שוות מדליה! הקדטיות במקום השלישי!

נבחרת הקדטיות ישראל 59 - נבחרת הקדטיות שבדיה 47

בפעם השניה בטורניר נבחרת ישראל הגיעה נגד נבחרת שבדיה החזקה והפכה אותה לחסרת אונים. בשלב הבתים זה הסתיים בראשות הבית, הפעם במשחק האחרון של הטורניר הניצחון היה שווה מקום שלישי, מדלית ארד היסטורית, ואולי - מי יודע - גם מקום בדרג א'. נבחרת צנועה, ברובה אלמונית, כזו שלא נתנו לה הרבה סיכוי להגיע לרבע הגמר, עושה את ההישג הגדול ביותר שעשתה אי פעם נבחרת בגילה. המחמאות לכל אחת מהשחקניות שנתנו טורניר אדיר, וכן גם למאמנת הנבחרת שירה העליון שלקחה עליה את המשימה להוביל את הנבחרת הצעירה.

זו היתה נבחרת שידברו עליה עוד שנים, שחקניות שהגיעו מנס ציונה וראש העין, כפר סבא ורמת השרון, לב השרון ו-וינגייט, שחקניות שבאו לשחק כדורסל, נבחרת שלא חיפשה כותרת, צוות שלא חיפש לצאת "גדול יותר מהשחקניות", כולם באו לעבוד, כולן הראו שהן דור מיוחד, חדש, צנוע, עובד קשה ובעיקר איכותי. אז פלא שזה נגמר עם ההישג הגדול ביותר אי פעם?

מחצית ראשונה התחילה בשני סלים מהירים של שבדיה ויתרון 0:5 בשתי דקות. ב-18 הדקות הבאות של המחצית שבדיה קלעה רק 3 סלי שדה!!!  - הגנת ברזל, מול יתרון פיזי ברור, לא השאיר לשבדיות סיכוי. מחצית בה הנבחרת שלנו סיימה עם יתרון בריבאונד, 14-7 באיבודים ואפילו 4 חסימות על הענקיות השבדיות (מאיה שרביט 2 גגות) וכשהנבחרת שלנו רצה 0-19 בתשע דקות היה ברור שהיא שווה מדליה.

במחצית השניה שבדיה הצליחה קצת לעצור אותנו, אבל לא להתקרב מעבר למינוס 9, וכשהנבחרת הישראלית גרמה לשבדיות לאבד עוד 10 כדורים ברבע השלישי, לעצור אותן ללא נקודות במשך 5 דקות וללא סלי שדה במשך 8 דקות, גם לחזור ל-20 הפרש היה עניין של זמן וכששלשה שלישית של טייכמן קבעה 22 הפרש, שש דקות לסיום, ואז הראו מה-היא גדולה שנתנו לשבדיה לחזור ולסיים את האליפות בכבוד. מכאן, לא רק שהיה ברור שהקדטיות שוות מדליה - אלא שהן יקבלו אותה בסוף הערב!

מאיה שרביט חוסמת. נבחרת הקדטיות עצרה של שבדיה על 12 סלי שדה (5 מהם בגארבג') (צילום: FIBA)

סיקור המשחק:

שתי הקבוצות פתחו את המשחק בצורה לא מדויקת, אלא ששבדיה היתה קצת יותר חדה בשתי הדקות הראשונות, חדירה לסל של השחקנית הגבוהה ואז שלשה העלו את היריבות ליתרון 0:5, כשההגנה שלנו היתה רכה מדי. מול נקודות של מאיה זילברשלג שהלכה בכוח לטבעת, תרגיל שבדי לשלשה נוספת שמר את היתרון אצל היריבות 4:8, ארבע דקות בתוך המשחק. זילברשלג מהקו דייקה פעמיים והיתה היחידה על הלוח עבור הנבחרת, אך זה הספיק להתקרב לפיגור 2 בלבד, אבל אז נתקעה שתי דקות ללא נקודות כשלמזלנו גם השבדיות החטיאו, כולל מהעונשין. רוני נוה דייקה מהקו, מאיה שרביט בריבאונד התקפה קבעה שוויון 9, שתי דקות וחצי לסוף הרבע ומכאן, רק קבוצה אחת היתה על המגרש כשבסך הכל רצה הנבחרת במשך תשע דקות 0-19(!!!) בדרך ליתרון מדהים 9:25 באמצע הרבע השני.

הריצה התחילה אחרי אסיסט גדול של זילברשלג לטייכמן שקיבלה שלשה חופשית מהפינה. דקה עברה וגל רביב בחדירה והוצאה מצאה את טייכמן על אותה בלטה לשלשה שניה ברציפות וכך הסתיים לו רבע שהתחיל בפיגור 5, ונגמר ביתרון 7 – 9:16 לנבחרת הקדטיות שנראתה שוב כמו אותה "אימפריה" בטורניר כולו.

