עתודה: טורניר שהוא אתגר

אחרי שנת קורונה שנמנע מנבחרת ישראל לארח את אליפות אירופה לעתודה ולנסות להעפיל לדרג א', ורגע לפני שיתחילו מוקדמות אליפות אירופה לבוגרות (אותה תארח ישראל ב-2023), ייצא לדרך מחר טורניר צ'אלנג'ר שבו שחקניות ההווה והעתיד של הנבחרת הבוגרת ינסו לצבור נסיון נגד טובות נבחרות היבשת. פריוויו לקראת הטורניר


| שי ברק

(תמונות: איגוד הכדורסל)

 

הצ'אלנג'רס , הטורניר האירופי שבא להחליף את אליפות אירופה לנבחרות צעירות (U20, U18, U16) הוא בדיוק מה שהנבחרת הישראלית היתה צריכה. נכון... אנחנו יכולים להיות מבואסים מ-א-ד שבוטלה "אליפות אירופה" ושהדור המוכשר הזה שמחציתו כבר צבר נסיון בנבחרת ישראל הבוגרת ומורכב משחקניות שרובן כבר הספיקו לצבור נסיון בליגת העל ואף ביותר מעונה אחת - לא יוכל להוביל את הנבחרת לדרג א', אבל למשחקים הקרובים יש הרבה מאד יתרונות.

עוד קצת לגבי ה"אכזבה". נבחרת הנערות שהעפילו לדרג א' בשנת 2018, היו צריכות לארח את טורניר העתודה פה בישראל לפני שנה, בדרך לדרג א' גם בעתודה. אבל למגיפה היו תוכניות משלה, חודשי הקיץ היו שיא התפרצות ברחבי אירופה, הספורט נסגר ואיתו גם הטורנירים של פיב"א. 
שנה אחרי, נבחרת הנערות סיימה במקום ה-11 בדרג א', נבחרת מוכשרת לא פחות (ואולי אף יותר) היתה יכולה, לפחות, להעפיל השנה לדרג הראשון - אבל שוב, אירופה "ניצלה" בעוד בישראל היו חיסונים והקורונה דעכה, באירופה היא עדיין בשיאה, לא כל הצעירות והצעירים מחוסנים ולכן בפיב"א החליטו לא לחייב נבחרות להשתתף בטורנירים השונים ובמקום האליפות הקלאסית יצרו טורנירים קטנים, שילוב של נבחרות דרג א' ודרג ב', בחמישה לוקיישנים שונים ("בועות") בלי עליות, בלי ירידות. 

ומכאן ל"יתרונות". רוב שחקניות נבחרת העתודה כבר משחקות או ישחקו בנבחרת ישראל הבוגרת בזמן הקרוב (מאד). רבות מדברים על העומס הרב על השחקניות שמשחקות בריבוי מסגרות במהלך העונה ואז ממתין להן קיץ תחרותי ועומס משחקים נוסף. בשנתיים האחרונות, הקורונה הובילה לשינוי. הקיץ הקודם היה חופשי אחרי שנים ארוכות. קיץ אחד חופשי להתאושש מעומסים רבים (למשל דניאל קארש וגילי אייזנר ששיחקו בקיץ אחד ב-3 נבחרות) ושחקניות אחרות ששיחקו בשתי נבחרות ויותר.  אחרי זמן לעבודה אישית וקבוצתית במסגרת "סגלים אולימפיים", העונה חוזרים לפעילות תחרותית נגד קבוצות ויריבות דרג א', בלי הלחץ על הכתפיים "לעלות דרג". טורניר חשוב - אבל לא מכריע , טורניר קשה - אבל כזה שמלמד ומקדם.  
מיד אחריו יגיעו מוקדמות אליפות אירופה 2023, גם בהן אפשר להשתמש לשיפור, התקדמות ולמידה. הנבחרת, כמארחת, הבטיחה את השתתפותה באליפות. המשחקים בשנה וחצי הקרובות יהיו "הכנה".  שנתיים הכנה, בכל הגילאים, הם בדיוק המסלול שנבחרות ישראל צריכות ללכת בו - ללמוד, לחוות - ואולי גם להפתיע ולנצח את אריות היבשת כדי להצהיר, "גם אנחנו לביאות".

