לאומית נשים: מסכמים סיבוב

טבלת הליגה בסוף הסיבוב הראשון:

הסיבוב במספרים: הדר לוי טופ סקוררית

כמעט ולא היתה שחקנית יציבה ועקבית בנתוניה לאורך כל הסיבוב. מי שבלטה בפתיחה נעלמה ומי שהיתה בין הקלעיות המובילות בדצמבר אפילו לא סיימה כקלעית המובילה של קבוצתה. למרות הכל בסוף הסיבוב נבנתה רשימה מעניינת תמהיל של צעירות ו-ותיקות, מקבוצות צמרת ותחתית ואלו הן:

1. הדר לוי (א.ס רמת השרון) - 17.8 - אחרי שאת חודש דצמבר סיימה בממוצע של 12 נקודות למשחק, הגיעו 5 משחקים רצופים של 20 נקודות ומעלה (והשיא 31 נקודות נגד בני יהודה), הדר לוי בלטה עם 22.8 נק' בממוצע בדצמבר, ו-17.5 בינואר, בדרך לראש הטבלה).

2. טל יעקב (בני יהודה) - 17.4 - שבועות רבים מפתיחת העונה הובילה יעקב את טבלת הקלעיות. עם 23 נק' נגד הגליל ו-22 נגד וינגייט הקאמבק שלה ללאומית היה מהמרשימים שנראו כאן. את נובמבר סיימה בממוצע של 18 נקודות למשחק ובדצמבר 18.8 ממוצע, אך אז הגיעה הירידה ל-15 נקודות בלבד, אך לקראת סוף הסיבוב קלעה 18 נק' נגד רעננה ו-23 על ת"א ואולי מתאוששת.

3. נעה גבעון (מכבי רעננה) - 17.2 - רק פעם אחת העונה ירדה גבעון מדו ספרתי למשחק (9 נקודות נגד יבנה), אבל גבעון גם מחזיקה בשיא הנקודות בסיבוב הראשון עם 36 שקלעה מול רמה"ש. אחרי חודש של התאקלמות, את דצמבר כבר סיימה עם 20.2 נק' ממוצע ואת ינואר עם 18.75. כעת רק נותר לקוות שתחלים בהקדם מהפציעה שסגרה את הסיבוב. 

4. פיירוז חאג' (הפועל כאוכב) - 16.7 - חצי עונה ראשונה סולידית התהפכה בחצי השני. מהמחזור השמיני בו קלעה 19 נקודות נגד ירושלים המשיכה פיירוז חאג' ל-4 משחקים עם 20 נקודות ומעלה. את חודש ינואר סיימה עם ממוצע 21 נקודות וברגע האחרון לפני שננעל הסיבוב נכנסה לרביעייה הראשונה.

5. בר סלע (הפועל כאוכב) - 16.3 - רחוקה מהיכולת הדורסנית של השנים האחרונות בר סלע התאוששה מפציעה ממנה סבלה בתחילת העונה וחזרה להציג את המספרים שהתרגלנו לראות ממנה. היא כבר מזמן לא מחפשת את הסל ועובדת יותר בשביל הצעירות, אבל 4 משחקים של 20 נקודות ומעלה הכניסו אותה לרשימה שנה שלישית ברציפות.

משלימות את העשירייה: שירה חג'ג' 15.8, ירדן עיבל 15.5, עמית כהן 14.6, ניצן עמר 14.5, מורן שטרית 14.4

