על העונה של: יבנה, באר טוביה, אליצור נתניה

אליצור יבנה , הפועל באר טוביה ואליצור נתניה עברו קיץ לא פשוט מבחינתן כשהתקשו לצרף שחקניות רכש כפי שהתרגלו. לבסוף יבנה ובאר טוביה בנו סגלים מסקרנים עם הרבה שחקניות שיש להן לא מעט להוכיח. אליצור נתניה תנסה לבצע השלמות בחלון העברות הקרוב כדי להעמיק את הסגל. שנת מבחן של האגודות הותיקות.


| שי ברק

אליצור יבנה

תלבושת: סגול-לבן ; אולם: היכל הספורט ע"ש רלף קליין (1000 מקומות), רח' הדוגית 22, יבנה ; שעת משחקים (אם אין שינוי): 20:30 / 21:00 ; 
בעונה שעברה:  כמעט גמר גביע ומקום בפיינל פור

עזבו: הדר רפאל, מורן שטרית, חנה הללי, מאי נשר, ענבר טנא,
באו:  יפית כהן (גלבוע), דניאל קריינין, יאנה שפירו (אליצור ת"א), סירין מוחמד (כאוכב), מעיין זילברמן (ירושלים), הילי בוים (לא שיחקה)

 

1. על הקבוצה: אליצור יבנה מאז עלתה לליגה הלאומית היתה לקבוצה ששואפת צמרת במה שהתאפיין בעיקר בהחתמת שמות גדולים. מהעליה הראשונה וצירופן של בת אל לזמי ורג'י גליידה, דרך שנתיים עם הדר רפאל, מורן שטרית ולי קפיטולניק ועוד. יבנה, לה מחלקה צעירה עם לא מעט כישרון, העדיפה את הרכש על פני קידום הבסיס המקומי ולפעמים זה עבד. נכון, בסגל הקבוצה היו שחר עמית המקומית וגם אופק טלקר שגדלה במחלקה הצעירה, אך אלה היו מעט מדי וקיבלו מעט מדי דקות. בעונת הקורונה ליבנה היתה הזדמנות לזכות בכל התארים עם מאבקי צמרת בליגה והעפלה לגמר הגביע. אלא שבשנה שעברה הקבוצה ספגה הפסד ב-40 הפרש במחזור הפתיחה ולא התאוששה.
השנה (יותר עקב אילוצים מאידיאולוגיה, אבל עדיין...) הקבוצה תתבסס ותסתמך על שחקניות המחלקה הצעירה. אחרי שכל שחקניות הרכש של אשתקד עזבו, בקבוצה בנו כמעט מאפס על השלד המקומי והתוצאה מעניינת. יפית כהן הגיעה על תקן הסקוררית ומהקלעיות המובילות והטובות בליגה, יאנה שפירו תחליף את ענבר טנא כשחקנית המנוסה בעלת הסייז הגדול בצבע. ההחתמה המסקרנת ביותר היא של דניאל קריינין שמגיעה מהאלופה וצפויה אחרי מספר שנים של מחליפה בקבוצות צמרת להיות שחקנית משמעותית ולהראות כמה היא טובה. ישלימו את הרכש סירין מוחמד הצעירה שמגיעה מכאוכב כדי להוסיף קליעה מבחוץ והגנה חזקה והילי בוים ומעיין זילברמן שמגיעות מגני תקווה וירושלים (בהתאמה) לקבל הזדמנות לפרוץ בליגה הלאומית. אמנם (שוב) הקבוצה עשתה רכש מאסיבי של 6 שחקניות, אבל בהיעדר "כוכבות" לשחקניות המקומיות כנועה מילון ונוי קסוטו וגם הדר לזרוב (מהדור הבוגר יותר), הזדמנות להשתלב ולשחק במועדון שגדלו בו.
יבנה, לראשונה מאז עלתה ללאומית, אינה מסומנת כקבוצה שתתמודד בצמרת. אך דווקא בעונה כזו נטולת לחצים ובסגל נטו אגו ואבק כוכבות, אולי יבנה תצא לעידן חדש שיגשים את יעודה של הקבוצה שיש בה מחלקה צעירה, אך כזו שכבר מספר שנים הוזנחה.

