לב ירושלים אלופת לאומית נשים

עונת 22/23 של הליגה הלאומית הסתיימה פחות או יותר כמו שציפינו - עם גמר פלייאוף בין שתי הקבוצות שהיו הכי טובות העונה בליגה, ובסופו של דבר עם זכיה באליפות של הקבוצה שסומנה כפייבוריטית בתחילת העונה. הפועל לב ירושלים, שלמקרה ששכחתם הוקמה רק לפני שנתיים במטרה לעלות לליגת העל וזאת עונת הבכורה שלה בליגה הלאומית. ירושלים לא כיוונה לבניה הדרגתית אלא לזינוק מטאורי לליגת העל, ובהתאם בנתה קבוצה לאליפות, עשתה התאמות בסגל תוך כדי העונה ועמדה במשימה, וכבר יכולה להתחיל להתכונן לעונת בכורה בליגת העל (הדיבורים אומרים מלחה).

אנחנו קיבלנו סדרת גמר מהנה שגם אם הרמה לא הייתה גבוה במיוחד, קיבלנו הרבה מלחמה ואולמות כמעט מלאים עם אווירה נהדרת ושחקניות שכיף לבוא לראות. ירושלים וכפ"ס בעיקר הראו משחק חכם, הרבה מאד נסיון, הגנות טובות שהן תוצאה של היכרות ארוכה בין הקבוצות, השחקניות והמאמנים. כמעט כל מה שהכדורסל צריך (חוץ מנקודות). נחכה ונראה מה תביא איתה העונה הבאה.

הניצחון של ירושלים, ההפסד של כפ"ס

שני המשחקים בסדרת הגמר הסתיימו בניצחון דו ספרתי של ירושלים, שבסופו של דבר הייתה עדיפה וסיימה בצדק עם התואר. בשניהם קיבלנו מחצית ראשונה די שקולה (שהסתיימה ביתרון קל לירושלים), ואז הגנה טובה וניצול שלה מצד ירושלים כדי לברוח ליתרון דו ספרתי ולהכריע את המשחק. אבל אם את המשחק הראשון אפשר להגיד שירושלים ניצחה, נראה שאת השני אפשר להגיד שכפ"ס הפסידה. במשחק הראשון ראינו ירושלים שמתנפלת הגנתית ומתסכלת מאוד את כפ"ס בהגנה, ומשלימה את זה עם שלשות ונקודות במתפרצות שפתחו לה פער דו ספרתי בדרך לניצחון. (41:59 בסיום).

במשחק השני ראינו את כפ"ס פותחת נהדר (הובילה 2:12 וכמעט ולא החטיאה בדקות הראשונות), אבל אז איבדה את זה לגמרי. הלחץ ההגנתי של ירושלים לא היה כמו במשחק הראשון, וכפ"ס ניצלה זאת כדי להציג משחק משוחרר עם הנעת כדור וחלוקת אסיסטים - אבל הכדורים פשוט לא נכנסו. כפ"ס החטיאה לייאפים וזריקות פנויות אחת אחרי השניה, לא ניצלה מתפרצות וריבאונד הגנה וגם קבלת ההחלטות לא הייתה בשיאה (הרבה זריקות מבחוץ, הרבה זריקות מהירות). גם חסרונה של ליעד אורבך הורגש. אמנם אופיר פרפרה ומאיה זילברשג נכנסו לנעליה בפתיחה והציגו משחק טוב בשני צידי המגרש, אבל הניסיון היה חסר וכמובן עוד אוויר ורגליים מול היריבה שהגיעה עם הסגל העמוק ביותר שהיה לה מתחילת השנה.

במשך רבע וחצי המארחת עוד הצליחה לשמור על היתרון, אבל ברגע שירושלים נכנסה לעניינים התקפית כפ"ס נענשה ומהר. לא רק שירושלים קלעה שלשות והפכה את הפיגור שלה ליתרון, בהמשך היא כן הציגה את אותה הגנה טובה שהקשתה על כפ"ס והשרוניות אם היו מגיעות עם פור כלשהו מתחילת המשחק אז אולי גם היו מצליחות להסתדר. כמו כן כפ"ס הציגה סף שבירה נמוך הפעם במשחק ולא הצליחה לייצר את הקאמבקים שראינו ממנה בעבר. שיר תירוש שחגגה יום הולדת והוכתרה לשחקנית העונה, לא היתה בשיאה, אבל עדיין היתה שם עם סלי הקלאץ' החשובים ונתנה את הבמה לגאיה סלס שהציגה משחק מצוין ונור כיוף שנמצאת בכושר התקפי טוב. המחצית השניה היתה ברובה סביב הפרש דו-ספרתי עד לניצחון בסיום (58:38 בסיום).

