מצטיינות העונה בלאומית נשים - מחוז דרום

שחקנית העונה 
טל יעקב, הפועל כפר סבא
4 קולות ממאמני הקבוצות במחוז + 65% מקולות שחקניות הליגה

בעת פרסום הסקר עדיין לא ידוע האם כפר סבא תעלה לגמר או האם תזכה באליפות, כלומר, השאלה האם העונה אולי הגדולה בקריירה של טל יעקב תסתיים גם עם תואר, כי מבחינה אישית יעקב היתה השנה בעונת שיא, כזו שאי אפשר להישאר אדישים אליה, גם אם רוב הקולות הוסיפו ואמרו 'זה דיי ברור, היא לא שייכת ללאומית'. אחד הקולות שאמרו דברים כאלה היה מאמן הנבחרת הלאומית, אלי רבי, שזימן אותה בתחילת העונה לסגל המורחב של נבחרת ישראל ואף סיפר שהיתה על סף ה-12 האחרונות. בליגה הלאומית אחרי שבשנה שעברה היתה בין 2 הקלעיות המובילות בליגה והובילה את בני יהודה למאבקי הצמרת, השנה המשיכה עם המספרים המדהימים כשקולעת מכל הטווחים ומשחקת לסירוגין בין גארדית לפורוורדית. כמעט בלתי אפשרי היה לעצור אותה בהתקפה וכשבהגנה נבחרה גם כן לשחקנית המצטיינת ברור שמדובר בשחקנית העונה שהחזירה את כפר סבא להיות קבוצת צמרת ולראשונה העלתה אותה לגמר על האליפות.

יעקב סיימה את כל משחקיה עם כמות נקודות דו ספרתית, 6 פעמים העונה קלעה מעל 20 נקודות, משק השיא היה נגד אליצור ת"א בו קלעה 29 נקודות, אבל משחק שיא אפילו גדול יותר היה במשחק המכריע נגד מג'דל כרום שעם 25 נקודות אישיות הובילה את כפר סבא לפיינל פור. רוב מאמני הליגה בחרו בה לחמישיית העונה, למעלה ממחצית מהם גם לשחקנית העונה ו-65% משחקניות הליגה הצביעו שטל יעקב היא שחקנית העונה שלהן. 

הסכמה רחבה על הגארדית שכבר נבחרה לחמישיית העונה לפני 5 שנים ואחרי הפסקה וקריירה קצרה באוסטרליה חזרה לכבוש את הכדורסל הישראלי.

למקום השני הגיעה – שיר תירוש. עם 2 קולות ממאמני הליגה ו-20% משחקניות הליגה. אחד הקאמבקים המרגשים של השנה היו כששיר תירוש הודיעה שהיא חוזרת. מי שהיתה אחת המובילות בנבחרות הצעירות, לקחה כל תואר אפשרי 3 שנים ברציפות בנערות וזומנה בגיל 18 לנבחרת הבוגרת (לפני שהודיעה על הפסקה לטובת שירות צבאי) חזרה והראתה שעדיין אין מי שיכולה לעצור אותה בליגה. לפני שנתיים מהליגה הארצית זכתה בגביע האיגוד עבור רעננה ובעונה שעברה העלתה מהארצית גם את נתניה, העונה השתחררה מהצבא וחזרה למשחקים בימי שלישי. תירוש הפכה את אליצור ת"א לקבוצת צמרת שסיימה במקום הראשון במחוז הצפוני, אחת הקלעיות המובילות בליגה, היא שחקנית ההגנה עפ"י בחירת השחקניות (שהצביעו נגד מי היה להן הכי קשה לשחק). זו היתה עונה של שתי כוכבות (אחת מרעננה ואחת מראשל"צ), השובר שוויון קבע שטל יעקב תסיים ראשונה, אבל שיר תירוש לגמרי מצטיינת.

