"לא כיוונו לעליה, אבל הדברים התחברו"

'בר"ג יקוו השנה להתמודד בחלק העליון של הטבלה ולנסות לדגדג את סיכויי העלייה'. כך נכתב כאן באתר לקראת תחילת עונת 19/20 בליגה הארצית דרום. ר"ג הגיעה לליגה אחרי קיץ לא פשוט בו החליפה הנהלה, הרכיבה קבוצה צעירה יחסית והלכה על מאמן עבורו זאת תהיה עונה ראשונה על הקווים בקבוצת בוגרים. ההימורים, מה לעשות, הלכו ברובם עם מכבי רחובות שהרכיבה סגל מרשים במטרה לחזור לליגה הלאומית. אבל הימורים זה יפה על הנייר. על הפרקט ר"ג התחברה לקבוצה מצויינת שהפתיעה את כולם בדרך לגמר גביע האיגוד ולמקום הראשון בליגה, מה שהוביל בסופו של דבר (קורונה וזה) לאליפות ולחזרה לליגה הלאומית. ועכשיו כשתואר אחד כבר יש לו וכשהוא עם הפנים לליגה הלאומית, אורי קוקיה מסכם עונה.

"לא בנינו ולא כיוונו לעלות ליגה, אבל הדברים התחברו לנו והצלחנו ליצור תלכיד טוב. הדברים התחברו ובסוף כל מה שקרה מצאנו את עצמנו בליגה הלאומית." כך מסכם אורי קוקיה את העונה שלו על הקווים במכבי עירוני ר"ג. "היתה שנה מאוד מעניינת, מאוד כיפית, היתה חוויה טובה. היתה שנה מהנה מהרגע הראשון ועד האחרון. בלי קשר למצב בטבלה תמיד היתה אווירה טובה, תמיד היה כיף לבוא ולעבוד."

למרות שעוד היו לו מספר הצעות מקבוצות ארצית ולאומית, החליט בקיץ האחרון קוקיה (39) לתלות (שוב) את הנעליים ולפרוש ממשחק פעיל. והפעם הוא אומר - זה סופי. "כבר אין לי כח יותר (צוחק), כבר עייפתי. הגיע השלב שבוא הספיק לי מבחינה גופנית, בעיקר עם כל הפציעות. אני מאוד נהנה מהאימון, מאוד מכוון לשם."

את הצ'אנס הראשון שלו כמאמן קבוצת בוגרים הוא קיבל כאמור מ-מכבי עירוני ר"ג, שנפרדה מפרוייקט 'שחקן אמיתי' שליווה אותה בעונת 18/19 והחלה לבנות קבוצה חדשה לגמרי. ר"ג בנו קבוצה צעירה יחסית, בלי יותר מדי שמות מפוצצים בקנה מידה של הליגה הארצית, אבל עם עוגן משמעותי אחד - יוני ניר. "יוני עשה קריירה ארוכה גם בליגת העל וגם בליגה הלאומית, ובכל הקבוצות שהיה בהן הוא היה דומיננטי. הוא גם מוסיף הרבה מאוד בחדר הלבשה ובאווירה." מספר קוקיה, שמכיר את ניר גם מהתקופה בה שיחקו ביחד בהפועל ר"גבעתיים. "הוא היה העוגן של הקבוצה, במיוחד העונה שהיתה לנו קבוצה צעירה. הוא הוסיף לנו המון בקטע של רוגע וניסיון, לדעת מתי להיות רגוע ומתי להרים את הקול כשצריך ואין ספק שהוא נכס לכל קבוצה."

ר"ג הציגה מבחינתה עונה מצויינת. יחד עם ניצחון דרמטי על מכבי רחובות הקבוצה תפסה חזק את המקום הראשון בליגה עם הפסד בודד ו-15 נצחונות, והעפילה גם לגמר גביע האיגוד כשבדרך היא מדיחה את אותה רחובות. ולא רק אנחנו כאן באתר היינו מופתעים מהיכולת. "לא יכולתי לצפות, אף אחד לא ציפה. כן ציפינו שנתמודד ונהיה קבוצה תחרותית, אבל לא ציפינו שנהיה ככה. מה שהיה יפה זה התהליך של השנה. כל מי שראה אותנו ראה קבוצה של חבר'ה שבאים לעבוד קשה, קבוצה מחוברת שכיף לראות, חבר'ה שמבסוטים ונהנים גם באימונים וזאת אולי ההנאה הכי גדולה כמאמן."

במבט מהצד, נראה היה שר"ג בדרך לאולי דאבל עד שהגיע הקורונה. אבל קוקיה לא מסתכל על מה שהיה ושמח עם מה שיש. "יש את הצד התחרותי והספורטיבי שתמיד רוצה להתמודד ולהתחרות ולהראות מה שאתה יכול, ואני מאמין שהיינו מתמודדים (על הדאבל, ל.ו). להגיד לך עכשיו שהיינו עולים ליגה? אני תמיד יכול להגיד, זה לא עולה לי כסף, אבל אני חושב שהיינו מתמודדים ואני כן חושב שהיה מעניין. שורה תחתונה הצלחנו להגשים את החלום ועלינו ליגה, זה קרה בזכות הקורונה כביכול אבל זה דברים שמחוץ לשליטתנו."

