לאומית נשים - כאן זה בית

לפעמים בפריוויו מדברים אהבה על הליגה, לוחשים לה רומנטיקה ומדברים על תשוקה. לעיתים על התחדשות או ריגוש של התחלה – הפעם אי אפשר להתעלם מהזהות המתהווה, מהשינוי שקורה בליגה בלי החלטות הנהלה, סנקציות או מגבלות. כוחות הטבע (או השוק) עושים את שלהם, היקום מאזן את עצמו ובמקום עוד ועוד כסף או שחקניות עבר שמחפשות תחביב, הליגה הלאומית השנה היא מעל הכל שילוב של דור העתיד והמחלקות הצעירות בקבוצות הנשים שלהן. בכל פעם שתחשבו ש"אין יותר ענף" או ש"אין עתיד", תפתחו את הפריוויו ותסתכלו על הסגלים. תופתעו לראות כמה זה מרגש.

אז תשכחו מ'חוזרים רשמיים' והחלטות הנהלה, ובואו להתחבר לליגה הלאומית, לדור העתיד, לשחקניות המקומיות מהגליל, העמק, מג'דל כרום וכאוכב, דרך רעננה וכפ"ס, רמה"ש ות"א ועד ירושלים ובאר טוביה. תסתכלו על הסגלים באתר, תלמדו את השמות ובואו להתאהב מחדש.

אה ואם חשבתם לרגע שהשמות הגדולים או האקשן לא איתנו, אז רק חכו למפגשים בין טל יעקב ובר סלע לשיר תירוש וליעד אורבך ולבין ענבר לברון, שני לוי ורג'י גליידה. רעננה, כפ"ס וגליל עליון מסתערות על התואר ולא ייקחו שבויות.
כל הטוב הזה, הכל מהכל ועוד – בעונת תשפ"ב.

התמונה שמובילה את הפרויקט השנה מסמלת את שינוי הליגה מ"ליגה של רכש ושמות גדולים" לליגה עם הרבה שחקניות מקומיות. ה-4 המצולמות הן שחקניות שגדלו ברמה"ש, אחת יצאה לליגת העל עברה לירושלים וחזרה הביתה, השניה עברה לאקדמיה ולליגת העל לפני שחזרה ועוד שתיים שגדלו ונשארו בבית בנות 19 ו-17. רמת השרון היא דוגמה מדהימה למועדון שיש לו מחלקת נערות שמאיישת גם את הקבוצה הבוגרת אבל גם מועדון שהחזיר אליו הביתה את השחקניות שיצאו ממנו ויצר זהות ייחודית. על שאר הקבוצות בטור הזה:

 בית זה אומר כבר הכל / טור לפתיחת העונה 

"כמה טוב שבאת הביתה
בית זה אומר כבר הכל
היה לך חם, היה
היה לך קר
אתה עכשיו יותר מאושר
כבר יותר מאושר "

1. החזרה של גילי ליאור ותמר אנגל לרמת השרון, היא המרגשת ביותר. הן כבר היו בכל מקום מליגת העל דרך מאבקי צמרת לאומית וזימונים לנבחרת לאומית, אבל בחרו השנה לחזור הביתה כדי לעזור למועדון שהוא בית להתקדם לצמרת. שני לוי חזרה הביתה השנה, שוב, לגליל העליון חיכו לה בבית אמה רוזנסטון וענבר לברון שחזרו לפני שנה, כי הבית רוצה לעלות ליגה וכשהמשפחה מבקשת – הן באות. ויש גם דוגמאות אחרות של חזרה הביתה, שובל אור שלום חזרה לבני יהודה, תמרה צור חזרה לבאר טוביה, הן היו שם בחוץ בליגות השונות , 'היה להן חם או קר' אבל עכשיו כשהן שוב בבית, עכשיו הן יכולות להיות מאושרות.
   יש מועדונים שהם בית, שהם תמיד יקבלו אליהם בחזרה את השחקניות שגדלו בהן ולא חשוב איך עזבו או מה עברו בדרך. כשהן רוצות הביתה, הן ישובו, יקבלו חיבוק וירגישו הכי רצויות בעולם. כי אלה המועדונים שבליגה הלאומית.
2. ויש גם קבוצות כמו אליצור עירוני נתניה והפועל עמק יזרעאל. אחת עלתה ללאומית בשנה שעברה והשניה בקיץ האחרון. שני מועדונים שיש להם מחלקת נערות ותיקה ומפוארת וקבוצת ליגה לאומית שנותנת לנערות פלטפורמה ובמה להמשיך ולהתפתח. מנתניה והעמק השחקניות היו בעבר עוברות בגיל נערות החוצה ומחפשות את עצמן. פעם במספר שנים זה קורה שדור שלם של נערות מחליט לעשות את הדבר הנכון ולשחק יחד בקבוצה הבוגרת. בפעם האחרונה שזה קרה בעמק יצאו משם עדן רוטברג, דור סער ואופיר לביא. זו השיטה הבריאה, זו השיטה לעתיד טוב יותר לענף וחבל שאין יותר מועדונים כאלה. בנתניה גדלות שחקניות כעדן אסטטקאו, הדר כהן ושי מסד. בעמק ינסו לעזור לנעמה הלוי וליאן אשל לעשות את הקפיצה לליגה של הגדולות באמת.
   כמו הגליל של ענבר לברון ודרור מייברג, כמו ראשל"צ של קארש, סלס ומיכאילץ, או כאוכב של פיירוז חאג' והיא סלאח וכמו אליצור חולון של העשור הקודם. זה קורה אחת ל... שמחלקת נערות בונה לעצמה קבוצה (ולא להפך). כן ירבו, ונראה שהן אכן מתרבות.

