הערב: הגמר שכולם חיכו לו
חצאי הגמר רק הסתיימו להם בסוויפ, וכבר הערב תחל סדרת הגמר שדי צפינו שתהיה לנו - בין הפועל כפ"ס להפועל לב ירושלים. אחרי שנפגשו בגמר גביע האיגוד, עכשיו משחקים על הדבר האמיתי, בתקווה שגם נראה קצת יותר כדורסל מבסדרה ההיא. וגם כמה מילים לסיכום החצאים. (צילום: עודד קרני, איגוד הכדורסל)
| safsal
26 מחזורים מאחורינו, כולל מחזור סיום דרמטי במיוחד שקבע לנו את היורדת ואת המיקומים הסופיים לפלייאוף. זאת הייתה עונה מעניינת מאוד, עונה שראינו בה דרמות גדולות, קאמבקים, הפתעות, משחקי שיא של שחקניות ובעיקר קיבלנו לאורך רוב העונה תחושה שאנחנו לא באמת יכולים לדעת מה יהיה ומאיפה תבוא לנו ההפתעה הבאה. ולצד האמירה האחרונה, עכשיו גם חצאי הגמר כבר מאחורינו, אחרי שנגמרו להם בסוויפ כשהשתיים שהיו פייבוריטיות גם הראו את זה על המגרש וסיימו את הסדרות ב-2 משחקים. ועכשיו לרגע השיא - המאבק על האליפות ועל הכרטיס הבודד לליגת העל, שיש לנו הרגשה שהשנה גם מי שתיקח אותו תממש אותו.
4 פעמים נפגשו העונה הפועל כפ"ס והפועל לב ירושלים - פעמיים בליגה, ופעמיים בסדרת גמר גביע האיגוד, ואיכשהו יצא שתמיד קבוצת החוץ היא זאת שיצאה עם ידה על העליונה, כשירושלים גם הייתה זאת שיצאה בסופו של דבר עם הגביע על הפרש סלים קטן ביותר. משחקי גמר הגביע היו צמודים ומותחים אך לא התעלו לרמה גבוה ונשארו בסקור התקפי נמוך מאוד, ואנחנו מקווים שבמשחקים הבאים יהיה לנו את אותה כמות העניין עם קצת יותר כדורסל התקפי. מה שבטוח, ביציעים יהיה שמח.
משני צידי המגרש
ירושלים, שזאת העונה הראשונה שלה בליגה הלאומית למי ששכח, נבנתה בקיץ במטרה אחת - לרוץ לאליפות, ובנתיים זה הולך לה די טוב למרות קצת מעידות פה ושם. את העונה היא סיימה כצפוי במקום הראשון (במאזן 4-18), ולא מזמן גם זכתה בגביע האיגוד ועכשיו היא מכוונת להשלים את הדאבל ולהעפיל לליגת העל. ירושלים הציגה לאורך העונה שילוב טוב בין שחקניות ותיקות ומנוסות שחלקן גם נחשבות לקבלניות עליה לבין צעירות מוכשרות מאוד ממחלקת הנערות, ולאחרונה גם הצטרפה אלופת המדינה נור כיוף שתורמת עוד קצת בצד ההתקפי. למאמן הקבוצה יונתן אורן גם כבר יש בארון לא מעט תארים ונסיון במעמדים הנ"ל. בחצי הגמר היא הראתה כמה קטלנית יכולה להיות ההגנה שלה, והיא הביסה פעמיים את רמה"ש בדרך לגמר.
כפ"ס, שלמי ששכח זכתה בדאבל בעונה שעברה, תחל מחר הופעה שלישית ברציפות בגמר הפלייאוף ותנסה לשחזר את התוצאה של שנה שעברה. גם בשרון בנו הקיץ קבוצה איכותית כשהם היו צריכים לחפות על עזיבתן של השחקניות המובילות (שעברו לירושלים), וגם אצלם אפשר למצוא לא מעט שחקניות מהמחלקה הצעירה ובוגרות המחלקה כחלק משמעותי ברוטציה. כפ"ס סיימה את העונה הסדירה במקום השני עם אותו מאזן כמו ירושלים (4-18) רק נחותה ממנה בהפרש הסלים הפנימי, הפסידה בגמר גביע האיגוד ועברה את כאוכב בסוויפ.
