"תאמינו בעצמכן - המעז מנצח״

(דור סער, 17 נקודות נגד לטביה. כמעט-כמעט רבע הגמר. FIBA.COM)

נבחרת לטביה היא יריבה נוחה ביחס לשאר הבתים, אבל גם לטביה היא יריבה מסוכנת שלא כדאי להקל בה ראש. יש נטייה לעשות הקבלה בכל שנתיים...כלומר להשוות את נבחרת לטביה הנוכחית לזו ששיחקה בקדטיות ב-2017 (אחרי הכל מדובר באותו שנתון) , אז נבחרת לטביה "ההיא" עשתה טורניר מצוין וסיימה את האליפות במקום הרביעי. אחרי ניצחונות בהצלבה על סרביה וברבע הגמר על גרמניה, נכנעה לצרפת ואיטליה. מי שהיתה השחקנית הבולטת של לטביה באותו טורניר היתה לאורה מלדרה. אבל נדמה שלא צריך ללכת כ"כ רחוק כדי להבין ששחקנית שקולעת בשלב המוקדם של האליפות 28 ו-30 נקודות היא שחקנית מסוכנת. לצידה בלטו באותו הטורניר פאולה קלסקובה , קטיה ויהמנה וג'ט נולה שמשחקות גם באליפות הנוכחית, אך הנבחרת נעדרת את קורניקה.

לפני שנה, באליפות אירופה עד גיל 18 הצטרפה מלדרה לשחקניות הבוגרות ושוב לטביה סיימה במקום הרביעי באליפות. ניצחונות על שבדיה ורוסיה לפני ההפסדים לגרמניה והונגריה, השאירו את לטביה ברביעייה המובילה. כעת, הן ינסו לשמור על המקום – אין ספק שמדובר בלחץ גדול על כתפיהן של הנערות הצעירות.

בשנת 2016 סיימה לטביה במקום הראשון בבית א', בזמן שנבחרת ישראל סיימה במקום הרביעי בבית ב'. היה זה משחק קשה על הנייר אך אפשרי , קלישאות בצד – השחקניות שלנו הוכיחו את זה על המגרש. הנבחרת שלנו הובילה ברוב שלבי המשחק (22 דקות למעשה) ובשלבים גדולים של המחצית הראשונה (28:26 לכחולות-לבנות בהפסקה). הנבחרת איבדה כבר במחצית הזו את יערה יצחקי שנפגעה, אבל השחקניות התעלו והמשיכו להוביל לסירוגין גם ברבע השלישי שהסתיים בפיגור נקודה. ברבע האחרון רדפה הנבחרת אחרי הלטביות בהפרש ממוצע 1-5 נקודות, וחצי דקה לסיום הובילה לטביה 57:56, לנבחרת היו 2 הזדמנויות לנצח או לכפות הארכה, אך בתום מאבק הירואי ניצחה לטביה, בשיניים, 59:56.

מי שהצטיינה באותו המשחק היתה דור סער, בת 17 בלבד באותה שנה, שסיימה עם 17 נקודות: "אני חושבת שמה שגרם לי להיות טובה במשחק זה הכנה מנטלית טובה של המאמנים איתנו והכנה מנטלית טובה שלי עם עצמי. המאמנים ערכו לנו וידאו והסבירו בדיוק מה הם רוצים שנעשה ואיך אפשר לנצח את המשחק. כמו כן, אני הטרפתי את עצמי שזה משחק מפתח, לא משנה מה היה עד עכשיו, גם אם ניצחת 3 ברצף או הפסדת 3 ברצף. במשחק הזה מתחילים מאפס, והידיעה שניצחון יוביל אותנו ל1-8 ויבטיח לנו הישארות בדרג א׳ פשוט גרמה לי להיות עוד יותר בטירוף לקראת המשחק..

סער עוד זוכרת את אותו סיום המשחק לפני 3 שנים: " הרגעים האחרונים של המשחק הזה לא היו כיפיים במיוחד, הרגשנו שאנחנו נוגעות ויכולות להפוך את התוצאה אחרי משחק צמוד שרדפו אותם בקצת. חשבתי וחשבנו שנצליח להפוך את התוצאה בסוף אבל לא הצלחנו. הפסדנו ב3 נקודות. אני זוכרת שבדקה האחרונה למשחק עוד האמנתי כי בדקה אחת אפשר לעשות כל כך הרבה. אני זוכרת שלא הצלחנו לעשות מספיק עצירות טובות בסוף וזה הקשה עלינו להפוך את התוצאה. אחרי שריקת הסיום הרגשתי תחושת החמצה, תחושה שאמרתי לעצמי באותו לילה שאני לא רוצה להרגיש שוב בחיי. זה היה קשה להבין שהיינו ממש מרחק נגיעה מניצחון, כלומר עוד עצירה פה, עוד סל שם, עוד חטיפה פה, עוד ריבאונד שם. אבל ככה זה בספורט, לפעמים מנצחים ולפעמים מפסידים וזה גם כל היופי בדבר. ללא ספק התבאסנו שהפסדנו את המשחק הזה ששלח אותנו לדירוגים 9-16 שזה בעצם על ההישרדות בדרג א."

