נס ציונה וגלבוע מעיינות ראש בראש

במשפט אחד: שתי קבוצות שרוצות ליגת על ונבנו למטרה זו, עברו שנה של "טלטלות" שהובילו אותן לסדרת חצי גמר מרתקת ממקומות 2-3. עד כה מדובר בהישג נפלא ועונה מוצלחת, אך שתיהן רוצות יותר. במפגשים בינהן העונה נס ציונה ניצחה פעמיים - ב-19 הפרש בחוץ וב-4 הפרש בבית. בסדרה בה משחקים על הפרשים, גלבוע תצטרך להיראות הרבה יותר טוב הערב בבית כדי להשאיר לעצמה סיכוי לגומלין.

הדרך של נס ציונה לפיינל פור: על פניו נס ציונה בעונה מטאורית, רק שנה אחת אחרי ה-העפלה לליגה הלאומית בקיץ האחרון והן כבר מרחק 4 משחקים מליגת העל.  הסיבה שהנכתב פחות מרגש, שרק בעונה שעברה לב ירושלים עשתה מסלול דומה. יש הרבה מהמשותף לשני המועדונים, החל מכך שמגיעים מ"עיר של כדורסל" אבל בעיקר המחלקה הצעירה והעובדה שמדובר ב"אגודה". כלל לא בטוח שבנס ציונה היו משקיעים את המשאבים להעפיל לליגה הראשונה אלמלא גדל בעיר דור שחקניות נהדר (שבמקביל משחקות גם על אליפות נערות א'). עבורן ועבור ההמשכיות, בנס ציונה יצאו העונה לדרך עם 3 שחקניות בוגרות מנוסות: גאיה סלס, אחת השחקנית הטובות בליגה הגיעה על תקן המנהיגה שתחבר את הקבוצה, תמר אנגל, קלעית מצוינת שהחזירה את רמה"ש לפני שנתים למאבקי הצמרת ובעונה האחרונה זכתה באליפות עם ירושלים, ויחד איתן מיקה יקיר, שאחרי שנתיים בליגת העל חזרה ללאומית והיא אחת השחקניות הטובות העונה בליגה.

נס ציונה התחילו את העונה עם ניצחון דרמטי וצמוד על יבנה במה שהעלה סימני שאלה באשר ליכולת שלהן להתמודד בצמרת, אבל המשחקים הדרמטיים הפכו לסימן ההכר של המועדון שהצליח לא פעם לנצח "עם הבאזר", לא נשבר גם בפיגור ברבע האחרון והגיעה למרות עונה קשה ועמוסה למקום השני בליגה.

שחקנית המפתח: מיקה יקיר. לצד העונה המוצלחת של סלס ואנגל, כזה קאמבק של יקיר לא צפו בליגה. עם מקום 3 באסיסטים (5.7 למשחק), מקום חמישי בחטיפות (2.8) ובעשירייה הראשונה במדד (16.3) – יקיר משפיעה על המשחק מכל כיוון אפשרי בהתקפה ובהגנה. במנהיגות ובשקט על המגרש הפכה לאחת המשמעותיות וסגרה את העונה הסדירה עם סל ניצחון דרמטי מחצי מגרש, וגם הייתה 5 פעמים בחמישיית המחזור.

עתיד הענף: בנס ציונה משחקות 2 מהשחקניות המוכשרות לגילן, איילה אורן הרכזת המצוינת ומעיין כהן הקלעית. השתיים עלו עם נבחרת הקדטיות לדרג א' לפני שנתיים, המשיכו לנבחרת הנערות וגם הקיץ הזה יהיו חלק מנבחרות ישראל. הן נבחרו העונה מספר פעמים לחמישיות העונה והטביעו חותמן בליגה הלאומית, והן גם המפתח להצלחת נס ציונה להשיג את הצלחת. לצידן נס ציונה שילבו גם את מיכל ששון, איילה רובין, מאיה דבר ועמית ארבל מאירוביץ ממחלקת הנערות שהשתלבו גם הן העונה.

אורן ויקיר. שתיהן היו אחראיות על סלי ניצחון העונה, ושתיהן ינסו לקחת את נס ציונה לגמר

הדרך של הגלבוע לפיינל פור: גלבוע מעיינות עשו שני מהלכים גדולים בקיץ האחרון בשאיפה שיתחבר להן הפאזל וישלים עלייה. הראשון הוא החזרתה של יעל טויטו למועדון אחרי 3 עונות בחוץ, החזרה שהתחברה לחזרה של נעה שמעוני שנה שעברה ולהישארותן של שירלי קאלו ונועה רודה, וביחד עם המקומיות (סעדה, שחם) - הצביון של הגלבוע חזר להיות משמעותי. במקביל התחזקו ב-3 החתמות משמעותיות מבחוץ: פיירוז חאג', כוכבת כאוכב, אסיל עודה, אחת הגבוהות הטובות בליגה, וגם קאמבק של עמית כהן לליגה הלאומית אחרי שירות משמעותי בצבא ושתי עליות ליגה מהארצית. עם עומק ומגוון בכל עמדה על המגרש היה צריך להפוך את הגלבוע לקונטנדרית מס' 1 – אבל העונה היתה רצופת מכשולים ש"דירדרו" את הגלבוע למקום השלישי.  