2. על הקווים: אמיל איליונסקי ממשיך בקבוצה והוא למעשה העוגן המרכזי של המועדון הזה. יש הרבה "מנהלים" ו"בכירים" ביבנה, אבל את קבוצה הנשים מחזיק איליונסקי בחיים כבר 4 שנים. עם הבנת הכדורסל, ההכרות על הליגה ויכולת ניהול משחק מדהימה הוא הצליח למקסם את יכולותיה של הקבוצה ולהפוך את יבנה למועדון צמרת בלאומית. בשנה עברה המאמן, כמו השחקניות, סבלו מעונה קשה בעיקר מקצועית. אך הקיץ האחרון, שינוי הפנים וההזדמנות להתחלה חדשה לחלוטין, מחזירים את אמיל להיות הדמות החזקה בקבוצה. בסגל הצעיר (למעט כהן ושפירו), הוא יהיה זה שצריך לחבר, לנהל ולנווט את הספינה חזרה למקומה המוכר.

3. על הדבש ועל העוקץ: (*) היתרון: המחלקה הצעירה. כבר בעונה שעברה יבנה יצאה ממספר משברים והשיגה מספר ניצחונות בזכות שחר עמית ואופק טלקר ויכולות הקליעה שלהן מחוץ לקשת. לזרוב, מילון, דורפמן, לירן וקסוטו יוצרות עומק בקבוצה שאין להרבה קבוצות בליגה ובענף בכלל. 12 שחקניות בסגל ויותר מכך באימונים מאפשרים אינטנסיביות ל-40 דקות, פתרונות לכל סיטואציה במהלך המשחק ובעיקר עתיד והמשכיות. רק אם יתנו להן את ההזדמנות לשחק ולהתקדם ;
(*) החיסרון: היעדר מנהלת משחק מנוסה. לא בהכרח רכזת, אלא שחקנית שבניסיונה וסגנון משחקה יכולה לחבר ולמקסם את יכולותיהן של חברותיה לקבוצה. השחקנית המנוסה בקבוצה היא יפית כהן שבוודאי תוסיף לקבוצה איכויות הגנתיות והתקפיות, אך היא בעיקר סקוררית וכשההגנות יתמקדו בה תזדקק לעזרה שנכון לפתיחת העונה אין בנמצא בקבוצה.

4. על מה כולם מדברים: העזיבה הגדולה את יבנה. החמישייה של יבנה בשנתיים האחרונות היתה מועמדת טבעית לתואר. העזיבה של כל שחקניות החמישייה הובילה לאנחת רווחה שיבנה לא תהווה איום על התואר העונה.

5. על מה צריך לדבר: המהפך בכדורסל נשים. לא בכדי הקבוצה אשתקד התקשתה להצליח, בליגה הלאומית היום קבוצות עם כושר גופני, יכולת לעמוד בקצב גבוה 40 דקות והגנות חזקות ולוחצות הן המפתח להצלחה. סגל צעיר ועמוק הצליח באופן מסורתי להגיע רחוק יותר מכל קבוצת כוכבות שהגיל הממוצע שלהן מעל 26, לכן צריך לדבר על יבנה במונחים של "הפתעת העונה האופציונלית".

 * יעלה על הדעת: אופטימי: יבנה מצליחה לפתוח את העונה בסערה, לשמור על הבית ולהתברג לשמינייה הראשונה אחרי שנה הפסקה פסימי: הצעירות לא מקבלות הזדמנות אמיתית, הרכש לא מצליח לשחזר את הישגי השנים האחרונות, יבנה קרובה לחזור לליגה הארצית  ;   ריאלי:  היעדר שחקניות מובילות בליגה חסרת רחמים יקשו על יבנה לשמור על המקום שהתרגלה לו. מקומות 10-13.

 

הפועל באר טוביה

תלבושת: כחול-לבן ; אולם: בי"ס "נופים" (300 מקומות) כנות ; שעת משחקים (אם אין שינוי): 20:30 ; 
בעונה שעברה:  נשארו בליגה אחרי פלייאוף


עזבו: ירדן עיבל, בר אביטל, עידן שלוש, מאיה מדרי, ליאור שטיינברג, עינב אסולין, חן וייסבורט
באו:  תמר קופילביץ (אשדוד על – כ.כפול), יעל שטיינברג (נתניה), תמרה צור (ארצית), חן ביסמוט (לא שיחקה), יובל בן אבו (נערות א')

 

