לידיעת מאמן הנבחרת החדש / טור

אם נבחרת ישראל חפצה שבשורותיה ישחקו השחקניות הטובות ביותר בארץ, אי אפשר להתעלם משחקניות הליגה הלאומית. בעבר הלא רחוק שחקניות מנופות על עצם ההחלטה לרדת לליגה הלאומית. שחקניות שהובילו ועדיין מובילות בענף. אם ההחלטות ימשיכו להתקבל כך רק הנבחרת ואנחנו נפסיד. 6 דוגמאות לזימונים שצריכים לצאת לשחקניות הלאומית. חומר למחשבה לפתיחת עונה.


| שי ברק

בתמונה: טל יעקב, לפני חודש בלבד במדים הלאומיים. ועוד חודש איפה?

 

בשבוע שעבר, רגע לפני שנפתחת העונה החדשה מונה מאמן חדש לנבחרת ישראל הבוגרת. שרון דרוקר, מאמן מעוטר מכדורסל הגברים הגיע להוביל את נבחרת ישראל נשים באליפות אירופה 2023 ובמוקדמות לאותה אליפות. בין חודשים יוני לאוקטובר חודשי קיץ במהלכן אפשר להתחיל לגבש את הסגל, ללמוד ולהכיר לבחון ולהתרשם לא היה צוות מקצועי לנבחרת ישראל. לכאורה, אכן לא צריך. הנבחרת העפילה לאליפות אירופה והזימונים הם כמעט אוטומטיים. בליגה שחצי ממנה מתאזרחות, השאר זרות ונערות. יש מעט מאד שחקניות שמתאימות לסגל נבחרת הבוגרת. לבחור 12 מ-20 זו משימה לא מורכבת ולכן לכאורה אין צורך להכיר את הענף "זה מה יש". 
אבל הגישה הזו מובילה להחמיץ שחקניות מובילות שיכולות לעזור לנבחרת במשימותיה. כן, לא מדובר בשחקניות ש"ראויות" לשחק בנבחרת - במובן זה שלא הצוות המקצועי הוא ש"עושה להן טובה", מדובר בשחקניות שנבחרת ישראל צריכה אותן(!) שחקניות שברובן כבר זומנו בעבר לסגל הנבחרת, לחלקן אפילו הופעות רשמיות במדים הלאומיים, אבל קל מאד לשכוח מהן ולהתקדם הלאה (אה, ואח"כ גם לתרץ שאין פה מספיק סייז, כישרונות או מבחר...). כדי שנבחרת ישראל תצליח במשימותיה היא צריכה את האנשים הטובים ביותר אצלה, האם כך מתקבלות ההחלטות? קחו לדוגמה את ליעד אורבך (בהמשך הרשימה), לפני חצי שנה שחקנית נבחרת של 20 דקות למשחק ובין הקלעיות המובילות במשחקים בהם שותפה. חצי שנה אחרי היא בלאומית ומפסיקה להיות לגיטימית? לפני חודש בלבד טל יעקב הובילה את נבחרת ישראל ב-3על3 לאליפות אירופה ושיחקה בה (לצד אלכס כהן, יערה יצחקי, דניאל רבר - שחקניות הבוגרת) והיום? היום היא שוב 'שחקנית לאומית'? ומי מפסיד מזה?
מוגש כחומר למחשבה ומוגש בעיקר כדי להזכיר שהכדורסל האמיתי לא נמצא רק ב-9 קבוצות שמתאמנות ומשחקות 50% מהשנה.

