ליגה גורמה - לאומית נשים

בתמונה: עדן פורת, במשחק מדהים וגם עם 19 נק'

בסבירות דיי גבוהה 4 הקבוצות ששיחקו במשחקים שפתחו את המחזור השמיני יתמודדו ראש בראש על שני כרטיסים לפלייאוף העליון. 

אס"א ירושלים - ירושלים היא הקבוצה המסקרנת ביותר ולכן דווקא בעלת הסיכויים הטובים יותר להעפיל לפלייאוף העליון. זו קבוצה ללא "כוכבות בולטות". עדן פורת היא, באופן טבעי, השם הגדול ביותר בקבוצה ואחת משחקניות הפנים הדומיננטיות בליגה, אך היא שחקנית שצריך להפעיל ולחפש בצבע, כשאת הכדור מחזיקות שתי שחקניות (שני ברמן וניקול מיכאליץ), מצויינות אמנם, אך זו השנה הראשונה שעל כתפיהן להוביל קבוצה עם מטרות ברורות לצמרת. הסיבות שירושלים נראית כרגע הכי בשלה לרביעייה הראשונה הן שתיים. הראשונה, משחק ההגנה של הקבוצה של אוהד גל. עוד בשנה שעברה ניתן היה לראות את ירושלים של גל מנצחת משחקים כשמורידה את היריבות לסקור נמוך, כדורסל לא אטרקטיבי אך ממושמע ויעיל - השנה, הסגל התחלף, אך הסגנון נשאר. הסיבה השניה, שעדן פורת נראית בשיא שלה בכל שלוש העונות האחרונות, היא חזרה לשחק את הכדורסל של ליגת העל, הרבה תנועה, קליעה מבחוץ, יוצאת לעזור לגארדיות וזה מה שהיה חסר לירושלים וביחד עם נטע רפאל שמשחקת בסגנון דומה, הורסטיליות של ירושלים היא כלי שליריבות קשה להתמודד איתו.
אוהד גל הקפיד להודות אחרי המשחק ל"אלות ואלילות", אבל הניצחון לא הגיע מהשמיים, אלא מהזיעה שנשארה על הפרקט, מהחפירות של גילי ליאור ונטע רפאל בצבע, החדירות והמלחמה של ברמן, פורת ומיכאליץ. משחקניות שחזרו לעשות את מה שהן עשו הכי טוב ברמות הכי גבוהות בארץ (ליגת העל ונבחרות), לגל יש קבוצה מצוינת והוא פשוט צריך להודות על הזכות לאמן כזה סגל.

הפועל כפר סבא- על פניו, הקבוצה במצב הכי גרוע מבין השלוש, אך זה רק כי התחילה את העונה באיחור של שבוע. שני הפסדים משני משחקים, שניהם משחקי בית ואחד מהם נגד יריבה ישירה על העליה, הופכים את היעד למורכב יותר עם הצורך בניצחונות חוץ באולמות קשים. אבל למעשה כפ"ס עד כה עם הפסד "שמותר לספוג" לאליצור תל אביב, ומשחק פחות. לכן נכון יהיה להעריך את סיכוייה דווקא בשבוע הבא, אחרי המשחק ברמת השרון. כשהפסד שם כבר יכול להפוך את הסיטואציה לקשה מדי עבורה. כפ"ס כרגע לא נראית כקבוצה, אלא אוסף של שחקניות מוכשרות שלא ממש יודעות למקסם את היכולות האחת של השניה, מבצעים אישיים נגד קבוצות שמגיעות מוכנות הם מפתח לכישלון. אך בצד החיובי, כפר סבא שומרת טוב, היא הורידה את היריבות לקצב שהיא כיוונה אליו, ובהתקפה גם כן יש מקום לאופטימיות. כי כפר סבא באמת שיחקה רע בשני המשחקים הראשונים, וככל שזה היה רע היא עדיין היתה קרובה לת"א בשניים וחצי רבעים ועם ירושלים הגיעה להארכה - אז כשמאיה איסרוב תתחיל לקבל את הכדור במקומות שיש לה יתרונות בהם, כשטל יעקב תקבל עזרה, כשהשחקניות יבינו איך לשחק את הפיק נ'רול וכשקניג, שפית ומייברג יקבלו את הכדור במקומות בהן קולעות באחוזים גבוהים, הקבוצה תהיה מהחזקות במחוז. למה שזה יקרה? כי זה כבר קרה בעבר. כל אחת מהשחקניות שעל המגרש הוכיחה שיודעת לבצע, זה עניין של אמון וביטחון - אבל מאיפה מביאים את זה?

