השלמות לאומית נשים

קצת באיחור, סיקור מחזור השבוע בלאומית נשים וגם משחק ההשלמה מהמחזור השמיני בין גלבוע לגליל העליון. בסופו של שבוע "עמוס", הגליל העליון בצפון שומרת על מאזן מושלם, העולה החדשה מנתניה היא סגניתה. ובדרום בני יהודה עדיין ללא הפסדים וכפ"ס עם ניצחון בכורה. אבל נראה שמה שקורה מסביב מעניין אפילו יותר.


| שי ברק

בתמונה: מאיה איסרוב. חזרה לזרוק וכפ"ס התחילה לנצח

 

שלשה & ONE

1. ועדת חריגים (או למה לעזאזל לא לאשר את מעברה של נור כיוף?):  ועדת חריגים היא גוף רב כוח, מכריע גורלות (לעתיד השחקניות ועתיד קבוצות הליגה) אך גוף שכינוסו החלטותיו ושיקולי דעתו מתקיימים באפליה. לאורך השנים כלל אחד הנחה את הועדה - האם ההחלטה לאפשר לשחקנ.ית לעבור למרות שהתקנון אוסר זאת תהיה הוגנת כלפי הקבוצות האחרות והסיטואציה המקצועית בליגה או שתישבור שוויון. כך למשל, לרוב, לא יאושרו העברות של שחקניות נבחרת ישראל הבוגרת לקבוצה שנאבקת "ראש בראש" עם קבוצה אחרת על העפלה. מתי כן תאושר? כשהשחקנית אינה מוגדרת "שוברת שוויון", כשקבוצה נקלעת למצוקה ומצבה לאחר העברה יחזור לקדמותו או קרוב לכך, או כשיש עילה נוספת דומה (קידום שחקניות צעירות שלא זוכות לדיי דקות בליגת העל , היתה בעבר שיקול שכזה). אז מה הוביל את הועדה המקצועית לא לאשר את העברתה של נור כיוף?

נור כיוף בת ה-19 יכולה לעבור ("בהעברה") ללאומית גם ללא ועדת חריגים, נור כיוף היא שחקנית ליגת העל שמשחקת בממוצע 11 דק' למשחק וקלעה עד כה 0.8 נק' ואינה חלק מנבחרת ישראל. הפועל גלבוע שביקשה לצרף אותה, איבדה השבוע את הרכזת המובילה שלה (לטם ראובני) בפציעה שסיימה לה את העונה ויש עוד 2 גארדיות שאינן כשירות. ובנוסף לכל אלה אנחנו נמצאים בעונת קורונה, המועד האחרון לרישום שחקניות בכרטיס כפול היה חודש לפני פתיחת העונה (לא עודכנו בתאריכים בחוזר מעודכן), לא היה ברור אם בכלל תיפתח העונה באותו מועד- לשם השוואה בליגת המכללות בארה"ב הוחלט לאשר כל בקשה שהגיעה לועדת חריגים גם כזו שוברת שוויון שבכל שנה אחרת לא היתה מאושרת.

אז למה ועדת החריגים לא אישרה לשחקנית צעירה לצבור דקות משחק בליגה הלאומית ולמה לא אישרה לקבוצה שאיבדה שחקנית מובילה לצרף בכרטיס כפול שחקנית שרחוקה מלהיות שוברת שוויון (והאם מעדיפים שם ששחקנית כזו תבקש לוותר על המסגרת המקצוענית בליגת העל ולהצטרף ללאומית - שאז היא לא צריכה את הועדה?) הזוי, לא ברור ו...בעיקר חבל. בטח כשבוועדה חבר ראש האגף המקצועי נשים שיודע את משמעויות ההחלטה, היה מצופה להחלטה אחרת. לא רק בשביל הגלבוע או כיוף אלא בשביל הענף כולו ועתידו. אבל כבר אין ציפיות.

