בלדה לכרטיס הכפול / טור דעה

 (בתמונה: סהר דגן, צליל וטורי, ליאור גרזון ואופיר לביא. שחקניות ליגת העל. בשביל מה הן היו צריכות את זה???)

* שימו לב, טור זה הוא טור דעה. האמור מסתמך על דעתו של הכותב עפ"י רצף התרחשויות שהובאו לידיעתו *

"הוא הגיע אל הארץ בדרכים עקלקלות...."

1. הכרטיס הכפול שהחל ב-2013 בגברים ואומץ ב-2015 בכדורסל נשים נועד "להשביח שחקניות צעירות בליגה הלאומית" (סעיף א בתקנון). אבל כמו כל דבר כמעט שקורה בכדורסל הנשים, בשנים האחרונות, לקח לכולם שנה אולי שנתיים להבין איך עושים מהכרטיס הכפול כסף וקומבינות והתוצאה נכון להיום – הרס של הליגה הלאומית, "שכונה" בהתנהלות של כל הנוגעים בדבר ואולי החמור ביותר פגיעה מקצועית קשה בשחקנית שנרשמת בכרטיס כפול. באו לברך, יצאו מקללים – בהגזמה.

הכרטיס הכפול, היום, מטרתו (בפועל) אחת ויחידה  "למלא את הסגל". קבוצות בליגת העל ממהרות להחתים שחקניות צעירות על חוזים נמוכים כדי לסגור סגל של 9-10 שחקניות. כשהשחקנית בכרטיס כפול היא התשיעית או העשירית, הקבוצות בליגת העל זקוקות לה כדי להשלים אימון. כשהקבוצות זקוקות לה כדי להשלים אימונים, השחקניות כמעט לא מתאמנות בליגה הלאומית – ואז מתחיל הבלאגן.

2. התחושה (וידגיש הכותב שזו דעתו), שהכרטיס הכפול בנשים לא נועד לקדם שחקניות, הוא נועד לרצות. לרצות את קבוצות ליגת העל, לרצות שחקניות שנמצאות תחת "חוזה דרקוני" בליגת העל, לאפשר לא לתת לצעירות דקות של ממש, ולקבוצות הליגה הלאומית להתמודד כמעט בלי לשלם כסף. פלא שהשחקניות למדו לנצל את זה לצורכיהן וכעת כופות לשתף אותן כמעט ללא אימונים? כולל אפשרות להחליף קבוצה ב"התראה של שבוע", או כל דבר אחר שכל קשר בינו ובין כדורסל מקצועני הוא מופרך.

התחושה שכולם מבינים שהכרטיס הכפול לא עובד, אבל אף אחד לא באמת רוצה לשנות. כולם מרוצים והתזמורת מנגנת גם כשהספינה שוקעת.

3. איך אנחנו יודעים שהכרטיס הכפול לא עובד? אפילו באקדמייה, שהכניסה לעצמה סעיף בתקנון שיכולה להחתים שחקניות בכרטיס כפול ללא הגבלה - העדיפו השנה להחתים שחקנית בוגרת במקום שתבוא בכרטיס כפול.  באקדמיה צרפו בתחילת השנה את אחת השחקניות המובילות בליגת העל ושחררו אותה כעבור מספר שבועות כשהיא קיבלה בליגה הראשונה 30 דקות בממוצע למשחק. במקומה לא הגיעה אף שחקנית. גם שם, ככל הנראה ולדעתי הבינו, שאם לא כוכבת אין סיבה סתם "להשביח שחקניות צעירות", עדיף להיאבק בצמרת.

ומה בשנים שקדמו לזו? כשהאקדמיה הצליחה להחתים שחקניות מובילות בכרטיס כפול היא עודדה אותן להגיע למספר אימונים, גם אם אלה גרמו לה להחסיר חלק מהאימונים בליגת העל, וכשהשחקנית היתה מהסגל ה"פחות מוביל" היא קיבלה דקות מדודות הפוך מהתקנון שקובע "על מנת שתושבח היא אמורה לקבל דקות משחק ולהיות חלק דומיננטי בקבוצה בליגה לאומית..." (סעיף ו' בתקנון).

למה דווקא האקדמיה כדוגמה? לא כי רודפים אותן ,כפי שאוהבים להציג שם, אלא בגלל האחריות המוגברת. שחקניות שיוצאות מהאקדמיה מתפזרות באגודות שלהן ולא תמיד זוכות לדקות משחק. בשנים הראשונות האקדמיה שביקשה "חיזוק" אמרה שיש עוד מה לתת לשחקניות שסיימו שהן עוד לא "בשלות". אז לאן האידיאולוגיה נעלמה? האשמה לא באקדמיה – גם הם הבינו ש..."זה לא הולמס פלייס".