1. על הקבוצה: בשנים האחרונות באר טוביה מדי שנה היא קבוצה הנאבקת בחלק התחתון של הטבלה. היא מתחילה עם סגל מבטיח, שחקניות מוכשרות ומוכרות בליגה ומוצאת את עצמה מדי עונה נאבקת עם סגל קצר על הישארות. אולי הפעם מצבה יהיה שונה ולא בגלל שהצליחו שוב להחתים שמות גדולים, אלא להפך. זו השנה הראשונה שבבאר טוביה לא הלכו "בגדול". אם בשנה שעברה החתימו 3 שחקניות מבני יהודה שהיתה קבוצת צמרת ובכרטיס כפול שחקנית מאלופת המדינה, הפעם השחקניות שחתמו הן מהליגה הארצית או עירוני נתניה. שחקניות צעירות יותר ורעבות מאד שמחפשות להוכיח ואולי המחויבות ותחושת השליחות היו אלה שחסרות בבאר טוביה של השנים האחרונות יגיעו הפעם. ההחתמה החשובה ביותר היא של תמרה צור, מבוגרות המחלקה הצעירה, שחקנית שהרשימה בליגת התיכונים (באותה עונה היסטורית שבאר טוביה השתתפה בליגת העל לתיכונים). צור אחרי שירות צבאי חוזרת ויכולה להחזיר קצת מהרוח ההיא לקבוצה. לצידה יהיו שתיים שצריכות להיות עוגן. ראם נונו בשנתה השלישית בקבוצה כבר הפכה ל"מקומית", היא עדיין שחקנית מוכשרת במיוחד ומגוונת שככל שצוברת ניסיון גדול יותר משנה לשנה כך עולה חשיבותה לקבוצה ואליה מצטרפת שחקנית נוספת מ'אשדוד' תמר קופילביץ בכרטיס כפול. לקופילביץ יש המון מה להוכיח בליגה אחרי שעשתה את זה במדים הלאומיים. בליגת העל כמעט לא קיבלה דקות בעונה הקודמת אבל הקיץ בנבחרת העתודה ובנבחרת ישראל ב-3על3 הראתה שיש לה מה להציע וכשחקנית באר טוביה יכולה לפרוץ ולהרשים. השחקנית הרביעית שמעניין יהיה לעקוב אחריה היא יעל שטיינברג. אחרי מספר שנים של הסתגלות בת"א ונתניה היא כבר מכירה את הליגה והליגה מכירה אותה. שחקנית לאומית איכותית, גארדית מוכשרת ומי שיכולה להיות הפתעת עונה בבאר טוביה ובכלל לצד חברותיה הצעירות בסגל. יובן בן אבו, הילה ממן וניצן בר כוכבא מהמחלקה הצעירה ינסו גם הן להשתלב בקבוצה הבוגרת.

2. על הקווים: גיטה זיו. בשנת 2004 הגיעה זיו מליגת העל לבאר טוביה כשחקנית. כשפרשה כשחקנית פעילה התחילה לאמן וכבר קרוב לעשור שהיא מאמנת באגודה (עם הפסקה קצרה של שנתיים, כשבמקומה היה הראל סלע). אם לא זיו באר טוביה כבר מזמן היתה נעלמת מהמפה. במקום זה זיו מדי שנה מצליחה לבנות סגל מלא ציפיות ובמקביל להמשיך ולהצמיח שחקניות שיעברו מגיל נערות לבוגרת. נכון, זו עדיין לא מכבי רעננה מבחינת הכמות והזימונים לנבחרות, אבל בבאר טוביה, להבדיל מהרבה מועדונים אחרים יש מחלקה צעירה, יש תשתית יש שחקניות צעירות שמבקשות להגיע והלצטרף לאגודה וזה קורה בעיקר בזכות הדרכתה של גיטה זיו, מאמנת ומחנכת שמגדלת דורות של שחקניות ונאבקת להצלחת קבוצתה. אולי השנה כשהשחקניות הן ברובן כאלה שגדלו אצלה או מתחילות שנה שלישית ורביעית במועדון יהיה קל לייצר מחויבות וחיבור ולעשות מה שלא נעשה כבר כחצי עשור. זו קבוצה שזיו יכולה לעצב כדמותה וזה פלוס גדול, עכשיו רק שכולן יהיו כשירות ובריאות. לזיו יעזור העונה דודו פרידמן, עוזר מאמנת שעובד במחלקת הנערות כבר 5 שנים. בשנה שעברה זכה באליפות הליגה המחוזית בנערות ב' והעפיל לליגת ה-WNBA Jr עם קבוצת הילדות.