אורבך מול מור יוסף במפגש האחרון בין הקבוצות, בגמר גביע האיגוד (עודד קרני, איגוד הכדורסל)
קצת מספרים
כנראה לא תופתעו לגלות ש-שיר תירוש היא מלכת הסלים העונה של הליגה, עם כ-24 נקודות למשחק. לא היה אף משחק העונה בו היא קלעה פחות מ-14 נקודות, 5 פעמים היא קלעה 30 ומעלה, והיא גם מחזיקה בשיא העונתי לנקודות במשחק אחד - 44. ענבר לברון היא סגנית מלכת האסיסטים של העונה (שניה למורן ספיר מבני יהודה) עם מעל 6 מסירות למשחק. רבקה רוס ותירוש שמוסרות כ-4 אסיסטים למשחק גם מדורגות גבוה במקומות 6-7. תירוש כבר אמרנו? היא גם סגנית מלכת החטיפות של הליגה (ראשונה רוני קלינגר מרמה"ש) עם מעל 4 כאלו למשחק. ליעד אורבך היא מלכת החסימות של הליגה עם 1.5 כאלו, לא רחוק מאחוריה במקום החמישי תמצאו את הדר מור יוסף עם מעל 1 למשחק שהיא גם מחזיקה בשיא העונתי למשחק אחד (5).
לב ירושלים היא הקבוצה הכי התקפית בליגה (כ-70 נקודות למשחק), וגם מציגה את אחת ההגנות הטובות בליגה כמו שראינו בחצי הגמר כשברוב משחקי העונה היא עצרה את היריבות שלה על פחות מ-60 נקודות למשחק. ירושלים מדורגת ראשונה בחטיפות למשחק, וחמישית בחסימות. ולצד זה - כפ"ס היא הקבוצה שקולעת הכי הרבה שלשות למשחק (8.5), אז לא בטוח שסגירת הצבע זה מה שיעזור לירושלים מולה. כפ"ס מדורגת שלישית בנקודות למשחק וראשונה בספיגת נקודות למשחק (כ-55 בלבד בליגה) וזה למרות שהיא מדורגת בשלישיה האחרונה של כמות החטיפות למשחק, כשהיא מפצה על זה עם חסימות בד"כ.
טריוויה
מאז החלו סדרות הפלייאוף בליגה הלאומית לנשים - רק פעמיים זכתה באליפות הקבוצה שהגיעה לגמר ללא יתרון הביתיות. מעגן מיכאל עשתה זאת ממקום 4 בעונת 09/10, גליל עליון עשתה זאת ב-11/12 כשבשורותיה שיחקו אז דרור מייברג וענבר לברון שינסו לעשות זאת שוב עם כפ"ס.
בערך לכל השחקניות שיהיו בגמר הקרוב (שהן מעל גיל 18) כבר יש תואר אליפות בליגה הלאומית לנשים. שיר תירוש, גלי קונטס וקרן נחמה זכו ביחד בשנתיים האחרונות עם אליצור ת"א ואחר כך עם כפ"ס, רבקה רוס זכתה 3 פעמים באליפות עם קבוצות שונות (4 אם מחשיבים את עונת הקורונה עם גלבוע), גאיה סלס זכתה עם ראשל"צ (וניצחה אז בין היתר את נחמה ורוס), ליעד אורבך, אופיר וינטרוב, אופיר פרפרה ורוני טמיר זכו כולן אשתקד עם כפ"ס, ושי אלון זכתה עם מכבי חיפה (וגם היא ניצחה אז בין היתר את נחמה ורוס).