"זמן להתחיל מבראשית,
זמן להצמיח שורשים,
ולהפסיק לרוץ במעגל
בלי לדעת מה "

3. אבל הסיפור הגדול יותר הם הסגלים המתהווים ברוב קבוצות הליגה שהתקשו הקיץ להחתים שחקניות. את הרכש המאסיבי עשו ברעננה ובכפר סבא שלקחו אליהן את הכוכבות הגדולות, אחרות הגיעו לגליל ועוד כמה לבני יהודה וירושלים ואז נותרו עוד כ-10 קבוצות עם קשיים בבניית הסגל. ופתאום – כל מי שהיתה עבורן מובן מאליו, היא בעונה הקרובה השחקנית שתשמור על הבית, תלחם על הסמל ותיגדל עם האגודה שלה לשיאים חדשים.
   תשע שחקניות בית ישחקו השנה בגלבוע ורק 4 שחקניות הגיעו מבחוץ. אחרי שנים של רכש מאסיבי הגלבוע חוזרות לבסיס, למחלקה הצעירה ומגלות שם כישרונות, שחקניות נבחרת, שחקניות נשמה מגלות את העתיד. במג'דל כרום לא החתימו העונה אף אחת מבחוץ, רק עלית כהן נשארה כרכש השאר הן שחקניות בית, גם בכאוכב על כל שחקנית ששוחררה עלתה נערה (ואסיל עודה המקומית חזרה מפציעה).
   ביבנה, מלכת הרכש והמשכורות הגבוהות של שלוש השנים האחרונות בסגלן 9 שחקניות בית, 4 מהן כבר קיבלו דקות לפני שנה ו-5 נוספות מצטרפות ובאס"א ירושלים הלכו למהלך דומה עם 5 נערות שהועלו לקבוצה הבוגרת וישתלבו בה.
4. הגיע הזמן שקבוצות כאלה ולא רק הן, יפסיקו לקחת כמובן מאליו את שחקניות הבית או לנצל אותן מטעמי חיסכון בזמן שרכש יקר לוקח להן את הדקות ואת המשכורת (לאו דווקא בסדר הזה). הנאמנות של שחקניות הבית היא לא מסוייגת, הן אוהבות את המקום שגדלו בו ויעשו הרבה ויתורים למענו, הן יהיו שם כששום דבר לא ילך או כשאף אחת לא תבוא – המועדונים שהשחקניות שגדלו בהם , משמשות להם העונה כחבל הצלחה חייבים לזכור את הרגע הזה שבזכותן הם עדיין קיימים ובשנה הבאה לא לחפש בחוץ, אלא לתת לבית, לתת יחס, לתת שכר, לתת תנאים ולהכיר תודה. לשחר עמית ואופק טלקר שנתנו ליבנה את אורך הרוח עד שהחתימו את סירין מוחמד ומעיין זילברמן, לשדא כנעאן וג'ואן מוחמד שנשארו להוביל, לאליס חתוקאי שויתרה על הצעות מליגת העל כדי להמשיך במועדון ולרבות רבות אחרות.
   כן, זה אולי הזמן עבור כל מועדון שכזה לעצור רגע ולחשב מסלול מחדש, להתחיל מהתחלה, להפסיק לרוץ במעגל ופשוט, להצמיח שורשים. כן, זה יותר פשוט ממה שזה נשמע.