3. על הדבש ועל העוקץ: (*) היתרון: חן ביסמוט. ביסמוט היא השחקנית המוכשרת בקבוצה, היא כבר שיחקה בה בעבר וחוזרת כעת שוב כדי לעזור לבאר טוביה לפתוח את העונה עם הסגל הצעיר ולהוסיף מהניסיון והידע שלה. כמי שאימנה במחלקה הצעירה באשדוד בשנים האחרונות יכולה להגיע כמעין מנטורית על המגרש ולכוון את הסגל הצעיר ;
(*) החיסרון: היעדר עומק. עד שסול קרמר תסיים את השירות הצבאי ותלוי כמות האימונים שבהם תשתתף קופילביץ לבאר טוביה סגל קצר ומוגבל ביכולותיה לגוון ולהפתיע את היריבות. על החיסרון הזה יכולות שחקניות המחלקה הצעירה לחפות, אך חובת ההוכחה היא עליהן.

4. על מה כולם מדברים: על הימים ההם של באר טוביה, כשזו היתה הקבוצה שגיטה זיו כיכבה בה לצד ויקה רודובסקי ואינה בוטנקו. היום זיו עדיין נרשמת כשחקנית בקבוצה וזה לא הדבר החיובי או הרצוי שם. כולם גם שואלים איך אחד המועדונים המסודרים בליגה לא מצליח למקסם את הפוטנציאל ולחזור למאבקי הצמרת. שואלים, ואין תשובה.

5. על מה צריך לדבר: תמר קופילביץ. אין לנו בענף הרבה שחקניות עם סייז כזה ויכולת התמצאות והבנת משחק. קופילביץ בוגרת 4 שנות אקדמיה ועוד עונה במכבי אשדוד (עם מאמנים מובילים גלעד כץ ועדן ענבר) שאבה המון ידע, לקחה חלק בנבחרות ישראל ועכשיו את כל אלה צריכה להפוך ולתרגם ליכולת טובה בליגה. נהוג לומר שגבוהות פורצות בגיל מאוחר יותר, אבל בענף שזקוק לקופילביץ נקווה שזה יקרה העונה.

 * יעלה על הדעת: אופטימי: משוחררות מלחץ הציפיות ועם הזדמנות לגדול ולהתפתח נערות באר טוביה מפתיעות, מנצחות את המובילות ומטפסות במעלה הטבלה  פסימי: הסגל קצר ושוב איכשהו מתקצר ככל שמתקדמת העונה, עוד מאבקי תחתית ועוד סכנת ירידה  ;   ריאלי:  באר טוביה תתקשה לשלוט בליגה ותנסה בעיקר לצמוח לקראת השנה הבאה ולייצר המשכיות, בשביל זה קודם כל צריך לשרוד 10-14.

 

אליצור נתניה

תלבושת: כחול-צהוב;   אולם: ביה"ס אלדד (200 מקומות), רח' אריה לוין 1, נתניה ; שעת משחקים (אם אין שינוי): 20:30; 
בעונה שעברה: מקום 14 (ירדו ליגה ונשארו לאחר שמעגן מיכאל ויתרה על מקומה)


עזבו:  ענבל מיכל, שירה חג'ג', עדן אהובים, דניאל אורן, סבינה מרדנוב, שני ננקין, שירי יום טוב.
באו:  אנג'לה חצ'דוריאן (חולון על – כ.כפול), שני חכים, יעל גרודר, שובל בן אבי (ארצית אליצור ת"א)

 