אין לנו סטטיסטיקה מדוייקת לכך, אבל כנראה שרבקה רוס וקרן נחמה מדורגות גבוה מאוד בדירוג ההופעות בגמרי פלייאוף מאז שהחל הפורמט (או לפחות מאז 04/05 שמשם יש לנו רישומים). זה החל בעונת 08/09 אז זכו יחד באליפות עם אס"א ירושלים, ואז הן טיילו קצת בליגת העל ועשו חיל. בהמשך השתיים הופיעו יחד בגמרים ב-17/18 ו-18/19 (גליל עליון, סגנות), ו-20/21 (אליצור ת"א, זכיה), ובנפרד לרוס יש את 16/17 (רמלה, זכיה) ולנחמה את 21/22 (כפ"ס, זכיה).
נחמה וקונטס. אחרי שתי אליפויות משותפות, העונה הן אחת מול השניה (צילום: שי ברק)
חצאי הגמר - בקצרה:
במשך מחצית אחת וקצת רמה"ש הצליחה לתת פייט לירושלים, כשגם היא כמו היריבה שלה הציגה הגנה אגרסיבית ואחוזי קליעה סבירים. אבל אז ירושלים פשוט חטפה כל כדור שנקרה בדרכה, ולמרות שאחוזי ההענשה לא היו גבוהים במיוחד, זה הספיק לה כדי לברוח ליתרון דו ספרתי גבוה שממנו רמה"ש לא הצליחה לחזור. ירושלים פשוט סגרה הרמטית את הצבע כשכל נסיון כניסה לשם נתקל בדאבל אפ אפקטיבי, ורמה"ש גם לא פגעה מבחוץ (1/6 מחצית שניה) וגם השאירה 10 נקודות על הקו (כשבמשחק הקודם דווקא הייתה מדוייקת מאוד משם). רוני קלינגר אומנם הציגה יכולות חפירה והצליחה מדי פעם להתמודד עם הלחץ (16 נקודות ועוד שורה סטטיסטית יפה), אבל זה כאמור לא באמת עזר.
בצפון כאוכב קיוותה לנצל את הבית כדי להשאיר את עצמה בסדרה מול כפ"ס, אבל גם כאן קיבלנו פחות או יותר שחזור של המשחק הראשון בו התחיל צמוד וקצבי ואז אחת לא הצליחה לעמוד בקצב ומצאה את עצמה בפיגור דו ספרתי. והאחת הזאת היא כאוכב שנשארה עם המחמאות ובלי הכרטיס לגמר. ליעד אורבך שוב הציגה משחק טוב מאוד בצבע עם 8/13 ל-2, ודרור מייברג שוב הצידה יד מאופס מחוץ לקשת עם 4/7 ל-3.
חצאי הגמר - סטטיסטיקה:
קלעו לרמה"ש: רוני קלינגר 16 (21 רב', 5 אס', 4 חט'), רוני נוה 10 (5 רב'), עלמה רשלבך (9 רב') ואריאל סולומון 8 כ"א, רותם כחלון 7 (2 חס'), אופק טלקר 3, גלי רוטשילד 2.
קלעו לירושלים: שיר תירוש 22 (5 רב'), גאיה סלס 18 (6 רב', 3 חט'), נור כיוף 10 (4 אס', 5 חט'), תמר אנגל 7 (6 רב'), הדר מור יוסף 6 (8 רב'), רבקה רוס 4 (5 רב', 3 חט'), קרן נחמה ( 5 אס') ונטע מישר 2 כ"א.
קלעו לכאוכב: פיירוז חאג' 16 (7 רב'), ליאן עודה 10 (9 רב'), סירין מוחמד 3, נור נג'מי, אסיל עודה (7 רב') ואליסאר סלמאן (5 רב') 5 כ"א, באראא מריח 2.
קלעו לכפ"ס: ליעד אורבך 21 (12 רב'), דרור מייברג 12, דרור מייברג (8 רב') ומאיה זילברשלג (3 חס') 6 כ"א, אופיר וינטרוב 5, גלי קונטס, אופיר פרפרה וענבר לברון (7 רב', 3 חט') 4 כ"א, רוני טמיר 3.
אלון מול נחמה ורוס. תצליח שוב לקחת מולן אליפות? (עודד קרני, איגוד הכדורסל)