2. המצב בצפון (או איך ישלימו 9 מחזורים ב-2021?) נכון, אנחנו בעונת קורונה. יש אילוצים, הכל לא ברור, עושים את המקסימום ואף אחד לא אשם. אבל בזמן שיש החלטות לקיים משחקי גביע המדינה לגברים בערים אדומות ובזמן ובזמן שיודעים להתמודד ולמצוא פתרונות במקומות בהם יש יותר כסף, עניין או יוקרה, נוצרה הסיטאואציה שהפועל נצרת והפועל מג'ד אל כרום עוד לא התחילו את העונה שנפתחה לפני חודש, בינתיים השבוע צפוי להתקיים מחזור עשירי, כבר יש להן 9 משחקים להשלים והיד עוד נטויה. הפעם לא באים בטענות לאף אחד חוץ מלאלה שלא מנסים למצוא פתרונות יצירתיים לסיטואציה קשה, גם אם מקצועית זה עלול להיות הרסני לאגודות.

3. שיטת המשחקים (או סוף העונה של יבנה?) נכון, אנחנו בעונת קורונה (אבל ההחלטה לאבסורד המגוחך הזה אושרה גם לשנה הבאה ומי יודע עד מתי...), בזמן שבליגה לאומית גברים משחקות 15 קבוצות במחוז אחד, בלאומית נשים פוצלו המחוזות ואז המשיכו והכו חטא על פשע. בוטל הפיינל פור (רק 2 הראשונות יתמודדו על העפלה לליגת העל) והוחלט שבין שלב המחוזות לפליאוף העליון הקבוצות גוררות את הניקוד. וכך אליצור יבנה עם 3 הפסדים כרגע רחוקה 3 משחקים מהמקום השני, כדי להגיע לאחד משני המקומות הראשונים היא צריכה לסגור 4 משחקים הבדל. נכון, הכל עוד פתוח וכל עוד יש סיכוי צריך להמשיך ולהתאמץ ולנסות - אבל היעדר מחשבה בבניית שיטה תחרותית לקבוצות שמשקיעות סכומי כסף משמעותיים רק כדי למצוא "פתרון קל" עושה בעיקר נזק. 
אם בסוף השנה, שוב, תהיה קבוצה שתזכה באליפות ולא תממש עליה לליגת העל - מקבלי ההחלטות צריכים לבוא קודם כל ולפני הכל בטענות לעצמם, על ההחלטה שפגעה בספורטיביות.

חמישייה 

1. מאיה איסרוב - כמעט תמיד יהיה נכון להזכיר בכפ"ס את טל יעקב כמצטיינת, קלעית מובילה שכמעט בלתי אפשרי לעצור אותה בליגה. אבל אחרי שני הפסדים הניצחון הפעם נדמה ששייך לשינוי שחל במאיה איסרוב, כשהכדור אצלה החלטות טובות יותר מתקבלות וכשהיא מעורבת יותר, קולעת יותר ובעיקר מביאה את האנרגיות שהקבוצה צריכה, היכולת של איסרוב היא ההבדל בין שני ההפסדים הקודמים לניצחון הנוכחי. מעבר ל-8 נקודות ו-9 אסיסטים זו השליטה במשחק.

2. תמר ברגל - ברגל בכרטיס כפול אמנם מראה יכולות לא רעות של כדורסל גם בליגת על, אבל השבוע בלאומית גם הראתה יכולות מנהיגות וקור רוח במאני טיים. ברגל היתה המובילה ברבע האחרון כשיתרונה של בני יהודה היה בסכנה עם 7 נקודות מ-10 הנקודות האחרונות של הקבוצה כולל השלשה שהכריעה את המשחק. בהרכב החסר בני יהודה הבינה שיש לה על מי לסמוך וברגל שלחה מסר גם למאמן שלה בליגת העל...

3. לינוי ביטון - בין עוד תצוגה מדהימה של עמית כהן לבין הדקות המצוינות של קרן בויס, הפעם אפשר וצריך להזכיר את לינוי ביטון שבשקט-בשקט חוזרת לעצמה ומתאוששת מהפציעה שסבלה ממנה בשנים האחרונות. בדרבי עלתה נהדר מהספסל צלפה שתי שלשות ברבע השני שהובילו לבריחה והפגינה יכולת מצוינת משני צידי המגרש. ביטון היא מניה בטוחה בקבוצתה וחזרתה ליכולת המורכבת לצד המובילות בקבוצה יכולה להוביל לפלייאוף העליון.

