קבלו אותן - מצטיינות העשור

בתום חודש של הצבעות, בחירות, גלגלי הצלה וסקרים ומעל 5,000(!!!) הצבעות בגמר הגיעה העת להכריז על מצטיינות העשור כפי שנבחרו ע"י האוהדים, הגולשים וצוות אנשי מקצוע שהורכב לקראת הגמר. 

מעל 600 שחקניות שיחקו בליגה הלאומית בעשור האחרון (בין העונות 10/11 ועד 19/20), לשלבי ההצבעה הגיעו 70 שחקניות שנבחרו על בסיס מספר עונות בליגה (תנאי בסיסי מעל 3 עונות בעשור הנוכחי) ובשילוב הישגים אישיים או קבוצתיים שזכו בהן בעשור הזה.  מהסיבוב הראשון העפילו 25 שחקניות שנבחרו ע"י הקהל ועוד 7 שחקניות שהעפילו משלב "גלגל ההצלה - ההזדמנות השניה". בסך הכל 32 שחקניות עלו לשלב הגמר.

בשלב הגמר שחולק ל-2 (שבוע ראשון של הצבעה כללית ושבוע שני הצבעה רק ל-20 השחקניות שסיימו ראשונות בהצבעה הראשונה בגמר), נוספו להצבעה גם צוות מומחים. מאמנים שאימנו בעשור האחרון מעל 3 עונות בליגה ומכירים את השחקניות מהתקופות השונות. בין יתר המצביעים: נג'מי נג'מי, בועז טייב, גליה אורבך, יונתן אורן, קובי ברודו ומנהל האגף המקצועי נשים, טל נתן [כמו הצבעות הקהל גם הצבעות המאמנים נותרו שמורות במשרדים]. 

בתום שקלול כל הנתונים, נבחרו מצטיינות העשור וזה הזמן לעשות להן הרבה כבוד.

וזו שחקנית ההגנה של העשור - כנסו

(ברגע שיתאפשר עם מגבלות הקורונה, נקיים גם טקס לכבודן)

3 תובנות על ההצבעה:

1. בסופו של סקר נבחרו השחקניות ש"קשרו גורלן" עם הליגה הלאומית. לא מטעמי נוחות או שכר  - כל שחקניות החמישייה (בעצם רשימה של 6) שיחקו את רוב הקריירה בליגה הלאומית. הן עברו וחוו את ליגת העל, אבל את עיקר העשור שיחקו בליגה הלאומית. הן היו מובילות בליגה, לפחות בעונה אחת נבחרו לחמישיית העונה, הן הובילו את קבוצותיהן למאבקי צמרת ולרוב מכנים אותן 'שוברי-שויון'. גם אם הן לא שיחקו 10 עונות בעשור האחרון כולן התחילו ב-2011 ושיחקו עד 2019. הן העשור של הליגה הלאומית.

2. זה לא עניין של גיל. שחקנית העשור חגגה השנה 37 (נכנסה לעשור בגיל 27), סגניתה בת 28 (התחילה את העשור כנערה). לעשירייה נכנסה חנה הללי הבלתי נגמרת לצד שחקניות שאת עונת הבכורה שלהן עשו בגיל 17 בליגה וכבר זכו בתארים לפני גיל 20. 

3. יש ליגה נהדרת. השמות, ההישגים, החוויות שהשחקניות שהשתתפו בסקר סיפקו היו בלתי נגמרות. יעידו כמות ההצבעות העצומה שהפתיעה אפילו אותנו. כמו המצביעים יכולים למלא בקלות את ה"דרייב-אין" וכמעט כל אולם כדורסל אחר בארץ. יש פה עניין ואהבה לכדורסל נשים. הלוואי שיימשך.

