קבלו אותה - ליגת העל 23/24

ליגת העל 2023-24, היא כל מה שאוהדי הכדורסל אפילו לא ידעו שהם רצו.

כדורסל שמשלב את המקצוענות והסטנדרטים של ליגת העל, עם טובות השחקניות שבענף. נכון, כרגע (ונדגיש – כרגע) הליגה תשוחק ללא זרות, אבל כמו שאנחנו למדנו להכיר את הדינמיקה בענף - שחקניות זרות רבות נוטות לרצות להגיע אלינו אחרי החגים וחגיגות השנה החדשה ומול השלג של ארה"ב הים בישראל מפתה. נכון, אי אפשר להתנתק או לנתק את המלחמה שעדיין מתקיימת בדרום ובצפון ואת ההלם שבוודאי חוו השחקניות הזרות בימים שאחרי ה-7.10, אבל ככל שהמציאות תהפוך לשירת חיים (שהלוואי ולא היתה הופכת לשיגרה ומי ייתן ותסתיים במהרה בע"ה, עם חזרתם בשלום של החטופים וחיילנו), סביר שנראה גם שחקניות זרות בתחילת 2024.

מכאן, לקצת אסקפיזם ולכדורסל.

כשמדברים על הימים הגדולים של הכדורסל לפני 2 עשורים, צריך לזכור שהענף התעצב עם זרה או שתיים (ועוד קודם פחות), לצד ישראליות דומיננטיות. ישראליות שבמציאות שכזו קיבלו את הבמה לפרוח, וקהל שלמד להכיר, להעריץ ולהתחבר אליהן – משם הדרך לפריחתו של הענף היתה קלה. היום, יש אפשרות לתחיה מחודשת שכזו.

5 סיפורים שמצפים לנו העונה

5 שחקניות לשים אליהן לב העונה 

5 שחקניות שנגלה השנה

מה עוד מצפה לנו השנה?

עוד לא דיברנו כמעט על אליצור חולון, הפועל פתח תקווה והפועל ראשון לציון. הן, על הנייר, קבוצות שלא צפויות לאיים על האליפות. אבל הנייר יידע להודות בטעויות. כי בקבוצות האלה יש שחקניות שאולי עד היום לא היו מוערכות מספיק. אם נסתכל על היכולת של איילה רוט להוביל את פתח תקווה לפלייאוף העליון לפני שנתיים, או על היכולות האישיות של מאי נשר בטורניר ה-3X3 שלא באו לידי ביטוי עד כה בליגת העל (פשוט כי לא קיבלה הזדמנות ודקות על הפרקט), או הכישרון הגדול של מאיה שרביט הצעירה להפוך לדבר הבא בענף אחרי שהיתה מהטובות בנבחרת הקדטיות שהעפילו לדרג א', ויחד עם נועה זליבנסקי המנוסה חולון יכולה למצוא את עצמה גבוה מעל כל הציפיות.

פתח תקווה, עם קצת יותר ניסיון היתה שייכת לפסקה הראשונה של הכתבה. הבניה העמוקה בקיץ הביאה את פתח תקווה לפתיחת העונה עם סגל ישראלי ארוך, משחקניות פנים בוגרות נבחרת העתודה (הדר כהן הגבוהה ואופיר פרפרה הוורסטילית ושחקנית הפנים האינטיליגנטית), דרך עופר כספי שהוכיחה את עצמה בחולון וביורוקאפ אשתקד, ליהי עזורי שהזכרנו, מור שבתאי שמגיעה עם הניסיון מירושלים וחולון, ויחד עם מדיסון שה ונגה פלג פלץ שצפויות לחזור פתח תקווה בנתה סגל איכותי ועמוק. החיבור האחרון של מרים חנון לקבוצה ולגלעד כץ תוסיף את הניסיון שחסר לקבוצה הצעירה ופ"ת יכולה אפילו למצוא את עצמה בפיינל פור לפחות אחרי הסיבוב הראשון.

ראשל"צ היא סימן שאלה בימים בלעדי ציפל. זיו ארז מוכיח מדי שנה שאין שחקנית שגדולה מהמועדון, וראשל"צ המציאה עצמה מחדש גם אחרי דניאל קארש וגאיה סלס, אחרי גילי אייזנר ומאי רווח וכעת מתחילה להתרגל לימים שאחרי ציפל ונגה אטינגר. את הבמה יתפסו בוודאי הילה קארש ודוריאן דהן סוויץ עם עמית טרנר, רומי אלבז ומיקה ינאי שהצטרפה לקבוצה הקיץ מעמק יזרעאל. ראשל"צ היא לפני הכל קבוצה, היא אלופה בנערות א', ובטוח שתעשה מעל ומעבר למצופה ממנה.

יש גם את מכבי ר"ג, שכבר כמה שנים מנסה לחזור לצמרת ולא ממש הולך לך. אחרי עזיבת הזרות הקבוצה לא ממש התחזקה, אך עדיין נשארה עם סגל ישראלי שעל הנייר אמור להיות לא רע בכלל. נופר שלום הבלתי נגמרת מביאה נסיון, גילי אייזנר שחקנית הנבחרת תיקח את עמדת הרכזת ותנסה לנווט את הקבוצה משם, דרו אדלמן תעשה צרות בצבע ויש גם את הדר חדד עליה דיברנו בכתבות למעלה, אליס חתוקאי ושני ברמן שממשיכות לעונה נוספת וכבר הראו יכולות ואם הקבוצה תתחבר אולי גם היא תפתיע.

אס"א ירושלים היא די תעלומה. במשחק הרשמי היחיד שראינו ממנה העונה, עם זרות, היא חטפה בראש ונראתה רחוק מלהיות ברמה של הליגה. ומאז עברו מים בנהר, הקבוצה התחזקה קלות וגם החזירה לקאמבק מעניין את ענבר טנא אוריון ששיחקה בעבר בקבוצה בליגת המשנה. גם ברמת גן לא נחשפנו עדיין ליותר מדי חיזוקים שנעשו אחרי השינוי בליגה.

מי עוד מצפה לנו השנה?

על הזוכה באליפות מוקדם לדבר. במצב הנוכחי רמלה ואשדוד ימשיכו בצמרת, לב ירושלים מאיימת וגם חיפה, רמה"ש ורמת גן מסוגלות להפתיע.

אבל כשהמצב יירגע, כשאלישה קלארק תגיע לישראל, כשיחזרו זרות, הכל ישתנה – ואחרי שהכל ישתנה.... רמלה ואשדוד ימשיכו בצמרת, לב ירושלים מאיימת וגם חיפה, רמה"ש ורמת גן מסוגלות להפתיע.

הליגה הישראלית תהיה הפעם הכי ישראלית, וגם מעניינת, בעברית, עם שחקניות שקל להתחבר אליהן וכיף להעריץ.

מתחילים היום, ורק שיהיה שקט ויתנו לנו רגע של בריחה מהמציאות עם הכדורסל שאנחנו אוהבים.