קשה לייצר פריוויו אמיתי לתחרות הנוכחית, לא רק ישראל, גם כל יתר הנבחרות לא שיחקו בשנתיים האחרונות, כמעט ולא קיימו מחנות אימונים או משחקי הכנה. הכל ב"בועה" תנאים סטריליים. הנבחרות ששיחקו עם הנבחרת שלנו בנערות 2019, שלחו רק 4-5 שחקניות מאותן נבחרות והשאירו כוכבות גדולות בחוץ. למשל בספרד ראקל קררה, שיחקה לפני חודש באליפות אירופה עם הנבחרת הבוגרת וגם מטאו ו-דמבלה טראורה נשארו בחוץ. אבל עדיין מדובר בנבחרת חזקה שתסתמך על פואיו-מלצור, הרמוסה מונריאל ו-סולר.  גם בהונגריה, סגנית אלופת אירופה יגיעו בלי דומבאי ובורוס, אבל עם וארגה, בודצ'יק ו-אנייאל המצויינות. בעוד בצ'כיה אלישקה המזובה שיחקה עם הנבחרת הבוגרת, בטרה מליקובה, הבולטת בשורות הנבחרת לפני שנתיים עדיין כאן ולציד הרכזת הסקוררית קטרינה זייטמרובה. בסך הכל, כמו הנבחרת הישראלית (שתחסר את עדן ציפל, ליאור גרזון וגאיה סלס) גם הנבחרות האחרות באירופה לוקחות את הטורניר ברצינות אבל עם מחשבה על העתיד. ויהיה מעניין לראות את הכישרונות החדשים שיתגלו בה השבוע.



השיטה

לאור אילוצי הקורונה, הצורך בבועה והקושי לכנס מספר רב של נבחרות בעיר אחת משיקולי סכנת הידבקות, הובילו לתחרות מעניינת של 5 בתים, בכל בית 5-6 קבוצות, אבל לשם שינוי אין הצלבות. הבתים נבנו כך שמשלבים קבוצות דרג א' וקבוצות דרג ב', כל בית יימשך כחמישה ימים והמדורגת ראשונה בסיום השבוע תוכתר כ"אלופה המקומית". אם בבית הישראלי יש יריבות כמו ספרד מחד ואירלנד מאידך, בבית א' ישחקו למשל איטליה ובלגיה עם בולגריה. צרפת ורוסיה יפגשו את פולין ובלארוס (בית ג') וכן הלאה.

קשה להעריך את סיכויי הנבחרת להפתיע ולהיות מדורגות גבוה בטבלה, כאמור זו גם לא המטרה. נבחרת הונגריה שלפני שנתיים זכתה במדליית כסף באליפות אירופה לנערות היא המארחת והפייבוריטית. ספרד שסיימה לפני שנתיים במקום החמישי וצ'כיה שדורגה במקום השמיני, הן עדיפות עלינו כשאנחנו סיימנו באותה אליפות במקום ה-11. אז הפסדנו לצ'כיה 70:57 ולספרד 77:58, ואמנם יש לא מעט שינויים בסגלים של הנבחרות המובילות, אבל גם בין השחקניות שנשלחו יש שחקניות עדיפות עלינו בסייז ובניסיון.

המטרה של הנבחרת הישראלית, שכאמור מגיעה עם סגל שהתמודד עם נבחרת הנערות בדרג א' של האליפות ואף סיים במקום ה-11, היא כמובן לנצח את היריבה מאירלנד וסרביה (הסרביות סיימו במקום האחרון בטורניר הנערות לפני שנתיים) וכמו שאומרת כל נבחרת ישראלית, המשחק הראשון הוא המפתח עם הסיכוי הגדול ביותר להפתעה. את הצ'כיות אפשר להפתיע (הסקוררית שלהן נמוכה מ-170, סייז שאנחנו מכירים), ובכך להתברג בין השלישייה הראשונה.

אבל כפי שנכתב יותר מפעם אחת, הדבר האחרון שמעניין בטורניר שכזה הוא המיקום הסופי.