הרבע השני המשיך כמו שהראשון הסתיים. חצי דקה מתחילתו, מעיין כהן חדרה על הגנת שבדיה וייצרה נקודות, ההגנה הישראלית תיסכלה את הצהובות שלא הסתדרו, לא מצאו את הטבעת, איבדו 14 כדורים וקלעו ב-12% מהצבע(!!).

שתי דקות חלפו ללא נקודות עד שזילברשלג רצה את כל המגרש והניחה את הכדור בטבעת (9:20), שלוש דקות בתוך הרבע. גם פסק זמן ב-11 הפרש לא עזר לשבדיות שנתקעו מול ההגנה הישראלית, איבדו את הכדורים והראש, גל רביב הריצה התקפה אחרי התקפה, פעם את שרביט ללייאפ, פעם התקפת מעבר שמצאה את רוני נוה לשלשה ומעיין כהן לשלשה נוספת ועם נקודות משלה (של רביב) אחרי חדירה וסל וירטואוזי ההפרש צמח ל-19 נקודות, 12:31, שלוש דקות להפסקה. שבדיה הזעיקה עוד פסק זמן, גם הוא לא עזר ובהתקפה שאחרי מאיה זילברשלג קלעה את הנקודה ה-13 שלה וקבעה יתרון 21 נקודות, שלשה חמישית של הנבחרת.

דווקא אז פתאום שבדיה התעוררה, שיפרה את ההגנה והתחילה לקזז מההפרש עם 8 נקודות רצופות (21:34) עד שאיילה אורן במבצע אישי הצליחה לייצר לעצמה מצב זריקה מחצי מרחק ולעצור את הריצה השבדית, 45 שניות להפסקה והמחצית הסתיימה בתוצאה 23:36 לנבחרת שלנו שהראתה עליונות אדירה ברבע השני, למרות ששבדיה קצת קיזזה מההפרש בשתי הדקות האחרונות של הרבע. 7 שחקניות עלו על הלוח ברבע הזה, את כולן הובילה זילברשלג עם 13 אישיות (לי טייכמן 6, מעיין כהן 5).

למחצית השניה עלתה שבדיה מדויקת יותר, היא הבינה שהיתרון שלה בצבע, תקפה פנימה וקלעה 4 נקודות בשתי דקות ובהגנה העלתה אגרסיביות והכריחה את הנבחרת שלנו לזריקות מרחוק, אבל בדומה לרבע הראשון, אחרי שתי דקות "שבדיות", השחקניות שלנו חזרו לעצמן, ועצרו את שבדיה ללא נקודות במשך 5 דקות, בזמן שזילברשלג וגל רביב החזירו אותנו לאותו יתרון 13 נקודות, ורוני נוה מהקו הגדילה את ההפרש מחדש ל-16 (27:43). כשעד סוף הרבע שבדיה קלעה רק מהקו, ואיילה אורן וגל רביב דאגו שזה יעלה ליריבה ובסך הכל 32:49 לקראת הרבע האחרון.
ברבע השלישי שבדיה איבדה עוד 10 כדורים מול הגנה לא מתפשרת והנבחרת שלנו כבר ראתה את המקום השלישי בהישג יד.

שתי דקות ברבע האחרון המשחק הוכרע, כשאיילה אורן ואופיר ויינטרוב החזירו את הנבחרת ליתרון השיא שלה, ועם שלשה שלישית של טייכמן הנבחרת הגיעה לשיא חדש של 22 הפרש (34:56), חמש דקות לסיום. עד הסיום רביב וטייכמן עוד הוסיפו נקודות, אבל הנבחרת הורידה הילוך, נתנה לשבדיה לסיים את הטורניר בכבוד ולא התרגשה גם כשהניצחון הסתכם "רק" ב-12 הפרש, כי היה ברור לכל מי שהיה במגרש או צפה במשחק, ישראל ברמה אחרת לגמרי משבדיה, ברמה של דרג א'.

שאפו ענק! התרגשות גדולה! עשיתן לנו את הקיץ. נבחרת הקדטיות במקום השלישי באליפות.

מאיה זילברשלג, כמעט דאבל-דאבל, 15 נק', 9 ריב' (צילום: FIBA)

קלעו לנבחרת ישראל:
מאיה זילברשלג – 15 נק', 9 ריב', 2 אס', 4 חט', 1 חס'
לי טייכמן – 10 נק', 3 ריב', 1 חט', 1 חס'
גל רביב – 10 נק', 6 ריב', 2 אס', 4 חט'
איילה אורן – 7 נק', 6 ריב', 1 אס', 2 חט'
רוני נוה – 6 נק', 5 ריב', 2 אס', 1 חט'
מעיין כהן – 5 נק', 4 ריב', 2 אס'
מאיה שרביט – 4 נק', 6 ריב', 2 חט', 2 חס'
אופיר ויינטרוב – 2 נק', 1 ריב'

עוד שיחקו: תהילה כהן (1 ריב', 1 חט'), גלי רוטשילד (1 ריב'), נעמי כהן מינץ.