על נשים: העונה נפתחה

הפועל ראשל"צ פתחה בצורה מצוינת והיא במקום הראשון בליגה, אחרי ניצחון על אשדוד. רמה"ש הרשימה בניצחון קשה בפ"ת - והשתיים יפגשו במחזור הבא במשחק המרכזי. רמלה התקשתה מאד מול הרצליה לפני שניצחה במשחק מוקדם ביום ראשון.עוד במחזור: ר"ג גברה על חולון, חיפה ניצחה את אליצור ת"א. המחזור הבא בין 21-25 לאוקטובר


| שי ברק

בתמונה: ראשל"צ חוגגות ניצחון צפוי ומוצדק (צילום: מנהלת ליגת העל נשים בכדורסל)

 

המספרים של המחזור:

#1 - מספר הזריקות לסל שלקחה הזרה אנסטסיה וויליאמס באשדוד. הזריקה לא הגיעה לסל בגלל עבירה שבוצעה ו-2 הנקודות היחידות שלה במשחק הגיעו מהקו. שחקנית חיזוק?

#2 - מספר הזרות שפתחו את העונה באליצור ת"א. ת"א שרק ביום ראשון רשמה את הזרה השניה, הגיעה ללא זרה שלישית למשחק שפתח את העונה. האם לקבוצה שמתנהלת בכזו חוסר מקצוענות ראוי לתת עוד מילה אחת?

#11 - מספר דו ספרתי של שחקניות ישראליות קלעו מספר דו ספרתי של נקודות. מתוך 37 שחקניות שקלעו מעל 10 נקודות במחזור הפתיחה. כלומר כ-שליש מהשחקניות היו ישראליות. בראשן ירדן גרזון שגם סיימה כקלעית המובילה של המחזור (24 נק'). עוד ברשימה: (רבר, לב, רפאל, קארש, ציפל, שלום, חדד, חג'ג', שוסטר, סלס) . אגב, ברשימה, 0(!) מתאזרחות (כולן קלעו חד ספרתי ומטה)

#38 - מדד השחקנית המצטיינת במחזור. דקיה כהן, 20 נק' ו-15 כ"ח, הוכיחה את עצמה בשורות הפועל ראשון לציון.

#40 - 40 דקות שיחקו אתמול: דקיה כהן (ראשל"צ), לזלי וסמית' (אליצור ת"א). קאדיג'ה קייב (פ"ת) ובריטני ג'ונס (חולון) נחו פחות מדקה.

#61 - המדד של מכבי אשדוד במשחק נגד ראשל"צ. הקבוצה שקלעה הכי מעט נקודות במחזור (60), לקחה הכי מעט ריבאונדים (25) ורק פ"ת מסרו פחות אסיסטים. כזכור, מדובר בסגנית האלופה.

#82 - 81.8% הן אחוזי השדה של יוזו יוגוקה ממכבי חיפה שסיימה עם 18 נקודות. קלעית אבסולוטית או הגנה בעייתית של אליצור ת"א?

#100 - 100% מהשדה קלעו גאיה סלס ושני ברמן. הספסל של רמת גן תרם 15 נקודות ולא החטיא כדור(!). מגיעות להן יותר דקות ויותר אמון ממאמן הקבוצה.

יש לכם עוד מספרים מעניינים? שלחו לנו.

 

הפועל ראשון לציון 80 - מכבי "בן" אשדוד 60

דעה לא פופולרית: ראשון לציון היתה הפייבוריטית לנצח במשחק אתמול. עם מאמן מצוין שכבר בונה ומלווה ומנהל את הקבוצה בשלוש השנים האחרונות, ואת השחקניות הישראליות בקבוצה מלווה מאז שהתחילו לשחק כדורסל. קבוצה שנבנתה בלי כוכבות זרות, אבל שחקניות איכותיות ובעיקר קבוצה שהביאה את הזרות כמעט חודש לפני שהחלה העונה (23.9) והגיעה למשחק בכושר, בתיאום ומחוברות. זה לא הפתעה שקבוצה שלוקחת את הכדורסל ברצינות מנצחת. אשדוד בנקודת זמן הזו היא בעיקר "שם גדול" קבוצה שהתחילה להתכונן מאוחר, שהחליפה לפני שבועיים מאמן שקיבל קבוצה בנויה, שחקנית גבוהה שנרשמה ברגע האחרון אחרי שהניסיונות להחליפה לא צלחו בנקודת הזמן הזו, ככה לא מתחילים עונה.