עם זאת, זו העונה הכי מוצלחת של הגלבוע מאז "עונת הקורונה" ובין העונות המוצלחות ביותר שהיו למועדון מאז העפיל לליגה הלאומית. העובדה שהגיעו למקום השלישי למרות כל הקשיים מעידה על עונה מוצלחת במיוחד למועדון שיכול עדיין לראות את עצמו כמועמד לצלחת האליפות.

שחקניות המפתח: פיירוז חאג' ויעל טויטו. הסיבה ששתי שחקניות נבחרו כאן היא אולי הכוח הגדול של הגלבוע העונה, שבין כל הסגל העמוס אין "כוכבת" מעל הקבוצה. חאג' שהגיעה כשחקנית חמישיית העונה שעברה ובין 3 הקלעיות המובילות בליגה, היא עדיין שחקנית שמדורגת 3 בין קלעיות הליגה עם ממוצע 14.9 נקודות ו-2.9 אס' (בעונה שעברה 18.4, 3.0 בהתאמה). העובדה שלא זכתה ל"כותרות" היתה שהיא הצליחה להביא את עצמה לתרום לקבוצה ולהיות חלק ממנה ולא מעליה, כך שלצידה התאפשר גם ליעל טויטו אחרי עונה קשה אשתקד, להזכיר לכולם שהיא בין השחקניות הטובות לעמדה שלה בליגה. 4 פעמים בחמישיית המחזור, הריבאונדרית המובילה בליגה (13.2 ריב'), 5 במדד (18.5) וממוצע דו ספרתי של נקודות. עם הגארדית המצויינת והפורוורדית שבכושר שיא יצליחו לחבר את היתר ליכולות שלהן, גלבוע היא הקבוצה שרצתה להיות – כל הדרך לצלחת.

עתיד הענף: בענף שכל רגע ממציא את עצמו מחדש ושחקנית כמורג'אן סעדה היא כבר שחקנית ותיקה, קל לשכוח שמדובר במי שלפני מספר חודשים חגגה 19 בלבד והיא ממשיכה להיות אחת המשמעותיות בקבוצה למרות גילה. ליהיא שחם היא "השם החדש" שצמח השנה (ממשיך את הבניה של טויטו, חתוקאי, סעדה ....). שחם בת ה-18 קיבלה במהלך השנה את התפקיד המחייב לחבר את הקבוצה מעמדת הרכזת (אחרי פציעתה של כהן) והצליחה לייצב את הקבוצה, סיימה עם 3.4 אס' (הראשונה בקבוצה) ועם סיום הטירונות שלה וחזרתה לקבוצה, גלבוע חזרה להיות שלמה יותר. כמו נס ציונה, גם לגלבוע שחקניות עתיד שמשתלבות מהמחלקה הצעירה - שני פיין, נויה בר לב, גילי לייבל ושירה כהן שמשלימות את הזהות המקומית ומהוות הצדקה למועדון כזה בליגת העל.

חאג' וטויטו. שיתוף פעולה מוצלח בהובלת גלבוע 

שאלת המפתח: מי יתמודדו טוב יותר עם הפציעות והעומס? נראה שמבין כל קבוצות הפיינל פור, הגלבוע סבלה העונה הכי הרבה ממכות לא צפויות. העונה נפתחה שלא כמתוכנן כשחאג' עברה ניתוח סמוך לפתיחת העונה וההכנות היו רחוקות מאידיאליות. אח"כ הגיעו 2 פציעות משמעותיות במיוחד של שירלי קאלו ועמית כהן. השתיים היו גורמי חיבור (עם כמעט 7 אסיסטים משותפים), הרכזת של הקבוצה ושחקנית הפנים המנוסה והמצוינת וכך גם התקצרה לה הרוטציה. שחם נעדרה במהלך העונה בעקבות גיוסה לצה"ל, שמעוני נפצעה גם היא ונעדרה ממספר משחקים במהלך העונה וכך רק בחודש וחצי האחרונים הקבוצה למדה איך לחבר סגל שהחל עם 8 שחקניות מנוסות והלך והתקצר לו.

גם לנס ציונה השתבשו התוכניות בעיקר בעמדת הפנים. ליבי מתתיהו ששיחקה בכרטיס כפול נפצעה במהלך העונה והודיעה שמפסיקה עם 2 המסגרות המקבילות, מעיין אלטאוז הצעירה המוכשרת נפצעה ונעדרה מרוב שלבי העונה וליאור הלוי שהיתה אמורה לחזק את הקבוצה חזרה לארה"ב ולא תשוב עוד העונה. אמנם נס ציונה הצליחו למצוא 2 שחקניות נוספות לסגל - דריה סמרו ויעל שטיינברג שהגיעו מרמה"ש והרצליה, כך שהצליחו להשלים את הסגל הקצר, אך בפני הקבוצה עומד אתגר: גמר מכריע בנערות א' 48 שעות אחרי המשחק הראשון בסדרת חצי הגמר ו-48 שעות לפני הגומלין. קצב של אליפות אירופה מחכה לאורן וכהן הצעירות וצריך לראות איך ישפיע על הקבוצה.