א.ס רמת השרון- המשחקים הראשונים של הקבוצה החדשה מהשרון הם הצהרת כוונות ברורה שהגיע הזמן שיספרו אותה. זו לא רמת השרון שהכרנו, זו לא קבוצת נערות שעושה צרות ומנסה להפתיע ולהקשות, זו קבוצה של שחקניות בוגרות ומנוסות ונראה שהיריבות עוד לא עשו התאמה לסיטואציה החדשה. הדר לוי היא הסקוררית המובילה בלאומית כבר כמה שנים, יעל גלילי היא שחקנית שלפני כשנתיים זומנה לסגל נבחרת ישראל הבוגרת, לי קפיטולניק הובילה את יבנה למאבקי צמרת בשנה שעברה, קרן מוזס שחקנית מנוסה ומוכחת וגם אופיר אליהו כבר לא ילדה (צעירה אמנם, אבל לא ילדה) יחד עם הילה הניג חתך הגילאים הוא סביב 23-24, שיא הקריירה של שחקנית. נראה שגם באיגוד הכדורסל זיהו את הפוטנציאל מוקדם כשהיא הקבוצה הכי משודרת בליגה עד כה, עם ניצחון גדול על יבנה אחרי הפסד דחוק לבני יהודה, רמה"ש מוכיחה שאין יריבה ש"גדולה עליה". את ההפסד בבית היא מסוגלת לתקן בגומלין, הניצחון ביבנה הוא "בונוס" שלא הרבה קבוצות ישיגו (תשאלו את ירושלים) ואם המשחק בשבוע הבא נגד כפ"ס יסתיים בניצחון נוסף שלהן, רמה"ש יכולה להתחיל להתכונן לפלייאוף העליון.

אליצור יבנה- זה לא התוצאות כמו היכולת. יבנה חזרה בשבוע שעבר וניצחה את ירושלים, חזרה השבוע וכמעט ניצחה את רמה"ש, אבל יבנה תמיד צריכה לחזור, תמיד פותחת רע, ולפעמים הבור גדול מדי (כמו נגד ת"א ורמה"ש). נראה שהבעיה הכי גדולה של יבנה היא מעין "חטא היבריס". אחרי העונה המצויינת בשנה שעברה עלתה התחושה שמפה אפשר רק להמשיך למעלה. אבל בעוד יבנה נשארה קבוצה דומה יחסית (למרות שכרגע חסרונן של קפיטולניק ומדרי גדול מהגעתן של אוריון ונשר) יתר השחקניות והמאמן ממשיכים לשחק את אותו הכדורסל, והקבוצות למדו אותן. יבנה משחקת בצורה שבלונית שחושפת את החסרונות שהוסתרו בשנה שעברה ולא מוצאת את הפתרונות. בשלב הזה, אין אמון בשחקניות הצעירות שעל הספסל, מאי נשר לא לוקחת על עצמה מספיק (כדי שהקבוצה תצליח היא צריכה להיות יותר מ"קלעית") טנא-אוריון עדיין בהתאקלמות מחודשת לפיזיות ולקצב והאחרות, כאמור, תקועות מול קבוצות שעשו סקאוטינג על בסיס שנה שעברה. הסגל של יבנה הוא עדיין הטוב בליגה (או מהטובים) על הנייר. הרבה ניסיון, אינטיליגנציה ושחקנית מדויקת על כל עמדה. אבל הנייר לא שווה הרבה כשזו היכולת. למזלה, כמו למזלה של כפ"ס הפסד אחד הוא בתל-אביב למוליכה החזקה. את ההפסד לרמה"ש ניתן לתקן בגומלין . אבל אי אפשר יהיה לתקן שום דבר אם לא יגיע השינוי ומהר.