דעה פופולרית: ההפסד לא אומר כלום על העונה של אשדוד. אשדוד לא מתחילה את העונה באוקטובר, נוח יותר להתחיל אותה בינואר, יש זמן למצוא את הזרה הנכונה. אולי להחתים גם עוד ישראלית? אפשר להיות רגועים, עדני דגן ומכבי אשדוד עדיין מועמדות לאליפות. זה בעיקר אומר על הליגה.
דעה פופולרית נוספת, מאי רווח היא היום גארדית מובילה בליגת העל ועוד לא ראינו ממנה כלום.

דעה שצריכה להיות פופולרית: זוכרים ג'קי יאנג? איך אוהבים בישראל לספר שיש פה ליגה טובה כי כוכבות WNBA מגיעות לכאן (וואו, גלורי ג'ונסון, אה?!). אבל את האליפות בשנה שעברה לקחה לפני הכל אלכס הארדן (וגם הילסמן) ובראשל"צ עשו עונת צמרת עם סקויה הולמס ומנסים לשחזרה עם ג'ני סימס (20 נק'!) בולוק וכהן. שחקניות שלא נחשבות אולסטאר אבל בליגה הישראלית מראות דומיננטיות מוחלטת, מתאימות למנטאליות, לשיטה, מחוברות, מחוייבות... הן הגיעו חודש לפני פתיחת העונה!! יש יותר מזה?

דעה לא מגובשת: האם אלכס כהן היא כבר לא ה"כהן" הטובה בליגה? 

סיפור המשחק: סגנית האלופה עם המאמן החדש-ישן על הקווים, עדני דגן והגבוהה הישראלית הטובה בליגה, הובילה 44:38 על ראשל"צ בתחילת הרבע הרביעי. מדוע הפרט הזה חשוב? כי היה זה יתרון השיא שלה במשחק. כן, רק 6 נקודות יתרון הצליחה אשדוד לפתוח על המארחת וגם זה ברבע השלישי. ראשל"צ היתה שקולה לאשדוד רוב שלבי המשחק במשחק שלא התעלה לרמה גבוהה וברוב דקות המשחק גם הובילה על האורחות בהפרשים קטנים שנעו בין 2-4 הפרש. ואז במשך 11 דקות (9 דקות ברבע השלישי ועוד 2 דקות ברבע הרביעי) ראשל"צ רצה 24-5 מול אשדוד ועלתה עד 62:49 כדי להכריע את המשחק. אשדוד נראו חסרות אונים, ראשל"צ עברה לשחק על הפרש שנע סביב 19-15 נקודות ואת יתרון השיא קבעה בסיום. ניצחון מוחץ במחזור הפתיחה.

השחקנית המצטיינת: את כל הכותרות האחרונות תפסה ירדן גרזון. במסיבת העיתונאים עם שרון דרוקר נשאל המאמן החדש האם כל הנבחרת צריכה לשחק עבור עדן רוטברג. אבל, הישראלית הטובה והשלמה ביותר בליגה כיום היא עדן ציפל. ציפל היא מראשל"צ ובגלל שלא עברה לקבוצת צמרת בחוזה עתק היא לא מקבלת את הכותרות שמקבלות אחרות. ציפל פשוט באה לעבוד וניצחה את אשדוד ב-20 הפרש, עם מספר דו ספרתי של נקודות, 8 ריב' ו-7 אס'. קולעת, מוסרת, שומרת ושואבת ריב'.  

קלעו לראשל"צ: ג'ני סימס ודקיה כהן (15 כ"ח) 20 כ"א, כריסטי בלוק 16, עדן ציפל 13 (7 אס', 8 כ"ח), מאי רווח 9 (4 אס'), הילה קארש 2. עוד שיחקו: נגה אטינגר ועמית טרנר.
קלעו לאשדוד: ויקטוריה ויויאנס 21 (7 כ"ח), אליסון הייטאוור 20, אלכס כהן 8 (6 אס'), מאי דיין 5 (3 אס'), מדיסון שה 3, אנסטסיה וויליאמס 2, טל סהר 1. עוד שיחקו: טיה פרסלי, תמר קופילביץ, ג'וי אוסיגוואי. 

