"המקום שלי ברוטציה תלוי בי"

אחת ההחתמות המעניינות של הקיץ בליגת העל לנשים הגיעה מא.ס. רמה"ש, שצירפה לשורותיה את הגארדית הצעירה לי טייכמן. בקיץ האחרון רגע אחרי שהעפילה עם נבחרת הנערות לאליפות העולם U19 טייכמן חגגה גיל 17, ובדומה לחברותיה לאקדמיה שנסגרה הקיץ יכלה להעביר עוד עונה בליגת העל לנערות. אבל בניגוד אליהן, היא בחרה 'לקפוץ' לשלב הבא בקריירה שלה. 

"החלטתי לוותר על העונה האחרונה בנערות בכדי להתקדם וללמוד לשחק עם ונגד שחקניות ברמה גבוהה יותר. ללמוד ולשפר את כל החולשות שלי משחקניות עם הרבה מאוד ניסיון, ללמוד לשחק כדורסל בוגר ושונה לחלוטין מליגת הנערות וברור שלהנות מחוויה אחרת ממה שחוויתי עד כה.

בחרתי ברמהש בגלל החיבור שלי עם רועי לוין (המאמן). הוא רוצה לטובתי ולטובת ההתקדמות שלי מחוץ להתקדמות הקבוצתית. אני יודעת שאני יכולה לסמוך עליו, הוא מאמן טוב ויודע לעמוד במטרות שלו. ואם המטרה שלו זה לשפר שחקנית אז הוא יעשה הכל בשביל שבסוף העונה היא תהיה שחקנית יותר טובה ממה שהיא הייתה."

את 4 השנים האחרונות טייכמן העבירה באקדמיה של וינגייט, שם שיחקה גם בליגת העל לנערות וגם בליגה הלאומית לנשים. בעונה האחרונה למרות שלא שיחקה יותר מידי משחקים נחשבה לאחת השחקניות המובילות בשתי הליגות, וכן לאחת משחקניות דור העתיד של ישראל. אבל עכשיו בליגת העל טייכמן 'מגיעה מלמטה', ותצטרך אט אט לפלס את דרכה למקום משמעותי ברוטציה.

"המקום שלי ברוטציה זה משהו שתלוי בי. זה תלוי באיך שאני אתנהל באימונים ואקח אחריות על כל מה שקשור אלי - ללמוד מטעויות, להוכיח את זה על המגרש ולהצליח לגרום להתקדמות הקבוצה בכך." ולגבי המעבר מהלאומית לעל הוסיפה "מרגישים את ההבדל לגמרי. הוא בא לידי ביטוי על המגרש באגרסיביות, בתקשורת בין השחקניות לצוות המקצועי, הקצב אינטנסיבי, התחרותיות, הזרות שמוסיפות מאוד למשחק ולאנרגיות במגרש וגם כן מחוץ. למרות הפציעה שלי, יצא לי להתאמן ולשחק עם השחקניות בקבוצה וזו בהחלט חווית משחק אחרת לגמרי מליגה לאומית."

"הציפיה היא דיי ברורה לכולנו… כולנו רוצים להגיע למקומות הגבוהים בליגה ואני מאמינה שאם כולנו נהיה 'על זה' ביחד אנחנו בהחלט נצליח ונוכיח את עצמנו כמו שצריך ונגיע רחוק." אומרת טייכמן על הציפיות מרמה"ש העונה. "אנחנו משתפרות, מתגבשות ולומדות אחת את השניה מיום ליום ולאט לאט נוצר החיבור בין כולן שיוביל להצלחה שלנו כקבוצה וכשחקניות בעתיד."

"מרגישים את ההבדלים" טייכמן מול ראשל"צ (צילום: יעל אמסילי, א.ס. רמה"ש)

החוויה הכי טובה שחוויתי.

כאמור טייכמן שיחקה בשנים האחרונות באקדמיה בוינגייט, ועכשיו הגיע הזמן להיפרד. "את התקופה באקדמיה אין דרך לסכם… יש כל כך הרבה דרכים לסכם את כל הארבע שנים במסגרת הזו שאי אפשר באמת למצוא את המילים הנכונות שיסבירו הכל. האקדמיה הייתה החוויה הכי טובה שחוויתי. כל המסגרת הזו בנתה אותי כשחקנית וכבן אדם. השחקניות ששיחקתי איתן, הצוות שאימן אותי, המסגרת הבית ספרית של חוף השרון, המעטפת של הפנימייה והחברים שאיתם ביליתי לרוב... בלי כל זה אני מאמינה שהייתי בן אדם אחר לחלוטין.