(שטרית ורפאל. צריכות לצאת מאיזור הנוחות ולהמציא עצמן מחדש לפלייאוף עליון)

הפועל כפר סבא 51 - אס"א ירושלים 58 (בהארכה, 50:50)

שתי קבוצות הגנה הציגו את מה שהן יודעות, איך לנצח משחקים כשהיריבה קולעת פחות. זה לא היה משחק נעים או מהנה במיוחד לצפייה, אבל זה היה משחק בין שתי קבוצות שידעו מה הן רוצות ואיך לשבש אחת לשניה את המשחק. הפתיחה היתה לא לפי התוכניות גם עדן פורת וגם טל יעקב סיימו את הרבע הראשון כקלעיות המובילות של קבוצתן. ואז כפ"ס כיווצה את ההגנה בצבע, מנעה הכנסת כדורים וירושלים איבדה המון. בירושלים לחצו על הגארדיות הלבנות, סגרו את טל יעקב מכל כיוון ושתי ההתקפות נתקעו. אלא שבעוד בירושלים הדברים הלכו חיובי בצורה לא צפויה כשעדן פורת (במשחק נפלא שלה, אחד מהטובים מאז הגיע לירושלים) פתחה את הצבע עם נקודות מבחוץ, שני ברמן סיפקה ניהול משחק בוגר ואחראי (מחמאות גם לניקול מיכאליץ שעזרה בהובלת כדור והראתה אחרי הרבה שנים כמה אינטיליגנציה יש במשחק שלה) וכשהן ביצעו את תוכנית המשחק של אוהד גל בצורה מושלמת, לא צריך בהכרח לקלוע הרבה, צריך לקלוע נכון.

בכפ"ס הכל עדיין תקוע. נכון, הן היו שקולות וצמודות כל המשחק ואפילו הובילו בחלקים שונים שלו כולל במחצית וברבע האחרון, אבל הרבה סלי יכולת אישית (הרבה זה נשמע מצחיק כשהקבוצה קולעת 51 נקודות ב-45 דקות... אבל הכוונה ברורה). מאיה איסרוב ללא נקודות זו פריבילגיה שאין קבוצה שיכולה להרשות לעצמה. עם 2 מסירות נכונות ב-45 שניות ברבע האחרון משחק אבוד הלך להארכה, יותר מדי פעם לפני כן היא לא היתה על המגרש או לא במקום שהיא צריכה להיות כדי לפתוח את המשחק (כולל 9 דקות ברבע המכריע כשהמשחק צמוד). בלי איסרוב על המגרש ועם יום קליעה פחות טוב של קניג ומייברג (להוציא את הרבע האחרון שבו הסטטיסטיקה של מייברג התיישרה בדיוק בזמן) לטל יעקב קשה. 2 ו-3 שומרות הולכות עליה והיא לבד בצבע כשהגבוהות בורחות ממגע. אז כן יעקב גם ביום חלש שווה 15 נקודות ומייברג קלעית נדירה (שלא מקבלת מספיק קרדיט), אבל זה מספיק למחמאות ושני הפסדים. כדי לנצח כפ"ס חייבת להפוך לקבוצה, להפסיק לבנות על "הברקות" כי כשכל משחק מכריע היריבות באות מוכנות ואגרסיביות, לכפ"ס יש מספיק נשקים לענות להן - רק שיתחילו להשתמש.

ירושלים פתחו את המשחק מצוין, עם שלשה של עדן פורת בהתקפה הראשונה, ואז הגנה חזקה על כפ"ס, חטיפות וריצה ליתרון 7:0 מהיר (ליאור ורפאל) ומפתיע אחרי שתי דקות. בכפר סבא הגיבו מהר. נרגעו ועלו על לוח הקולעות וכשקיבלו ביטחון התחילו לשחק בקצב של ירושלים, יצאו להתקפות מעבר רצופות, סגרו את ההפרש ויעקב עם 6 נקודות רצופות השלימה 10-0 מהיר של כפ"ס . רק 6 דקות במשחק. משם המשחק נצמד, הקבוצות החליפו סלים עד 12:9 ואז נתקעה כפ"ס ולא קלעה עוד שתיים וחצי הדקות האחרונות של הרבע. וירושלים גם היא לא הבריקה, ניסתה להכניס כדורים פנימה אבל הגנת כפר סבא סגרה היטב וכפתה הרבה איבודים על האדומות שהצליחו לקלוע בסך הכל 6 נקודות ב-8 דקות (כולן של עדן פורת שהיתה מצוינת ברבע הזה) וזה הספיק להן ליתרון 13:12 בסוף הרבע הראשון.