העשירייה הראשונה

1 – טלי בן ישי

היא הובילה בכל הצבעה שהשתתפה בה (מוקדמות וחצי הגמר), היא נבחרה במקום הראשון ע"י מחצית מצוות המומחים והיא כנראה הכי מזוהה והראשון ש"יקפוץ" לכם במשחק אסוציאציות "מה אומר לכם ליגה לאומית נשים?".
טלי בן ישי כבר היתה אולסטארית לאומית נשים בסוף העשור שלפני (2008), אבל להכרה כ"כוכבת" הגדולה בליגה הגיעה ממש בתחילת העשור (2010) כשזכתה באליפות עם הפועל פ"ת והחזירה את הקבוצה לליגת העל, כשבמקביל נבחרה גם לשחקנית העונה. השנתיים הבאות העבירה בליגת העל (פ"ת וראשל"צ), וכשחזרה ללאומית הובילה את אס"א ירושלים לדאבל(!) ראשון בתולדותיה ושוב עשתה את זה עם תואר שחקנית העונה.

בחצי השני של העשור המשיכה והגיעה בכל אחת מהעונות לפיינל פור. החזירה את אליצור ת"א לצמרת, הובילה את הפועל כפ"ס לעונת השיא שלה (ולניצחון נדיר בפיינל פור על הדאבליסטית מראשל"צ) וגם את הגלבוע החזירה לפיינל פור. מלבד 2 זכיות בשחקנית העונה נבחרה עוד פעמיים לחמישיית העונה.

שיחקה בעשור האחרון ב: הפועל פ"ת, אס"א ירושלים, אליצור ת"א, הפועל כפ"ס, הפועל גלבוע.

אחת השחקניות הכי קבוצתיות והכי אהובות – זכתה לאהבתכם ולמקום הראשון

2 – דניאל חג'ג'

פעם דחוק מהמקום הראשון (ופעם גדול מהמקומות הבאים), דניאל חג'ג' נאבקה על תואר שחקנית העשור ונגעה בו, אך בהפרש של כמה עשרות קולות סיימה במקום השני בתואר שחקנית העשור.

גם חג'ג' קשרה את גורלה עם הליגה הלאומית. היא סותרת כל תיאור של "טייפ-קאסט" שחקנית ליגה לאומית (מעט אימונים – הרבה כסף). דניאל חג'ג' היא דוגמה הפוכה לחלוטין. הכסף אף פעם לא היה שיקול (וחלקו גם לא היה נכנס לכיסה), היא עברה ללאומית בתחילת שנות ה-20 לחייה, עבדה קשה מרוב השחקניות ומשנת 2014 בחמש עונות רצופות העפילה לליגת העל עם הקבוצות ששיחקה בהן. פעמיים זכתה דניאל חג'ג' באליפות, הראשונה ב-14/15 עם מעגן מיכאל והשניה בעונת 18/19 עם מכבי חיפה. באותה עונה בחיפה גם זכתה לראשונה בתואר שחקנית העונה של הליגה הלאומית ועברה לליגת העל. בנוסף, חג'ג' גם הגיעה פעמיים לגמר גביע האיגוד.  היא זכתה פעם אחת בתואר חמישיית העונה ופעמיים כשחקנית ההגנה של העונה וגם סגנית שחקנית ההגנה של העשור.

שיחקה בעשור האחרון ב: הפועל גליל עליון, הפועל זיכרון/מעגן מיכאל, מכבי רעננה, אס"א ירושלים, מכבי חיפה.

כשטלי בן ישי התחילה את העשור היא היתה בת 27, דניאל חג'ג' מתחילה העונה, את העשור החדש בגיל 28.

3 – ענבר לברון

חמישה "מומחים" הכניסו את ענבר לברון לחמישיית העשור שלהם (ועוד אחד במקום השישי). ענבר לברון, התחילה את העשור בלאומית בגיל 18 והגיעה לפיינל פור. בגיל 19 כבר זכתה באליפות הליגה הלאומית והגיעה לגמר הגביע. היא עשתה קריירה לא רעה בליגת העל ועוד לפני שהגיעה לשיא בחרה לחזור לליגה הלאומית. בחמש השנים האחרונות היא אמנם לא זכתה באליפות, אבל בנתה והובילה את הפועל גלבוע מקבוצה קטנה ו"עולה חדשה" לקבוצת צמרת בליגה הלאומית שהגיעה 2 פעמים לפיינל פור ופעם אחת לגמר הגביע.