"הוא תמיד היה קיים על חשבונם של אחרים..."

4. הקבוצות בלאומית הבינו שבכרטיס הכפול כל אחד דואג לעצמו - והתחילו ליישם, מה שהיה בשנים הראשונות מתן הזדמנות בכורה לשחקניות צעירות בליגה הלאומית, הן היו שותפות בחלק מהאימונים בליגת העל ובחלק בליגה הלאומית בקבוצה שחיפשה שחקנית שתפורה למידותיה – החלו בלאומית לנצל את הכרטיס הכפול לצרכי הצלחה. שחקניות בגיל 20-22 עם עבר של שנתיים ומעלה בליגת העל הוחתמו על חוזים הזויים החל מ"הופעה למשחקים בלבד" דרך "הופעה למשחקים עפ"י בחירה" ועד "הופעה למשחקים רק בחודשי ההכרעה".

במקום שהליגה הלאומית תהפוך לליגת משנה מקצוענית, שמאפשרת לשחקניות צעירות להשתפר בה ברמה גבוהה, הליגה הלאומית הפכה להיות "שכונה" האימונים מתנהלים ללא השחקנית שתגיע למשחק ותקח את רוב הזריקות. השחקנית שמגיעה , באופן טבעי, לא מכירה אף אחד מהתרגילים ומשחקת על אינסטינקטים , עם כרטיס כפול הליגה הלאומית היא "ספורטק מקורה". מאמני הליגה הלאומית משדרים חוסר אמון בסגל ובתפקיד שלהם. במקום לאמן הם מאמינים. מאמינים ששחקנית אחת שתבוא מהדרג העליון תעשה בשבילם את העבודה.

מי שבאה בלי אגו, במקום להשביח ולקדם אותה, לוקחים כמובן מאליו ומחתימים "עליה" שחקניות בשלהי הקריירה
(בתמונה: אלכס גיטצ'נקו שחקנית מובילה בנבחרות הצעירות. ובעונה הנוכחית מכבי אשדוד / אליצור יבנה)

5. הביקורת היא על כולם. הביקורת היא על מי שמעודד שחקניות צעירות להגיע לליגת העל כשיודע מראש שלא ישחקו בה במקום ללכת להיות גורם דומיננטי בליגה הלאומית ולהשתפר ואז הן זקוקות לחסדי הכרטיס הכפול. הביקורת היא על קבוצות ליגת העל שלא נותנות לצעירות לשחק ועונות להן "קיבלתן כרטיס כפול...תגידו תודה..." במקום להבין שהן הפוטנציאל שצריך לטפח לעתיד. הביקורת היא על קבוצות שלא החתימו "סטארית" ובמקום לתת לה כלים , נותנות להן מקום על הספסל וגורמות להן לבזבז עוד יותר את זמנן. הביקורת היא על הקבוצות שכן החתימו "סטארית" שלא מחפשות להשביח שחקניות, לא נותנות להן כלים להתמודד ולשחק בעמדות שלהן, הן נותנות לה את הכדור ומבקשות נקודות וכל השאר שעבדו קשה כל השבוע הן תפאורה. הביקורת היא על השחקנית שמוכנה לעלות לשחק בלי אימונים (או עם אימון אחד בשבוע) וחושבת שזה נקרא מקצוענות [ולגמרי מובנת התשוקה שלהן לשחק, אבל יש לשחק – ויש לשחק], ועל השחקנית שחושבת שלהצטלם בתחילת העונה עם מדי ליגת העל זה יותר חשוב מלבחור קבוצה שתקדם אותה. הביקורת היא על הכרטיס הכפול!

"ואשתו אמרה לו יוסף

תשנה את  הגישה

הוא אמר לה תהיי בשקט

והחליף את האישה."

6.ברוח הימים, תרגיל מחשבתי: הליגה הלאומית היא ליגה מספר אחת! ברמה! באיכות! בכישרון! וכל מי שלא מסכים למשפט הזה .... למה נקבע שבליגה הלאומית שחקנית "תושבח"? כי בגברים אמרו? בגברים מותר 2-3 שחקנים בכרטיס כפול (תלוי בעונה), מותר להחתים זרים, יש בליגה סטטיסטיקה, שידורים ישירים... יש לה מנהלת והקבוצות שם הן אפילו חלק מגביע המדינה!! בכדורסל נשים, הוסיפים ב-2015 עוד אלמנט שמוריד את הרמה של הליגה רק כדי להגיד שהרמה של הליגה נמוכה, לעודד שחקניות לחתום בליגת העל ואז.... לעודד אותן לשחק בכרטיס כפול בלאומית כדי ש"יושבחו". היש אבסורד גדול מזה?