אחרי הבצורת בשתי הדקות האחרונות של הרבע הראשון ועוד דקה ללא נקודות בפתיחת הרבע השני טליה פרידמן הצליחה לשבור בצורת והעלתה את ירושלים ליתרון שלוש, אך ההגנה הלבנה המשיכה להסתדר עם החדירות לצבע וכשחזרה לקלוע (גיוסי מחצי מרחק ושלשה של מייברג) היתרון חזר למארחות, 17:15. משם המשחק נצמד סל לפה וסל לשם עד יתרון 22:19 של ירושלים ממהלך יפה של מיכאליץ וכפ"ס נראתה תקועה.

כששום דבר לא הלך לכפ"ס, אופיר פרפרה זרקה זריקת התאבדות מהחצי בסוף שעון ה-24, וכשהכדור צלל פנימה המגמה התהפכה, כפ"ס חזרה לשוויון 22 והשלשה הבאה של טל יעקב הקפיצה את היתרון לשלוש והמומנטום נצבר. גם פסק זמן של אוהד גל לא עזר, ירושלים המשיכו לאבד וגם לא ירדו להגנה בדרך ליתרון שיא שלהן 27:22, במחצית שהסתיימה 27:23, לזכות הירוקות שניצחו את הרבע השני ועלו ליתרון.

 

(נטע רפאל, משחק טוב מאד שלה סידר לירושלים ניצחון ליגה שני העונה)

ירושלים פתחה את החצי השני כמו את המשחק, הגנה חזקה, לחץ ומשחק מהיר, תוך דקה השלימה 4-0 לשוויון. ואחרי קצת יותר משתי דקות ברבע חזרה ליתרון עם 6-0 של גילי ליאור אחרי ריבאונד התקפה.

המשחק לא התעלה לרמה גבוהה, הקבוצות לא הרבו לקלוע ושלשה של מיכאליץ באמצע רבע שלישי יצרה את יתרון השיא של ירושלים 32:27. דקה וחצי טובה של כפ"ס תורגמה לנקודות של קניג ועוד שתיים של גיוסי רק נקודה, שוב, 6 דקות ברבע. רק ששחקניות כפר סבא סבלו מיום קליעה איום ונורא וב-4 הדקות שנותרו ברבע קלעה סל יחיד וירושלים עם 38:33 אחרי שלושה רבעים, שוב מהפך.

שתי שלשות של מייברג בתחילת הרבע האחרון הובילו למהפך נוסף ויתרון לבן-ירוק. ירושלים נתקעו על שתי נקודות ב-4 דקות ומול שמונה נקודות של כפ"ס היתרון חזר למקומיות. אך זה היה זמנית בלבד ולמשך שתי התקפות, כי אז סל גדול של נטע רפאל, ואחריו שתי עצירות הגנתיות ושתי שלשות של עדן פורת במעבר החזירו את ירושלים ליתרון 48:41, חמש דקות לסיום .

גם במאני טיים הרמה לא היתה "וואו", שלוש דקות עברו ללא נקודות וכפ"ס הצליחה לחזור רק עד 48:45, כשטל יעקב סוף-סוף השתחררה מההגנה החזקה עליה וחזרה לקלוע, דקה וחצי לסיום. שני ברמן הגיבה בסל חשוב שנתן אוויר לירושלים והרחיק ל-2 פוזשנים את האדומות 50:45 ובמשחק כזה שני פוזשנים זה המון. אבל אז....טל יעקב פתאום מצאה עצמה לבד לנקודות מתחת לסל 37 שניות לסיום, שלוש הפרש בלבד. ירושלים עשתה את שצריכה לעשות והורידה שעון, אבל אז נכנסה ללחץ של זמן, זריקה שלא פגעה בשום דבר סיימה את שעון ה-24 ובהתקפה המכריעה הכדור הגיע למאיה איסרוב, וכמו שרק היא יודעת קיבלה את ההחלטה הנכונה, ובטיימינג מושלם מצאה את דרור מייברג שהתייצבה מחוץ לקשת ועם הבאזר שלחה את המשחק להארכה, שוויון 50.