ענבר לברון לא נמדדה בתארים, למרות שיש לה זכייה אחת באליפות ב-7 העונות בלאומית, היא נבחרה 4 פעמים לחמישיית העונה ופעם אחת לחמישייה השניה. והיא רק בת 28.

לברון היא מסוג השחקניות שהיו יכולות לעזור מאד לנבחרת הלאומית שלנו ורואים את זה כל משחק על המגרש ולכן, כנראה גם הקהל וגם ה"מומחים" בחרו בה בצמרת מצטיינות העשור.

שיחקה בעשור האחרון ב: הפועל גליל עליון, הפועל גלבוע

4 – שירלי שבתאי

את ההיסטוריה שעשתה שירלי שבתאי עם מעגן מיכאל כשהובילה את הקבוצה לאליפות היסטורית ראשונה לא החשבנו. זה קרה שנה לפני תחילת העשור הנוכחי (09/10), גם לא את הקמפיין שעשתה עם נבחרת העתודה בדרג א'. את העשור פתחה שבתאי בקריירה מוצלחת בליגת העל בין היתר בנתניה ואליצור ראשל"צ.  שבתאי חזרה לליגה הלאומית אחרי 2  עונות והשלימה את המשימה שהחלה בעשור הקודם. היא הובילה את הפועל מעגן מיכאל (באיחוד עם זיכרון), לשתי אליפויות רצופות (וגמר גביע אחד). אחרי שתי זכיות הקבוצה כבר מימשה את הכרטיס לליגת העל ועשתה עונה היסטורית שם.

בפעם השניה שחזרה ללאומית עוד שיחקה עונה אחת במעגן מיכאל (גמר גביע ופיינל פור) ופרשה ממשחק בגיל 30. היא זכתה בסך הכל בשתי אליפויות, נבחרה פעם אחת לשחקנית העונה ופעמיים לחמישיית העונה.

שיחקה בעשור האחרון ב: הפועל מעגן מיכאל / הפועל זיכרון-מעגן מיכאל

5 – עמית גור ומורן שטרית

עמית גור- אולי אחת השחקניות הכי אנדרייטד בליגה הלאומית. מהבודדות ששיחקו בליגה 9(!!) עונות בעשור האחרון. עונת הבכורה שלה היתה בגיל 17 באס"א ירושלים עם זכיה בגביע והעפלה לגמר על האליפות. היא המשיכה בירושלים עוד 3 עונות (בסך הכל 4) במהלכן הגיעה לפיינל פור בכל אחת מהעונות – עד הזכיה בדאבל בשנת 2014.  מאותו הרגע בתחילת שנות ה-20 בחייה היא עברה לעוד 2 קבוצות ואיתן זכתה ב-3 אליפויות בארבע שנים.

גור הגיעה לזיכרון/מעגן מיכאל וזכתה בשתי אליפויות רצופות, לפני שיצאה שנה אחת לליגת העל במדי הקבוצה. אחרי שחזרה עם הקבוצה ללאומית היא העפילה עוד פעם אחת לפיינל פור ולגמר גביע ועברה למכבי חיפה. בחיפה זכתה באליפות נוספת.

בסך הכל זכתה ב-4 אליפויות וב-2 גביעים. נבחרה פעם אחת לתגלית העונה ופעם אחת לחמישיית העונה.

היא הגיעה גבוה מאד בהצבעת הקהל ואצל המומחים גם היה מי שבחר בה לשחקנית העשור.