זכו בקולות מאמני הליגה לתואר הישראלית המצטיינת של העונה: מיכל אפשטיין (1)
זכו בקולות שחקניות הליגה לתואר הישראלית המצטיינת של העונה: שני ברמן, דבי בלייברג, מאיה איסרוב, עדן פורת, ניקול מיכאילץ

שחקנית ההגנה 
טל יעקב, הפועל כפר סבא
3 קולות (+ 15% מקולות השחקניות) 

קל לזהות את טל יעקב כשחקנית התקפה מגוונת ו"קטלנית" שנתיים בטופ הקלעיות בליגה וממוצע שמתקרב ל-20 נקודות גם במשחקי ההכרעה מוכיחים זאת, אבל טל יעקב העונה הוכיחה שהיא עוד יותר מזה. בעוד כפר סבא היתה העונה קבוצת ההגנה הטובה בליגה, במוקד ההגנה הטובה בליגה עמדה שחקנית ההגנה הטובה בליגה. טל יעקב שמסוגלת בלאומית לשחק מול מספר עמדות, קיבלה את המשימות המרכזיות מול השחקניות המובילות של היריבה. כפ"ס שלחה את יעקב לעצור את השחקנית המובילה של היריבה וברוב המקרים היא הצליחה לעשות את זה מעל ומעבר למצופה. אף כי את התואר קיבלה על יכולותיה בעונה הסדירה (ובצדק), יעקב המשיכה להצדיק את הזכיה גם במשחקי ההכרעה כשעצרה את הקלעיות המובילות במג'דל כרום (והורידה את השחקניות בכ6-7 נקודות מהממוצע העונתי שלהן) ובעיקר בסדרת חצי הגמר כשהצליחה להצר את צעדיהן של קלעיות בני יהודה ובעיקר בן ישי, בדרך לייצר מהפך בסדירה ולהעלות את כפ"ס לגמר.
הבגרות וההתבגרות בשני צידי המגרש מקרבים את יעקב להיות אחת השחקניות הטובות ששיחקו בלאומית בשנים האחרונות.  

למקום השני הגיעו-  שיר תירוש (1 קולות מאמני הליגה + 35% מקולות שחקניות הליגה). כמו בשחקנית העונה תירוש קרובה מאד לטל יעקב, כמו בממוצע הנקודות לשחקנית שתיהן בחמישייה הראשונה של הקלעיות במחוז, וגם בפרמטר ההגנתי, יעקב ותירוש שלטו בצד ההגנתי. מאמני הליגה בחרו ביעקב כשחקנית שהקשתה עליהן יותר מהכל (אבל איזכרו ובחרו גם בתירוש), אלא ששחקניות הליגה שבחרו והצביעו דירגו את תירוש כשחקנית שהיה להן הכי קשה לשחק מולה. אחד הכלים המרכזיים של ת"א העונה היה הלחץ על מובילות הכדור היריבות, חטיפות ויציאה מהירה למתפרצות שלעיתים בדקה או דקה וחצי הפכו משחק צמוד לחד צדדי. תירוש הנהיגה את ההגנה הזו, החוטפת המובילה בליגה וביחד עם רבקה רוס הפכה את ת"א לקבוצה שמתסכלת את התקפת היריבה והיא שחקנית ההגנה עפ"י שחקניות הליגה ובמקום השני הכולל.
מיכל אסף (2 קולות מאמני הליגה + 30% קולות שחקניות הליגה). הקאמבק של מיכל אסף לענף בוצע בהצלחה והתחיל דרך ההגנה. אסף תמיד שחקנית הגנה מצוינת, מהרגע שחזרה למגרש התחילה קודם כל בלחץ בלי פוסק על השחקניות היריבות, הפיזיות וחוכמת המשחק שלה איפשרה לה גם לשמור על שחקניות פנים, המהירות והאתלטיות על כל גארדית כמעט. בהמשך חזרה גם לכושר ההתקפי, אך גם המאמנים וגם השחקניות הזכירו אותה כשחקנית הכי קרובה לשחקנית ההגנה של העונה, שניהם דירגו אותה כסגנית בפער קטן מהזוכה.

זכו בקולות מאמני הליגה לתואר שחקנית ההגנה של העונה: לי קפיטולניק
זכו בקולות שחקניות הליגה לתואר שחקנית ההגנה של העונה: רבקה רוס, חנה הללי, לי קפיטולניק, דוריאן דהן סוייץ', קרן נחמה, עידן שלוש.