 

מכבי עירוני רמת גן 92 - אליצור חולון 86

דעה לא פופולרית: שני ברמן היא שחקנית מצוינת. אבל ברמת גן נותנים לשחקניות ספסל דקות משחק כשאין שם ברירה. נכון, הנרטיב שנוצר הוא שמאמן רמת גן מקדם ישראליות, אבל את טל לב, גרזון או רוטברג לא צריך לקדם, הן באו מקודמות מהבית (שחקניות נבחרת ישראל הבוגרת הן השחקניות הטובות בארץ, מן הסתם). ברמן 10 דקות משחק ביום שרמת גן רחוקה מלהרשים בו, זה מעט מדי מעט מאד. שנה שעברה זה קרה עם עידן שלוש, בשידורים עלתה כדי לייצר "סיפור", במהלך העונה נקברה. גם ברגל שלפני העונה שעברה כבר זומנה לסגל הנבחרת הבוגרת היתה רחוקה במהלך העונה מהפוטנציאל. התקווה שברמת גן למדו מטעויות ויתנו השנה (בניגוד לשנה שעברה) לשחקניות הספסל לשחק. ואם לא תמיד אפשר להגיד שנותנים כחלופה לנתינה עצמה - מסתבר שיש כאלה שזה משכנע אותם.

דעה פופולרית: הבניה של חולון לא מתאימה לליגה הישראלית. עם יריבה אחרת באירופה חולון היתה היום בשלב הבתים והיתרון הפיזי היה מוחלט. בישראל משחקות שחקניות שאוהבות לרוץ (זה לא כדורסל של גארדיות, בישראל המאמנים נותנים ליכולת האישית של השחקניות להכריע ולא לשיטה). אז אולי המשחק בין הגבוהות בחולון הוא תענוג לצפות בו. אבל בלי גארדית זרה שהיא סקוררית שתפתח את ההגנה ותשלים את היכולות של פלג-פלץ וחג'ג', הקבוצה תסיים עם כדורסל נאה לעין אבל בלי נקודות.

דעה שצריכה להיות פופולרית: הישראליות בליגה הן משמעותיות. כבר שנתיים לא מסמנים את רמת גן כקבוצה לאליפות רק כי ברמלה הביאו את מיטשל או באשדוד את אדאמס/ויויאנס. אבל ברמת גן מחתימים כבר שנתיים בחמישייה ישראליות מצוינות טל לב ועדן רוטברג/ירדן גרזון. שחקניות נבחרת ישראל. זה לא דבר לזלזל בו, עובדה. כשחולון חזרה סלס היא זו שעצרה אותן. כשחולון הובילה היא עשתה את זה עם פתיחה מצוינת של חג'ג' וכשחזרה למשחק עשתה את זה עם רבר. הישראליות מוכיחות שהגיע הזמן להפסיק לדבר על בון נגד ג'יימס. כמובן, שאפשר להמשיך לדבר עליהן, זה רק קצת מיותר.

דעה לא מגובשת: האם מינגו תוחלף במהלך פגרת הנבחרת או מיד אחריה? וכמה שינויים יהיו בעקבותיה.

סיפור המשחק: אליצור חולון הגיעה מול רמת גן ללא נגה פלג פלץ הפצועה ובסגל דיי קצר בגארדיות, שחקנית החמישייה המובילה היתה חסרה בעמדות הגארדית ולא רק בקליעה מבחוץ, אלא גם בירידה להגנה. המשחק היה על השאלה מי תכתיב את סגנון המשחק. לחולון 3 גבוהות בקו פנים הטוב בליגה (בון, אדאמס, רבר), הן יחד קלעו 52 נקודות וגם מסרו 16אסיסטים (בעיקר ביניהן), אבל לחולון יש בעיה של כושר גופני וירידה להגנה. בסגל קצר וזרות כבדות הצליחו בחולון להוביל 11:4 אחרי 3 דקות ועוד לשמור על יתרון 23:18, לפני שהרבע הסתיים ביתרון 27:25 לרמת גן. רמת גן המשיכה ועלתה ליתרון 33:27 שלוש דקות ברבע השני. ברמת גן עשו התאמות והתחילו לרוץ, התקפות מתפרצות והתקפות מעבר הביא את המקומיות לזריקות פנויות, הן קלעו באחוזים מטורפים מחוץ לקשת 11 שלשות ב-50%, רובן שלשות חופשיות. סלס וברמן לא החטיאו כדור מול ההגנה החלשה של חולון. גרזון ולב ניצלו את יתרון הגובה שלהן מול השומרות שלהן ורמת גן שלטה במשחק. אמנם חולון חזרה פעם אחר פעם וסגרה את ההפרש כי איכות השחקניות שלה לא מוטל בספק, אבל על כל סל חשוב שלה ספגה מיד נקודות מהירות בצד השני, פשוט כי הקבוצה לא ירדה להגנה. 46:40 היתה תוצאת המחצית ובתום הרבע השלישי 73:68 היתה התוצאה אחרי שלושה רבעים וגם האחרון היה ללא שינוי . בין לבין ר"ג הובילה ביתרון דו ספרתי, חולון חזרה, אבל הסיפור ברור.

