מצטיינות העונה בלאומית נשים

שחקנית העונה 
דניאל חג'ג' , מכבי חיפה
6 קולות 

נדמה שהעונה, כבר סוף-סוף השיגה את ההערכה המלאה המגיעה לה. שנתיים כשחקנית הגנה של העונה ובעונה שעברה שחקנית בחמישיית העונה. השנה, לקחה את כל הקופה ובצדק. מאמני הליגה הכריעו שדניאל חג'ג' היא שחקנית העונה ושחקנית ההגנה של העונה. אולי אחד מכיל את השני, אבל העובדה שלקבוצות הליגה פשוט היה בלתי אפשרי להתמודד מול חג'ג' שעשתה כל דבר על המגרש כדי להוביל את מכבי חיפה לגמר היסטורי ראשון.

כבר סיפרנו, ויותר מפעם אחת, על הדומיננטיות האדירה של חג'ג' עבור הקבוצות שמשחקת במדיהן. בשנים שהיתה בלאומית העלתה לליגת העל את הגליל העליון, מעגן מיכאל, רעננה וירושלים. לא כל קבוצה מימשה את העליה, אבל חג'ג' הבטיחה לקבוצות את הכרטיס לליגת העל. אם יש שחקנית שמבטיחה ומקיימת זו היא. העונה, אותו סיפור. קבוצה חדשה ומאוחדת נבנתה בחיפה, מתבססת על מובילת כדור אחת – היא חג'ג'. את המסר היא העבירה כבר במחזור הפתיחה שקלעה 20 נקודות בניצחון חיפה על וינגייט, 17 נקודות נגד הגלבוע, 23 ו-29 נקודות נגד ירושלים... ומי זוכר שהביא בכלל מעדיפה קודם את המסירה על הנקודות? אין הרבה שחקניות שמסוגלות להפוך את חברותיהן לקבוצה לטובות יותר ובדרך גם לסיים את העונה עם ממוצע דו ספרתי (11.97 נק' בממוצע) שניה בין קלעיות חיפה.

למרות הכל חג'ג' היא לא בעלת "סטאר-קווליטי" טבעי. מדהים כמה שחקנית שדומיננטית עבור קבוצתה, הובילה אותה למקום הראשון בליגה וזכתה ל-11 קולות מתוך 13 לחמישיית העונה עדיין לא נתפסת ככוכבת או ככזו שעשויה מחומר ל-MVP. זה מעיד על האופי, על שחקנית שבאה לעשות את העבודה, להילחם, ללחוץ, לרוץ, למסור ולעשות את כל מה שלא מופיע בסטטיסטיקה ולכן אי אפשר בלעדיה בחמישייה. העונה, העובדה שסיפקה גם כמה תצוגות ענק וכמה ניצחונות שהביאה במו ידיה הביאה גם את מאמני הליגה שלא להישאר אדישים לשחקנית ולהכתירה לשחקנית הטובה ביותר של עונת 2018-2019, כשבדרך גם קבעו שמדובר בשחקנית ההגנה הכי טובה בליגה – נדמה שלא נותרה עוד מחמאה שלא קיבלה וכשיש קונצנזוס מוחלט סביב הבחירה (גם מחוץ ומעבר למאמני הליגה) זה אומר הכל.

למקום השני הגיעה – טלי בן ישי שחקנית חמישיית העונה שעברה, אמנם לא זכתה למספיק קולות, אך אלה שהצביעו לה והתרשמו מיכולותיה להוביל את הגלבוע למקום השני בליגה כקלעית המובילה של הקבוצה קבעו גם שבן ישי ראויה לחזור ולכהן כשחקנית העונה.
זכו בקולות לתואר הישראלית המצטיינת של העונה: טלי בן ישי (3), ענבר לברון, רבקה רוס, קרן נחמה, בר סלע ויפית כהן (1 קולות כ"א)

שחקנית ההגנה 
דניאל חג'ג', מכבי חיפה 
4 קולות 
 
פעם שניה ברציפות ששחקנית העונה היא גם זו ששומרת הכי טוב בליגה. אולי כי היא פשוט גדולה בכל הפרמטרים ואולי כי מאמני הליגה מבינים שהיכולת הגבוהה והצטיינות מתחילה קודם כל בהגנה. אחרי כל מה שנאמר למעלה על שחקנית העונה, מה עוד יש להוסיף? מאמני הליגה נוהגים לחלק תארים בד"כ. שחקנית העונה היא המכלול, ההגנה זו השחקנית ששמרה הכי טוב שהיא לא שחקנית העונה. אבל במקרה של דניאל חג'ג' היא גם וגם. האתלטיות שמשתקת את מובילות הכדור שמולה היא אותה אתלטיות שמביאה אותה ראשונה להתקפה בצד השני. הריבאונד בהגנה כמו הריבאונד בהתקפה והתשוקה והקצב לא משתנים כשהיא עם הכדור או בלעדיו.

