"צריכה עבור עצמי אתגר חדש"

יוצאת לדרך חדשה. לא פחות מ-10 עונות העבירה נטע קרומר לנגבורד באקדמיה, 10 עונות בהן עברה בכל התפקידים מעוזרת מאמן למאמנת למנהלת מקצועית, עזרה לקדם דורות שלמים של שחקניות שחלקן היום בליגת העל, בנבחרות ישראל ובקולג'ים. הקיץ כאמור בחרה לסיים את הפרק הזה בחייה ולהתחיל פרוייקט חדש. החל מהעונה הקרובה קרומר לנגבורד תהיה חלק ממחלקת הנוער של א.ס. רמה"ש ותעבור מפיתוח שחקניות לפיתוח שחקנים, כשהשאיפה שלה בעתיד היא גם להשתלב בקבוצה הבוגרים.

"האקדמיה היתה בית חם עבורי, יכולתי להמשיך שם עוד תקופה ארוכה. אבל אני מרגישה שאני צריכה עבור עצמי ועבור הקריירה המקצועית שלי אתגר חדש. לאורך קריירה של מאמן יש כל מיני נקודות בדרך שאתה מגיע אליהם ואתה שואל את עצמך - אז מה הדבר הבא? או - כמה זמן אני רוצה להיות בנקודה שבה אני נמצאת היום? בשנתיים האחרונות זאת שאלה שגם שאלו אותי מסביב וגם שאלתי את עצמי - מה הלאה? לאורך חלק מהתקופה התשובה הייתה 'טוב לי איפה שאני, אני מרגישה שהדבר הזה הוא בעל ערך עבורי, אני מרגישה סיפוק וחיבור גדול'. ועכשיו זה לא שפתאום הפסקתי להרגיש, חשבתי עם עצמי מה שאיפה שלי ואיפה אני רואה את עצמי ב-10 השנים הבאות.

אז כרגע האתגר הוא לעבור לאמן בנים ולהגיע גם לאמן בוגרים, אחד הדברים שמאוד סיקרנו ואיתגרו אותי לאורך התקופה האחרונה. רציתי לנסות להביא את היכולות המקצועיות שלי לתוך ענף כדורסל הבנים. ואני שמחה להגיד שאני חושבת שמצאתי את המקום שיוכל לענות על האתגר הזה (מחלקת הנוער של רמה"ש, ל.ו). מקום שיהיה בעל ערך עבורי ושאני אוכל להיות בעלת ערך עבורו ולהמשיך לממש את עצמי הלאה."

מחלקת הנוער של רמה"ש צמחה מאוד בשנים האחרונות - עם קבוצות גילאים בכל הליגות הבכירות וקבוצת בוגרים בליגה הלאומית שמשתפת את בוגרי המחלקה ועוזרת להם עם דריסת רגל ראשונה בליגות הבכירות. קרומר לנגבורד תהיה אחראית על פרוייקט פיתוח השחקנים במועדון יחד עם אסף טיטנסקי המנהל המקצועי. "אחד הדברים שקסמו לי ברמה"ש זה החיבור המאוד טבעי שיש בין מחלקת הנוער לבוגרים, ויש כיוון ורצון שאשתלב גם שם. יש ברמת השרון תחושה של משפחה ואני באמת מרגישה שנותנים לי להיכנס למשפחה הזאת, והם מחכים לראות מה אני יכולה להביא. המטרה שלי זה להשתלב בהקדם גם בקבוצת הבוגרים - משהו שסופר מעניין אותי ומתאגר אותי ועוד לא עשיתי."

התקופה של קרומר לנגבורד באקדמיה החלה בקיץ של 2013, כשקיבלה טלפון מאלי רבי (אז מנהל האגף המקצועי לנשים באיגוד) שהציע לה להצטרף לאקדמיה. באותה תקופה היא הייתה לקראת סיום הקריירה שלה כשחקנית (שכללה בין היתר זכיה בדאבל בלאומית נשים עם אליצור נתניה), ואחרי עונה בה שימשה כמאמנת - שחקנית בקבוצת הלאומית נשים של רמה"ש.

"לא הייתי צריכה לחשוב הרבה לפני שהסכמתי, הרגשתי שזאת הזדמנות שאני לא יכולה לפספס. זאת הייתה רק השנה השניה או השלישית של האקדמיה והפרוייקט היה עדיין בבניה, אז מאוד החמיא לי וגם סיקרן אותי להיות חלק ממשהו חדש, איזשהו פרוייקט דגל של האיגוד, ורציתי לראות איך אני משתלבת בזה. למרות שהייתי בעמדות של מאמנת ראשית בכל מיני קבוצות, לקחתי בחשבון שאצטרף כעוזרת מאמנת לדמויות המקצועיות שנמצאות פה (טל נתן, לימור מזרחי, נמרוד מיטל, ויטו גליץ).