במקום השני, שחקניות ההגנה עפ"י בחירת שחקניות הליגה (מימין לשמאל: מיכל אסף ושיר תירוש)

תגלית/פריצת העונה 
דוריאן דהן סוייץ', אליצור תל אביב
2 קולות + 35% מקולות השחקניות

הרבה שחקניות צעירות פרצו השנה בליגה ובעיקר במחוז הדרומי שהתקשו לבחור שחקנית אחת לתגלית העונה. 6 שמות הועלו בקטגוריה וכולן ראויות (קולות קיבלו גם אופק אפרגן, שני ברמן, מאיה לוינשטיין, טליה פרידמן ושחר יום טוב) אך בסופן של הצבעות דהן סוייץ' בת ה-16.5, קיבלה קול אחד יותר מהאחרות בין המאמנים. אם למאמנים היה קשה להכריע, לשחקניות הליגה היה הרבה יותר קל וברוב קולות (למעלה מ-1/3 מהמצביעות) נבחרה דהן סוייץ' לתגלית העונה. השחקנית שמצאה מקום בחמישייה של הקבוצה שדורגה בצמרת המחוז הדרומי. את העונה פתחה בהצהרת כוונות מדהימה עם 29 נקודות בניצחון על יבנה, המשיכה את העונה עם ממוצע דו ספרתי של נקודות (12.2) וגם במשחקי ההכרעה הוכיחה שהבחירה מוצדקת עם היכולת הגבוהה שהפגינה בניצחון בסדרה נגד אס"א ירושלים. דהן סוייץ' הראתה יכולות מגוונות עם היכולת לחסום שחקניות בצבע אך גם לשחק כגארדית ולתקוף את הסל מבחוץ. על כל האלה גם המאמנים וגם השחקניות ראו בה תגלית העונה.

למקום השני הגיעה – תמר ברגל (25% משחקניות הליגה) , תמר ברגל הגיעה ממכבי רמת גן, בכרטיס כפול (היום מחזיקת הגביע ופיינליסטית). אמנם היא שחקנית של כ-20 דקות בליגת העל, אבל את היכולות שלה והגיוון ההתקפי כמו גם ההגנה הראתה בבני יהודה. משחקנית חיזוק הפכה לשחקנית חמישייה כמעט קבועה, בורג מרכזי בשיטת המשחק של הכתומות, היא עשתה עבודה יעילה ושקטה לצד ניצחונות שלקחה עליה כניצחון נגד כפ"ס (21 נק') ונגד יבנה (16 נק'). רבע משחקניות הליגה בחרו בה לתגלית שלהן, מה שהוביל אותה למקום השני בקטגוריה זו.

זכו בקולות מאמני הליגה לתואר תגלית העונה: מאיה לוינשטיין, שני ברמן, שחר יום טוב, אופק אפרגן, טליה פרידמן (1 כ"א)
זכו בקולות שחקניות הליגה לתואר תגלית העונה: שני ברמן (15%), מיקה יקיר (10%), טליה פרידמן, ניקול מיכאילץ, שחר יום טוב, אופיר פרפרה.

חמישיית העונה 

טל יעקב (הפועל כפר סבא)

6 קולות (+ 82% מהשחקניות). הכל כבר נכתב. שחקנית העונה ושחקנית ההגנה באופן טבעי מוליכה גם את סקר חמישיית העונה. הנתון המדהים ביותר הוא אולי כמות השחקניות שבחרו בה. מעל 80% הזכירו את יעקב בחמישיית העונה שלהן, קונצנזוס מוחלט כמעט של מאמנים ושחקניות, רוב מוחלט שהכריע - העונה של טל יעקב בלתי נשכחת!