 

טל יעקב (173, 25), מכבי רעננה

המבחן הגדול של שרון דרוקר וצוות נבחרת ישראל החדש. להבדיל מהשחקניות בהמשך הרשימה על שחקניות שהיו לפני 4 שנים בסגל הנבחרת ונשכחו, טל יעקב, שחקנית העונה שעברה בלאומית נשים היא שחקנית הווה. לקראת חלון המשחקים במוקדמות אליפות אירופה לפני שנה זומנה יעקב לסגל הנבחרת שמנה "רק" 15 שחקניות והיא שחקנית ליגה לאומית. אלי רבי, מאמן הנבחרת ידע והכיר על הכישרונות שמשחקים בליגת המשנה וזימן אותה. היא הוכיחה את עצמה שבוע אחר שבוע במהלך העונה ובקיץ האחרונה זומנה לסגל נבחרת 3X3 (הנבחרת היחידה שהיתה פעילה). מקומה בנבחרת היה מובטח לצד שחקניות כמו יערה יצחקי, דניאל רבר ואלכס כהן – כולן שחקניות נבחרת ישראל הבוגרת. יעקב לא רק שלא נפלה מהן, אלא היתה חלק מרכזי והשתלבה נהדר.
גם יעקב (כמו פורת וגלילי בהמשך ; וכמו רבר ששיחקה איתה בנבחרת) היא מבוגרות נבחרת נערות 14' שהעפילה לדרג א', היא היתה הקלעית השלישית בטיבה בנבחרת ההיא. היא הובילה את נערות ראשל"צ לאליפות היסטורית ראשונה, שיחקה בליגת העל שנתיים – אבל גם בלי העבר, ההווה שלה מוכיח שראויה לזימון. רק סיבה אחת יש נגד – היא לא שחקנית ליגת על. האם זה משנה? רק לפוליטיקאים.

 

 

עדן פורת (180, 25) , אס"א ירושלים

בגיל 25 מתייחסים לעדן פורת כ'שחקנית עבר'. ביום שיחליטו בענף כדורסל נשים לעשות חשבון נפש צריך להתחיל בהתייחסות לעדן פורת. מבלי להגזים, בליגות מתוקנות עם תרבות כדורסל, עדן פורת היתה כבר שנתיים שחקנית סגל הנבחרת הבוגרת, קרובה לחמישייה הראשונה. כישרון טבעי כמו שהיה (ויש) לפורת הוא כישרון שמבטיח מקום מרכזי בכל סגל בקבוצת מכללות, רק שהיא קיבלה את ההמלצה שבענף להישאר ולהתקדם בישראל, ופה לא מקדמים – קוברים. פורת היתה קפטנית נבחרת נערות 14', שעלתה לדרג א'. השחקניות הדומיננטיות בה ומהקלעיות המובילות בה לצד רבר ויעקב. פורוורדית שיכולה לשחק כגארדית בגובה 177 ס"מ, שחקנית חמישייה בליגת העל בהפועל ראשון לציון.
בשנת 2015-2016 היתה שחקנית 13-14 בסגל נבחרת ישראל הבוגרת, בת 20, שחקנית עתיד שכדאי להשקיע בה לקראת חילופי הדורות. 4 שנים אחרי מדברים על הצערה, פתאום גיל 24 הוא הגיל בו סוגרים את הקריירה, פורת לא זומנה לבוגרת, חישבה מסלול מחדש וירדה להיות שחקנית מובילה וכוכבת בליגה הלאומית.  לשרון דרוקר וצוות הנבחרת, הזדמנות נדירה להציל את הענף מאובדן כישרונה של פורת ולהחזיר אותה לקידמת הבמה, קודם כל בזימון חוזר לנבחרת.