ודווקא אחרי כזה קאמבק מדהים כפ"ס נתקעה בהארכה, מילא 0 סלי שדה, אבל רק 1 מ-7 מהעונשין זה כבר היה יותר מדי ובחמש דקות הנוספות של המשחק ירושלים עשתה הכל קצת יותר נכון כדי לנצח.

דקה וחצי חלפה בהארכה עד שגילי ליאור שינתה את השוויון, עם נקודות מתחת לסל ועוד עבירה היתרון של ירושלים צמח ל-3. המקומיות התקשו לקלוע וגם כשנשלחו לקו כאמור החטיאו רק שפית קלעה נקודה אחת והקטינה יתרון 8 ל-7 בלבד, כשבירושלים 4 נקודות רצופות של שני ברמן הבטיחו את הניצחון.

בסיום ירושלים מתאוששת מההפסד הקשה בשבוע שעבר ואילו כפ"ס תצטרך לאסוף את עצמה מחדש כי אחרי שני הפסדי בית, אין יותר מקום לטעויות.

 

קלעו להפועל כפר סבא:
טל יעקב 15, דרור מייברג 12, לירז קניג 10, עדן גיוסי 6, אופיר פרפרה 5, שלי שפית 3.

קלעו לאס"א ירושלים:
עדן פורת 19, נטע רפאל 10, שני ברמן 10, ניקול מיכאליץ 8, גילי ליאור 7, טליה פרידמן 2, מורן שחם 2. 

 

 

(דרור מייברג, השלשה ששלחה את המשחק להארכה)

 

 

אליצור יבנה 71 - א.ס רמת השרון 76

אחרי 3 מחזורים של כדורסל כבר צריך להתחיל לדבר על מגמות. נכון, יש עוד 9 משחקים בשלב הראשון כדי לסיים בין ארבע הראשונות ולהעפיל לפלייאוף העליון, אך מרחק התמרון מתחיל להצטמצם ממשחק למשחק ובעוד יבנה עם הפסד בית ראשון (הפסד ליגה שני), רמת השרון מסיימת שני משחקי חוץ עם מאזן מושלם ועולה למאזן חיובי כולל 2 ניצחונות ורק הפסד יחיד. אבל זה לא רק הניצחונות או ההפסדים זו גם הדרך. רמת השרון בשלב הזה של העונה היא קבוצה לוחמת ומלאה באופי, היא הובילה בכל משחקיה העונה במחצית, וידעה גם 3 פעמים לצאת מבור ברבע האחרון. בשבוע שעבר הצליחה להפוך פיגור לניצחון, במחזור הראשון מחקה פיגור דו ספרתי והפסידה בפוזשן אחד, וגם הערב איבדה יתרון 19 נקודות בו החזיקה בסוף הרבע השלישי, אבל גם כשההפרש ירד ל-5 עם אפשרות לפחות מכך, הגיבה בזמן, התרחקה שוב ושמרה על הניצחון כיאה לקבוצת צמרת. ויבנה? היא אחרי 3 משחקים אמנם מראה שיפור (ביחס למשחק הראשון כמובן), אבל אם את ירושלים "גנבו" והצליחו לנצח בהארכה בשיניים, הפעם הראו אומנם אופי ומלחמה, כמו בשבוע שעבר, כשלא נשברו - אבל אי אפשר כשיטה להכניס את עצמן לצרות ואז לנסות להציל את המולדת. יבנה, קבוצת הצמרת של העונה שעברה היתה כמעט בלתי מנוצחת בבית - העונה, כבר פעם שניה שהיריבות מרגישות מולה בנוח- ופה מתחילה הבעיה של הסגולות.