שיחקה בעשור האחרון ב: אס"א ירושלים, הפועל זיכרון-מעגן מיכאל, מכבי חיפה, הפועל גלבוע

מורן שטרית- עם אותו מספר נקודות של עמית גור ובחלוקה שונה (בצוות המומחים בחרו בה למעלה ממחצית לחמישיית העשור וכל המשתתפים דרגו אותה בעשירייה הראשונה), הגיעה הפורוורדית מורן שטרית. מורן שטרית סומנה בתחילת העשור כאחת משחקניות העתיד של כדורסל הנשים, אך אחרי שתי עונות וחצי בתחילת העשור בליגת העל באליצור חולון, עברה ללאומית.

היא היתה אחת השחקניות הדומיננטיות בליגה למרות שעד כה עדיין לא זכתה בתואר קבוצתי היא נבחרה פעם אחת לשחקנית העונה ופעמיים לחמישיית העונה. את מכבי רעננה בעונתה השניה בלאומית היא הובילה לפיינל פור קרוב מאד בחזרה לליגת העל, את אליצור ת"א החזירה להיות קבוצת צמרת בלאומית וגם עם אס"א ירושלים הגיעה לפיינל פור (בסך הכל 4 פעמים פיינל פור ב-7 עונות).

שטרית היא עדיין שוברת שווין בליגה הלאומית. גם היא כמו החמישייה שלפניה אחת מסמלי הליגה ב-8 העונות ששיחקה בה.

שיחקה בעשור האחרון ב: אליצור ראשל"צ, אליצור ת"א, מכבי רעננה, אס"א ירושלים, אליצור יבנה

7 – רבקה רוס

רבקה רוס היא השחקנית הראשונה ברשימה שלא מאופיינת כ"שחקנית לאומית". רוס פתחה את העשור עם קריירה מוצלחת מ-א-ד בליגת העל. היא היתה שחקנית חמישייה בהפועל ראשל"צ, אליצור חולון, אס"א ירושלים ואפילו הספיקה לשחק במכבי אשדוד. לפני שקיבלה החלטה מפתיעה ועברה ללאומית כדי להחזיר את אליצור רמלה לליגת העל.

כלומר רוס לא ויתרה על קריירה ברמות הגבוהות, אלא כמו שחקניות גדולות לפניה, נקראה לדגל ברמלה כדי לעזור לאימפריה הצהובה. רוס חזרה הובילה את הקבוצה לדאבל (ולליגת העל), נבחרה לשחקנית העונה והמשיכה לעוד שלוש עונות מוצלחות בליגה הלאומית כשעברה לצפון והחזירה גם את הגליל העליון להיות קבוצת צמרת (הובילה אותן ל-2 גמרים רצופים) ובעונה האחרונה שדרגה את הגלבוע למקום הראשון לפני שהעונה הופסקה. כך שלמעשה הספיקה להטביע חותם ולהיכנס לעשירייה עם 3 עונות וחצי בליגה.

לרוס יש כאמור אליפות וגביע, ועוד פעמיים העפלה לגמר על האליפות. היא נבחרה פעם אחת לשחקנית העונה ופעם אחת לחמישיית העונה.

שיחקה בעשור האחרון ב: אליצור רמלה, הפועל גליל עליון, הפועל גלבוע

8 – הדר רפאל

הדר רפאל עברה מסע ארוך בליגה הלאומית שסופו (כרגע לפחות) במקום השמיני בעשיריית העשור. היא התחילה את העשור בבנות הרצליה, בשנת 2012. בעונתה הראשונה הגיעה עם המועדון בו גדלה לזכיה בגביע האיגוד לגמר על האליפות (והעפילה לליגת העל). רפאל ויתרה על הליגה הראשונה וקשרה גורלה עם הלאומית. היא המשיכה לעונות מוצלחות בצמרת במכבי רעננה,אליצור ת"א, הפועל פ"ת ואס"א ירושלים, אך הגיעה רק את הפיינל פור וטרם זכתה בתואר קבוצתי.