דאבל לכיוף, טריפל לתירוש

אחרי שזכתה באליפות המדינה עם רמלה, נור כיוף התפנתה לרדת ללאומית והשלימה אליפות גם שם (הראשונה לעשות זאת מאז הגיע הכרטיס הכפול לחיינו). כבר בשנה שעברה כשהצטרפה לקראת היום למג'ד אלכרום ראינו את היכולות האישיות שלה ואת התרומה שלה, והעונה בכלל עם השיפור האישי הייתה לה תרומה משמעותית מאוד לזכיה של ירושלים בהגנה ובהתקפה - בסדרת הגמר היא תרמה 35 נקודות, 6 אסיסטים ו-7 חטיפות.

שיר תירוש מהרגע הראשון בערך שהגיעה ללאומית הראתה שהיא סוג של מעל הליגה הזאת, והיכולות והמספרים שלה מדברים בעד עצמם. גם את העונה הזאת היא סיימה כ-MVP, כמלכת הסלים ועם דירוג גבוה בשאר המדדים. בשנה שעברה חגגה יום הולדת במשחק מס' 2 בסדרה. אז בחוץ נגד רעננה הפסידה בדרך לזכות בתואר כמה ימים מאוחר יותר, הפעם החגיגה היתה מושלמת- צלחת ביום ההולדת. זאת אליפות שלישית ברציפות שלה וגם גביע שלישי, וקרוב לודאי שבקיץ הקרוב תהיה מלחמה רצינית על שורותיה בין כל מי שרואות את עצמן נאבקות על אליפות (זאת כמובן אם תחליט להמשיך עוד עונה בלאומית במקום לעלות לליגת העל שם, כמדי שנה, כבר ממתינות לה מספר הצעות).

כיוף בדרך לסל, ולצלחת אליפות שניה העונה (צילום: שי ברק)

מספרים מדברים

דיברנו למעלה על החטאת הזריקות בצבע של כפ"ס, ועכשיו גם נציג את הנתונים - 8/24 בלבד מהזריקות מתחת לסל נכנסו. מי שכן הייתה קצת יותר מאופסת והציגה יכולת טובה בשני המשחקים היא מאיה זילברשלג (הקלעית המובילה בשני משחקי הגמר), שבדקות שקיבלה לקחה אחריות ואת הכדור עד לטבעת וסיימה את המשחק השני עם 9 נקודות (4/8 ל-2) ואת הראשון עם 12 נקודות (5/6 ל-2). זילברשג בכלל, היתה שחקנית מאד משמעותית בכפ"ס מאז הצטרפה לבוגרות במהלך השנה וגם במשחק הגמר ידעה להתמודד טוב עם היעדרותה של אורבך ולקחת על עצמה יותר אחריות. גם אופיר פרפרה לצידה היתה יציבה וסיימה כקלעית השניה בקבוצה.

אחוזי הקליעה של ירושלים גם לא היו מדהימים במיוחד (35% מהשדה), אבל הם כן הספיקו לה ליתרון דו ספרתי כאמור. משחק טוב הציגה גאיה סלס,עם 13 נקודות ו-4/5 ל-2 כשחלק מהסלים היו בנקודות חשובות. סלס לאורך רוב העונה, מאז הצטרפה לירושלים הציגה יכולת יציבה עם אחוזי קליעה גבוהים, כשלא כפתה את עצמה על המשחק אך היתה שם שקבוצתה היתה צריכה אותה ובפיינל פור סיימה עם 11.3 נק' בממוצע. קרן נחמה גם כן עם 12 נקודות ו-5/9 ל-2, סיימה עונה עם אחוזי קליעה טובים מאד מהשדה. ירושלים גם מסרה 19 אסיסטים, וחטפה 19 כדורים כש-7 מתוכם של תירוש ועוד 8 של נחמה וכיוף.

סטטיססטיקה מלאה:

משחק 2

קלעו להפועל כפ"ס:
מאיה זילברשלג 9 (8 רב', 5 חט'), אופיר פרפרה 8 (5 רב'), דרור מייברג, ענבר לברון (14 רב', 3 חט') ושי אלון 4 כ"א, שירה גרינבוים וגלי קונטס 3 כ"א, אופיר וינטרוב 2.

קלעו ללב ירושלים:
נור כיוף 17 (9 רב', 4 חט'), שיר תירוש (7 רב', 5 אס', 7 חט') וגאיה סלס (5 רב') 13 כ"א, קרן נחמה 12 (4 חט'), רבקה רוס 2 (9 רב', 4 אס', 3 חט').

משחק 1

קלעו ללב ירושלים:
שיר תירוש 23 (9 אס'), נור כיוף 17 (6 רב', 4 אס', 3 חט'), קרן נחמה (4 חט') וגאיה סלס (7 רב', 4 חט') 7 כ"א, רבקה רוס 5 (5 רב').

קלעו להפועל כפ"ס:
מאיה זילברשלג 12 (5/6 ל-2), אופיר פרפרה 11, ענבר לברון 6 (6 רב'), אופיר וינטרוב 5, שי אלון (5 אס') וליעד אורבך (11 רב') 3 כ"א, רוני טמיר 1.