7. אחד הדברים המדהימים בענף, שקשה להודות בטעות. הפחד ששחקניות ייבחרו בליגה הלאומית במקום בליגת העל הוא משתק. הפחד ששחקניות יטוסו למכללות במקום לבחור לעשות משכורת בליגה העל והשלמת הכנסה בלאומית מעוור. הרצון שבאמת יגדלו פה שחקניות, הוא משני ושולי.

כששחקניות הבינו שאם הן משחקות בשתי מסגרות פעמים בשבוע הן יכולות להתפרנס ממקום עבודה נוסף, הוביל לשינוי התקנון ולהגביל את המוטיבציה שלהן להגיע ללאומית יותר מפעם בשבוע. כששחקניות הבינו שהליגה נגמרת במרץ ויש עוד חודשיים להשלים הכנסה בלאומית, מדברים כעת על שינוי נוסף של התקנון. במקום להבין שהגישה היא טעות, ישנו את הסעיפים "יחליפו את האשה". ייקח לכולם שבועיים אולי חודש להתרגל ושוב לעבוד על המערכת. בינתיים שום דבר לא קורה פה, כולן הולכות אחורה.

8. יש דיבור חזק בליגה הלאומית ששחקניות שמגיעות מליגת העל ללאומית מרגישות שהן מעל הליגה. יש רצון בקבוצות האלה "להוריד" אותן. יש דיבור חזק מאד בליגה הלאומית שהשחקניות שמגיעות מליגת העל "לא סופרות" את השחקניות לצידן בליגה הלאומית, אין רצון לשחק איתן. ואז...מגיעה שחקנית מליגת העל שבאמת רוצה להיות חלק מהחברות שלה, לא מרגישה מעל – ואז... מנצלים את זה, מחתימים אותה בקבוצה עם שחקניות מבוגרות שהן "כוכבות" בליגה, ואומרים לה "שבי בשקט ותשלימי סגל, את עושה את זה מצוין" . Lose Lose Lose Situation.

"אבל אין 
מי שיודע מה 
צפוי בעוד שנה 
במתח שכזה"

9. מה הפתרון? להפסיק להתחכם. הביטו, שחקניות צעירות בהפועל ראשל"צ לא זקוקות לכרטיס כפול, יש להן דקות משחק. ליאור גרזון ויתרה על הכרטיס הכפול כי קיבלה דקות משחק ואין בוגרת מכבי רעננה בכרטיס כפול וגם בהרצליה שחקניות צעירות לא מרגישות צורך לחפש אופציות בלאומית. כשנותנים להן לשחק הן לא יורדות ליגה ומי שלא מקבלת הזדמנות לשחק כי "היא עוד לא מספיק בשלה" , תנו לה להתאמן בלאומית, לשחק בלאומית, להבין את המקום שלה על המגרש, לנוע נכון עם ההתקפה ולהיות מתואמת עם ההגנה – זה נקרא להשתפר. לעשות 25 נקודות מריבאונד במקום בו יש לך יתרון פיזי זו פיקציה בשביל להשתיק את הקברניטים.

10. הכרטיס הכפול במתכונתו הנוכחית (התיאוריה נכונה, היישום פגום), עוד לא קידם אף אחת מהשחקניות. שחקניות שהרוויחו מהכרטיס הכפול הן כאלה שנתנו כל-כולן לקבוצה בליגה הלאומית, נפגעו מכך בליגת העל ושנה לאחר מכן עשו את ההחלטה הנכונה. כלומר הדבר הנכון לשחקנית צעירה הוא קודם כל להבין שמקומה בקבוצה שתתן לה דקות, מבחינת מחויבות, אימונים והשקעה ורק לאחר מכן בקבוצה ה"גדולה".

במצבו הנוכחי של הענף זה לא קורה ולא יכול לקרות. הליגה הלאומית ספגה מכה קשה מאד השנה, השחקניות בלאומית ספגו מכה קשה מאד השנה. את הכרטיס הכפול צריך לבטל – האם יש מישהו מספיק אמיץ גם לבצע?