ניצחון לנערות: כי מגיע לנו דרג א'

תמר זינגר במשחק נדיר. 15 אסיסטים, 8 כדורים חוזרים, היתה שם עבור כל החברות שלה גם יחד (צילום: FIBA.COM)

נבחרת הנערות ישראל 78 - נבחרת הנערות שבדיה 71

ההיסטוריה כאילו כותבת את עצמה. מאז תחילת הטורניר, מהפריוויו, השווינו בין הנבחרת הנוכחית לזו מ-2016. מהנבחרת שהביאה לנו את עדן רוטברג, דור סער, הדר חדד, יערה יצחקי, נגה פלג פלץ, שיר תירוש ואחרות לנבחרת הנוכחית על 12 שחקניותיה.
וכך היתה הכותרת אז: "ניצחון לנערות: כי מגיע לנו דרג א'.  אחרי שני הפסדים במשחקים צמודים, הניצחון הזה הגיע לשחקניות שלנו, לצוות, לנבחרת. בדרך הכי קשה שאפשר נשלחה עדן רוטברג לקו כדי לעשות צדק ועם 3 קליעות עונשין כשהשעון כבר נגמר, קבעה ניצחון ראשון באליפות לנבחרת ישראל. מחר בשעה 14:00 משחקים על עוד שנה בדרג אתמול צ'כיה. עדן רוטברג ודור סער הצטיינו, גם פלג פלץ, חדד וכל היתר."

הפעם אמנם לא נדרשנו לעונשין כדי להפוך פיגור לניצחון בשניית הסיום, אבל 4 נקודות מהקו של עמית טרנר הפכו משחק צמוד לניצחון. נמשיך, כך נפתחה הכתבה אז: "כי מגיע לנו. כי כבר 3 משחקים אנחנו כמעט ולא, כי השחקניות שלנו השאירו היום הכל על המגרש, התעלו כמעט בכל רגע, נלחמו כקבוצה, סיימו עם 17 אסיסטים(!) ושלטו על המגרש. כדי לעשות את זה מתוק יותר מהכל..."

הפעם תמר זינגר לבדה מסרה 15 אסיסטים(!!), הנבחרת כולה 24 אסיסטים. שלטנו במשחק עם יתרון שהחזיר 38 דקות ו-55 שניות. רק דקה אחת כולל הג'אמפ בול ועד הסיום היתה בשוויון ושבדיה לא הוליכה אפילו לא לרגע אחד.
אז נכון שאפשר לבכות על ההפסדים לפינלנד או לבלגיה שהיו מביאים אותנו גבוה יותר בדירוג, אבל כשיש 3 יורדות צריך לעשות את הדבר המתבקש לפני הכל וזה לנצח את ה-3 מתחתינו ולסיים מעליהן. את בוסניה ניצחנו בערב הראשון, את שבדיה הערב ומחר.... מחר המארחת מיוון, לגמור את הסיפור ולסיים במקום ה-13, פשוט. כי מגיע להן (ולנו) דרג א'.

מחר יוון (14:3). הקבוצה המארחת אבל גם הנבחרת שניצחנו אותה לפני 10 ימים פעמיים, כולל ניצחון גדול 48:81. הנבחרת שסיימה במקום הראשון את בית א', היא גם הנבחרת שנכנעה לפולין הרביעית מבית ב'. הנבחרת הכי לא צפויה אבל זו שאנחנו מכירים הכי-הכי טוב.  ב-2016 הפסדנו בהארכה לצ'כיות, הפעם נקווה להבדל אחד בין היום ובין אז, שהזריקה החשובה בסוף תכנס. בהצלחה!

הילה קארש, מעל השבדיות עם שלשות קלאץ' במאני טיים (צילום: FIBA)

תקציר סיקור המשחק:

נבחרת ישראל פתחה את המשחק הכי חשוב באליפות עם הרבה ביטחון. שינוי אחד בחמישייה הכניס לראשונה את מיקה ביתן והיא נשלחה לנקודות ראשונות מהירות. משם 4 נקודות רצופות מתחת לסל של הילה קארש יצרו עבור הנבחרת את היתרון המשמעותי הראשון (2:6). השבדיות נראו מבולבלות, לא מוכנות, ובאופן כללי כאילו השלימו עם ירידת הדרג, כשביתן, הלוי ונחום הגדילו את ההפרש ונעמה הלוי בשלשה מאסיסט של אלבז קבעה יתרון דו ספרתי ראשון 5:16 אחרי קצת יותר מ-6 דקות במשחק. השלשה השניה של הלוי והנקודה ה-10 שלה ברבע הראשון(!) העלתה את הנבחרת שלנו ליתרון שיא 10:23, לפני ששבדיה קיזזה ממנו מעט עד 14:23 אחרי 10 דקות.