מאמן הסיבוב: לירון שרף ונטע קרומר

לירון שרף (מכבי רעננה הס),  אחרי 3 עונות בליגת העל (מכבי רעננה ומכבי רמת חן) לירון שרף הגיע לתפקיד הרבה יותר מורכב. מבלי לזלזל בתפקיד המאמן בליגה הראשונה, ללמוד להכיר את הליגה הלאומית החזקה בלי אפשרויות לוידאו, סקאוטינג או סטטיסטיקה זה אתגר לא פשוט. לשרף שגם מנהל מקצועי של המחלקה הצעירה, היה חודש של הסתגלות ו-4 הפסדים מחמישה משחקים. אבל אז, למד את הליגה הצליח לחבר את השחקניות ולמצוא את התמהיל הנכון והאיזון בסגל במקביל למשחקי נערות א' ביום ראשון ותיכונים ברביעי. עם ניצחונות על רמה"ש, ירושלים וגליל והפסד דחוק לבני יהודה רעננה עשתה את דרכה לצמרת עם 7 ניצחונות ב-8 משחקים וסגרה את הסיבוב ברביעייה הראשונה. סגל שחקניות צעיר כולו נערות ורק 3 מהן תלמידות י"ב, הצליח להתברג בצמרת באחת העונות הקשות יותר של העונה.

נטע קרומר (וינגייט), ניצחון מפתיע במחזור הפתיחה ברעננה (אחרי הארכה), נתן אות לאחד הסיבובים המרשימים שעשתה וינגייט מאז הגיעה ללאומית. לראשונה וינגייט בסגל מאוזן ללא שחקניות בוגרות הקבוצה מרשימה. זו עונה ללא כוכבות גדולות, אבל עם הרבה שחקניות מלאות באופי וכישרון. שני ברמן כרכזת, מאי נשר קלעית ושירה חג'ג' בצבע לצד צוות מסייע זו לכאורה קבוצה נהדרת אבל לא כזו שסומנה לצמרת הגבוהה. המקום השני בו היתה וינגייט רוב העונה , הניצחונות על כפ"ס, גליל, כאוכב ויבנה והמשחקים הצמודים שהסתיימו בהפסד הם תוצאה של טקטיקה והכנה נכונה לליגה ומכאן הקרדיט לצוות האימון.

שווה להזכיר גם את נג'מי נג'מי (כאוכב), כאוכב בנתה מאד על רג'י גליידה. שחקנית פנים שביחד עם בר סלע ישלימו קו דומיננטי ויעזרו לצעירות. גליידה נפצעה ערב פתיחת העונה והשאירה את כאוכב חסרה שחקנית מובילה. קצת אחרי גם נור נג'מי, מובילת כדור, נפצעה וסיימה את העונה. אבל למרות הכל בכאוכב נראו ברוב שלבי העונה כקבוצה, מאומנת, חזקה, רגועה ומוכנה טקטית לכל יריבה. נכון היו להן "פספוסים" בבית נגד רמה"ש  או בחוץ מול יבנה בהארכה. אבל הניצחונות המרשימים על ירושלים, בגליל ובכפ"ס והמשחק הצמוד מול הגלבוע שווה הערכה רבה לקבוצה של נג'מי.

חמישיית הסיבוב

רבקה רוס (הפועל גלבוע)

הרבה שמות מכונים "שוברי שוויון" בליגה הלאומית , אבל העונה יותר מתמיד נדמה שרבקה רוס היא כזו. גלבוע השנה בנו קבוצה שמטרתה להוכיח שכסף כן יכול להביא אליפות (ותוך כדי העונה המשיכו להוציא עוד ועוד כספים לחיזוק). בשנתיים האחרונות גלבוע עבדה קשה על סגל שמתגורר באזור ומגיע ל-3 אימונים ומעלה בשבוע, הן התקשו והודחו מול הגליל. השנה רוס הצטרפה לגלבוע והראתה שעם אימון אחד בשבוע (כי מי צריך יותר?) היא יכולה להפוך למנהיגה של הקבוצה, למקבלת ההחלטת ומוציאה לפועל. רוס ניצחה עבור הגלבוע את כאוכב, הכריעה התמודדויות צמודות וגם כשהיא לא על המגרש רוחה מנווטת את הקבוצה למקום הראשון במאזן מושלם.