רק בשנתיים האחרונות רפאל גם קיבלה מושכות להוביל את הקבוצה וכשאת ירושלים הובילה לפיינל פור ונכנעה לאלופה מחיפה, זכתה לראשונה בתואר אישי ובחמישיית העונה.

כעת רפאל בת 27, הגיל בו התחילה טלי בן ישי את העשור, ובבחירה שעשתה להיות שחקנית הליגה הלאומית מעניין לראות לאן ייקח אותה העשור הבא.

שיחקה בעשור האחרון ב: בנות הרצליה, מכבי רעננה, הפועל באר טוביה, אליצור ת"א, הפועל פ"ת, אס"א ירושלים, אליצור יבנה

9 – חנה הללי

חנה הללי היא סמל גדול בכדורסל הנשים (ליגת על ולאומית לסרוגין). כשאת רוב העשור האחרון (למעט השנה הראשונה בו) עשתה בליגה הלאומית ותחילתו. היא נכנסה לעשור בגיל 32, ועם חזרתה ללאומית הובילה את אליצור ת"א לזכייה בגביע ולגמר על האליפות (אולי גם לדאבל אם לא היתה נפצעת בשלבי ההכרעה). אחרי עונה טובה ברעננה שהסתיימה במקום הראשון במחוז צפוני אך הפסד בפיינל פור, הגיעה לבני יהודה והובילה את הקבוצה לזכייה מפתיע מאד בגביע האיגוד.  בחצי העשור הבא במדי אליצור ת"א העפילה עוד פעמיים לפיינל פור, עברה מספר קבוצות ולא זכתה עוד בתארים.

בחצי העשור הראשון נבחרה פעמיים לשחקנית העונה ופעם אחת לחמישיית העונה.

שיחקה בעשור האחרון ב: אליצור ת"א, מכבי רעננה, בני יהודה, תל כביר, אליצור יבנה

10 -  אלה יערי

בתחילת העשור שלפני, כשהיא בת 19 עשתה את טבילת האש בלאומית בקבוצת הבת של רמת השרון. את תחילת העשור הנוכחי עשתה יערי בליגת העל (אליצור ראשל"צ, נתניה), לפני שעברה ללאומית ומצאה בית במעגן מיכאל. שם תפסה מקום מרכזי בקבוצה וזכתה במדי הקבוצה המאוחדת זיכרון/מעגן מיכאל בשתי אליפויות רצופות (ועוד גמר גביע). היא עברה לעונה לליגת העל וחזרה ללאומית לאחר מכן לעוד עונה טובה (פיינל פור וגמר גביע) ואחריהם עברה למכבי חיפה שגם איתם זכתה באליפות.

אלה יערי היא מהשחקניות "באנקר" בקבוצה גבוהה באופי (גם אם לא במימדים), שהיתה חלק דומיננטי בהצלחות הקבוצה וב-3 האליפויות שזכתה כשחקנית חמישייה, אך עד כה לא זכתה בתארים אישיים. למרות הכל הקהל והמומחים דירגו אותה בעשיריית העשור.

העשירייה השניה

11- שרית עטיה

עטיה נכנסה לעשור הנוכחי בגיל 40. והשלימה 7 עונות דיי מדהימות בקבוצות צמרת. היא זכתה בגביע עם אליצור ת"א ובדאבל עם אליצור רמלה, העפילה ללגית העל עם אליצור ת"א ומכבי רעננה והכל כשחקנית חמישייה דומיננטית.

12- ענבר אוריון

זה אולי מרחק הזמן, ולדעת הכותב הדירוג עושה עוול למי ששלטה בצבע בחצי העשור הראשון. היא התחילה את העשור בליגת העל (ראשל"צ), עברה לירושלים ואחרי 2 פיינל-פורים זכתה עם הקבוצה בדאבל, לפני שעברה לבאר טוביה ופרשה לאחר מכן. היא נבחרה 3 פעמים לחמישיית העונה.