למשחק הגיעה נבחרת ישראל אחרי 3 הפסדים בבית המוקדם, כולם בהפרשים דו ספרתיים, אבל האמינה שאפשר להגיע להצלבה, על ההתמודדות עם משחק מכריע אחרי 3 הפסדים, סיפרה סער: " ללא ספק האמנו שאנחנו יכולות לנצח את לטביה גם אחרי שלושה הפסדים רצופים שלנו וההצטלבות עם מקום ראשון של הבית המקביל. ההכנה המנטלית התחילה בזה שפשוט לאורך כל הדרך האמנו ביכולות שלנו, וידענו שאפשר לתת פייט ולנצח כל קבוצה באליפות, במיוחד שמדובר במשחק אחד ולא בסדרה. המאמנים עשו לנו הכנה טובה למשחק, ידענו מה אנחנו צריכות לעשות כדי לנצח. אני אישית התכוננתי למשחק הזה והכנסתי את עצמי לטירוף. ידעתי שאם אנחנו מנצחות אנחנו עולות ל1-8 בדרג א׳ שזה מדהים בפני עצמו וגם הבטחנו הישארות בדרג א׳. אז מבחינה אישית הייתי מאוד חדורת מוטיבציה, ואמרתי לעצמי שאני חייבת להשאיר הכל על המגרש ולעשות כל מה שידרש כדי שננצח".

לקראת המשחק הקרוב, ביקשתי מסער לשחזר איך מנצחים נבחרת לטבית חזקה שמגיעה מהמקום הראשון: לטביה סיימו במקום הראשון והיו קבוצה נהדרת, עם הרבה שחקניות גבוהות וארוכות שיודעות לעשות הרבה דברים יפים על המגרש. המפתחות לניצחון במשחק נגד לטביה היו המפתחות שלנו כמעט לכל משחק. קודם כל, ריבאונד, לטביה היא נבחרת שמורכבת מהמון בנות גבוהות, אפילו מובילות הכדור היו בסביבות ה1.80. ידענו שאם נגביל אותם בריבאונד ההתקפה, יהיו להם פחות הזדמנות שנייה, ופחות סיכוי לעשות סל. מפתח נוסף היה פשוט לשחק את ההתקפה שלנו ולהגיע לפאנץ׳ שאנחנו מחפשות, אם זה מיס מאצ׳ של גארדית עם גבוהה או לקרוא את ההגנה נכון ולייצר מצב של 2 על 1. ידענו גם שהיתרון שלנו הוא למטה על הרצפה, ולכן בהגנה ללחוץ כדור כמה שאפשר ולהפעיל עליהן לחץ, מה שגם יכול להוביל לחטיפות ולהתקפות מעבר ולסלים קלים. בנוסף, הייתה להם שחקנית אחת מצוינת ששיחקה בעמדה 4 וגם נבחרה לחמישיית הטורניר. אני זוכרת ששמנו עליה דגש וידענו שאם נגביל אותה במספרים הסיכוי שלנו לנצח יעלה.

מאחלת לנבחרת הנערות המון בהצלחה היום, בטוחה שיצטרפו אליי שחקניות רבות מהענף שיודעות שאתן טובות ויכולות, תאמינו בעצמכן ותתנו כל מה שיש לכן על המגרש.
״המעז מנצח״

(לאורה מלדרה, מוליכה את הטורניר בנקודות וריבאונדים. FIBA.COM)

להכיר את היריבה- לטביה:

הנבחרת הלטבית סיימה בראש בית ד' ובמאזן מושלם, אבל היתה רחוקה מלהרשים. את הטורניר פתחה לטביה נגד בוסניה המקומית, פיגרה ברבע הראשון ובמחצית ירדה ביתרון מינימאלי 39:38. רק ברבע השלישי הראתה ניצוצות של כדורסל איכותי כשברחה 29-9 בדרך לניצחון 85:60. היכולת הבעייתית וחוסר היציבות נמשכה גם במשחק השני נגד פולין. לטביה פתחה טוב, עלתה ליתרון דו ספרתי ברבע הראשון שהסתיים 26:14. ההפרש הדו ספרתי נמשך לתוך הרבע השני, אך דקות של רפיון איפשרו לפולין לחזור עד מינוס 4, לפני 40:32 במחצית. כשלטביה המשיכה וחזרה להפרש דו ספרתי ברבע השלישי, לא ידעה להכריע את המשחק ושוב פולין חזרה ואף עלתה ליתרון ברבע הרביעי. המשחק הצמוד (נגד הקבוצה שסיימה רביעית בבית(!) ) הלך להארכה ורק בתום דרמה גדולה הצליחה לטביה לנצח 89:84.

סיפור דומה היה גם במשחק השלישי נגד ליטא. לטביה הובילה במהלך המחצית הראשונה (37:29 במחצית הראשונה), אבל ברבע השלישי ספגה 29 נקודות מליטא שעלתה להוביל 58:52 ורק סיום דרמטי נוסף איפשר ללטביה לנצח 73:69.