שיר תירוש (אליצור תל אביב)

4 קולות (+ 65% מהשחקניות). סגנית שחקנית העונה ושחקנית ההגנה (ושחקנית ההגנה עפ"י בחירת השחקניות), גם כן נבחרה ללא עוררין לחמישיית העונה. תירוש היא לא בחירה קלה לחמישייה, השחקנית שמשחקת עונה ראשונה בלאומית היתה מוקפת "שמות גדולים", באופן טבעי בתחילת העונה משכו נחמה ורוס את הפוקוס וקשה לבלוט לצידן. קשה אולי לשחקניות שהן לא שיר תירוש שמלאה ב"סטאר-קווליטי", מהמשחק הראשון עם 19 נקודות, דרך 16.5 נקודות בממוצע בעונה הסדירה ועד 17 נקודות בממוצע בעונה כולה (שיפור נוסף שעשתה בפלייאוף למרות הפציעה). תירוש שהפכה כל קבוצה ששיחקה בה ל"קבוצה בדמותה" עשתה את זה גם בתל אביב. לכן למעלה ממחצית שחקניות הליגה ומחצית ממאמני הליגה בחרו בה לשחקנית בחמישיית העונה.

דבי בלייברג (בני יהודה)

4 קולות (+ 45% מהשחקניות). אחד השמות המרשימים ביותר בחמישיית העונה. ללא ספק השחקנית המשתפרת של העונה. קפיצת המדרגה שעשתה העונה היא כמעט בלתי נתפסת. שחקנית מוכשרת ש"בילתה" בקבוצות קטנות או בארצית, התחילה בעונה שעברה להראות שיכולותיה הן של שחקנית מובילה והענוה בבני יהודה זו כבר היתה רמה אחרת. בין שחקניות גדולות כטלי בן ישי ואורטל אורן, הפכה בלייברג לשחקנית דומיננטית, שחקנית חמישייה קבוע, לסירוגין קלעית או מרכז. עם סלי קלאץ' גדולים לקאמבק או ניצחון (זכור מכולם סל הניצחון של הגליל העליון), ועם 11.9 נקודות בממוצע העונה (הקלעית המובילה בקבוצתה), בלייברג היתה לשחקנית הדומיננטית בבני יהודה שחזרה לחצי הגמר ונבחרה לחמישייה ע"י 4 מאמנים במחוז הדרומי וקרוב למחצית מהשחקניות.

שני ברמן (אס"א ירושלים)

4 קולות (+ 33% מהשחקניות). לעוקבים אחר הליגה הלאומית השם שני ברמן לא היה חדש. השחקנית הצעירה הובילה כמעט במו ידיה את אקדמית וינגייט לעונה גדולה ולצמרת הגבוהה בעונה הקודמת (וגם בשנה שלפני כן, אך בשנה שעברה זה היה כמעט בכוחות עצמה). מי שהוכיחה את עצמה כמובילת כדור כישרונית בקבוצת נערות מחוברת בלאומית, עשתה השנה קפיצת מדרגה בכל הפרמטרים ובעיקר בבגרות. כי קל לחבר קבוצה מחוברת, אבל בירושלים ברמן הצליחה לחבר ולהנהיג קבוצה חדשה כמעט לגמרי, שחקניות מנוסות כעדן פורת וגילי ליאור למדו לסמוך עליה. למרות גילה היה נראה שהיא בשלה להנהיג. בנוסף לכל אלה גם קלעה 9.9 נק' במוצע בעונה הסדירה והיתה מהשחקניות המרכזיות שהובילו את ירושלים לפיינל פור עם אותו משחק גדול שלקחה על הגב מול נתניה (20 נק').

מיכל אפשטיין (הפועל כפר סבא)

3 קולות (+ 40% מהשחקניות). איך מתחילים לכתוב על עונה של שחקנית צמרת בליגת העל ושחקנית מובילה בנבחרת ישראל שגם שיחקה באליפויות אירופה? מעל לכל ביחס. מיכל אפשטיין שייכת לקבוצה מיוחדת של שחקניות (אינה גורביץ, אורלי גרוסמן, שרית ארבל...) סמלים בכדורסל הישראלי שעברו לשחק בליגה הלאומית ולפני הכל - כיבדו את הליגה. אפשטיין לא התנשאה או זילזלה, לא באה "לנצח לבד" , היא הגיעה לחבר, עשתה את השחקניות סביבה יותר טובות, הקלה על איסרוב להפוך לטובה וקטלנית יותר ושיחררה את יעקב מההגנה החזקה שעליה. אפשטיין גם קלעה 16.1 נק' בממוצע, היתה לא מעט פעמיים הקלעית הבולטת וסיימה בכל משחק עם מספר דו ספרתי של נקודות - זה המובן מאליו. מה שהביא אותה לחמישיית העונה היה גם המלחמה והנשמה שהשאירה על הפרקט. ועל כל אלה קיבלה מחצית מקולות מאמני הליגה וקרוב למחצית מקולות השחקניות.