"אם ישאלו אותך 'מה זה בית?' אז מה תגיד?
בית זה בסך-הכל קופסה שגרים בה, קופסה ולא יותר
אבל על הקופסה הזאת אני אף פעם לא אסכים לוותר
לא, לא אסכים לוותר  "

5. ודווקא אז, דווקא בעונה כזו כשזה הכיוון הנכון שהמציאות בליגה הולכת אליו יש גם את מכבי רעננה והפועל כפר סבא. רעננה שכמו העמק היא לא פחות מחלקת נערות מקבוצה בוגרת לא הצליחה לעשות מה שעשו ברמה"ש ולהחזיר הביתה מקומיות, הנערות ישתלבו ברוטציה ולא יובילו, יש בליגה 6 שחקניות מובילות שגדלו באגודה כולן באגודות אחרות, מחציתן בכפר סבא. ואם כבר כפר סבא, אז גם היא עם הרכש של בוגרות רעננה וירושלים, עם מקומיות שיתגברו מהספסל, בזמן ששחקניות שגדלו באגודה בחרו לעבור לרמה"ש או בני יהודה מלחזור הביתה.
   קבוצות שרוצות אליפות מחפשות קודם כל בחוץ, אולי בעוד שנה הן יבינו מה שהבינו הקיץ בגלבוע וביבנה, בכאוכב ובירושלים. הפתרון הוא לא רק בכסף, הוא גם בלב ובנשמה.
   אם בפרפר נחמד הבינו שבית הוא לא סתם קופסה, כי על בית גם אם אבד בו הרגש והוא כרגע "לא יותר", על בית , אף פעם, אי אפשר לוותר.

6. ויכול להיות שכל הטור הזה נכתב בהכללה אז נזכיר גם את הפרט והסמלים המתהווים. את מגי איזה ממחלקת נערות בני יהודה שתקבל העונה במה במועדון נעוריה אחרי שהוכיחה את עצמה במדים הלאומיים, את מיקה ביתן ששומרים לה מקום של כבוד בגליל העליון, את עלמה כהן שהלוואי ותשתלב בכפ"ס, ליאן עודה הנהדרת בכאוכב וכל אחת שהיא אולי סנונית במחלקה שעדיין לא פרצה, אבל סנונית שמבשרת על...

ספסל "הבית של הכדורסל הישראלי" , מתחבר יותר מכוח לליגה שהיא בית לישראליות ומה יותר בית לישראליות מהאגודות שהן גדלו בהן. ספסל בא לענף מאהבה, והשחקניות שבתמונה (ולא רק הן) יעשו הכל בשביל המועדון שלהן ולמען הענף - אז מה עוד צריך לבקש?

הטור נכתב באהבה (גם מילות הביקורת) כי בסוף בסוף, home is where the heart is

קצת על הליגה הלאומית 2021-2022

התגעגתם לשינוי השיטה בלאומית? אז הנה זה קורה שוב. הליגה הלאומית חוזרת במתכונת ישנה-חדשה. השיטה משתנה, הליגה מתארכת, המחוזות בוטלו. 15 קבוצות בשני סיבובים, 28 מחזורים לליגה הסדירה ואחריהם פיינל פור ובתחתית 3 קבוצות שיירדו. גם גביע האיגוד חוזר, אחרי עונת קורונה שהקפיאה אותו ויש לנו את כל הסיבות להתרגש
את הליגה הלאומית גילו בעונה שעברה כולם, לראשונה ובשעה טובה התחילו שידורים (שידור יחיד בערוץ יו-טיוב של האיגוד, אבל גם זו התחלה), ואפילו התחילו שיחות על הפיכתה של הליגה למקצוענית החל מהעונה הבאה.
בינתיים הליגה מקדימה את המחוקקים וממציאה את עצמה מחדש. במצב הענף כיום יש יותר שחקניות פורשות משחקניות שצומחות, הכסף פוחת (לא ברור איך הקבוצות בליגה ימצאו תקציב לכל המטלות שינחתו עליהן בקיץ הבא), אבל דווקא עכשיו – ברגע שמנסים למקצע את הליגה, הליגה הלאומית הופכת להיות הדבר שכבר שנים רצו שהיא תהיה – בית. בית לשחקניות הצעירות של האגודה, בית לשחקניות שחוזרות אליו אחרי הפסקה, וכשבליגת העל הזרות מכתיבות את השיטה והתוכנית – הלאומית היא הבית לישראליות.