זו לא היתה עונה של שחקנית הגנה דומיננטית במיוחד, גם היו מעט משחקים יחסית שחג'ג' נאלצה להתמודד עם אתגרים קשים, אבל כשזה כבר קרה אז היא לחלוטין עמדה בהן. 

למקום השני הגיעו-  היא סלאח. סלאח היא כנראה אחת משחקניות ההגנה הטובות בליגה ואין בכך ספק. הרי מי בכלל שמע את השם בתחילת העונה? השחקנית בת ה-18 מכאוכב, לצד כוכבות כסלע וחאג', הצליחה למשוך תשומת לב ולהקשות על הקבוצות מולה עד כדי שאי אפשר להישאר אליה וליכולותיה אדישים, לסלאח חלק מרכזי בהצלחה שהובילה את כאוכב למקום השישי. קרן בויס. בויס עשתה קאמבק נפלא לליגה הישראלית, אחרי תקופה במכללות חזרה לגלבוע ובשקט, רחוק מהעין שבמרכז הארץ חזרה לכושר וחזרה ליכולת משחק גבוהה תוך שעשתה את זה דרך הגנה חזקה, ניצול יכולותה הפיזיים המרשימים והאתלטיות. אחת משחקניות החיזוק המשמעותיות בליגה.

 דניאל חג'ג' (5),  היא סלאח (2) וקרן בויס (2), עוד קיבלו קולות: שי אלון, לי קפיטולניק, אבני סימיונוביץ', הילה הניג, ראם נונו, סבינה מרדנוב ונור כיוף.

תגלית/פריצת העונה 
אבני סימיונוביץ', מכבי חיפה 
5 קולות 
 
נדמה שאין הגדרה מדויקת יותר ל"תגלית" או "פריצת" העונה מהזכייה של אבני סימיונוביץ' בתואר. עד לפני שנה כמעט סומנה סימיונוביץ ככישרון שכבר לא יתממש. שחקנית שבהתחלה רדפו אחריה בכל קבוצה בארץ ולאט-לאט ויתרו, אבל היא נשארה להילחם, ילדה בגיל העשרה עם החלום להיות שחקנית כדורסל מובילה עושה את הדרך מדי יום מכרמיאל לחיפה כדי לשחק את המשחק שאוהבת, כדי להשתפר וכדי להוביל את חיפה למקומות שהיא עוד לא היתה בהם. סימיונוביץ', רק בת 18, מצאה מקום מרכזי בקבוצה עמוסת "הכוכבות". תפסה מקום בחמישייה כגבוהה המשמעותית בסגל, הפציצה משחקים של 31 נקודות, 23 נקודות ופעמיים 17 נקודות בדרך לממוצע דו ספרתי מרשים 10.4 נק' בממוצע בקבוצה שיש בה לא מעט סקורריות.

סימיונוביץ', התקדמה, השתפרה ובעיקר התחזקה והחזיקה את העונה עם שני משחקים בשבוע. אחרי שעשתה עונה נפלאה בליגת נערות א' ונבחרה לחמישיית העונה, עשתה דברים דומים ומרשימים לפעמים אף יותר בליגת הנשים. היא בלטה והתעלתה נגד אס"א ירושלים בסדרת חצי הגמר, עד שליריבות לא היו תשובות במשחק הפנים, היא השתמשה ביכולות הגופניות שלה לסיים מתפרצות, להוריד ריבאונדים ולשמור על כל מי שמולה עד שתתייאש .

