא אישי עבורה בחסימות עם 6 כאלו. בחולון כמעט כל הרוטציה עלתה על הלוח עם לפחות סל אחד.