4. מאי מלכין - הופעת בכורה לכרטיס הכפול של הפועל גליל עליון. כל פעם שמלכין תקבל הזדמנות היא תוכיח שהיא קלעית ברמות הגבוהות בענף. בחיפה ניצחה משחקים בעונה שעברה רק כדי לחזור לספסל העונה. מכת הפציעות והשינויים הובילו אותה לקבל דקות משמעותיות בליגת העל והיא החזירה עם 17 נקודות נגד מוליכת הטבלה מרמלה ו-3 ימים מאוחר יותר ערכה את משחקה הראשון בלאומית ושוב היתה מהקלעיות המובילות עם 15 נקודות. 32 נקודות בשבוע, למישהו עוד יש ספק שהיא אנדרייטד?

5. מגי איזה - לפעמים "שמות" הם רק על הנייר. במשחק פתיחת העונה הפורוורדית/סנטרית בת ה-17 של בני יהודה לא דרכה על הפרקט. בני יהודה היו אז בסגל מלא. הפעם, בלית ברירה ועקב חסרונה של עדן כהן "נזרקה" מגי איזה למים, והוכיחה שגם אם לא מדובר בשחקנית עם רזומה של ליגת העל בקורות החיים, היא מסוגלת להחזיק קבוצה, לשחק בביטחון ואפילו לייצר 16 נקודות נגד קו הפנים מהדומיננטים בליגה (מורן שטרית, ענבר אוריון...). נכון, יש לה עוד הרבה מה לעבור ומשחקה לא היה מושלם. אבל לגמרי יש על מי לסמוך וככל שתקבל יותר - גם תחזיר.

 


(מיכל אפשטיין בהופעת בכורה בליגה הלאומית)

מחוז דרום:

1.  א.ס רמת השרון 6 נק' (4 משחקים)
2.  אליצור יבנה 5 נק' (4 משחקים)
3.  אס"א ירושלים 5 נק' (3 משחקים)
4.  אליצור ת"א 4 נק' (2 משחקים)
5.  הפועל כפר סבא 4  נק' (3 משחקים)
6.  בני יהודה 4 נק' (2 משחקים)
7. הפועל באר טוביה 2 נק'  (2 משחקים) 

א.ס רמת השרון 'גל' 54 - הפועל כפר סבא 67

(17:12 , 30:22 , 47:34 , 67:54)

עם מיכל אפשטיין בחמישייה, כפ"ס עלו ליתרון מוקדם כבר בפתיחה, אבל רמת השרון נטולת הדר לוי החולה, נשארה קרובה בזכות הגנה טובה בצבע, בעיקר של קרן מוזס. אחרי חילופי סלים והפרש שנע סביב 6-2 נקודות קבעה אלה פינצי פיגור מינימלי לקבוצתה רמה"ש 14:12 כשבצד השני היו אלה קניג, יעקב ואפשטיין שהתחלקו על הנקודות בפתיחה. משם ובשתי הדקות האחרונות של הרבע ההגנה הירוקה הצליחה לעצור את היריבה ובזמן שנותרה הספיקה לעלות עד 17:12. רמה"ש הגיבו טוב אחרי ההפסקה שבין הרבעים וחזרו לשוויון 19, פחות מ-4 דקות בתוך הרבע השני מנקודות של מוזס ואליהו ושלשה של אפרגן. אפשטיין בג'אמפ מחצי מרחק החזירה את כפ"ס ליתרון שתי נקודות, הילה הניג עוד הספיקה לקבוע שוויון נוסף ואז הגיעה שלשה גדולה של דרור מייברג בסוף שעון ה-24 ושינתה את המומנטום. 3 דקות נותרו להפסקה ובהן יעקב יעקב ומייברג המשיכו והגדילו את ההפרש עד 30:22 במחצית.
רמה"ש, שלרוב הרבע השלישי הוא הפחות טוב שלהן, פתחה אותו עם הגנה מצוינת והרבה נחישות. שלוש דקות בהן לא ספגה סל הצליחו לקרב אותן עד 30:27 (מוזס והניג). רק שאז יעקב לקחה אחריות, לירז קניג הויספה שלשה ובתוך פחות משתיק דקות ההפרש כבר עלה לדו ספרתי 37:27 ולמעשה משם לא ירד עוד, עם שני מהלכים התקפיים יפים של שחר יום טוב וחטיפה חשובה, המומנטום האורח תורגם לריצת 17-7, כשברמה"ש בשבע דקות קלעו רק שני סלי שדה 47:34. הבריחה המשיכה ברבע האחרון עם 4 נקודות של מאיה איסרוב וניהול משחק מצוין ועוד 6 נקודות של טל יעקב, כפ"ס עלו עד 63:46 והכריעו למעשה את ההתמודדות מול רמה"ש שהתקשתה מאד התקפית.