בשנה שעברה נבחרה גילי אייזנר. לאחר הבחירה הובילה את נבחרת הנערות לדרג א' ובהמשך זומנה לנבחרת ישראל הבוגרת. סימיונוביץ' שנים ארוכות לא היתה ברשימת השחקניות לנבחרות ישראל הצעירות – למה? זו שאלה לכל מי שהחליט לוותר על הכישרון הכי גדול כאן, שיכולה עוד למצוא את עצמה פותחת את משחקי נבחרת הנערות בקיץ ישירות בחמישייה נגד ספרד וצרפת התחושה שלנו? שגם הן יתקשו לעצור אותה

למקום השני הגיעה – רומי לוי , השחקנית בת ה-18 עשתה קאמבק בקיץ האחרון בנבחרת הנערות. היכולות שהפגינה גרמו ללא מעט אנשים לחשוב באיזו קבוצה בליגת העל תשחק בעונה שאחרי אך רומי לוי בחרה לשחק בלאומית במדי האקדמיה ועזרה להן להתאושש מעונות קשות עם החזרה לצמרת. לוי הובילה את האקדמיה, זרחה מחדש והיתה קרובה לתואר התגלית, אז "תאלץ להסתפק" בתואר חמישיית העונה.

אבני סימיונוביץ' (5), רומי לוי (4) יתר השחקניות שקיבלו קולות: רוני קלינגר, פיירוז חאג', ניצן עמר, נטע רפאל, שני זר אביב (1 קולות כ"א)

חמישיית העונה 

דניאל חג'ג' (מכבי חיפה)

הכל כבר נכתב. שחקנית העונה ושחקנית ההגנה באופן טבעי מוליכה גם את סקר חמישיית העונה. את כל השאר כבר קראתם 

בר סלע (הפועל כאוכב)

כמה עוד נמשיך ונכתוב שבר סלע (AKA גילינסקי) לא שייכת לליגה הלאומית, שהשחקנית הזו היתה ועדיין צריכה לשחק ברמות הגבוהות של ליגת העל ואף בנבחרת. היא כבר היתה שם אבל בענף הכדורסל הישראלי פשוט לא יודעים לשמור כישרון היכן שצריך להיות וסלע עברה ללאומית והצטרפה כבר שנה שניה לכאוכב כדי לעזור לשחקניות הצעירות והמוכשרות שבה להתמודד ברמות הגבוהות של הלאומית. בזכות סלע כאוכב כבר לא עוד קבוצת תחתית, הגארדיות זוכות לשחק עם שחקנית פנים משמעותית, כזו שמשלימה להן את המשחק ונותנת עצות ומכוונת עם כל הניסיון שמביאה איתה. בדרך סלע גם סיימה את העונה כקלעית המובילה בליגה. 18.8 נק' למשחק קלעה בממוצע, כולל התקופה בה עלתה לשחק פצועה.13 פעמים (מחצית ממשחקי הליגה) קלעה מעל 20 נקודות  , בדרך הפכה את כאוכב לקבוצת צמרת שנאבקה על הפיינל פור והובילה אותן לחצי גמר גביע האיגוד.  סלע היתה השחקנית הדומיננטית בליגה וזכתה ל-10 מקולות המאמנים שמקווים בוודאי, כמו כולנו, שעוד נראה אותה , שובו, יום אחד ברמות הגבוהות ביותר

קרן נחמה (הפועל גליל עליון)

וואו, איזו עונה היתה לקרן נחמה. בשלב הזה שנכתב הטקסט, אפשר להשאיר רגע אחד בצד את העובדה שסיימה את העונה עם 17.8  נק' בממוצע (מקום שלישי בליגה), את המשחקים בהם קלעה פעמיים מעל 30 נקודות ועוד 8 פעמים מעל 20 נקודות. אפשר גם להשאיר בצד את אחוזי הקליעה שהיו גבוהים באופן משמעותי אודות לשיפור במשחק אבל גם לשיפור בקבלת ההחלטות של נחמה שלא כפתה את עצמך על המשחק. למה להשאיר את כל אלה בצד? כי את סידרת חצי הגמר על האליפות ניצחה נחמה דרך ההגנה. גליל עליון לא הבריקה, אבל פעמיים עצרה את הגלבוע על פחות מ-50 נקודות. נחמה הופקדה על הקלעית המובילה של הגלבוע, טלי בן ישי, ושיתקה אותה ,כך שבכל שלושת המשחקים יחד קלעה בן ישי 9 נקודות בלבד. נחמה הראתה בגרות ואחריות, נתנה כל מה שיש בה בהתקפה – כשהיה צריך, ובהגנה – כשהיה צריך עוד יותר. גליל עליון חזרה שנה שניה ברציפת לגמר והשנה זה הרבה ובעיקר בזכותה. 