מילה על לי קפיטולניק? ביבנה "ויתרו" עליה בקיץ האחרון. אחרי שנתיים בסגולות מצאה בית חדש ברמה"ש. את הרבע הראשון סיימה עם 5 נקודות את המשחק כולו עם 10 וגם לא מעט אסיסטים. קפיטולניק ניצחה את "האקסית" אבל עשתה את זה כמו שהיא יודעת. בלי הרבה אגו וזיקוקים, משחק יעיל, איכותי וכזה שמתסיים עם ניצחון, כי מה צריך יותר?

המשחק עצמו נפתח, כאמור, בהגנה טובה ושליטה של האורחות. רק הללי וטנא-אוריון מצאו את הטבעת ברבע הראשון וסיימו אותו עם 10 נקודות בלבד. רמה"ש לא הרשימו הרבה יותר ועם 5 נקודות של קפיטולניק ואחריה שלשה של אופיר אליהו הצליחו לרדת בסוף הרבע הראשון ביתרון, 13:10. הבריחה הגיעה ברבע השני כשיעל גלילי התפוצצה כמו שהרבה זמן לא ראינו אותה. 10 נקודות בכ-6 דקות, לצידה עוד שלשה של קרן מוזס וגם נקודות של אלה נר, ורמה"ש ברחו ליתרון דו ספרתי. מורן שטרית וחנה הללי קלעו יחד 8 נק', אבל זה היה מעט מדי, קפיטולניק חזרה לקלוע לקראת סוף הרבע ונר חתמה 20 דקות בתוצאה 41:23(!) לאורחות.

הקצב נשמר גם במהלך הרבע השלישי. מול רפאל ושטרית היו אלה הדר לוי וקרן מוזס ששמרו את רמה"ש ביתרון דו ספרתי (49:31) 4 דקות בתוך הרבע השלישי. יבנה ניסתה לשחק פנימה וזמנית הורידה את ההפרש ל-14 נקודות של שטרית, אבל אז עוד 4 נקודות של הדר לוי וכשנותרו 13 דקות למשחק הובילו האורחות ב-19 נקודות יתרון (54:35). כשנראה היה שהמשחק גמור התחיל הקאמבק. מאי נשר ואחריה חנה הללי שינו מהמומנטום והצליחו לקבוע 58:43 בסוף הרבע השלישי.

הקאמבק נמשך לתוך הרבע האחרון, זה קרה לרמה"ש לא מעט פעמים וגם הערב, רק 2 נקודות קלעו האורחות ב-4 דקות וחצי ומנגד יבנה הלכו לצבע קיבלו 6 נקודות מאוריון ושטרית ואחרי שלשה חשובה של הדר רפאל ונקודות של שחר עמית התקזז ההפרש עד 61:56, חמש נקודות בלבד עם יותר מחמש דקות לשחק. נשר ולוי החליפו נקודות, עוד חצי דקה חלפה וההפרש נותר ללא שינוי. ליבנה היו עוד 2 הזדמנויות להוריד את ההפרש לשלוש או שתיים בלבד, אבל הן לא ניצלו אותן. רמה"ש ירדו לפסק זמן וחזרו עם 4-0 יעיל שהחזיר את היתרון ל-9 נקודות ומשם ההפרש נשמר, נע בין 6-8 וכשהלוח הראה 74:66 , דקה וחצי לסיום ואז במשך דקה אף אחת מהקבוצות לא קלעה, הזמן שיחק לטובתה של רמה"ש. 12 שניות לסיום סחטה הדר רפאל עבירה והורידה את ההפרש ל-6, מהצד השני קפיטולניק שהתחילה גם סגרה עם שתי נקודות מהקו ומאי נשר רק הקטינה עם הבאזר בשלשה, 76:71, הפרש נמוך, ניצחון ברור.

 

קלעו לאליצור יבנה:
מאי נשר 14, חנה הללי 14, מורן שטרית 12, ענבר טנא אוריון 12, הדר רפאל 9, שחר עמית 7, שחף לירן 3.

קלעו לא.ס רמת השרון:
הדר לוי 19, יעל גלילי 16, אופיר אליהו 13, קרן מוזס 11, לי קפיטולניק 10, אלה נר 4, אלה פינצי 2, אופק אפרגן 1.