לוח המשחקים לשלב הראשון (השעות לפי שעון ישראל):

12.7 – צ'כיה (16:00)
13.7 – אירלנד (18:15)
14.7 - הונגריה (20:30)
15.7 – יום חופשי
16.7 – ספרד (16:00)
17.7 - סרביה (16:00)

 


(טל נתן מאמן נבחרת העתודה. ינסה להפתיע את בכירות נבחרות היבשת)

 

סגל נבחרת ישראל

סגל הנבחרת כולל 4 שחקניות שכבר משחקות בנבחרת הבוגרת, ו-3 שחקניות שקיבלו זימון בכורה לנבחרות ישראל.

 

(2) שירה חג'ג' - פורוורדית - 1.80

שנה ראשונה בעתודה. שחקנית הפועל פתח תקווה בליגת העל. באליפות אירופה האחרונה (נערות דרג א'), סיימה עם 3 נק' ו-2.6 כ"ח. שחקנית חכמה שכבר סומנה להיות מהדור שיוביל בנבחרת ישראל הבוגרת בעתיד (היתה חלק מהסגל המורחב בקמפיין המוקדמות האחרון)

 

(4) נעה גבעון - גארדית - 1.77

שנה ראשונה בעתודה (תקח חלק גם בשנה הבאה). שחקנית הפועל פתח תקווה בעונה הבאה (מכבי רעננה בליגת העל בעונה החולפת). עם נבחרת הקדטיות, נבחרתה האחרונה לפני 3 שנים, סיימה כסגנית מלכת הסלים עם 8.8 נק' בממוצע. העונה שיחקה ברעננה 15 דק' וקלעה בממוצע 4.7 נק'. סקוררית נהדרת ומגוונת.

 

(6) אמי רינת - פורוורדית - 1.82

שנה ראשונה בעתודה (גיל נערות, כלומר יש לה עוד שנתיים). שיחקה לפני שנתיים בנבחרת הקדטיות ונבחרה לחמישיית הטורניר, כשסיימה את האליפות עם 20.3 נק' בממוצע (שניה בטורניר כולו) ומדד 16.1. העונה שיחקה באליצור חולון בליגת העל (6.1 נק', ב-20 דקות) ובכרטיס כפול בליגה הלאומית כשזכתה באליפות עם אליצור תל אביב. בעונה הבאה רינת תשחק בליגת המכללות בארה"ב
לרינת כבר 2 הופעות במדי נבחרת ישראל הבוגרת, והיא מסומנת להיות אחת השחקניות המובילות של הכדורסל הישראלי בשנים הקרובות.

 

(7) גילי אייזנר - גארדית - 1.77

שנה שניהבנבחרת העתודה. שחקנית אליצור רמלה בעונה הבאה (בשנתיים האחרונות שחקנית הפועל ראשל"צ). אייזנר לקחה חלק בנבחרת הנערות ובנבחרת העתודה באותו הקיץ לפני שנתיים בנבחרת העתודה סיימה עם 5.8 נק', 6.2 כ"ח, 3.3 אס' ובנבחרת הנערות 9 כ"ח ו-4 אס'. 

אייזנר היא גם שחקנית נבחרת ישראל הבוגרת שבקמפיין מוקדמות האחרון לקחה חלק בכל המשחקים (סה"כ 4), שיחקה בממוצע 21 נק' וסיימה עם 3.3 נק'

 

(8) דניאל קארש - רכזת - 1.76

שנה שניה בעתודה. שחקנית א.ס רמת השרון בשנה הקודמת ובזו שתבוא, קארש לקחה חלק בנבחרת הנערות ובנבחרת העתודה באותו קיץ לפני שנתיים. בעתודה סיימה עם 7.3 נק' ו-1.8 אס', בנבחרת הנערות סיימה עם 7.3 נק' ו-2.9 אס'. 

קארש גם שחקנית נבחרת ישראל הבוגרת שבקמפיין המוקדמות האחרון לקחה חלק בכל המשחקים (סה"כ 4), שיחקה בממוצע 23 דק' וסיימה עם 4.5 נק' ו-2 אס'.

 

(9) תמר בר גל – פורוורדית - 1.81

שחקנית מכבי עירוני רמת גן בעונה הקודמת ובזו שתבוא. אשתקד גם שיחקה במדי בני יהודה מהלאומית בכרטיס כפול. בר גל נעדרה מנבחרת הנערות לפני שנתיים בעקבות פציעה. לפני כן שיחקה בנבחרת הקדטיות וסיימה עם 4.8 נק' ו-5.8 כ"ח (מקום שלישי בנבחרת במדיד היעילות) כל זה עד שנפצעה. בליגת העל בעונה הבכורה שלה שיחקה 11.5 דק' בממוצע ובמשחק האליפות קלעה 8 נקודות נגד אשדוד.