עדן פורת (אס"א ירושלים)

3 קולות (+ 40% מהשחקניות). משלימה את ברמן כצוות שהוביל את ירושלים חזרה לצמרת היא עדן פורת. פורת, פעם שחקנית חמישייה בליגת העל, ירדה כבר לפני 3 עונות ללאומית, עונות טובות יותר או פחות - פורת תמיד שחקנית דומיננטית בלאומית. אבל העונה קרה משהו שונה, האנרגיות והתשוקה חזרו למשחק של פורת, היא לא עוד שחקנית דומיננטית בצבע, אלא שחקנית דומיננטית בכל מקום על המגרש, בעלת בית בירושלים, קצת כמו היכולות שלה בזיכרון יעקב ובנבחרת הנערות פלוס הניסיון והבגרות, פורת חיברה את הצעירות אליה ואחת לשניה, את כולן לקבוצה אחת עם ד.נ.א ירושלמי. עדן פורת, שהיתה קרובה ל-12 של נבחרת ישראל, הראתה שאת הכדורסל היא לא שכחה, הוא רק היה רדום וחיכה לעונה כמו זו. עם 12.3 נק' בממוצע העונה והרבה הקרבה (כמו במשחק האחרון של העונה כשעלתה ברבע השני פצועה כדי לנסות ולהציל את העונה של ירושלים וכמעט הצליחה), פורת זכתה למחצית מקולות המאמנים וכמעט מחצית מקולות השחקניות.

עוד זכו לקולות - של מאמני הליגה: מאיה איסרוב, אמי רינת, רבקה רוס, קרן נחמה, מיקה יקיר, תמר ברגל, הדר רפאל, עידן שלוש, יעל גלילי (1 כ"א)
עוד זכו לקולות - של שחקניות הליגה: טלי בן ישי (20%), הדר רפאל (20%), תמר ברגל (15%), מיקה יקיר (10%), קרן נחמה (10%), מאיה איסרוב, מאיה לוינשטיין, גילי ליאור, לי קפיטולניק, אמי רינת, ניקל מיכאילץ, נטע רפאל, הדר לוי, ירדן עיבל, מאי נשר, יעל טויטו, דוריאן דהן סוייץ', אופיר אליהו, מוריה חסון, מיכל אסף.

מאמן העונה 
אוהד גל, אס"א ירושלים
5 קולות  (+ 45% משחקניות הליגה)

אוהד גל הוא קודם כל אישיות. צריך ללכת כמה צעדים אחורה. זו השנה השלישית של גל בכדורסל הנשים, לפני כן אימן בלאומית גברים והיה עוזר מאמן בליגת העל גברים. משם עבר לבני יהודה בליגת העל נשים ואם עוד אפשר להסביר מעבר מהליגה השניה לגברים לראשונה לנשים, בעונה שאחרי עבר גל לליגה הלאומית ואס"א ירושלים. המעבר של גל היה אחד הדברים הטובים שקרו לירושלים בפרט אבל לכדורסל הנשים בכלל. מאמן מסור שלא הרגיש לרגע "מעל הענף", עובד קשה בללמוד, להכיר ולדעת כל פרט על כל שחקנית וכל קבוצה - גם כי זה תפקידו אבל בעיקר כי נראה שהוא נהנה ואוהב את הליגה.
האופי המיוחד התחבר ליכולות אימון וניהול משחק מדהימות, גל בנה השנה קבוצה כמעט חדשה לחלוטין, מהצעירות במחוז ובליגה בכלל והפך אותה לאחת הקבוצות הטובות בליגה, ירושלים סיימה במקום השני רק בגלל הפרשי סלים, 3 הפסדים בלבד היו לירושלים העונה. בלי שמות "שוברי שוויון", אבל עם קבוצה שמשחקת למען המאמן וסומכת עליו בנה גל שיטה אטרקטיבית, קצב משחק מהיר, הרבה פוזשנים, כל שחקנית יכולה לסיים כשחקנית מובילה ולשחק בכל מקום על המגרש. ניקול מיכאילץ חזרה לצלוף מחוץ לקשת תחתיו, טליה פרידמן החלה לשחק גם כגארדית, פורת חזרה לאהבת הכדורסל, נטע רפאל התאוששה מהעונה שעברה, על ברמן כבר דיברנו וגם מוריה חסון וגילי ליאור עם העונות הטובות שלהן בקריירה- על הכל חתום גל.