אלא שמפה פתאום שבדיה התחילה להאמין, לא ברור מה קרה בין הרבעים אבל ב-30 הדקות שאחרי פתאום שבדיה נראתה עדיין כיריבה ששייכת לדרג ב', אך לפחות נלחמת על חייה ולפרקים זה כמעט הספיק. מיני קאמבק של שבדיה 0-6 עם פתיחת הרבע השני הסתיים חצי דקה אחרי, כששיראל נחום לקחה את ההגנה השבדית עד הטבעת ומקרוב קבעה שוב יתרון 9. המשחק המשיך להיות בשליטה ישראלית, אם כי חוסר ריכוז בשני צידי המגרש איפשר לשבדיה לקזז זמנית את ההפרש למינוס 5 (27:32), ארבע דקות להפסקה.  אז נכנסה לשחק ליהי עזורי ובעיקר חזרה תמר זינגר לחלק את האסיסטים לקלעיות הפנויות. 8 אסיסטים עוד לפני המחצית, כשפעם אולהאולה, פעם שלשה של נחום וכאמור ליהי עזורי שקבעה יתרון שיא 27:41, בריצת 0-9 ישראלית, לפני ששוב, שבדיה סיימה רבע עם נקודות שקצת קיזזו מההפרש, 31:41 מבטיח במחצית.

משהו לא טוב עבר על הנבחרת הישראלית ברבע השלישי, אולי הביטחון מההפרש הגבוה, אולי סתם ירידת מתח, אבל אחרי דקה ו-4 נקודות של עמית טרנר שהחזירו את הנבחרת ליתרון שיא 31:45, נתקע המשחק שלנו. זו לא היתה אותה נבחרת נחושה וקבוצתית שלחצה ורצה יפה את המגרש ותקפה את הטבעת השבדית. זו היתה נבחרת מהוססת שהרבתה לאבד למתפרצות שבדיות,  ובסך הכל היריבה רצה 4-16, עד לפיגור 2 בלבד ומומנטום שיא.

זה היה הרגע של הילה קארש, ששלוש דקות לסוף הרבע צלפה בהרבה ביטחון שלשה קריטית ושברה את הקאמבק השבדי, 47:52. משם נקודות של נעמה הלוי מבפנים ומבחוץ שמרו על ההפרש 51:57, אלא שמה שקרה ברבע הראשון עם 4 נקודות שבדיות בסוף הרבע, וברבע השני שהסתיים עם 4 נקודות שבדיות, התרחש גם בשלישי ומהקו היריבה פתחה את המשחק לחלוטין 55:57 לקראת הרבע המכריע.

הרבע האחרון התחיל עם נקודות שבדיות שקבעו שוויון 57. המהלך הבא היה אסיסט גדול של זינגר, אסיסט מספר 11(!!) שמצא את נעמה הלוי בודדה בפינה וזו צלפה שלשה רביעית והנבחרת שוב ביתרון. שבדיה התקרבה, אבל אחוזים נוראיים שלה מחוץ לקשת (2 מ-11) השאירו את הנבחרת ביתרון. זינגר המשיכה ללהטט ומצאה את ביתן באסיסט גדול לקרש סל. 2 דקות נתקעו הקבוצות ללא נקודות ואז הווינרית – הילה קארש פגעה פעמיים מחוץ לקשת, פעמיים מבלטות שזינגר מצאה לה  59:68, קצת יותר מחמש דקות לסיום. איזה ערב לזינגר!

שבדיה המשיכה להפציץ ולהפציץ עד שהזריקה ה-19 הפכה לשלשה שלישית, והנבחרת הישראלית ששוב נרדמה הזעיקה פסק זמן כשהתוצאה ירדה למינוס 2. שיראל נחום חזרה עם נקודות משלה, נעמה הלוי אחריה שלשה חמישית מהאסיסט ה-15 של זינגר, ושוב הנבחרת ביתרון 7, 3 דקות לסיום. הרבה מזל כש-2 זריקות נכנסו ויצאו עבור השבדיות, השעון תיקתק, זינגר קלעה נקודה קריטית מהקו, 69:74, 42 שניות לסיום. ישראל שמרה על הכדור, טרנר נשלחה לקו, 16 שניות לסיום הגדילה את ההפרש ל-7 וחרצה את גורל המשחק. אנחנו עדיין בדרג א', ומחר להשלים את המשימה.

נעמה הלוי 21 נקודות, טופ סקוררית (צילום: FIBA)

קלעו לנבחרת ישראל:
נעמה הלוי 21 נק', 3 ריב', 3 אס', 1 חט', 1 חס'
שיראל נחום 15 נק', 3 ריב', 3 אס', 4 חט', 1 חס'
הילה קארש 13 נק', 2 ריב', 4 חט'
עמית טרנר 9 נק', 3 ריב', 2 חט', 1 חס'
מיקה ביתן 8 נק', 3 ריב', 1 אס'
תמר זינגר 6 נק', 8 ריב', 15 אס', 4 חט'