זאת באמת הייתה איזשהי הזדמנות והתרגשות לראות לאן אני יכולה לקחת את קריירת האימון שלי. עוד לפני שקריירה כשחקנית הסתיימה ידעתי שאני רוצה לקחת את קריירת האימון למקום הרבה יותר רחוק מקריירת המשחק, ותמיד היה לי חלום לאמן בנבחרות ישראל. באותה תקופה כבר אימנתי בנבחרות הצעירות U15 ועם רוני קאן באתנה ג'וניור ובטרום קדטיות. ברגע שההזדמנות להצטרף לאקדמיה הגיעה אז לא לקח לי הרבה זמן להחליט שזה משהו שאני רוצה לממש."

"זאת מחוייבות אדירה"

הרבה מאמנים טובים עברו באקדמיה לאורך השנים, והייתה תחלופה שונה בין התפקידים. קרומר לנגבורד שהחלה כעוזרת במחזור הבוגר עברה משם לאימון של המחזור הבוגר, אחר כך גם אימנה את המחזור הצעיר ("היה לי חשוב גם לעשות את המעבר בין מחזור בוגר למחזור צעיר גם כדי להכיר את כל השחקניות") ובהמשך גם הגיעה לניהול המקצועי של כל האקדמיה, כשבשנתיים האחרונות עם איחוד המחזורים למחזור אחד ("למוישלה ויינקרץ הייתה מחשבה לאחד את המחזורים למחזור אחד כדי שנוכל להתרכז יותר באיכות ופחות בכמות") היא גם שימשה כמאמנת הראשית של הקבוצה בליגת הנערות ובלאומית נשים. מרבית המאמנים שעברו באקדמיה היו כמה שנים בודדות, ונראה שצריך אופי מיוחד כדי להתמודד עם הקשיים ואינטנסיביות של הפרוייקט.

"זאת מחוייבות אדירה. למאמנים צריכה להיות הבנה שבשונה ממועדון רגיל, הזמינות שלנו היא 24/7 עבור השחקניות שנמצאות פה. זה כנראה לא מתאים לכל אחד, כל אחד מהסיבות שלו. למאמנים יש עוד תעסוקות במקביל או שזה מגיע על חשבון חיי המשפחה. אבל באמת זה עניין של מחוייבות וטוטאליות לדבר הזה. לפעמים זה להיות פה מהבוקר וזה אינטנסיבי, וזה לא משהו שכל אחד יכול להרשות לעצמו או שזה מתאים לו. המקום הזה הוא סופר תובעני גם עבור השחקניות וגם עבור הצוות.

זה בהחלט לא היה קל. להיות במקביל אשת משפחה תוך כדי שעות עבודה ארוכות, ואין ספק שהיו קשיים והיו דילמות עד כמה אני מוכנה 'להקריב' ולהיות טוטאלית לסיפור הזה. אני באופי שלי לא משנה מה אני עושה אני טוטאלית ב-100%. וזה לוקח ממני זמן וכוחות מדברים אחרים, אבל זאת אני. לשמחתי הגדולה ולמזלי הרבה יש לי עזרה מאוד מאוד גדולה ותמיכה במערכת המשפחתית שלי בבית - בעלי יוחאי וההורים שלי וההורים שלו, אנחנו באמת מוקפים בהמון עזרה שבלעדיה כנראה שלא הייתי יכולה לעשות את מה שאני עושה. זאת באמת זכות מאוד גדולה שיש לי את האפשרות להיעזר בכל כך הרבה גורמים שמאפשרים לי לממש את הקריירה המקצועית שלי.

להיות אישה ולהיות אשת משפחה ואשת קריירה זה משהו שהוא לא קל לג'נגל ביחד, בטח במקום אינטנסיבי כמו פה. אז באמת אולי גם צריך מזל מאוד גדול שיאפשרו לך את זה ולשמחתי זה מתאפשר גם עכשיו וגם כיום כשאני עוזבת והולכת למקום אחר - אני עדיין נשארת בענף, אני לא הולכת לעבודה משרדית שמאפשרת להוציא את הילדים מביה"ס. אני עדיין אדרש לשעות לא אידיאליות להיות אמא לילדים, וזה חלק ממשהו שאני לקחתי בחשבון ושהמשפחה הקרובה לקחה בחשבון ותומכים בדבר הזה."