מבלי להקל ראש במשחק הקבוצתי ובצוות המסייע, לטביה תלויה באופן כמעט מוחלט במלדרה שנותנת בינתיים טורניר מפלצתי. אחרי משחק ראשון של 8 נקודות, בשני המשחקים הבאים סיימה עם דאבל-דאבל. 28 נק' ו-20 כ"ח נגד פולין ובמשחק נגד ליטא סיימה עם 30 נק' ו-13 כ"ח. באופן טבעי מודרגת מלדרה כמובילת הטורניר בנקודות ובריבאונד.

לצידה, ג'ט נולה עם ממוצע של 13.3 נק' ו-5.7 אס' היא הגארדית המובילה של הלטביות והקלעית הבולטת מחוץ לקשת. היא מדורגת שלישית בטורניר באסיסטים.

לטביה היא נבחרת מהירה ומסוכנת, אבל מאד-מאד לא יציבה. היא אמנם מובילה את הטורניר בנקודות כקבוצת ההתקפה הטובה באליפות (82.3 נק' למשחק) אבל באחוזי הקליעה מדורגת תשיעית בלבד. גם שני הניצחונות בהפרשים חד ספרתיים מעידים שאולי לטביה קבוצת התקפה טובה, אך קבוצת הגנה חלשה במיוחד.

המפתחות: למנוע מלטביה נקודות קלות מחוץ לקשת, לשמור אגרסיבי ולגרום לשחקניות לחשוב, הן נופלות כך דיי בקלות. משימה קשה יותר תהיה לנצח את מלדרה, אבל נדמה שכשהיא טובה הקבוצה כולה מוגבלת וחלשה. לא סתם הניצחון הגדול ביותר הגיע כשמלדרה קלעה 8 נקודות בלבד. כך שלעצור את חברותיה לקבוצה חשוב יותר מלהגביל את מספר הנקודות שלה.

צ'וקסטה, מאמן לטביה: "נבחרת ישראל היא יריבה עיקשת שנלחמת עד הסוף"

לא רק עבור הנבחרת הישראלית מדובר במשחק מכריע, גם עבור הלטביות. רגע לפני המשחק, ביקשנו את התייחסותו של מאמן הנבחרת, אינארה צ'וקסטה, שמאמן את הנבחרת כבר שנה רביעית ברציפות. צ'וקסטה עוד זוכר את המשחק הקודם ב-2016 ויודע שאי אפשר להקל ראש בנבחרת הישראלית "ללא ספק הולך להיות משחק קשה. משחקי פלייאוף הם תמיד קשים. אנחנו חייבות להיות מוכנות לא רק טקטית אלא גם מנטלית. הולך להיות משחק צמוד והרבה לחץ ואנחנו צריכות להיות מוכנות להיות במיטבנו באותם רגעים. בגלל שיטת הטורניר זה לא משנה איך הקבוצות נראו בשלב הבתים, הכל מתחיל מחדש. ראינו את הנבחרת הישראלית ואני מאמין שאנחנו מבינים את החוזקות והחולשות של הנבחרת, אנחנו יודעים וזוכרים שנבחרת ישראל לא נשברת ונלחמת עד הסוף ואנחנו נהיה חייבים להיות מוכנים לזה".

אתם אמנם במקום הראשון ובמאזן מושלם אבל המשחקים היו צמודים והניצחונות קשים. איך אתה מסכם את השלב הראשון מבחינתך? צ'וקסטה עונה: "אין משחקים קלים או קבוצות חלשות באליפות אירופה. רק לפני כמה שבועות הבסנו את ליטא במשחק ידידות, אבל שלשום היה משחק שונה לחלוטין. הן (הליטאיות) שיחקו טוב יותר ויכול להיות שחשבנו שהניצחון יבוא לנו בקלות והיינו קצת שאננות, הגענו למשחק צמוד. זה לא יכול לקרות בטורניר כזה. אני שמח מהיכולת נגד בוסניה במחצית השניה של המשחק מצד אחד וששרדנו את המותחן נגד פולין ביום שאחרי, אבל אני עדיין לא מרוצה מהדרך שבה אנחנו משחקים. ההגנה שלנו אמנם השתפרה במשחק האחרון אבל אנחנו עושים טעויות טיפשיות שגורמות לנו לספוג הרבה נקודות במיוחד ברבע השלישי. אחוזי הקליעה שלנו במיוחד בצבע בעיתיים אבל זה לא משהו שאפשר לתקן במהלך האליפות, אנחנו צריכים להיות עקביים ביכולת שנציג במשחק שלנו ולשמור על יציבות.

באופן כמעט טבעי, על השאלה לאן הנבחרת יכולה להגיע – המאמן לא רצה להתחייב ורק אמר שהמחשבה היא צעד אחד בכל פעם, כרגע המטרה להתברג  בשמונה הראשונות.