קלעו לא.ס רמת השרון:
לי קפיטולניק 11, קרן מוזס 9, יעל גלילי 8, אופיר אליהו 7, הילה הניג 5, אלה נר 5, אופק אפרגן 5, מיטב פינקלשטיין 2, אלה פינצי 2.

קלעו להפועל כפר סבא:
טל יעקב 19, מיכל אפשטיין 12, מאיה איסרוב 8, לירז קניג 7, דרור מייברג 5, עדן גיוסי 5, שלי שפית 4, שחר יום טוב 4, שירה גרינבוים 3.

 

בני יהודה 69 - אליצור יבנה 63

(17:17 , 26:27 , 37:47 , 63:69)

בני יהודה ללא שתי שחקניות חמישייה ואחרי הפסקה ארוכה של שבועיים, חזרה למשחק חשוב נגד אליצור יבנה שעדיין רחוקה משיאה אבל נראתה הרבה יותר טוב ונלחמה במשחק חוץ קשה נגד בני יהודה עד הרגע האחרון. ראשונה לקלוע במשחק היתה אמנם טלי בן ישי, אך ביבנה הגיבו מהר עם שתי שלשות של שחר עמית ונקודות של מורן שטרית בצבע, וביבנה עלו ליתרון 8:2. על נקודות של יקיר וטויטו ענו טנא-אוריון והדר רפאל בשלשה, כשיבנה שמרה על היתרון, עד שתמר אנגל עם 5 נקודות רצופות ומגי איזה קבעו שוויון 17 בסוף הרבע. בני יהודה שחסרה כאמור שחקניות מפתח נתנה את ההזדמנות לאנגל ולאיזה והן החזירו בגדול מול קו פנים קשוח ומנוסה. ברבע השני, המשיכה בני יהודה ביכולת הטובה ועלתה ליתרון 25:22. יבנה אמנם עוד הוליכו משלשה של רפאל, אבל נקודות של איזה (6 נק' ברבע) וטויטו בצבע העלו את המקומיות ליתרון שנשמר עד ההפסקה עם הנקודות של תמר ברגל 27:26.

לרבע השלישי יבנה לא עלתה. רק 2 נקודות (הדר רפאל) מול 12 של בני יהודה (ברגל, יעל טויטו ודבי בלייברג בשלשה) הטיסו את בני יהודה ליתרון דו ספרתי. אז ביבנה עם הללי ושטרית חזרו לקלוע אבל המשחק רק התאזן והפך לחילופי סלים ששירתו את המוליכות שסגרו את הרבע השלישי ביתרון 47:37.

כמו שקרה לבני יהודה במשחק הראשון של העונה, גם נגד יבנה לא ידעו לשמור על יתרון דו ספרתי ולהכריע את המשחק בקלות. היתרון עוד היה סביב 8-10 הפרש בחמש הדקות הראשונות של הרבע (שלשות של בן ישי), רק שאז יבנה הצליחו לייצר את ההגנה וייצרו ריצה שהתחילה בשלשהש לשמאי נשאר והמשיכה עם 6 נקודות רצופות של ענבר אוריון, רק 3 הפרש, שלוש דקות לסיום. בן ישי נתנה אוויר עם שלשה שלישית ברבע, רפאל ונשר ענו בשלשות משלהן והמשחק המשיך להיות צמוד עד שהגיעה תמר ברגל. דקות גדולות של ברגל במאני טיים שביקשה את הכדורים אליה, תחילה סחטה עבירות והלכה לקו ובשלשת קלאצ' גדולה הקפיצה את בני יהודה מרחק 2 פוזשנים מהיריבה שכבר לא היתה יכולה לחזור ובסיום ניצחון קטן אך כזה ששומר על מאזן מושלם וביבנה יכולות להיות מעודדות מהיכולת, אבל עם 3 הפסדים כבר – המלחמה על התואר הולכת להיות קשה מאד.

