על רעמים וחייזרים

חכם בדיעבד

בואו נזכר בדברים שהנחתי שיהיו לנו מענינים העונה, ומה מתוכם באמת התממש. בטור תחילת עונה הזכרתי את הבאים כסיפורים ששווה לעקוב אחריהם:

דנבר ובוסטון – שתי הקבוצות הראו יציבות מצופה, מי יותר, ומי טיפה פחות.
בוסטון בעונה מדהימה, מסיימים עם מאזן 64-18, מקדימים ב-14 משחקים את הניקס במקום השני הישג היסטורי.
הנאגטס טיפה יותר שייטו להנאתם, סיימו בסוף שניים במערב, אבל לקראת הפלייאוף, אין ספק שמדובר בשתי הפיבוריטיות לזכייה.

לילארד במילווקי – זה היה ה״בום״ שהתחיל את העונה עם המעבר הגדול של לילארד, אבל מילווקי לא הרשימו העונה, במהלכה פיטרו את גריפין (על אף מאזן טוב) והביאו את דוק ריברס (המושמץ) שרק החמיר את המצב. רגע לפני סיום העונה יאניס נפצע, ואמנם נראה שיוכל לחזור לפלייאוף, אבל המצב של הבאקס נראה כרגע לא מזהיר. למזלם הם יתחילו את הפלייאוף במאץ׳ אפ שעל פניו נראה נח מול אינדיאנה, אבל במצבם גם לשרוד את הסדרה הזאת זה לא מובן מאליו.

הביג 3 בפיניקס – אז ביל הצטרף לדוראנט ובוקר, אבל רוב העונה השלושה לא הצליחו להיות יחד על המגרש. דווקא לקראת הסוף זה יותר קרה, פיניקס נתנה פוש ונמלטה מהפלייאין ברגע האחרון. עם מקום 6 הם מקבלים את מינסוטה שאף אחד לא יודע מה לצפות מהם. תהיה סדרה מעניינת.

הלייקרס והווריירס – במערב הכל כך חזק, הן הצליחו רק להשאיר את הראש מעל המים ולהשתחל לפלייאין. ועדיין, איפשהו במאחורה של הראש, היה נדמה שאם מישהי מהן תרוץ רחוק זה לא יפתיע. בנתיים הווריירס כבר הספיקו לעוף ומחשבות על סיומה של שושלת עולות באוויר.

• ואחרונה חביבה, או ראשונה חביבה – אוקלהומה סיטי ט׳אנדר – אמרתי שתהיה מלהיבה, גם אני לא ציפיתי עד כמה. כש-שיי גילגיס אלכסנדר עושה עוד קפיצה גדולה ויהיה בטופ 3 בבחירות ה-MVP ועם קבוצה חזקה ומאוזנת סביבו, הט׳אנדר הפתיעו וסיימו את העונה במקום הראשון. עכשיו הם יקבלו בסדרת הסיבוב הראשון את סקרמנטו או ניו אורלינס וזה יהיה מפגש סופר מעניין שמדגיש את הדור החדש שיוביל את הליגה השנים הקרובות.

חייזרים מסביבנו

זה לא קורה הרבה ששחקן מגיע לליגה עם הרי ציפיות ומילים שנשפכו עוד לפני שדרך על הפרקט, ו...עולה על כל הציפיות. זה בדיוק מה שקרה העונה עם בחירת רוקי העונה הקלה בהיסטוריה, כשויקטור וומבנייאמה הראה תצוגות שהשאירו אותנו עם הלשון בחוץ. ולחשוב לאן זה עוד יכול להתפתח. הוא שיחק בספארס שהיו קבוצה נוראית העונה ויש רק לקוות שידעו שם להביא סביבו חומר סביר. הוא כבר יעשה את השאר.
חייזר נוסף, שבתחילת העונה היו עוד דיבורים שבגלל שהוא גם טוב וגם משחק בקבוצה מנצחת עשוי לאתגר את וומבנייאמה בבחירת רוקי העונה היה צ׳ט הולמגרן שנתן עונה מעולה בטאנדר, וכנראה בכל עונה אחת היתה מספיקה לו לזכיה ברוקי העונה בקלות. אבל לצערו, זו לא היתה עונת רוקי רגילה.

נציגנו בגולה

אחרי שחתם בתחילת העונה על חוזה חדש של 55 ל-4 שנים, דני אבדיה סופסוף הבין שבליגה הזאת הסטטיסטיקה מדברת, ניצל את הקבוצה החלשה והלא הישגית בואכה טנקינג שבנו בוושינגטון, לקח את הריבאונדים שנשארו כששיחקו ללא סנטר, לקח את הזריקות כששיחקו ללא קוזמה ולקח את משימות ההגנה כששיחקו ללא... טוב, אף שחקן שם לא מנסה לשמור.

אבדיה סיים את העונה עם כמעט 15 נק׳ למשחק, מעל 7 ריב׳ ו-3.8 אס׳. הוא שיפר את הזריקה מחוץ לקשת למעל 37% (אחרי פחות מ-30% אשתקד) ובהחלט הוכיח שהחוזה שלו הוא כנראה מהחוזים הטובים בליגה. הוא גם זכה לכבוד כששמו עלה בכמה מהפודקאסטים הנחשבים בארה״ב כמוזכר בקטגוריית השחקן המצטיין, ונהיה שחקן מוערך בליגה. הבעיה העיקרית שלו, שכרגע הוא תקוע במועדון הנוראי שאפילו כשהוא יבחר גבוה בדראפט מדובר באחד החלשים בשנים האחרונות. אני כתבתי שהוא ידגדג את ה-20 ניצחונות מלמטה, והם סיימו עם הרבה פחות – 15.

האם הוא ישאר תקוע בוושינגטון? האם יוכל להיות אבן הפינה של קבוצה מתחדשת? האם יצליח לעשות עוד קפיצה ולהפוך לשחקן של 20 נק׳ בערב? והאם יצליח להיות הישראלי הראשון שמשחק בפלייאוף? כל זאת ועוד, בעונה הבאה.

ועוד כמה קטנות

אי אפשר לדבר על העונה החולפת בלי להזכיר את לוקה דונצ׳יץ׳. הוא כנראה לא יזכרה ב-mvp שילך שוב ליוקיץ׳ הבלתי נגמר, אבל עם 34, 9.8 ו-9.2 , והצגות ערב אחרי ערב, הצימוד המוצלח עם קיירי, ועל אף משחקו שלפעמים מביא ביקורת – אין ספק שהוא ההצגה הכי טובה בעיר.

עניין מעניין ששווה להזכיר אותו הוא השיפוט, שפתאום השתנה לנו לקראת סוף העונה. בעוד שבד״כ אנחנו רגילים לראות שינויי כזה בפלייאוף, אבל העונה, כאילו אדם סילבר רצה לנקום בשחקנים על משחק האולסטאר השערורייתי, נראה שהשופטים קיבלו הנחיות חדשות כבר במרץ, ושחקנים התחילו לקבל הרב פחות שריקות ממה שהיו רגילים בתחילת העונה.

ועכשיו יאללה, לדבר האמיתי.