 

 

יעל גלילי (176, 24) , א.ס רמת השרון

בשנת 2015 יעל גלילי כבר קיבלה זימון לנבחרת הבוגרת והיתה חלק מכל ההכנה, גם אם לא נכללה בסגל הסופי. זה קרה כשהיתה שחקנית רוטציה באליצור רמלה בליגת העל. גלילי, בוגרת המחזורים הראשונים של אקדמיית וינגייט היתה חלק מכל נבחרות ישראל הצעירות ובשיאן נבחרת הנערות 14' שהעפילו לדרג א'.
יעל גלילי נקראה אז שחקנית 'מחוננת' אחת החכמות על המגרש (ומחוץ לו), קלעית טבעית אדירה ושומרת טובה. היא שיחקה בהרצליה וברמלה, עלתה מהספסל ועשתה שינוי אבל רצתה יותר, רצתה להוביל.
יעל גלילי עברה ללאומית, השקיעה באימונים מדי יום נסעה עד הגליל העליון ובשנתיים האחרונות מובילה ברמת השרון. אם היתה ממשיכה להיות על הספסל בליגת העל היתה ממשיכה, בוודאי, לקבל זימונים לנבחרת הראשונה – היא "הפסידה" כי עברה ללאומית.  גם כאן, השאלה היא האם היא הפסידה או נבחרת ישראל? האם החלטתה לעשות לא פחות ואף יותר בליגת המשנה הופכת אותה משחקנית סגל מורחב לכזו שאין לזמן אותה?
בשתי העונות האחרונות היא נושקת לממוצע דו ספרתי, אבל ערכה הקבוצתי עולה על הנקודות שקלעה. היא היתה שם, היא צריכה להיות שם שוב.

 

 

שיר תירוש (169, 22) , הפועל כפר סבא

הדבר המוזר ביותר אצל שיר תירוש – שאין ספק (ונדמה שכולם יסכימו על כך) שברגע שתחתום בקבוצה בליגת העל היא תקבל את הזימון לנבחרת ובסבירות גבוהה גם כן תהיה חלק מהסגל הסופי. ואז עולה השאלה, "את מי מענישים באי זימונה?".
עבור תירוש 5 אימונים בשבוע בליגה שנמשכת 9 חודשים, שווים לא פחות מ-6 אימונים בשבוע בליגה שנמשכת 5 חודשים.
היא היתה השחקנית הטובה ביותר בארץ בגיל נערות ובפער, היא היתה חלק מכל נבחרות ישראל הצעירות, כולל נערות דרג א', שיחקה בליגת העל שנתיים ורגע לפני שלקחה הפסקה לטובת שירות צבאי ו-ויתרה על 'מעמד ספורטאית' זומנה למחנה האימונים של הבוגרת בקיץ, אך התגייסה בסמוך. אבל היא חזרה, והיא בכושר מדהים, מחויבת יותר מהרבה שחקניות בנות גילה, אתלטית, מהירה, שחקנית הגנה אדירה (שחקנית ההגנה של העונה הקודמת)
העונה היא תשחק בכפ"ס לצידה של ליעד אורבך, שחקנית סגל נבחרת ישראל בחלון האחרון. האחת בעונה שעברה בליגת העל והשניה אלופת הלאומית, השנה הן באותה קבוצה –
אז באמת כל הנתונים האלה מפסידים רק בגלל שמדובר בשחקנית ליגה לאומית?

 

 

שדא כנעאן (165, 21) , הפועל מג'ד אל כרום

בין השיאים שקבעה כנעאן בעונה שעברה היו משחקים עם 9 שלשות ו-7 שלשות במסגרת הליגה. באירוע סיום העונה כנעאן גם זכתה בתואר 'אלופת השלשות' בלאומית כשניצחה את הקלעיות  המובילות בליגה בתחרות קליעה וגם את המשתתפת האורחת, טל לב. כנעאן היא גם שומרת מצוינת, רואה ומבינה משחק ובעיקר-בעיקר סקוררית מכל הטווחים, כמה כאלה כבר יש לנו?
כנעאן, בת ה-21, על פניו לא עשתה את המסלול המוכר לנבחרת ישראל הבוגרת, מסלול שכולל מעבר בנבחרות ישראל הצעירות, חתימה בקבוצה בליגת העל (גם אם לא לשחק בה בהכרח) ובאופן כללי גם לא מוכרת כי לא גדלה במרכז.
אבל המספרים והיכולת של כנעאן בעונה האחרונה מוכיחים שהיא בין השחקניות המובילות בגילה, מול כל היריבות שפגשה בליגה הלאומית. נכון, זה לא מספיק והיא צריכה להיות בין הטובות מכל שחקניות הענף, אבל כדי לקבוע את מקומה נכון וצריך לבחון זאת, ואין טוב יותר מזימון ראשון למחנה האימונים של הנבחרת אם לא בעוד חודש אז לקראת משחקי נובמבר 2022.