בני יהודה:
תמר ברגל 16, מגי איזה 16, טלי בן ישי 16, יעל טויטו 8, דבי בלייברג 6, תמר אנגל 5, מיקה יקיר 2.

אליצור יבנה:
ענבר טנא אוריון 19, הדר רפאל 17, מורן שטרית 8, חנה הללי 7, מאי נשר 6, שחר עמית 6.

 


(מגי איזה, 16 נקודות ומשחק מצוין נגד הגבוהות של יבנה)

 

מחוז צפון:

1. הפועל גליל עליון 6 נק' (3 משחקים)
2. אליצור עירוני נתניה 5 נק' (3 משחקים)
3. הפועל גלבוע מעיינות 3 נק' (3 משחקים)
4. הפועל כאוכב 2 נק' (1 משחקים)
5. אקדמית וינגייט 1 נק' (1 משחקים)
6. אליצור נתניה 1 נק' (1 משחקים)
7. הפועל מג'ד אל כרום (טרם התחילו לשחק)
8. הפועל נצרת אורטודוקסים  (טרם התחילו לשחק)

אליצור נתניה 46 - אליצור עירוני נתניה 96

(28:9 , 47:25 , 73:37 , 96:46)

נתניה פתחו את המשחק עם הגנה מצוינת הילה מימון חפרה את דרכה לסל ונקודות בכוח היו הראשונות שהעלו את הצהובות על הלוח, אחרי חמש דקות ברבע. הפתיחה היתה כולה של עירוני נתניה בתלבושת הבורדו.  קרן בויס עם חמש נקודות רצופות העלתה של המארחות ליתרון 7:0 אחרי שתי דקות של משחק. ההגנה עבדה מצוין סגרה את הצבע, חטפה כדורים והשחקניות רצו למתפרצות ולנקודות קלות של עדן אסטטקאו, אבל העליונות הראתה עירוני נתניה דווקא במשחק העומד. עוד מסירה, עוד חסימה ועוד מסירה עד לזריקה הפנויה והיתרון זינק. פעם אסיסט גדול של דניאל שקד לעמית כהן(הגארדית) ופעם מהלך בין שקד, כהן (הפורוורדיות) וכהן(הגארדית) שהסתיים בשלשות פעם של זו ופעם של זו והכל עד 17:0 מדהים אחרי 4 דקות של משחק.

אחרי הנקודות של מימון הגיבה עמית כהן בסל מהיר מהצבע, ענבל מיכל סחטה עבירה וקלעה נקודות ראשונות שלה מהקו והמשחק התאזן. המובילות הורידו הילוך, נתניה האורחת צברה ביטחון והמשחק התאזן סביב 20 נקודות הפרש, כשהרבע הראשון הסתיים 28:9, מנקודות של שירה חג'ג' האורחת. הרבע השני נמשך באותה מגמה. לנתניה הצהובות לא היו את הכלים (והספסל) לעשות את השינוי. הן אמנם נראו הרבה יותר טוב וגם קלעו כמעט כפול מהרבע הראשון עם משחק טוב של ענבל מיכל ודניאל אורן אבל אצל היריבה בבורדו ידעו להגיב כמעט לכל מהלך כשנקודות של האורחות. אחרי שתי שלשות רצופות של לינוי ביטון (36:19), הגיעו דקות טובות של אליצור נתניה, שנשארה סביב פיגור 15, אבל לקראת סוף המחצית הגארדית עמית כהן קבעה שוב 45:25 לקראת המחצית (47:26).