ומילה אחת לפני סיום, לא בגלל זה הוא נבחר ברוב גדול למאמן העונה הן ע"י מאמני הליגה והן ע"י השחקניות - אבל זה לא פחות חשוב. גל העונה נלחם על ולמען כדורסל נשים, הוא מעורב ומתבטא ברשתות החברתיות, נאבק לשוויון מול הגברים (במיוחד בתקופת הקורונה), מביע דעתו מול מקבלי החלטות כדי לקבל את ההחלטות שישפרו את הענף (גם אם זה לא בהכרח משרת את קבוצתו). גם עובד עם הקהילה, יצר חיבורים לעמותות ועוד ועוד. כל אלה הופכות את גל לדמות שחייבים לשמור, בירושלים ובענף.

למקום השני הגיעו דניאלה ראובן (הפועל כפר סבא) - 2 קולות ממאמני הליגה בדרום (ו-3 איזכורים ממאמני  הליגה בצפון). הבחירה בראובן היתה הרבה לפני שהובילה את כפ"ס לגמר על האליפות. כבר בתום העונה הסדירה זכה ראובן להערכה עצומה ממאמני הליגה (בדרום ובצפון). ראובן העונה עשתה שינוי גם בסגל הקבוצה וגם בניהול הקבוצה. עם הביטחון על הקווים החלה לשלב יותר צעירות בקבוצה לצד החמישייה המנוסה ולעיתים גם לפניהן (כמו במשחקי ההכרעה), היא תפקדה היטב במאני טיים, הגיעה מוכנה לכל משחק וידעה לעשות את השינוי אחרי 2 הפסדים במחזורי הפתיחה ומשם יצאה לריצה עד המקום השלישי בעונה הסדירה ולגמר אחרי שתי סדרות מרשימות אותן ניצחה לא רק על יכולותיהן של יעקב ואפשטיין, גם טקטית הגנתית.
ראובן הוכיחה פעם נוספת שהיה שייכת לרמות הגבוהות של האימון ואולי תהיה גם אלופה ממש בקרוב.
טלי נוי (בני יהודה) – 35% מקולות השחקניות. נוי בעונתה השניה בבני יהודה היתה הכי קרובה לגמר. בין בני יהודה לכפ"ס הפרידה בסופו של דבר נקודה אחת בלבד. בני יהודה סיימה במקום הרביעי במאזן זהה לכפ"ס אבל על סל שדה איבדה את הביתיות ובסדרת הגמר אחרי 1-1 המשחק המכריע הסתיים בנקודה הבדל. אבל את העונה של נוי צריך לבחון בעוד מדד - נוי היא במקום השני בתואר מאמנת העונה, כי נבחרה ע"י למעלה מ-1/3 משחקניות הליגה, כי בבני יהודה קרה השנה משהו יוצא דופן. אולי העונה לא הסתיימה בתואר השחקניות בה עשו את השיפור הגדול ביותר. בלייברג לראשונה חמישיית עונה, יקיר וטויטו שחקניות חמישייה מחוזרות בליגת העל, תמר ברגל בין פריצות העונה, מיכל אסף חזרה לשחק וחזרה להיות דומיננטית. לצד טלי בן ישי ה'אגדית' הגיעו הרבה שחקניות שחיפשו הזדמנות להשתפר ואצל ונוי עשו את קפיצת המדרגה.

במקום השלישי: אורן לם (15% מקולות השחקניות), 
במקום הרביעי עפ"י השחקניות: אמיר מימרן