זו מסגרת שאני מאוד אוהבת להיות בה. כל החברה שאתה עטוף בה כל השבוע עד שאתה חוזר הביתה היא הרגשה מאוד כיפית וקשה בו זמנית, אבל זה משהו שמתרגלים אליו ולומדים ליהנות ממנו מאוד מהר. אני נהנתי ממש שהקבוצה נמצאת כל הזמן ביחד - בבית ספר, בחדר אוכל, בחדרים בצהריים, באימונים ובזמן שנותר אחרי האימון לפני הכיבוי אורות. החוויה הזו לימדה אותי הרבה מאוד דברים טובים ופחות טובים על עצמי. ואף פעם לא השלמתי עם העזיבה שלי ואני כן מרגישה את הפספוס שהנחתי את כל מה שבניתי שם בשביל להשתפר ולעשות שינוי בקריירה שלי.

זה לא קל להניח הכל מאחור ולהתרכז בשלך, אבל זה סיכון שלקחתי בחשבון כבר בעבר כשעזבתי את כל מה שהיה לי בבית בשביל להשתפר ולהתקדם באקדמיה, ואני אקח את הסיכון הזה כמה פעמים שצריך כל עוד זה מוביל למטרה שלי. האקדמיה הייתה וחוויה מאוד טובה ואם הייתי יכולה לעבור אותה שוב הייתי עושה את הכל מההתחלה."

דווקא העונה האחרונה באקדמיה הייתה מורכבת, ובגלל פציעות רבות הקבוצה שיחקה רק 8 משחקים בלאומית ו-8 בליגת הנערות. "העונה שעברה הייתה מאוד מבאסת. אי אפשר להגיד שלא. אפילו יש כאלה שיגידו שהיא הייתה עונה 'מבוזבזת', אבל אני לא הסתכלתי על העונה הזאת ככה. למרות כל הירידות שכולם ראו וכל הפציעות שהיו, היו הרבה מאוד דברים חיוביים שלא ראו מבחוץ בכלל. בתחילת העונה, למרות העזיבה המשמעותית של נטע קרומר, נתנו לאמיר פטל אחריות לקחת קבוצה של שחקניות צעירות ולשחק איתן בליגה לאומית ונערות א'.

למרות שהיינו קבוצה של שחקניות צעירות עם צוות חדש ושונה לגמרי ממה שהיה שנה לפני זה, הצלחנו להוכיח את עצמנו. היינו קבוצה נלחמת, כולן רצו לטובת הקבוצה והוכחנו, היינו צמודות וניצחנו קבוצות שהגיעו לרמות הגבוהות בליגה הלאומית ובנערות למרות כל האמירות. אז אני לא רואה את השנה הזו כ'מבוזבזת'. למדתי הרבה מאוד בשנה הזאת. נהנתי והכרתי שחקניות חדשות שיובילו קבוצות ונבחרות לרמות גבוהות בארץ ובאירופה."

"נהנתי ממש שהקבוצה נמצאת כל הזמן ביחד"

לפעמים אני לא מצליחה לבוא לידי ביטוי בגלל הלחץ

טייכמן כבר הספיקה לרשום כמה הישגים יפים בקריירה שלה, בין אם בהופעות אישיות מוצלחות בליגה הלאומית לנשים, הצלחות עם הנבחרות הצעירות וגם זימון למחנה היוקרתי 'כדורסל ללא גבולות' של ה-WNBA בקיץ האחרון. עם ההישגים מגיעות כמובן גם ציפיות, והיא לא מתביישת להודות שלפעמים קשה להתמודד איתן. "כן, אני מרגישה לחץ. לפעמים אני מרגישה שאנשים מלחיצים אותי לתת הרבה יותר, אבל לפעמים אני לא מצליחה לבוא לידי ביטוי בגלל הלחץ הזה ולהראות שאני יכולה להתקדם ולהוכיח."

ומה לגבי העתיד? "אני מאוד מאמינה בשלבים. אני רואה את עצמי משחקת בארה"ב במכללות בשנים הקרובות ונהנית מהחוויה וממעטפת רחוקה ושונה לגמרי. ברור שהמטרה בסוף היא להגיע לליגה הבכירה בעולם (WNBA), אבל אני לוקחת את כל התהליך הזה בצעדים קטנים ולאסוף עוד כמה חוויות בדרך. הייתי רוצה להתחיל את הכל בלקחת אליפות עולם \ אירופה עם נבחרת ישראל ולהוביל להתקדמות הנבחרות בארץ.

יש כאלה שיגידו שהן מעדיפות בלהתחיל את הכל בלקחת את התואר של ה-MVP באליפות אירופה. ברור שזה כן משהו שכולן רוצות. אבל זה לא יבוא בלי ההצלחה של הנבחרת. אז המטרה הראשונה היא הקבוצה, ובתוך כדי ההתמקדות הזו, להתרכז במה אני אישית יכולה לעשות הכי טוב כדי לגרום להצלחה האישית שלי כשחקנית ולהגיע לתואר הזה."