וזה מה שמצפה במגזין פתיחת העונה , העומד בסימן "כאן זה בית ו-בית הוא היכן שהלב נמצא":

1. שחקנית שהצליחה להגיע הכי רחוק שאפשר ואספה לעצמה את כל הכלים בבית בכפר אדומים ובקבוצה שבמעלה אדומים, עד שמצאה בית חדש באס"א ירושלים והיום היא אחת משחקניות העתיד הכי מבטיחות שיש בענף. 5 שנים בגילאי נערות שהנבחרות, האגודות והמחלקות השונות חיזרו אחריה ועכשיו זה הזמן שלה לפרוץ ולהראות לכולם מה וכמה היא שווה.  ראיון ראשון, מיוחד וחגיגי עם טליה פרידמן ה'סווינג-וומן' של ירושלים - כנסו לכתבה.

 2. עם מינויו של המאמן החדש לנבחרת הלאומית ואחרי קיץ מוצלח של טל יעקב במדי הנבחרת באליפות אירופה ב-3X3 הגיע הזמן להסתכל גם על שחקניות הלאומית כשחקניות נבחרת פוטנציאליות - טור סקירה על השחקניות שיכולות וצריכות להופיע כבר השנה ברשימת המזומנות לנבחרת ועוד כמה שכדי לשמור להן מקום לשנה הבאה.

3. וגם... 'ספסל' ממשיך בסיקור כל הקבוצות, מה הן עשו בשביל שנבוא לראות אותן טובות יותר בעונה הקרובה, מי הלכה ומי באה ואחרי מי שווה לעקוב - סקירת 15 קבוצות הליגה, ניתוחים ותחזיות. 

[* לחיצה על שם הקבוצה תוביל לסקירה עליה]

על העונה של: הפועל כפר סבא, מכבי רעננה, הפועל גליל עליון. שלוש הקבוצות שהצהירו על רצון לעלות לליגת העל, בנו סגלים בהתאם, יצרו ציפיות וייאבקו ראש בראש על צלחת אחת ומקום אחד בליגת העל בעונה הבאה.

על העונה של: בני יהודה, א.ס רמת השרון, אקדמית וינגייט. המקום הרביעי בפיינל פור פתוח לחלוטין ויש 5 קבוצות שיכולות לראות את עצמן ראויות למקום הזה וכשיתפסו אותו כמסוגלות להפתיע ולהדהים את כל אחת משלוש הפייבוריטיות. חלק ראשון של הרשימה

על העונה של: הפועל מג'דל כרום, אס"א ירושלים, הפועל גלבוע מעיינות. המקום הרביעי בפיינל פור פתוח לחלוטין ויש 5 קבוצות שיכולות לראות את עצמן ראויות למקום הזה וכשיתפסו אותו כמסוגלות להפתיע ולהדהים את כל אחת משלוש הפייבוריטיות. חלק שני של הרשימה

על העונה של: אליצור עירוני נתניה, הפועל עמק יזרעאל, הפועל כאוכב. כמו הגלבוע גם הקבוצות האלה נבנו על סגל מקומי, בוגר המחלקה הצעירה, שחקניות ששואפות לצבור נסיון ללמוד את הליגה ולהפוך קונטנדריות לאליפות בעונה הבאה ואולי כבר השנה להיות ה"סוס השחור" כי מי האמין שראשל"צ תזכה בדאבל אי אז עם סגל של בנות 17 בליגה כל-כך קשוחה?

על העונה של: אליצור יבנה, הפועל באר טוביה, אליצור נתניה. הקבוצות שהתקשו יותר מאחרות להחתים שחקניות, נאלצו לבנות את עצמן בסגל חדש לחלוטין וינסו לעשות את המקסימום כדי שלא להסתבך בתחתית ועוד יותר מכך שלא לסיים מתחת לקו האדום.