"נראה אם אצליח להתמודד עם החסך"

מאמנים באים והולכים, זה חלק מטבעו של הספורט המקצועני בארץ ובעולם. אבל יש מקומות שבהם הם גם נשארים. במשך 26 עונות אימן אריאל פשין את קבוצת הבוגרים של אליצור גבע"ש, ובין לבין גם עלה איתה מליגה א' לליגה הארצית שם הקבוצה תקעה יתד. פשין התחיל לשחק כדורסל בכיתה ג', הגיע עד לקבוצת הנוער של הפועל גבעתיים שפספסה זכיה באליפות אחרי הפסד למכבי ת"א, וכבר בגיל 17 החל לאמן.

"בשנת 1986 פנו אליי ציקון הירשוביץ יבדל"א ומשה רוזנר ז"ל וביקשו שאבוא לעזור בהקמת אגודת כדורסל לציבור הדתי ברמת גן וגבעת שמואל, וכך התחלתי לאמן, במקביל להיותי שחקן חצי מקצועי." מספר פשין על ההתחלה על הקווים. "התחלתי עם קבוצות צעירות, ואחרי שפרשתי ממשחק מקצועי בשנת 1996 התחלתי לאמן את הקבוצה הבוגרת של האגודה שהיתה בליגה א'. עם השנים מרבית הפעילות עברה לגבעת שמואל, יחד עם הציבור הדתי, והקמנו אגודה גדולה ומשגשגת. ממש מפעל חיים שלנו. קבוצה בוגרת בליגה ארצית ועוד מאות ילדים וילדות פעילים."

עם השנים פשין פיתח קריירה מצליחה כמנהל כספים בחברות נדל"ן, אבל את הכדורסל הוא תמיד השאיר כחלק מהחיים שלו. והכדורסל תמיד היה לנשמה. תחביב וסם כאחד. נהניתי מכל רגע, אימנתי שחקנים מעולים. הייתי שותף להצלחות וגם לכישלונות, וכך עברו השנים. שחקנים ששיחקו אצלי בשנות ה-90 שלחו אלינו את הילדים שלהם לקבוצה הבוגרת. השנים עברו ולא שמנו לב. לאורך השנים היו לא מעט הצעות מקבוצות אחרות, אבל ליבי בגבעת שמואל. אני מזוהה עם האגודה ואין לי שום צורך לראות עולם."

השנה כאמור פשין החליט לקחת הפסקה מאימון, אבל לא יתרחק יותר מידי. "בשנים האחרונות העומס בחברה שבה אני עובד גבר, והקשה עליי. אחרי לבטים קיבלתי החלטה לקחת פסק זמן. נראה אם אצליח להתמודד עם החסך. אני נשאר כמנהל מקצועי של הקבוצה הבוגרת, את הקבוצה יאמן עופר הירשוביץ, נכדו של נשיא ומייסד האגודה ציקון, ובנו של חנן אשר הינו המנהל המקצועי שלנו ומאמן בעצמו בליגה הלאומית. עופר מוכשר ועם אמביציה להצליח ועם הסיוע שלי ושל חנן אין לי ספק שיצליח עם הקבוצה."

"השנים עברו ולא שמנו לב" (צילום: פרטי)

לא רק הבן של חנן הירשוביץ בחר ללכת לכיוון של האימון, אלא גם בנו של פשין עצמו שבמקביל ימשיך לשחק בקבוצת הבוגרים. "הבן שלי אסף משחק כדורסל, גדל על המגרש מגיל אפס. רכז מוכשר וחכם, משקיע את כולו בפיתוח יכולותיו, מתפתח נכון ואני מאמין שיפלס את דרכו לרמות הגבוהות . במקביל הוא החל לאמן באגודה קבוצת ילדים ואת עונת הבכורה שלו בעונה שחלפה סיים בהצלחות מקצועיות ואישיות."

"היו המון שחקנים מהרמות הגבוהות שרצו לפרוש והחזרתי להם את חדוות המשחק." מספר פשין כששאלנו אותו לגבי שחקנים גדולים שעברו תחתיו. "אציין את קדמיאל שפרינגר, אלעד ענבר, ניר גלאון, נמרוד מיטל, רועי גופר, יניב בביוף, עופר נעים, ומהשנים האחרונות את טל קרפלס, יניב גרין, אבי אליהו ועוד רבים וטובים. לאמן שחקן כמו יניב גרין זו חוויה מיוחדת. מקצועית וגם רגשית. לראות איך הוא מתייחס לשחקנים הצעירים, מסביר, חונך, תומך. אני מתחבר לדברים כאלה וזה ממלא אותי באנרגיה טובה."

ועוד קצת פיקנטריה לסיום עם הסיפורים המעניינים שיכולים לקראות רק בליגות הנמוכות: "אני יכול לכתוב ספר, אבל נזכיר את המשחק בנען בשנת 2004. ניצחנו 141-140 אחרי 3 הארכות כשנותרנו עם 3 שחקנים אחרי ה-הארכה הראשונה, לעיניי כל הקיבוץ שבא לצפות במשחק. היה איזה מקרה שמאמן התקשר אליי כמנהל באגודה והציע את עצמו להחליף את מאמן הבוגרים אחרי שהפסדנו כמה משחקים. בשנות ה-90 היה לנו משחק נגד אליצור בת ים שבה כיכב זופי אבדיה. זופי נכנס לאולם חמש דקות לפני תחילת המשחק עם מנת פלאפל ביד. אכל את הפלאפל כשהמאמן שלהם קושר לו את הנעליים. עלה למשחק ודפק 40 נק בלי חימום ועל בטן מלאה."