רומי לוי (אקדמית וינגייט)

כשרומי לוי חזרה לשחק כדורסל ישראלי בנבחרת הנערות - זה היה מפתיע. כשהשלשות התחילו להיכנס באליפות התחושה לקאמבק גברה. כשרומי לוי חזרה לשחק בליגה הלאומית והצטרפה לאקדמיה – זה היה מפתיע. כשקלעה 23 נקודות בניצחון על ירושלים, כבר היה ברור שלוי חזרה ומתכוונת להישאר. עוד שבוע, עוד שבועיים חלפו ולאט לאט רומי לוי השתלטה על הקבוצה של האקדמיה, הפכה לשחקנית מטרה, כזו שמשחקים עליה ועבורה והיא החזירה בגדול עם ממוצע מדהים של 19.2 נק' למשחק בסיבוב השל הליגה ובסך הכל 17.7 נק' בממוצע העונה (מקום רביעי בליגה). היא סיפקה בחמישה משחקים ברצף מעל 20 נקודות, הובילה את ויגנייט למקום הגבוה ביותר שהגיעו אליו בלאומית נשים, היתה שחקנית שכולם התמקדו בה ומעטים הצליחו לעצור ובסך הכל הוכיחה שיכולה וצריכה להיות בליגת העל. בקיץ הקרוב כבר תשחק במדי נבחרת העתודה ותנסה להוביל גם אותן לדרג א' של אליפות אירופה ואם תשמור על אחוזי הקליעה המרשימים מחוץ לקשת אפשר להיות אופטימיים.

ענבר לברון (הפועל גלבוע מעיינות)

בגלבוע מעיינות ניסו לבנות השנה משהו חדש וחזק יותר, כזה שיוביל את הקבוצה לצמרת הגבוהה. בין שחקניות המחלקה הצעירות לרכש המאסיבי שהביאו מבחוץ לא היה ספק שההחתמה החשובה ביותר בקבוצה היא השארתה של לברון (שהיתה מחוזרת ע"י כל קבוצות הצמרת). לברון פתחה את העונה נפלא עם 22 נקודות בניצחון על הגליל. גם נגד ירושלים קלעה 18 נקודות, ובסך הכל את העונה סיימה בממוצע של 9.3 נקודות למשחק. אבל לברון עבור הגלבוע היא הרבה יותר מעוד נקודה או שלשה. חוכמת המשחק, האינטיליגנציה והאלגנטיות שמאפיינת כל מהלך שעושה הפכה אותה לשחקנית הכי מסוכנת בקבוצה. זו שתראה את השחקנית שנמצאת בעמדה הטובה ביותר לקלוע את הסל. לברון תשמור על השחקנית שאין מי שמסוגלת לעצור אותה, יכולה להיות מול הרכזת, הגארדית או הגבוהה. כל מה שהקבוצה היתה צריכה ממנה, היא סיפקה לה. במשחק הראשון של חצי הגמר קלעה לברון 15 נקודות והצטיינה בהגנה, ביכולת המסירה והקליעה, שהפגינה. לברון כבר היתה בליגת העל ותחזור בקלות אם רק תרצה, בינתיים מתמקדת בלהביא לשם את הדור שצומח בגלבוע.

הדר רפאל (אס"א ירושלים)

כניסה ראשונה של רפאל לחמישיית העונה. השנה הטובה בקריירה של הדר רפאל שנגמה ומתחילה למצוא את מקומה. רפאל שגדלה כגארדית שיחקה בשנים הראשונות בליגה כחצי פורוורדית, בהמשך הועברה לעמדת הרכזת, עשתה חצי עונה בליגת העל ועברה לירושלים שם החלה להשתלב ולהרגיש בנוח והשנה, קיבלה לשחק בעמדת הגארדית וחזרה ליכולת הקליעה שאפיינה אותה בעבר, בימים הגדולים של נערות הרצליה. רפאל צלפה העונה מכל מקום, סיימה את העונה בממוצע נקודות 17.1 נק' בממוצע (מקום חמישי בליגה). 7 פעמים קלעה מעל 20 נקודות בעונה. בין לבין גם מסרה לא מעט אסיסטים, פירקה הגנות בשיתוף הפעולה עם שחקניות הפנים של הקבוצה (שטרית ופורת) והיתה מהגורמים המובילים שהחזירו את ירושלים לפיינל פור אחרי שנה אחת שסיימו מחוץ לה. לצד כל התצוגות המרשימות בהתקפה, אחד המשחקים שיישארו כיותר זכורים התקיים במחזור ה-18, כשרפאל נרשמה כמאמנת הקבוצה במקום המאמן הקבוע שנעדר מסיבות אישיות. רפאל אימנה וגם קלעה 26 נקודות בניצחון של קבוצתה.