13 – מאיה איסרוב

על הקו שבין ליגה העל לליגה הלאומית, מאיה איסרוב העבירה 4 עונות מוצלחות מאד בלאומית בשיאן זכתה בדאבל עם אליצור רמלה והחזירה את הקבוצה לליגת העל. איסרוב גם הפכה את רמלה (שלפני העליה) לקבוצת צמרת, גם תל כביר ידעה את העונות היפות שלה בעשור הזה עם איסרוב שהובילה אותה לחלק העליון בטבלה. איסרוב שיחקה גם בבני יהודה ובמכבי חיפה. נבחרה לחמישיית העונה (11/12).

14 – נטלי לוי

כשהיא דיי רחוק מאור הזרקורים בשנים האחרונות, נטלי לוי דורגה ע"י מחצית מהמומחים ב-15 הגדולות של העשור ובמקום דומה גם ע"י קהל האוהדים. את העשור התחילה בפ"ת עם אותה אליפות היסטורית. היא המשיכה לאליצור ת"א ואיתם זכתה בגביע והעפילה לליגת העל ואז עברה לגני תקווה וגם איתם זכתה באליפות. העפלה נוספת (רביעית בעשור) לליגת העל עשתה במדי מכבי רעננה.  לוי גם שיחקה בבאר טוביה, תל כביר והפועל כפ"ס.

15 – אינה גורביץ

סמל בכדורסל הישראלי, פתחה את העשור האחרון בליגה הארצית והעלתה ללאומית את קבוצת הבת של אליצור רמלה. היא הובילה את הקבוצה הזו למאבקי צמרת כשהיא באמצע שנות ה-40, ולאחר פירוקה של הקבוצה הבוגרת גורביץ עוד שיחקה עונה אחרונה (מצוינת!) ברמלה, החזירה אותן לליגת העל ופרשה מהלאומית.

16 – קרן נחמה

הישג דיי מדהים לשחקנית ששיחקה בעשור האחרון הכי מעט עונות בלאומית (מבין אלה שנכנסו לסקר). אמנם נחמה זכתה באליפות עם אס"א ירושלים כנערה אך זה היה בעשור הקודם. ואחרי שנים מרשימות בליגת העל, הצטרפה בצעד שהדהים כמעט את כולם להפועל גליל עליון והחזירה את הקבוצה לצמרת הגבוהה עם שני גמרים רצופים. כשהיא גם זכתה בחמישיית העונה.

17  - מעיין דגן

אחת השחקניות הפחות מוערכות בענף. מעיין דגן שיחקה בסך הכל 5 עונות בליגה הלאומית. 3 פעמים מהן הגיעה לפיינל פור (אליצור ת"א, בני יהודה), עוד פעם אחת מקום חמישי והשיא היה הדאבל במדי אליצור רמלה. עונת השיא שהיתה גם האחרונה שלה בליגה. דגן פרשה בגיל 27 בלבד בשיא הקריירה שלה שהיתה יכולה וצריכה להגיע הרבה יותר רחוק. נבחרה פעם אחת לחמישיית העונה ופעמיים לחמישייה השניה.

18 – ג'ני טודורוב (קלכמן)

שחקנית הנשמה של הפועל מעגן מיכאל. התחילה בעשור הקודם והמשיכה לתוך העשור הנוכחי, תוך שעושה הפסקה מפעם לפעם להריון ולידה וחוזרת בכל פעם טובה יותר. שיחקה במעגן מיכאל, זיכרון וגלבוע וסיימה את העשור עם אליפות אחת, פעמיים גמר גביע ושני פיינל פורים.

19 – טל אנקונה

שחקנית ההגנה של העשור, עשתה קריירה מדהימה בעשור שלפני, אבל גם בנוכחי. היא התחילה עם הזכיה באליפות במדי פ"ת (ואז עשתה עונה בליגת העל), חזה ללאומית לשני פיינל פורים מדי גני תקווה ואליצור ת"א, ועוד הוסיפה לעצמה תואר נוסף עם זכיה בגביע האיגוד במדי בני יהודה. נבחרה פעמיים לשחקנית ההגנה של העונה.