טל יעקב (בני יהודה)

הברומטר של בני יהודה. לבני יהודה כמה נכסים שהפכו אותה לקבוצה צמרת, מאיה איסרוב כמנהלת המשחק, טלי נוי שעל הקווים ושחקניות הספסל שבינתיים הן הפתעת העונה (מיקה יקיר...), אבל נדמה שטל יעקב היא ה"מרכז כובד" של הקבוצה. בני יהודה פתחה נפלא את העונה, רצף ניצחונות ומאבקי צמרת. כשיעקב עם ממוצע 18.5 נקודות למשחק. אז הגיע המשבר עם ההדחה מהגביע ורצף הפסדי ליגה, יעקב נבלמה 3 מחזורים על כמות חד ספרתית של נקודות וכשחזרה לעצמה לקראת סוף הסיבוב סגרו בני יהודה בקאמבק גדול לצמרת כולל ניצחונות על ירושלים ורעננה. טל יעקב בין 3 הקלעיות המובילות העונה בליגה אבל גם עם הגנה טובה ומשלימה מצוין את הסגל של בני יהודה היתה מהשמות הדומיננטים בסיבוב

ג'ואן מוחמד (הפועל מג'ד אל כרום)

אם יש דבר אחד שהיה ברור בפתיחת העונה, שמג'ד אל כרום תהיה כנראה בין היורדות לארצית. הקבוצה שעלתה אחרונה ללאומית התקשתה למצוא לעצמה חיזוק ראוי והתבססה על הסגל המקומי והחזרתה של איה אבו רוסתאם. אף אחד לא צפה את ההצלחה הגדולה של הקבוצה שאמנם נמצאת "רק" במקום ה-11 בליגה, אבל רחוקה מאד מהתחתית ומסוגלת להמשיך ולטפס לאזור מקומות 8-9 (במיוחד אחרי הניצחון על כפ"ס). ג'ואן מוחמד בת ה-17 וחצי היא אחת השחקניות הדומיננטיות בקבוצה והמפתחות להישג המרשים הזה. עם 12.5 נקודות בממוצע למשחק (כולל הצגות של 21 ו-18 נקודות בערב), לחץ ואינטנסיביות הגנתית הובילה את הקבוצה לסיבוב ראשון מרשים וליריבה שאף אחת לא רוצה לפגוש ובטח לא להקל בה ראש.

שירה חג'ג' (אקדמית וינגייט)

בענף שבו גובה חשוב אבל הישראליות סובלות מנחיתות בו, משחק פנים צריך להיות משוכלל יותר ונראה ששירה חג'ג' תפסה את ה'פרנציפ'. חג'ג' "רק" 179 ס"מ, אבל הכוח שלה, הדומיננטיות, האגרסיביות ויותר חשוב מהכל חוכמת המשחק, הפכה אותה העונה לשחקנית פנים קטלנית. הקבוצות מכירות אותה, יודעות להתכונן אליה ולנסות לעצור אותה אבל רובן נכשלו במשימה. כך לדוגמה אפילו במשחק ההפסד נגד גלבוע (שסימנה אותה כמפתח) חג'ג' כמעט הצליחה להוביל את וינגייט לניצחון עם 25 נקודות. עם 13 משחקים בכמות נקודות דו ספרתית (ממוצע בסיבוב הראשון 16.4) הובילה את התקפת וינגייט אבל השליטה שלה בצבע היתה שווה עוד כמה נקודות עבור חברותיה.

אסיל עודה (הפועל כאוכב)

בר סלע ופיירוז חאג' הם השמות שקופצים מיד כשמדברים על הפועל כאוכב. בצדק בסך הכל. אבל הצלחת הסיבוב הראשון שייכת גם ובעיקר לשחקנית שקטה שעושה עבודה שחורה נהדרת והעונה גם שיפרה את התפוקה ההתקפית שלה, אסיל עודה. עודה כבר לא ילדה, היא חגגה 24 בחודש האחרון מאז ומתמיד בהפועל כאוכב. העונה, כשבכאוכב ציפו לדומיננטיות בצבע עם ההחתמה של גליידה, עודה לקחה את האחריות מרגע הפציעה והובילה את כאוכב לצמרת. היא לא סקוררית ולכן אי אפשר להקל ראש ב-12 הנקודות בניצחון על ירושלים או 18 נקודות מול הגליל (ממוצע בסיבוב הראשון 9.5 נקודות). היא חוסמת, שומרת, חוטפת וסוגרת לריבאונד. משלימה נהדר את סלע ומסייעת לחאג', חטיב וסלאח. היא כל מה שמאמן כדורסל רוצה ואם תמשיך כך גם בסיבוב השני כאוכב יכולה לחלום על 1-4.