 

(12) ירדן גרזון - גארדית/ פורוורדית - 1.84

שנה ראשונה בעתודה. שחקנית בגיל נבחרת הנערות. בשנת 2018 בנבחרת הקדטיות בלטה גרזון עם 17.8 נק' בממוצע, 6.6 כ"ח ו-1.8 אס' (דורגה ראשונה במדד היעילות עם 16.1). לירדן גרזון הופעה אחת בנבחרת ישראל הבוגרת, כששותפה 13 דק' וסיימה עם 4 נק' ו-3 כ"ח. 

גרזון שיחקה בעונה שעברה במכבי רעננה בליגת העל סיימה כקלעית הישראלית המובילה בליגה עם 13.5 נק', כולל משחק שיא של 30 נקודות נגד חולון ועוד 3 משחקים עם מעל 20 נקודות. בעונה הבאה תשחק במכבי רמת גן.

 

(14) מאי רווח - רכזת/גארדית - 1.68

שנה ראשונה בנבחרת העתודה. לראשונה לוקחת חלק בנבחרות ישראל. שחקנית הפועל ראשל"צ בליגת העל. בעונה שהסתיימה שיחקה 22 דק' בממוצע, סיימה עם 5.8 נק', 3 אס' ומדד 5, היא בין 15 הישראליות המובילות בליגה במדדים אלה (בעשירייה הראשונה באסיסטים). 

 

(15) תמר קופילביץ - סנטרית - 1.86

שנה ראשונה בנבחרת העתודה. שחקנית מכבי בנות אשדוד בליגת העל. קופיבליץ שלא היתה חלק מנבחרת הנערות והקדטיות שולבה העונה ב-17 משחקים במדי מכבי אשדוד, סגנית האלופה, ותקבל השנה הזדמנות בקו הפנים של נבחרת ישראל.

 

(18) נור כיוף - גארדית - 1.69

שנה ראשונה בנבחרת העתודה. שחקנית מכבי חיפה בליגת העל בעונה שהסתיימה ובזו שתבוא. כיוף שותפה בשנה האחרונה בממוצע 15 דק' בליגת העל וסיימה עם 3.2 נק' בממוצע ו-1.1 אס'. במשחק השיא קלעה 9 נקודות. לכיוף זה זימון ראשון לנבחרות ישראל אחרי שמספר שנים הגיעה עד לשלבים האחרונים והיתה השחקנית ה-13.

 

(21) ניצן עמאר - גארדית - 1.72

שחקנית נבחרת הנערות בדרג א' לפני שנתיים. שחקנית הפועל פתח תקווה בעונה החולפת. בנבחרת הנערות קלעה 1.8 נק' ומסרה 1 אס' ב-6 משחקים בהם לקחה חלק. בהפועל פתח תקווה בעונה האחרונה שיחקה בממוצע 17 דק' וסיימה עם 3.9 נק' ו-1.6 אס'.

 

(25) שני ברמן - רכזת - 1.67

עונה ראשונה בנבחרת העתודה. שחקנית מכבי רמת גן בעונה הבאה. שני ברמן נבחרה לחמישיית העונה בליגה לאומית העונה אחרי שהובילה את אס"א ירושלים עד חצי הגמר על האליפות. ברמן היתה חלק מנבחרת הקדטיות ב-2018, היא שיחקה כ-21 דק' באותה נבחרת וסיימה עם 4.3 נק' ו-1.4 אס'. בשנתיים האחרונות עשתה קפיצת מדרגה משמעותית לשחקנית מובילה, ואחרי שהחמיצה את נבחרת הנערות בגלל הקורונה חוזרת לנבחרת הנוכחית.

 

טל נתן הוא מאמן הנבחרת, ועומרי צירלין הוא עוז המאמן.
צוות האימון את הנבחרת הקיץ יסתייע באלחנן ביטן מאמן יכולות גופניות, בפיזיותרפיסטית יונת עסיס. מנהלת הנבחרת לילך וייס,  ראש המשלחת אורה גלזר.