חמישיית העונה:
דניאל חג'ג' (11) קרן נחמה (10), בר סלע (10), - הובילו את החמישייה בפער ניכר מהאחרות.
רומי לוי (7)  מעט אחריהן ושוויון על המקומות שסגרו את החמישייה ולכן ברשימה יש שש שחקניות הדר רפאל וענבר לברון (5 כ"א). 

עוד זכו לקולות :
עדן פורת (4), טלי בן ישי (4) ,שי אלון (3), דפנה מלר (2), בת אל לזמי, ג'ני קלכמן, רג' גליידה, שני לוי, עלית כהן, לי קפיטולניק, מיתר אסולין, ליאור הלוי, יפית כהן וחופית וקסלר – קיבלו קול 1 כל אחת.

מאמן העונה 
עומרי צירלין, מכבי חיפה 
6 קולות 
 
המנהל המקצועי והמאמן של מכבי חיפה הוביל את הקבוצה כמעט בכל עונה מאז חזרה לליגה הלאומית. צירלין הרכיב מחדש את הד.נ.א של הירוקות עשה התאמות מהדור הראשון שצמח באגודה, לדור השני והשלישי של השחקניות , ניסה למצוא את הבוגרות שיהיו השילוב המתאים לצעירות המקומיות, אחרי לא מעט ניסוי וטעייה ומקומות 6-7-8 בליגה, העונה הקבוצה הירוקה הרשימה וסיימה את העונה הסדירה במקום הראשון בליגה , עם הפסד בודד בתחילת העונה בגליל ורצף ניצחונות מרשים מאז על כל קבוצות הליגה.

אפשר לומר שזו לא גדולה להגיע להישגים עם סגל שחקניות שיש בו את דניאל חג'ג' (שחקנית העונה), שי אלון, עמית גור , ספיר תירוש ואופיר לביא. אבל לא מעט מהסיבות להצלחה ומהסיבות שהביאו לבחור בצירלין כמאמן העונה היא הדרך בה הצליח לשלב בין על השמות האלה את הצעירות של האגודה. נור כיוף ואבני סימיונוביץ' הפכו להיות שחקניות מובילות בין השחקניות המובילות האחרות, שיר רביב בלטה ואפילו רוני צביאלי הצעירה חוותה דקות ראשונות בליגה.

היכולת לשלב בין שחקניות הבית לרכש, להפוך את כולן למשמעותיות כולל 7 שחקניות בסגל שקולעות בממוצע 7.5 נקודות ומעלה, היא הגדולה של האגודה שלא התפרקה בשום שלב של העונה וידעה לצאת ממשברים. אחרי ההעפלה לגמר עוד נותר רק להביא תואר ראשון למכבי חיפה וצירלין רחוק שני ניצחונות משם.

למקום השני הגיעה נטע קרומר (אקדמית וינגייט) – אחרי מספר שנים של מאבקי אמצע טבלה השנה וינגייט הצליחה לייצר ולהביא קצב אחר וסגנון אחר של משחק. בוגר יותר. האקדמיה נטשה את הנסיונות לשפר ולשדרג את המשחק של שחקניות הסגל, השיטה הפכה למקצוענית יותר, לשחק עבור המובילות וניצחון בכל מחיר והתוצאה הפלא ופלא חיובית. גם מקום רביעי וגם שחקניות שהשתפרו. נטע קרומר הצליחה להוציא את המקסימום מהסגל שעמד לרשותה והשלם שהיה גדול מסך רוב החלקים (להוציא את לוי ועמר) ניצח את כל קבוצות הליגה  (למעט חיפה) וסיים במקום הרביעי.

במקום השלישי: יונתן אורן (הפועל גלבוע מעיינות). 
עוד קיבלו קולות: אמיל אליונסקי, שמחה לב צור, גלית מוסאי