הצעירות הבולטות של הסיבוב הראשון

עמית כהן (אליצור נתניה)

עם עוד 2-3 ניצחונות של נתניה (שהיו בהישג יד) עמית כהן בת ה-18 היתה מתברגת לחמישיית הסיבוב. נתניה התארגנה לעונה מאוחר עקב קשיים כלכליים ובסוף בנתה סגל עם כמה שמות מרשימים (עלית כהן, רוני מנצ'ל...) אבל דווקא הצעירה מזיכרון יעקב הפכה להיות הדומיננטית בקבוצה, הקלעית המובילה עם 14.6 נקודות למשחק. עם 27 נקודות בניצחון על אליצור ת"א ו-30 נקודות כשניצחה את באר טוביה. כהן היתה שם.  לקח לה חודש להתרגל לליגה ואפשר רק לדמיין איפה היתה נתניה עם כהן היתה מציגה את היכולת של החודש האחרון במשחקים נגד ירושלים, גליל ו-וינגייט , אותם הפסידה בדקות הסיום. כהן התגיסה בחודש שעבר לצבא ונקווה שעוד נראה אותה מתקדמת בסיבוב הבא, תוך כדי השירות (אם יתאפשר).

שלי שפית (הפועל כפ"ס)

אחת הפריצות המורכבות של העונה. פריצה זו שחקנית צעירה שמקבלת הזדמנות ולוקחת אותה בגדול. זו היתה צריכה להיות העונה של שפית, אלא שכפ"ס החתימו על העמדה שלה 4 שחקניות בוגרות ושפית נלחמה על כל דקה ודקה. כשהסגל השתנה והתאזן גם הגיעו ההזדמנויות שלה ובמשחק הראשון שזכתה לדקות משמעותיות הפציצה 19 נק' על ת"א , המשיכה עם 11 נקודות במשחק שאחרי וגם נגד הגלבוע סיימה בין 3 הקלעיות המובילות בקבוצה. עם 6.9 נק' בממוצע בחודש וחצי האחרונים (4 בקבוצתה) לקראת הסיבוב הבא, אם לא יקרה משהו בלתי צפוי שפית תמשיך את ההתקדמות ואולי בזכות שחקנית הבית גם העונה של כפ"ס תינצל.

דנה ביתן , קרן פיבניק ואור דוידי (הפועל גליל עליון)

זה קצת לא הוגן להכניס את כל השלוש לרשימה אחת. כל אחת מהן מציגה עונה אישית מצוינת ותורמת להצלחתה של הגליל העליון העונה. להגיד "הצעירות המקומיות" תמיד עושה עוול לאינדיבידואל. מצד שני, גם לא הוגן לתת את כל הרשימה לגליל וכך מצאנו את עצמנו מאזנים. דנה ביתן שנה שניה בקבוצה והעונה כמעט קבועה בחמישייה עושה התקדמות אישית מהירה במיוחד והופכת לעוגן בצבע של הגליל ואחת השומרות הטובות בקבוצה. קרן פיבניק פתחה את העונה טוב ואז התגייסה אבל את הצלחת הקבוצה ביציאה מהמשבר אפשר לזקוף גם לזכותה ואור דוידי עם ההגנה הנהדרת הביאה לגליל את הניצחון היקר בכפ"ס שהוציא אותן לדרך חדשה במעלה הטבלה, דוידי ופיבניק למרות שלא תורמות מספרים גבוהים בהתקפה הגנתית שוות לגליל את הניצחונות ועם ההסתגלות לליגה הבוגרת כנראה יתרמו בסיבוב הבא עוד יותר.

