היורדת שרוצה לעלות

אס"א ירושלים 

בירושלים ידעו ברגע שהסתיימה העונה הקודמת שהן רוצות להיות בליגת העל, ואחרי שעתירה להקפאת הירידה נדחתה, הקבוצה החלה להיערך לחזרה לליגת העל. אוהד גל נשאר על הקווים ואמון על הצד המקצועי כדי לבנות את הקבוצה לעליה. ירושלים החזירה את נטע רפאל שגדלה במועדון והיתה חלק מההצלחות הגדולות של הקבוצה בלאומית, כמו הפעם האחרונה שהקבוצה העפילה לגמר על האליפות. אחריה מיהרו לסכם עם ניקול מיכאילץ ודניאל חג'ג' – שתיהן מגיעות לקדנציה שניה. חג'ג' היתה בקבוצה אז עם רפאל שהגיעו לגמר על האליפות ולכרטיס לליגת העל (שלא מומש) וניקול מיכאילץ היתה חלק מהקבוצה שנכנעה בפיינל פור לאלופה דאז אליצור ת"א (2021).

וכשהבסיס היה איכותי ומבטיח בקבוצה החתימו את שחקנית העונה הקודמת, נגה אטינגר, כדי להכריז באופן רשמי שמדובר בקונטנדרית. עם אטינגר הגיעה גם רוני גולדין מהאלופה מכפ"ס ואת השישייה המובילה משלימה עמית בן אליעזר, הקלעית ושחקנית ההגנה המצוינת שמגיעה אחרי עונה ברמת השרון. עוד בסגל עדי פירסנברג שממשיכה לעונה שלישית בקבוצה ואחרי שנתיים בליגת העל ושחקניות בוגרות המחלקה.

יעדים: לחזור לליגת העל ואין אפשרות אחרת.

אנקדוטות:  (1) בפעם האחרונה שאוהד גל אימן בלאומית הוא נבחר למאמן העונה; (2) דניאל חג'ג' ונטע רפאל כבר העלו את ירושלים לליגת העל. באותה עונה חג'ג' נבחרה לחמישיית העונה ורפאל לתגלית העונה. זו היתה עונת החזרה של אליצור רמלה לליגת העל.; (3)  שלוש שחקניות מסגל הקבוצה מגיעות מהפועל ראשל"צ: אטינגר, בן אליעזר ומיכאילץ.

עירוני נס ציונה 

המועדון עם הסטנדרטים של ליגת העל היה קרוב מרחק שלשה מלהעפיל כבר בעונה הקודמת לליגת העל. עונת בכורה בלאומית היתה כמעט הכי טובה שיכולה להיות, קבוצה עם מחלקת נערות מצוינת שילבה את השחקניות הצעירות עם 4 בוגרות וההצלחות היו בהתאם. מול כפ"ס החזקה הצליחו למחוק פיגור דו ספרתי מהמשחק הראשון והיו קרובות להדהים – כעת נותר להם להשלים את המשימה. מיקה יקיר, גאיה סלס ותמר אנגל נשארו עם המאמן לייצר המשכיות, מעין אלטאוז שהיתה נוכחת אך פצועה תעשה את הקאמבק אחרי שיקום ארוך, ומאיה דביר הצעירה גם היא ממשיכה.

במקום הכוכבות הצעירות איילה אורן ומעין כהן שעלו לליגת העל, הגיעו הרכזת איילה רוט מליגת העל, וליעד אורבך מהאלופה כפ"ס ומכבי אשדוד. הליגה התחזקה ולנס ציונה אתגר לשחזר את ההישג. נס ציונה הוא אחד משני המועדונים שליגת העל צריכה אותם לא פחות משהן רוצות להיות שם. מועדון שהביא את הסטנדרטים של קבוצת גברים שמשחקת באירופה ללאומית נשים – סטנדרטים שמעט קבוצות בליגת העל לנשים מעמידות – האם אכן יצליחו? אתגר גדול ממתין במרץ 25'.

יעדים: להשלים את המשימה מהעונה שעברה ולהעפיל לליגת העל.

אנקדוטות: (1) ליעד אורבך ואיילה רוט כבר שיתפו פעולה במחלקה הצעירה ברעננה, בליגת העל בחולון וכעת זו תחנה שלישית משותפת; (2) אל גאיה סלס ותמר אנגל מצטרפת איילה רוט והן שלוש שחקניות שהעפילו את נבחרת הנערות לדרג א' ב-2018 (מאז הנבחרת לא ירדה); (3) קבוצת לאומית נשים חולקת את האולם עם קבוצת ליגת העל גברים בנס ציונה, וגם את האוטובוס הממותג שמסיע אותה ברחבי הארץ. הסטנדרטים הגבוהים בליגה כאמור.

הפועל גלבוע

בעונה שעברה הסתערה גלבוע על ליגת העל. תקציב גבוה, שחקניות מוכשרות בכל עמדה. החזירו הביתה את יעל טויטו, צירפו 2 כוכבות מכאוכב ש-שנה קודם העפילו לפיינל פור, עמית כהן מהמרכז, שירלי שבתאי שוברת שוויון ומאמן נהדר. אבל אז הגיעו פציעות שבתאי וכהן שסיימו את העונה, שמעוני ועודה לסירוגין ופירוז חאג' בשלבי ההכרעה – כל אלה הספיקו לניצחון בנס ציונה בחצי הגמר אבל בהפרש שלא הספיק לעבור הלאה.