דקה וחצי ללא נקודות ברבע השני, הסתיימו בסל של קרן בויס ויתרון 23 נקודות לאורחות, חלפו עוד 5 דקות ולינוי ביטון בלייאפ קבעה הפרש שחצה את 30 הנקודות (64:33). משם למעשה כבר המשחק היה גארבג', 73:37 היתה התוצאה לפני הרבע האחרון. דקות טובות ברבע האחרון היו להדר כהן הצעירה שקלעה 10 נקודות ברבע וקבעה, חמש דקות לסיום, 91:41 ובסיום 96:46.

אליצור נתניה:
ענבל מיכל 13, שירה חג'ג' 13, הילה מימון 10, סבינה מרדנוב 4, דניאל אורן 4, שירי יום טוב 2

אליצור עירוני נתניה:
עמית כהן (גארדית) 29, קרן בויס 16, לינוי ביטון 13, עמית כהן 13, הדר כהן 12, עדן אסטטקאו 8, שי מסד 3, דניאל שקד 1, יעל שטיינברג 1.

 

השלמה ממח' 8:

הפועל 'קרן' גלבוע 46 - הפועל גליל עליון 82 

(17:12 , 39:22 , 54:32 , 82:46)

הפועל גלבוע הגיעו למשחק כשהן מנסות להתאושש מרצף הבשורות של השבועות האחרונים. אחרי המשחק נגד כאוכב קיבלו בשורה לא פשוטה במצב הנוכחי, להיכנס לבידוד של 10 ימים. בזמן הבידוד הגיעה הבשורה הקשה השניה, לטם ראובני אחת הגארדיות שסומנו להוביל את המחוז הצפוני אחרי הקאמבק המרגש והמפתיע לליגה הלאומית סיימה את העונה עקב פציעה. בגלבוע שסיכמו בתחילת העונה גם על צירופה של נור כיוף בכרטיס כפול עם חיפה, איחרו לרשום את השחקנית (מי בכלל ידע עד איזה מועד ניתן לרשום שחקניות העונה עם כל השינויים בתאריכים?!?!) פנייה לועדת חריגים התקבלה בסירוב לא ברור והגלבוע בסגל חסר מאד פגשו את הקבוצה בכושר הטוב בליגה - גליל עליון.

רבע צמוד אחד בו שלשות של אליס חתוקאי ויפית כהן ועוד 4 נקודות של גילי ארמה השאירו את הגלבוע במשחק מול הגליל שכהרגלן התחילו קצת לאט עד שאביטל צוובנר ועמית גור צלפו פעמיים מחוץ לקשת ונתנו את האות לגליל לרוץ. הרבע הראשון הסתיים ביתרון 5, 17:12. ברבע השני הגלבוע כבר נעצרו על 3 סלי שדה בלבד (שירה בן דוד 6 נק' ברבע ושלשה של יפית כהן) ובצד השני בגליל רצו, קלעו 4 שלשות, תחילה של ענבר לברון ומאי מלכין ועוד שתי שלשות של עמית גור, בסך הכל הגליל קלעו 22 נקודות ברבע השני ועלו ליתרון דו ספרתי עוד לפני ההפסקה, 39:22 במחצית. הקצב לא ירד גם במחצית השניה עוד 3 שלשות קלעו ברבע השלישי וכשהצוצאה היתה 22 הפרש אחרי 30 דקות הגלבוע התפרקו ברבע האחרון, הגליל קלעו 28 נקודות ברבע לפרוטוקול בלבד ושמרו על מאזן מושלם כשמהצד השני הגלבוע כבר מבינות שכעת המאבק הוא לא על הצמרת אלא על בניית הקבוצה למשחקי ה"ראש בראש" הקרובים על מקום בפלייאוף העליון.

קלעו להפועל גלבוע:
יפית כהן 11, שירה בן דוד 8, גילי ארמה 7, עדי פירסטנברג 7, אליס חתוקאי 7, נועה רודה 4, נעה שמעוני 2.

קלעו להפועל גליל עליון:
עמית גור 20, מאי מלכין 15, שיר רביב 14, ענבר לברון 10, אביטל צוובנר 9, ירדן גוט 8, נוי לפושניאנסקי 4, מיקה ביתן 2