"קבוצה מחוברת שכיף לראות" (צילום: MSV)

גם בפעם הקודמת שקוקיה פרש ממשחק ועמד על הקווים, זה נגמר באליפות. בסוף עונת 14/15 הוא זכה באליפות המדינה עם הפועל ירושלים כעוזרו של דני פרנקו. "דני הוא מישהו שאימן אותי לא מעט שנים גם כשחקן, והיו לי יחסים טובים איתו תמיד. למדתי הרבה ממנו - גם מבחינת כדורסל, גם התנהלות מול שחקנים וגם את מוסר העבודה שלו, החריצות שלו וההשקעה שלו. לשמחתי עבדתי ושיחקתי אצל הרבה מאמנים טובים, הוא, שרון דרוקר, מאמני נבחרות, אתה לוקח משהו מכל אחד ולומד משהו מכל אחד, גם בכדורסל וגם מחוץ למגרש, ואתה מנסה לבנות איזה משהו שיתאים לך."

אז אחרי עונה אחת בליגת העל ועונה אחת בארצית, עכשיו קוקיה עם הפנים לעונה ראשונה גם בליגה הלאומית. "אנחנו מתחילים בשלב הראשון של לבנות תקציב ולראות מה יהיו היכולות בהתאם לכל הדברים מסביב, מאמין שבזמן הקרוב נדע ואז גם נוכל להיות יותר ראליים לגבי המטרות. מן הסתם רוצים להצליח כמה שיותר בכל ליגה, אבל צריך להיות ראליים ולראות מה התקציב. כשנדע את זה נהיה יותר חכמים."

"היתה לי את ההזדמנות לפתח אותם"

בסוף 2017 קוקיה בחר לצאת מהארון באופן פומבי. 3 שנים אחרי הוא מקווה שהצליח להשפיע אפילו בקצת על אנשים אחרים, בעיקר על בני נוער. "קיבלתי הרבה פידבבקים מאנשים מסביב על העניין עצמו, חבר'ה שבאו וסיפרו לי שזה השפיע עליהם ברמה האישית, במשפחה שלהם או בסיטואציות אחרות והם קצת יותר פתוחים. שמעתי הרבה תגובות והרבה פידבקים, כמעט כולם חיובים, אז סה"כ זה עשה הרגשה טובה. המטרה שלי לא היתה להתפרסם בעקבות זה, אלא פשוט להגיע למקום שלספר את הסיפור שלי ולתת איזשהו השראה אפילו קטנה לחברה צעירים יותר.

אני רוצה לקוות אפילו בתרומה שקצת יותר מינורית, ואם זה השפיע של 2-3 בני נוער, או גרם למישהו להרגיש יותר טוב, או להרגיש יותר משוחרר וחופשי, אז זה כבר השיג את שלו. בסה"כ המטרה היתה לבוא ולתת במה בעיקר לחברה הצעירים ולהראות להם שזה בסדר. יש הרבה אנשים שונים - שחור, לבן, הומו, סטרייט, זה לא משנה, כולנו בני אדם, צריך להראות שזה פשוט אחר, זה לא יותר טוב או פחות טוב. אני מקווה שאיפשהו שם היציאה שלי והסיפור הזה תרם קצת לתחושה של לא מעט בני נוער."

גם בפן של הכדורסל קוקיה מנסה להשפיע על בני נוער, כשהוא מאמן במחלקת הנוער של רמה"ש. "זה אחר, זה טהור יותר, תמים יותר, יותר נטו כדורסל, זה יותר לנפש גם. מאוד נהנתי, היתה לי השנה קבוצה מאוד מוכשרת של ילדים טובים שבאים לעבוד קשה, והיתה חוויה טובה. עשינו עונה טובה סה"כ. הדברים התחברו לנו ודווקא כשעשינו רצף של 6 נצחונות הגיעה הקורונה. אבל יותר מהניצחונות מאוד נהנתי לעבוד במחלקה עם ילדים מוכשרים שרוצים להיות שחקנים ויכולים להיות שחקנים, והיתה לי את ההזדמנות לפתח אותם."

ולסיכום, שאלנו אותו איפה הוא רואה את עצמו בעתיד? "כרגע אני רוצה להמשיך כמאמן, אני מאוד נהנה, רוצה להמשיך ולהתקדם ורוצה להיות במקום שאני נהנה בו. אם זה יתאים גם בליגת על וגם בהמשך זאת המטרה, לא יכול להגיד שזה הדבר היחיד שחשוב לי. כן חשוב לי להמשיך עם מחלקות נוער ולפתח שחקנים בצורה כזאת או אחרת. אני אחד שבא מהכדורסל, מגיל 6 אני בענף ואני מאמין שאני אמצא את הנישה שלי בכדורסל, בין אם זה אימון ובין אם זה דברים אחרים."

"קבוצה מאוד מוכשרת של ילדים טובים שבאים לעבוד קשה"