השנה גלבוע שוב רוצות ליגת העל אבל בקונספט שונה. במקום שבתאי, עודה, רודה וכהן וגם מורג'אן סעדה שעלתה לליגת העל, הקבוצה הביאה שתי שחקניות צעירות עם פוטנציאל שטרם מיקסמו ו-2 צעירות מוינגייט. יעל טננבויים שכיכבה בנערות ראשל"צ והראתה ניצוצות מנהיגות ביבנה אשתקד קיבלה את המפתחות, ושירה בן אלי מרמת השרון תנסה לפרוץ בגלבוע (ועד כה נראית נהדר) כשתשוב לשתף פעולה עם יונתן אורן.

אך ההחתמות המעניינות-מסקרנות של הקבוצה מגיעות מוינגייט כשמיקה קניץ (שחקנית נבחרת הקדטיות) הצטרפה לאקדמיה בגלבוע ולקבוצה הבוגרת ויחד איתה גם מעיין גורין (שהחמיצה את הנבחרת בקיץ אבל בענף צופים לה עתיד ורוד ומרשים). ישלימו את הסגל בוגרת המחלקה, ליהיא שחם, ושחקניות נערות א'. גלבוע קבוצה צעירה יותר, דינמית יותר ונחושה. פחות מנוסה אבל עם היררכיה ברורה, כשפירוז חאג', טויטו ושמעוני יביאות את הניסיון – טננבוים, בן אלי, שחם, קניץ וגורין את האנרגיות והכישרון, ואת כל אלה המאמן המנוסה בליגה ינסה לחבר לאליפות שהתפספספה בקורונה.

יעדים: לבנות את המועדון מחדש עם דור המשך שיעפיל עם המועדון לליגת העל.

אנקדוטות:  (1) יונתן אורן העלה את המועדון לליגה הלאומית ועזב את המועדון כשהוא במקום הראשון בליגה ועם הצעה לעלות לליגת העל – כעת נותר לו להשלים את המשימה; (2) יעל טויטו חזרה לגלבוע בעונה שעברה ונבחרה לראשונה בקריירה לחמישיית העונה; (3) פירוז חאג' העפילה בשנתיים האחרונות פעמיים לפיינל פור.

בני יהודה 

מאז הקורונה בני יהודה שינתה כיוון. הקבוצה במרץ 20' היתה קבוצה עם שמות נוצצים - טלי נוי על הקווים, טל יעקב עם מאיה איסרוב ומיקה יקיר על המגרש. אחריה הקבוצה חיפשה זהות, מאמנים צעירים, סגל מוכשר אבל כזה שטרם זכה בתארים ולאט לאט התגבשה ה"חבורה" הנוכחית. מורן ספיר-אייל בעונה רביעית בקבוצה היא עדיין העוגן, נועה שרביט שהיתה שם כשהתחילו חזרה שוב ובין לבין התגבש סגל עם רעות מסילתי ואחריה הדר לזרוב. מגי איזה שהפכה משחקנית צעירה בקבוצת הנערות ושחקנית רוטציה בבוגרות לסמל ולשוברת שוויון היא עוגן בצבע, חמישיית עונה בלאומית, ואחת הטובות בליגה לעמדה שלה. כל אלה הספיקו בעונה שעברה לפיינל פור והפסד נגד האלופה.

עם עוד נסיון שצברו, ועם רותם שוסטר המצוינת שהצטרפה במקומה של נטע רפאל, הסגל עמוק, מחובר יותר, מנוסה יותר. הנערות (טוויג, מלאכי וג'אנו) בגרו וכעת יש לבני יהודה סגל של 9-10 שחקניות לגיטימיות (+) פריווילגיה נדירה בליגה. יתרון נוסף של הכתומות הוא על הקווים. טל דוויק, שם צעיר ואלמוני, עשתה את הדרך הארוכה – ממאמנת במחלקה הצעירה ומנהלת מקצועית, דרך עוזרת מאמן משך שנתיים ובשנה שעברה הראתה שהעבודה היסודית והארוכה השתלמה כשהחזירה את הקבוצה לפיינל פור. כעת, אחרי שהצליחה להשאיר את השחקניות שהראו מחויבות למועדון אך גם למאמנת, וכשהיא עם הניסיון מהעונה שעברה, יכולה דוויק לעשות מה שעשה מאמן צעיר ב-2016 (ציון מזרחי) עם גביע וגמר על האליפות בדרך לליגת העל.

יעדים: לעשות עוד צעד קדימה ולחזור לגמר על האליפות לראשונה מאז 2016.

אנקדוטות: (1) 8 שחקניות ומאמנת הקבוצה ממשיכות לעונה שניה ברציפות. המשכיות שיא.; (2) גם נועה שרביט חוזרת לבני יהודה לקדנציה שניה כשבקודמת שיתפה פעולה עם מורן ספיר-אייל ורעות מסילתי. המשכיות 2.0;  (3) רותם שוסטר תשחק לראשונה בלאומית אחרי שאת הקריירה לצד הנערות ואחריהן עשתה ברעננה וברמת השרון בליגת העל.