השחקנית המצטיינת:  ירדן גרזון. אין הרבה מה להוסיף על הקלעית המובילה של המחזור הראשון כולו. אבל צריך להגיד שאחרי רבע ראשון לא טוב היא התפוצצה וזו אולי הגדולה של השחקנית המצטיינת שעשתה בגילה הצעיר את ההתאמות תוך כדי המשחק, להבין על מי ואיך יכולה לייצר נקודות ולהביא את עצמה מול ההגנה של היריבה. זו איניטליגנציה של שחקנית אירופאית ואולי זה גם מלמד על העתיד שלה.

קלעו לרמת גן: ירדן גרזון 24 (7 אס'), טל לב 18 (5 אס'), אליסה ג'נקינס 13 (8 כ"ח), קאי ג'יימס 12 (11 כ"ח), טיילור מינגו (6 אס') וגאיה סלס 10 כ"א, שני ברמן 5. עוד שיחקה: פיי אולהאולה.
קלעו לחולון: קלסי בון 20 (9 אס'), דניאל רבר 19 (5 אס', 8 כ"ח), בריטני ג'ונס 16 (8 אס'), דניאל אדאמס 13 (14 כ"ח), דניאל חג'ג' 11 (5 אס'), דוריאן דהן סוייץ' 4, מור שבתאי 3. עוד שיחקה: הודיה קבדה

 


בון ואדאמס. כשהן כבר יורדות להגנה, אי אפשר לחדור אותן (צילום: מנהלת ליגת העל נשים בכדורסל)

 

הפועל פתח תקווה 'בני' 78 - א.ס רמת השרון 84

דעה לא פופולרית: הרבה לפני מה שחושבים תקבל איילה רוט זימן השנה לנבחרת ישראל. דווקא במשחק שסיימה עם 1 מ-7 מהשדה ורק 2 אסיסטים אפשר היה לראות שיטה שבונה שחקניות. מאי רווח קיבלה את המפתחות בראשל"צ וראינו את ההתקדמות לפני שנה, ויש דוגמאות נוספות. איילה רוט בגיל נערות הביאה במו ידיה אליפות לרעננה מול ראשל"צ ההיא שהיום שחקניותיה מככבות בליגה, איילה רוט של השנתיים האחרונות לא קיבלה את המפתחות והיתה צריכה להמציא את עצמה מחדש. השנה היא מקבלת, זה ייקח זמן, זה אולי יעלה לקבוצה אבל אם תמשיך לקבל את הביטחון (וכדי לקבל אותו כמות הדקות צריכה להיות מעל 25, אתמול בגלל בעיית עבירות שיחקה פחות) היא תקבל את הזימון.

דעה פופולרית: אפשר להפסיק לדבר על רצף ההפסדים של אוהד גל עם בני יהודה. לא רק כי הוא ניצחה וקטע אותו, אלא כי אוהד גל מאמן מצוין, יסודי שחי את הענף. הוא הגיע למשחק הראשון העונה מוכן ומדויק, הימר על סגל שאמנם כולל את דניאל קארש, על לצידה שחקניות שרובן לא שיחקו שנה שעברה או כמעט ולא שיחקו. אלי רוזנבלום היתה יעילה, רותם שוסטר קיבלה כדורים בדיוק על הבלטה לעשות את השינוי. זו קבוצה צעירה שפעמיים איבדה יתרון, אבל ידעה לנצח את המשחק. הרבה בזמן המאמן.

דעה שצריכה להיות פופולרית: הצבעים של המדים החדשים של פתח תקווה, מוזרים. נכון שחברת GEFF מאפשרת לקחת את הדמיון הכי רחוק, אבל הזאב שהיה על הרצליה שנה שעברה היה לא ברור, כמויות הצבע ברעננה היו מוגזמות, ולבן-כתום לקבוצה שמזוהה עם הכחול...