 

 

ליעד אורבך (182, 22) , הפועל כפר סבא

ליעד אורבך היא השם האחרון ברשימה ולא כי היא פחות ראויה לקבל זימון לנבחרת, היא בכלל נמצאת פה ברשימה כמוסר השכל ונורת אזהרה שמנמקת את כל הטור והרשימה. אורבך היא שחקנית נבחרת ישראל בהווה. במשחק האחרון במוקדמות אליפות אירופה 2021 היא שיחקה 22 דקות בסגל הנבחרת וסיימה עם 7 נקודות. רק שחקנית אחת קלעה יותר ממנה! (משחק אחד קודם שיחקה 23 דקות וקלעה 4 נק', כשרק 6 שחקניות קלעו במשחק הזה).
ליעד אורבך היתה בנבחרות, בליגת העל ובנבחרת ישראל הבוגרת. למעבר שלה לליגה הלאומית אין שום משמעות. למה? כי בין סוף העונה הקודמת לתחילת הנוכחית יהיו בליגת העל רק 3 מחזורים. את משחקי ההכנה עד כה הסגל הישראלי מליגת העל עשו מול קבוצות ליגה לאומית. ליעד אורבך למשחק הקרוב היא לצורך העניין שחקנית ליגת על. אם לא תהיה חלק מהנבחרת זה יצדיק את כל הביקורת המושמעת (וגם יעשה לה עוול)

 

 

 

לפני שמוותרים עליהן סופית, נקודה למחשבה:

כשהתחילה הרשימה להיבנות הופיעו כאן שמות כמו בר סלע(גילינסקי), ענבר לברון ואסיל עודה. בר סלע כבר היתה בנבחרת ישראל בשני קמפיינים שונים במוקדמות אליפות אירופה, שיחקה בליגת העל 7 עונות ולשחקנית פנים גיל 29 הוא שיא הקריירה, בטח לשחקנית שהיתה הקלעית המובילה באליפויות אירופה לנערות ועתודה (קלעית מובילה של הטורניר כולו, לא רק בנבחרת). ענבר לברון היא חברתה לאותן נבחרות, אחת השחקניות המוערכות בענף אינטיליגנטית, מוכשרת ומובילה, שחקנית ליגת העל בעברה (ראשל"צ, אשדוד, גליל עליון) ומשחקניות העשור המצטינות בלאומית. אבל גם היא כבר בת 29. בכדורסל נשים את יכולה להיות בנבחרת כל עוד יש אינטרס שכזה. כשאירחנו את אליפות אירופה לנערות באילת השיחה היתה שמדובר בדור שיוביל את נבחרות ישראל. 10 שנים אחרי והשמות שהונפו על נס אפילו לא מוזכרות כאופציה.
לכן גם אסיל עודה, פורוורדית מוכשרת שלא מכירים פה (כי מעולם לא חיפשו שחקניות לנבחרת הבוגרת בקבוצות כמו כאוכב) לא תזומן כי גיל 26 זה רף שלא מגיעים אליו פה. שחקנית שיש לה לפחות עוד 3 קמפיינים לפי הגיל, יעדיפו להשאיר בחוץ בשם ה"הצערה. ולא חשוב כמה מוכשרת היא, אפילו למבחנים לא יהיה לה המקום – ההפסד הוא שלנו, הן יסתדרו גם בלי זה.