בשנים האחרונות כאמור כשקרומר לנגבורד הייתה המנהלת המקצועית של האקדמיה, ולצד הרצון שלה להוביל את הפרוייקט בדרך שלה היא גם הייתה צריכה להתחשב בגורמים המקצועיים מלמעלה. "יש פה אגף מקצועי מעל שמתווה כיוון ודרך, ולזה אני צריכה להביא את עצמי ואת האני מאמין שלי -  את הראיה שלי איך אני רואה ששחקנית כדורסל צריכה להיבנות, ואיך אני רואה שצריך לשחק את המשחק והדינמיות של זה היא גם משתנה מפרסונה לפרסונה. אני יכולה להגיד שלאורך כל השנים, בלי קשר למי היה בניהול המקצועי של אגף הנשים, היו דברים שאני התעקשתי עליהם ובחלק מהמקרים ההתעקשות צלחה ובחלק מהמקרים ההתעקשות לא צלחה.

בגדול ברוב הדברים היה לי את האפשרות לעשות את הדברים כמו שאני רואה אותם, וזה קרדיט מאוד גדול למי שהחליט וכנראה גם חשב לאורך זמן שאני מתאימה ויכולה להיות בתפקיד הזה. כחלק מהאופי שלי אני מצד אחד מאוד יודעת מה הקווים שלי, ומצד שני מאוד מערכתית. אני יודעת להתאים את מה שאני רוצה או להתאים את המערכת ולגרום למערכת להבין מה החזון שלי בסוף."

זמינות 24/7. קרומר - לנגבורד עם נועה פלר

"אני לא בטוחה שאנשים מבינים מה כרוך בכל הדבר הזה מהצד של השחקניות"

אבל לצד כל הקשיים והעבודה הקשה, היו כמובן גם הצלחות ובסה"כ התקופה של קרומר לנגבורד באקדמיה הייתה חיובית ומעשירה. "אני מודה על כל רגע, זה הפך אותי להיות מאמנת הרבה יותר טובה ומנהלת הרבה יותר טובה, לא רק בכדורסל. צברתי נסיון, ונפתחו לי פה המון דלתות לדמויות מפתח גם בעולם הכדורסל וגם בעולם הספורט וניהול הספורט בכלל. יצרתי כל מיני קשרים עם אנשים ביחידה לספורט הישגי ובוועד האולימפי ובמנהל הספורט, עברתי השתלמויות וקורסים ולימודים כאלה ואחרים שעזרו לי גם להיות מאמנת יותר טובה, בטח ובטח מנהלת יותר טובה. מעריכה מאוד את ההזדמנויות שהיו לאורך השנים.

כמובן זה תרם המון לניסיון המקצועי שלי בבניית תכניות מקצועיות, בדרך בה אני רואה לנכון לבנות עונה של קבוצה שלא רק מתחילה בספטמבר ונגמרת במאי אלה בניה לטווח ארוך - איך אמורה להיראות קריירה של שחקנית שמגיעה לפה בכיתה ח' או ט' ואיך היא אמורה להסתיים בסוף י"ב. ותמיד תמיד מול העיניים שלי עומדת קודם כל המטרה של אותה שחקנית, לאן היא רוצה להגיע ולאן אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לעזור לה להגיע, איפה היא יכולה להשתלב בהמשך הקריירה שלה בכדורסל."

"כרטיס הביקור הוא בכמות השחקניות שהצליחו לעשות פה תהליך משמעותי ובאמת אחרי זה לממש קריירה מקצוענית, בין אם זה בליגת העל או בקולג'ים טופ לבל עם מלגות מלאות." אומרת קרומר - לנגבורד לגבי ההצלחות שלדעתה היו לה באקדמיה. "אני חושבת שעברו פה המון שחקניות לאורך השנים. זה לא רק הצלחה שלי אלא של כל מי שהיה פה לאורך שנים. משהו במקום הזה דוחף את השחקניות למצויינות. אולי במקום אחר קצת תוותרי לעצמך ואולי לאורך הדרך תרגישי טיפה חובבנית, ואם אין משהו שדוחף אותך להיות הכי טובה אז את לא תדחפי את עצמך לשם. והיו פה שחקניות שהיו צריכות את הדחיפה או הבעיטה הזאת.

גם אם ניקח שחקניות שלא מינפו את קריירת הכדורסל למקומות גבוהים, אבל אנחנו הצלחנו לתרום להן אפילו משהו קטן ששידר להן מצויינות והן לקחו זאת למקום אחר למשל קריירה צבאית משמעותית. זה גם סוג של גאווה שהצלחנו לתרום להצלחתן, לדעת שהייתי איזשהו חלק קטן מהתהליך שהן עשו, שאנחנו היינו שם והתוונו ערכים מסויימים שבסוף השחקניות האלו הצליחו לממש.