דעה לא מגובשת:  מתי קאנישה בל תקלע 36 נקודות כדי שאפשר יהיה להחליף אותה? ג'קי יאנג בלי הכישרון.

הפתיחה היתה צמודה עד שוויון 7. משם, שלשה של דניאל קארש ועוד 5 נקודות ברבע הראשון העלו את רמה"ש עד 18:7 (ריצת 11-0) כשקאדיג'ה קייב וג'ורדן הופר עזרו לצמצם מההפרש עד 24:19 בסוף הרבע הראשון. בסך הכל היה משחק צמוד שנע סביב 5-6 הפרש, כשבמהלך הרבע השני פתח תקווה עוד הצליחה לחזור ליתרון 43:41, דקה וחצי להפסקה, לפני שהמחצית הסתיימה בשוויון 45. ברבע השלישי והרביעי אותו הסיפור כשרמת השרון הוליכה ברוב שלבי הרבע בהפרש שנע סביב 5 הפרש, אבל שוב פתח תקווה חזרה עם ריצת 7-0 לשוויון 59, לפני ששלשה גדולה של רותם שוסטר הקפיצה את רמה"ש ליתרון שנשמר גם אחרי נקודות של שירה חג'ג' עם הבאזר 62:61. עם ריצת 12-0 ברבע האחרון, ברחה רמת השרון עד 78:63. לחץ הגנתי ומתפרצות לנקודות קלות, עוד 2 שלשות של שוסטר ובעיקר 10 נקודות של שאטורי המצוינת הוביל את רמה"ש לניצחון. פתח תקווה לא ויתרה והצליחה במאמץ אחרון להגיע קרוב להפתעה עם קאמבק עד 83:78 וכדור ביד שלהן 15 שניות לסיום, אך ההתקפה החשובה הסתיימה ללא נקודות ומהקו קבעה מונרו את התוצאה.

השחקנית המצטיינת: קשה מאד לבחור בין היכולת המרשימה של קארש בניהול המשחק של רמה"ש, לשלשות הקלץ' של שוסטר או 10 הנקודות של ווקר ברבע האחרון. אנחנו נבחרת בבריג'יט קרלטון שהיתה הרבה יותר מ-13 הנקודות שקלעה. שחקנית שהגיעה לישראל (ואם לא יחסכו עליה מס) יכולה להישאר פה גם 5-6 שנים.

קלעו לפתח תקווה: קאדיג'ה קייב 24 (13 כ"ח), קאנישה בל 15 (4 אס', 11 כ"ח), הדר חדד 13, ג'ורדן הופר 11, נועה גבעון 6, איילה רוט 5, שירה חג'ג' 4 (11 כ"ח). עוד שיחקה: מיקה יקיר.
קלעו לרמת השרון: שאטורי ווקר 23, דניאל קארש (6 אס') ובריג'יט קרלטון (12 כ"ח) 13 כ"א, ג'סינטה מונרו 12 (11 כ"ח), רותם שוסטר 11, צליל וטורי 6, אלי רוזנבלום 4, אופיר פרפרה 2.

 

אליצור רמלה 76- בנות הרצליה 62

דעה לא פופולרית: המאמן הטוב בליגה מאמן היום בהרצליה. דני גוט, הוא השם הכי "אלמוני" בליגה בעיקר כי לא דוחף את עצמו או מקדם את עצמו ציבורית ופוליטית. לדני גוט שהוביל את נברת ה-3על3 נשים להישגים הטובים ביותר שלהן (אפשר בקלות לראות את ההבדל בעידן שאחריו, כמה הכל פחות מרשים). גוט עבד בקיץ עם קשיים נוראיים באגודה והתחיל להתכונן רק באוגוסט כשכולן כבר היו חתומות, אבל בנה סגל שאפשר לאמן, סגל שנותן הזדמנות לשחקניות כי לצד פליישר המבוגרת, הביאו את אביטל צוובנר ולינוי ביטון ואת המפתחות נתנו לליהי עזורי. רמלה התקשתה מול הרצליה ולא במקרה. והיא גם לא תהיה היחידה.