1. על הקבוצה: אליצור נתניה היא המצטרפת האחרונה ללאומית, למעשה היא ירדה לליגה הארצית בתום העונה הקודמת ונשארה בליגה לאחר שמעגן מיכאל אלופת מחוז שרון ויתרה על העליה. כתוצאה מכך נתניה החלה להיערך לעונה הנוכחית באיחור וכמו לא מעט קבוצות בליגה גילתה שמצב השחקניות בישראל קשה ביותר. עד שהחלה להיערך רוב שחקניות הסגל מהעונה הקודמת מצאו "בית" חדש והקבוצה נבנתה מחדש ומאפס. שמחה לב צור הבלתי נגמר, התחיל מסע חדש כשהילה מימון היא השחקנית היחידה מהעונה שעברה שממשיכה גם לעונה הנוכחית והיא תהיה הלב והעוגן בקבוצה הזו גם כרכזת וגם כקלעית המובילה. לצידה אנג'לה חצ'דוריאן, בוגרת האקדמיה שבעונה שעברה היתה חלק מהסגל הרחב של אליצור ת"א, תשחק בקבוצה בכרטיס כפול. עבור חצ'דוריאן זו הזדמנות מצוינת לקבל דקות משמעותיות ולחזור לכושר משחק ולה תפקיד משמעותי בקבוצה. משלימות את הסגל 3 שחקניות שמגיעות מהליגה הארצית ובראשן שני חכים, הקלעית המצוינת שבעברה שיחקה בלאומית במדי תל כביר. בצבע תהיה יעל גרודר הגבוהה (1,82) שתנסה להראות את יכולותיה בליגה הלאומית.
אבל אי אפשר להתעלם שכתוצאה מהבנייה המאוחרת נתניה תפתח את העונה עם  5 שחקניות בלבד, היעדר ספסל במחזורים הראשונים מחייב כושר משחק ל-40 דקות, לדעת לשמור בלי להסתבך בעבירות ולאלתר שינויים תוך כדי המשחק בלי לבצע חילופים. זו משימה מאתגרת במיוחד לקבוצה שברובה חסרת ניסיון בלאומית.

2. על הקווים: שמחה לב צור. הסמל והלב של אליצור נתניה ממשיך להילחם על קיומה נגד "כל העולם". לב צור הוא לא רק המאמן, הוא גם המנהל, המנכ"ל, האבא ומה לא. בין לבין הוא מסתובב בין האולמות בכל שעה פנויה ללמוד את היריבות, מכין את השחקניות שלו, מלמד כדורסל ונלחם על קיומה של אליצור נתניה. עבור לב צור אליצור נתניה היא מהות החיים ולכן מדי שנה מצליח כמעט לבדו להקים ולרומם את הקבוצה שוב ושוב. הפעם נראה שמדובר באתגר הגדול ביותר שידע בעשור האחרון, אם יצליח לעמוד בו ולהשאיר את הקבוצה בליגה, זו תהיה מההצלחות הגדולות בקריירה שלו.

3. על הדבש ועל העוקץ: (*) היתרון: החיבור. יש מעט יתרונות לסגל קצר ובראשן העובדה שכל שחקנית יודעת מקומה וחשיבותה לקבוצה. אם השחקניות יידעו להתחבר, לב צור יידע לחבר וכולן יבינו את גודל השעה והאחריות על כתפיהן הן יתפקדו כיחידת קומנדו עילית, איכותית ומצומצמת. בליגה הלאומית כבר ראינו דברים כאלה בעבר (רמת הנגב) והשאלה אם גם בנתניה מסוגלות לכך.
(*) החסרון: סגל קצר, היעדר ספסל וחוסר ניסיון. קשה לקבוע מה החסרון המשמעותי ביותר מבין כל אלה האם הקושי של החמישייה להשתלב בליגה הראשונה או העובדה שאין אפשרות לבצע שינויים. כך או אחרת בנתניה יצטרכו לקבל חיזוק בליגה אינטנסיבית שנמשכת כמעט 9 חודשים.

4. על מה כולם מדברים: ארך הרוח של שמחה לב צור. כל שנה המציאות מאתגרת אותו יותר ויותר וכל שנה המאמן הותיק מוצא את כוחות הנפש להתרומם ולהפיח רוח חיים חדשה בנתניה, אם לא הוא המועדון מזמן היה נעלם.

5.על מה צריך לדבר: העיר נתניה שממשיכה לקיים שתי קבוצות בליגה הלאומית שנאבקות מול קשיים תקציביים, מעט שחקניות מקצועניות פעילות וכל אחת מבקשת לשמור את מקומה.

 * יעלה על הדעת: אופטימי: אליצור נתניה מצליחה לבצע שתי החתמות שוברות שוויון שמזניקות את נתניה עם 4 ניצחונות רצופים אל מעל הקו האדום ושומרת על עצמה שם בדרך לעוד עונה בלאומית  פסימי: הקבוצה לא מוצאת חיזוק נוסף, קשיים ואילוצים שונים גורמים לכך שלא בכל משחק הקבוצה מגיעה עם חמש בנות, מקום אחרון בליגה  ;   ריאלי: הליגה הלאומית היא ליגה קשה ובעונה הבאה גם תהיה מקצוענית, בליגה מקצוענית סיכויי ההשרדות עם סגל קצר  הם בלתי אפשריים. מקומות 13-15.