עידן שלוש (א.ס רמת השרון)

הקאמבק הושלם בהצלחה. אחרי שנה שנעדרה מהמגרשים עקב פציעה עידן שלוש חזרה באופן הדרגתי למרכז הבמה. אם בתחילת את העונה את רמה"ש הובילו הילה הניג, הדר לוי ורוני קלינגר, ככל שהתקדמה העונה שלוש מצאה מקומה בין המובילות בקבוצה. 20 נק' נגד בני יהודה, 9 נגד הגליל ו-14 מול וינגייט נתנו את האות לחזרה שלה. אמנם בשבועות האחרונים רמה"ש מתקשה להשיג את הניצחונות אבל בסיבוב הבא עם היכולת הזו של שלוש רמה"ש יכולה להיות אופטימית.

אמי רינת  (מכבי רעננה)

פתחה את העונה מצוין מול וינגייט, אך התקשתה במשחקי הצמרת נגד כפ"ס והגלבוע שהגיעו בחודש הראשון לעונה. אך אמי רינת, בעבודה שקטה ובלי להיכנס ללחץ מיותר אחרי הישגי הקיץ, עבדה בסבלנות מצאה את מקומה בלאומית וב-8 המשחקים האחרונים קולעת בכל משחק כמות דו ספרתית של נקודות (14.8 בממוצע בחודשים האלה, 13.5 נקודות בממוצע מתחילת העונה). נראה שרינת מרגישה בנוח בליגה ואת הביטחון הזה תנסה להביא לסיבוב השני. אם למרות חודש נובמבר "השחור" הקבוצה עדיין במקום שמבטיח פיינל פור , סיבוב שני מוצלח של רינת יוביל אותן לשם בוודאות.

סירין מוחמד (הפועל כאוכב)

כוח עולה בכאוכב. שחקנית קבוצת נערות א', שמשתלבת העונה בהדרגה ברוטציה של כאוכב. מאז הפציעה של נור נג'מי נזרקה למים ומקבלת דקות משמעותיות בקבוצה ומחזירה להן. מטווח השלשות בניצחון על כפ"ס בסוף הסיבוב הראשון היה סיכום מצוין לתהליך שעברה מתחילת העונה ומסקרן יהיה לראות איך תגיע לסיבוב הבא.

הפתעת הסיבוב: מג'ד אל כרום

רגע לפני שסוגרים סיבוב ראשון ופותחים שני קשה שלא לומר עוד מילה על העולה החדשה. להפועל מג'ד אל כרום יש כל מה שצריך בשביל להפוך לקבוצה לגיטימית ומעלה בליגה הלאומית. יש מאמן כדורסל נ-ה-ד-ר חמודי מאנע, שאימן במחלקה הצעירה בכאוכב ובפרויקט של המגזר. שחקניות צעירות מוכשרות מאד שרצות יחד כבר מספר שנים והתיאום הקבוצתי ביניהן מוסיף ומשדרג את היכולת האישית הגבוהה שיש לג'ואן מוחמד, רואן חמדאן, שדא כנעאן וחברותיהן. בכל משחק בית יש כמה עשרות למאות אוהדים שממלאים את היציעים, הקבוצה לא נשברת ומקשה על יריבת צמרת ותחתית כאחת. הדובדבן הוא כמובן שידורים ישירים של משחקי הבית , ברשת, כולל שדרן קבוע ונפלא. יש כרוז, יש אירוח למופת ויש כדורסל ועתיד.

עם עוד קצת ניסיון ואולי חיזוק אחד או שניים, אנחנו נדבר עליהן כקבוצת צמרת בעונה הבאה, בינתיים נהנה מהיכולת המשתפרת גם בסיבוב השני שצפוי לקדם אותן לעבר המקום העשירי.