דעה פופולרית: לרמלה יש את הסגל הטוב והעמוק בליגה. אם שחקנית נבחרת כמו מאי נשר מקבלת דקה במשחק פתיחת עונה שמסתיים בניצחון דו ספרתי, זה מראה על העומק וכמות השחקניות. עם 3 שחקניות WNBA וניסיון אירופאי אינסופי יש להן את הזרות הטובות בליגה ביי-פאר ומהטובים במפעל האירופי. דעה פופולרית זה להגיד את זה ולהגיד גם שבינתיים הקבוצה לא נראית כזו.  אה ודעה פופולרית נוספת, מזל שיש נופר שלום.

דעה שצריכה להיות פופולרית: נופר שלום צריכה להיות בנבחרת ישראל הנוכחית. כמו שליעד סואץ קרני זומנה לנבחרות עד יום פרישתה, כדי לעזור בתחילת קמפיין חילופי הדורות. עם מאמן חדש שמגיע מהגברים, עם סגל שכולו שחקניות 25 ומטה ועברו טורניר מוקדמות קשה, נופר שלום צריכה להיות שם לחבר, לעזור, לבנות וגם לשחק כדורסל... היא הוכיחה השבוע שהיא טובה מהרבה שמות שכן הוזכרו כמועמדות.

דעה לא מגובשת: האם להרצליה יש מה שצריך כדי לסגור משחקים ולא רק להרשים מחצית אחת?

המחמאות הן להרצליה. רמלה נראות רע. הן נראו רע במשחקי ההכנה, באירופה בשבוע שעבר (ההונגריות קבוצה בינונית, כששחקנית כמו צ'לסי נלסון השחקנית ששיחקה בראשל"צ שנאבקה בתחתית הליגה אשתקד) היא מהשחקניות המובילות בקבוצה, ושחקניות אולסטאר כמו גלורי ג'ונסון משחקות נגדה ומפסידות נראה שיש בעיה. ואז רמלה הגיעה מול הרצליה, והרצליה עם פולארד ובראון פתחו ביתרון 3:1 וגם 13:12, נשמע שלב גישושים, אך בהרצליה שלטו במשחק ועלו עד 21:15 בתחילת הרבע השני. רמלה חזרו עד שווין 29 ומשם ברחו ליתרון 38:33 במחצית. "רק" 5 הפרש לרמלה, אבל לפחות הן מוליכות, גם זה משהו. בדרך כלל זה השלב שהרמלאיות בורחות, אבל הרצליה עלתה מוכנה למחצית השניה, עצרה את רמלה ללא נקודות במשך 2 דקות, חזרה עד פיגור נקודה. פולארד עוד החזיקה את הרצליה עד 42:41, רק שאז הקבוצה התעייפה, רמלה עם קלסי מיטשל אבל בעיקר נופר שלום במשחק א-ד-י-ר, הצליחו להוביל את רמלה לבריחה עד 53:43, בדרך ל-58:43 בתחילת הרבע האחרון ומשם המשחק התאזן סביב 15 נקודות ההפרש, כשרמלה כבר עלתה בשיא ל-16 וליהי עזור עם שלשה קילקלה להרבה מהמרי ווינר שהימרו על רמלה 15+, וקבעה את הפרש ה-14 נקודות בסיום.

שחקנית המצטיינת: נופר שלום, מכל הנימוקים למעלה. קלסי מיטשל תמשיך להיות הקלעית המובילה, הכוכבת הגדולה וזו שתביא במו ידיה ניצחונות לקבוצה. אמש זה לא היה מתאפשר לולא שלום.

קלעו לרמלה: קלסי מיטשל 19 (7 אס'), אמה קנון 14 (7 כ"ח), נופר שלום 13, אליסה בארון 9, גלורי ג'ונסון (11 כ"ח) ומרים חנון 8 כ"א, גילי אייזנר 3, קורטני דגלאס 2. עוד שיחקו: מאי נשר
קלעו להרצליה: נאג'אי פולארד 23 (15 כ"ח), בריטני בראון 11 (10 אס'), קריסטין סימון 10 (8 כ"ח), ירדן גוט 7, ליה פרביס 6, ליהי עזורי 3, אביטל צוובנר 2. עוד שיחקו: ג'ניפר פליישר (7 כ"ח) וספיר אפריימסון.

 

מכבי חיפה 78 - אליצור תל אביב 66

דעה לא פופולרית: נטע רפאל הצליחה לשבור את ה-ד.נ.א של הקבוצות האלה עם יום מפתיע באחוזי הקליעה. מלבדה אף אחת מהישראליות לא הצליחה להגיע למספר דו ספרתי של נקודות. זה לא מקרה. זו שיטת משחק של הקבוצות האלה. אנחנו נשמח לטעות ושיוכיחו אותנו מדי שבוע. נהפוך את זה לפינת המעקב?