20 – שרון רשף

שחקנית נשמה מיוחדת, שאף פעם לא עשתה את הבחירות ה"קלות" כדי לגרוף תארים. עם 9(!!!) עונות בליגה הלאומית, הגיעה פעמיים לפיינל פור עם כפ"ס ועם רעננה, העפילה עד חצי גמר גביע האיגוד עם העמק והשיא היה העפלה לליגת העל עם רעננה, אז גם נבחרה לחמישיית העונה. את הקריירה סגרה (לפחות בינתיים) כקפטנית הפועל כפ"ס.

מקום 21 – חופית וקסלר
תשע(!) עונות בלאומית. זכתה באליפות עם הפועל פ"ת ובאליפות גם גני תקווה. (שיחקה ב:פ"ת, גני תקווה, מכבי רעננה, מכבי גדרה, הפועל באר טוביה, א.ס רמת השרון)

מקום 22 – סיון בלליס
4 עונות בליגה. זכתה בגביע האיגוד. הפעלה לליגת העל ועוד גמר גביע (שיחקה ב: אליצור ת"א, בני יהודה, באר טוביה). באמצע העשור עברה גם לאמן בליגה הלאומית.

מקום 23 – שי אלון
שיחקה 6 עונות בליגה הלאומית. זכתה באליפות עם חיפה. העפילה לליגת העל עם רעננה וירושלים והגיעה לגמר גביע עם זיכרון/מעגן מיכאל. סיימה שנתיים כסגנית שחקנית ההגנה (שיחקה ב: רעננה, ירושלים, זיכרון/מעגן, חיפה).

מקום 24 – מעיין לוי
5 עונות בליגה בעשור האחרון. זכיה באליפות עם זיכרון/מעגן מיכאל, זכיה בגביע האיגוד – פעמיים (ת"א והרצליה) ושתי העפלות לליגת העל (ת"א והרצליה). (שיחקה ב: ת"א, בנות הרצליה, גדרה, זיכרון/מעגן מיכאל, חיפה)

מקום 25 – דרור מייברג
תשע(!) עונות בליגה הלאומית. זכתה באליפות עם גליל עליון, הפעילה לליגת העל עם גליל ופעמיים גמר גביע האיגוד (שיחקה ב: גליל עליון, א.ס רמת השרון, הפועל כפ"ס)

מקום 26 – שני פרידמן
5 עונות בליגה. זכיה באליפות עם זיכרון/מעגן מיכאל, זכיה בגביע האיגוד עם ירושלים, פיינל פור עם ירושלים וגלבוע (שיחקה ב: ירושלים, זיכרון/מעגן מיכאל, גלבוע, גליל עליון)

מקום 27 – רג'י גליידה
4 עונות בליגה. פעם אחת חמישיית העונה . (שיחקה ב: גדרה, כפ"ס, יבנה וכאוכב)

מקום 28 – יפית כהן
שמונה עונות בליגה. היתה ס.מלכת הסלים בלאומית. (שיחקה ב:רמלה, גדרה, תל כביר, גליל עליון)

מקום 29 – מיתר אסולין
תשע (!) עונות בליגה. זכתה באליפות עם זיכרון/מעגן מיכאל. 3 פעמים גמר (רעננה וגליל עליון). (שיחקה ב: נהריה, זיכרון יעקב, זיכרון/מעגן מיכאל, רעננה, גליל עליון)

מקום 30 – ספיר תירוש ואסיל עודה
ספיר תירוש – 7 עונות בליגה. זכתה באליפות עם חיפה. גמר גביע עם עמק יזרעאל (שיחקה ב: מכבי רעננה, הפועל עמק יזרעאל ומכבי חיפה)
אסיל עודה – 8 עונות בליגה. שיחקה במדי כאוכב והגיעה איתה לחצי גמר גביע האיגוד ולמאבקי צמרת בליגה.