אני לא בטוחה שאנשים מבינים מה כרוך בכל הדבר הזה מהצד של השחקניות, ולעשות את זה לאורך זמן ולסיים פה תקופה ולהמשיך אחרי זה לרדוף אחרי החלום כשיש גם את המגבלות והמכשולים אחרי שיוצאים מפה. פה הכל עטוף במין צמר גפן וכשיוצאים מפה מבינים מה ההתמודדות בחוץ, וצריך להמשיך לעשות את זה למרות הקשיים והמגבלות ומגיע להן הרבה קרדיט, ואם לי הייתה את הזכות או הפסיק הקטן להיות חלק בדרך שלהן זה מבחינתי העונג הכי גדול. והחלק השני של הדבר זה לראות איזה תהליך שחקניות עושות – איך הן מגיעות לפה ב'חיתולים' ועם איזה עוצמות של נשים צעירות הן יוצאות מפה כשאתה מלווה אותן בתהליך יום יומי. המקום הזה הוא הרבה יותר מלהגיע לאימון וללכת הביתה אחרי זה."

גאווה על התרומה. קרומר - לנגבורד עם מסיימות האקדמיה 22/23

"עשינו טעויות ואנחנו לומדים ומשתפרים"

מאז שהאקדמיה פתחה שעריה גם לשחקניות אי שם ב-2011, עברו בה הרבה מאוד שחקניות שאת חלקן אנחנו רואים היום בנבחרות ישראל ובליגת העל. היא הציבה תנאים אופטימליים לקידום השחקניות, והציעה מעטפת רחבה מאוד לשחקניות מעבר לאימוני הכדורסל. דברים כמו אימוני כושר, תזונה, אימון מנטלי ומערך רפואי שבשנים האחרונות אפשר לראות שמגיעים אט אט גם לעוד מחלקות ברחבי הארץ שמציעות תנאים טובים לשחקניות והשחקנים. "אני לא יודעת אם זה בעקבות מה שקורה פה או בגלל שיש תחרות, אבל כן יכולה להגיד שיש התעוררות במובן הזה מה שפעם כנראה לא היה. אולי למדו ממקום אחר או כי מישהו שהרגיש שצריך להתחרות, שזה לא דבר רע. אני חושבת שהרבה מאוד מועדונים ומחלקות של כדורסל בנות צעירות צריכים לעשות לעצמם את השדרוג הזה ולהבין מה המעטפת ששחקנית כדורסל צריכה לקבל.

יש התקדמות - אני חושבת שזה צומח בשנים האחרונות במקומות כאלו ואחרים, אבל לא חושבת שמספיק. יכול מאוד להיות שביום שזה יקרה בהרבה מקומות או ברוב המקומות בארץ שלוקחים אחריות על פיתוח שחקניות צעירות, אז אולי כבר לא יהיה צריך אקדמיה. אבל כל עוד זה לא קורה ,אז כנראה שכן יש צורך בדבר הזה כי באמת יש פה את המסגרת והמעטפת והיכולות הכלכליות כדי לאפשר דבר כזה, מה שלא בטוח יכול להתאפשר במקומות אחרים. לאו דווקא כי מי שפה הוא גאון הדור, אבל יש כאן את האפשרויות."

לצד הדברים החיוביים של האקדמיה, קיימת גם ביקורת תמידית על הפרוייקט שמגיעה בעיקר מצד המועדונים מהן יוצאות השחקניות שעוברות להתאמן בוינגייט. "כל אחד זכאי להגיד או להעביר ביקורת, אם הביקורת היא נכונה ומגובה בעובדות. אני חושבת שהרבה מאוד פעמים יש העברת ביקורת מבלי שלב מקדים של הסתכלות במראה. ביקורת היא בסדר, וכנראה שלאורך השנים גם אנחנו עשינו טעויות ואנחנו לומדים ומשתפרים, ובודקים איך מתנהלים בשקיפות מלאה. אנחנו זרוע של איגוד הכדורסל, וזרוע של איגוד הכדורסל חייבת להתנהל בשקיפות כל הזמן, וזה משהו שאני מקווה שלפחות בשנים שזה היה בתחום האחריות שלי הצלחנו להתנהל בשקיפות גם אם לא כולם הסכימו וחשבו שזה בסדר."

אחרי כל כך הרבה שנים כמאמנת בגילאים הצעירים, נראה היה למסתכל מהצד שקרומר לנבגורד מצאה את הנישה שלה. אבל היא דווקא חושבת שאולי היא עוד תתפתח למקומות אחרים. "אני לא יודעת מה יהיה בעתיד, מאוד מסקרן אותי לעבוד עם קבוצות בוגרים. אמנם יש משהו מרגש בלפתח ולעצב שחקנים צעירים, ולהרגיש שאתה חלק מתהליך מסויים שזה פחות קורה בבוגרים. מקווה מאוד שאצליח לשלב יחד את שני הדברים."

שחקניות האקדמיה 22/23