דעה פופולרית: לא יכול להיות שמכבי חיפה משחקת 3 שנים בליגה ועדיין משחקת באולם שאין בו סלים מהריצפה. זו לא רק אפליה הזוייה וקיצונית, זה גם לא מכבד את הענף והשחקניות (וגם חדרי הלבשה שאין... אבל את זה הקהל לא רואה, לא נחשב). היתה עונת קורונה ואיומים שלא יפתחו את העונה, ואז היתה עוד עונה והיה צריך להחתים בה שחקניות זרות יקרות ולא היה כסף לאולם. אבל בחיפה יש את רוממה ובוודאי אולמות נוספים. איך שחקנית אלופת WNBA תשחק באולם כזה? זה פשוט מעליב.

דעה שצריכה להיות פופולרית: קבוצה שיש לה קיץ שלם להתכונן ופותחת את העונה עם 2 זרות. ורוטציה של 6 שחקניות, זה מגוחך.

דעה לא מגובשת: האם יש הצדקה לסקר את אליצור תל אביב שלא משתפת פעולה עם התקשורת?

הקבוצות שהתארגנו לליגה בדקה ה-90 גם נראו ככה. ההבדל בין ניצחונה של חיפה להפסדה של אליצור תל אביב היא שחיפה הגיבה להיעדרות של דיאנה אוואנס (שזכתה באליפות ה-WNBA, כמה שעות לפני שחיפה עלתה לשחק), היא תצטרף, כנראה, בחודש הבא. בינתיים בחיפה החתימו את צ'לסי הופקינס, הזרה שישראל זה ביתה השני. היא סיימה את הליגה בירדן, שיחקה קצת בפורטו ריקו וחיכתה להצעה מה'הולי-לנד', כך נחתה בישראל בסופ"ש והצטרפה לקבוצה. באליצור ת"א, משכו את הזמן עם ההחתמה של סמית', דיג'ואני קרינגטון שנפצעה לפני שבועיים ביקשה להגיע באיחור ונשארה לאירועים משפחתיים בחו"ל ובתל אביב ניסו להביא זרה שלישית לתקופה קצרה, אך ההיערכות, כאמור, היתה מאוחרת ועלו עם 2 זרות.  
מאחר שהופקינס זרה נהדרת היא סיימה עם 10 אס' גם בלי להכיר את חברותיה ואיתה חיפה רצו ליתרון מוקדם ומהיר 17:3. חילופים בדקה הזו והעלאת שחקניות הספסל, הוביל לשינוי המגמה. בתל אביב לא עשו חילופים כי לא היו להן (למעט רוני זהות) והן חזרו למשחק עד 17:15 לחיפה (12-0) ואחרי שגם הרבע השני היה צמוד, תל אביב ירדה ביתרון 2 להפסקה (37:35). משחק מצוין של נטע רפאל במחצית הראשונה עם 12 נקודות ב-100% מהשדה ויכולת טובה של לסלי הוביל קבוצה לא מאומנת אך נחושה ליתרון. גם הרבע השלישי היה צמוד ובאחרון חיפה ניצלה את העייפות של האורחת לברוח ליתרון דו ספרתי ולהשיג ניצחון ראשון, קשה, עם יכולת לא משכנעת. אבל בשלב הזה הנקודות הן שחשובות.

השחקנית המצטיינת: צ'לסי הופקינס, היא השחקנית הכי יעילה לליגה הישראלית. 10 אסיסטים אומר שהיא עשתה את חברותיה לקבוצה טובות יותר ואם חיפה עדיין התקשתה זה אומר שחיפה חייבת אותה. אם חיפה תשחרר אותה, מן הסתם הופקינס תמצא קבוצה אחרת בישראל

קלעו לחיפה: ברניס מוסבי 23 (6 אס'), יוז'ו יוגוקה 18 (11 כ"ח), צ'לסי הופקינס 10 (10 אס', 6 כ"ח), שהד עבוד 8, תמר זינגר 7, נור כיוף 7, אופיר קסטן רז 5.
קלעו לתל אביב: קיארה לסלי 22 נק' (6 אס', 11 כ"ח), נטע פראל 16, ג'נה סמית  (9 כ"ח) ונועה זליבנסקי 9 כ"ח, ירדן דנן 6, רוני זהות 4.